רשלנות עורך דין בניסוח הסכם

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רשלנות מקצועית של עו''ד בניסוח הסכם קומבינציה:

השופט יהושע גרוס, ס"נ – אב"ד :



בית-משפט השלום ברחובות (כב' השופט פינשטיין, ס"נ) חייב את המערער, עו"ד במקצועו, לשלם למשיבים פיצוי בגין הנזק שנגרם להם, לאחר שקבע כי המערער פעל ברשלנות בניסוח הסכם קומבינציה שהמשיבים היו צדדים לו.





המנוח ז"ל היה בעל זכויות חכירה בחלקות 287 ו-288 בגוש 3658 לגביהן נערך הסכם קומבינציה (להלן: "ההסכם") נשוא תיק זה. המנוח ייפה את בנו, רענן מרגלית (להלן: "רענן") ביפוי כח נוטריוני כללי ורענן היה זה שפעל במשא ומתן לגיבוש ההסכם ולבסוף אף חתם עליו. המערער היה זה שניסח וערך את ההסכם. בהסכם לא צוין במפורש על מי מהצדדים יחול מס השבח בעיסקה והמשיבים, יורשי המנוח, חויבו בתשלום מס זה בהתאם להוראות חוק מס שבח מקרקעין תשכ"ג- 1963 המחיל את התשלום על מוכר הזכויות.


לטענת המשיבים נוצרו יחסי עו"ד – לקוח בין המערער לבין רענן והמערער הפר את חובת הזהירות ופעל ברשלנות בכך שלא טרח לציין בהסכם כי מס השבח יחול על הקבלנים בעיסקה. על פי גירסתם הסיכום היה כי מס זה אכן יחול על הצד השני שכן העיסקה לא היתה סבירה כלל ולא היתה כדאית אם מס השבח מוטל עליהם, אלא רק אם היה מועבר על שכם הקבלנים.



השופט המלומד הגיע לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה אכן שררו יחסי עו"ד – לקוח בין המערער לבין רענן, חרף כל טענות המערער בסוגיה זו. בהמשך אף נפנה לבחון את השאלה באם חב המערער חובת זהירות מושגית כלפי רענן, אפילו אם היתה המסקנה שאין הוא עורך-דינו, אלא לאור אמות המידה של חובת הזהירות של עו"ד כלפי צד שלישי. מסקנתו היתה כי אפילו כך היתה חובת זהירות שכזו בנסיבות המקרה, שכן המערער צריך היה לצפות שרענן יסמוך על מיומנותו המשפטית והמקצועית ועל כך שינסח כהלכה את כל התנאים הבסיסיים בהסכם, לרבות נושא החבות במס השבח. לבסוף נקבע כי המערער הפר חובת זהירות זו והתרשל בכך שלא טרח להכניס הוראה בהסכם לענין החבות במס השבח. טענת המערער כי ניתן היה להבין שהקבלנים ישאו אך ורק בכל התשלומים והמסים המוטלים ממילא על הרוכש ולא בתשלום מס השבח המוטל על המוכר, נדחתה ע"י בית-המשפט. ההנמקה לכך הינה כי מבחינה כלכלית לא היתה העיסקה כדאית למשיבים אלא אם הקבלנים היו נושאים בתשלומו של מס זה.נ


אחר קביעת רשלנותו של המערער קבע בית-משפט השלום כי עליו לפצות את המשיבים אך ורק בתשלום מס השבח שנאלצו לשלמו, בסך של 37,847 ₪.

להשלמת התמונה יש לציין כי הקבלנים הגישו בשעתו המרצת פתיחה לבית-המשפט לגבי אכיפת ההסכם, לרבות החבות בתשלום מס השבח. תביעתם התקבלה ובית-המשפט פסק כי על המשיבים לשאת בתשלום מס השבח.



לאחר בחינה מדוקדקת של פסק-הדין נשוא הערעור וטיעוני הצדדים בכתב , המסקנה היא כי אין צורך לחזור ולהאריך בדברים לגבי סוגיות שונות שפורטו באריכות מרובה בפסק-הדין. די לציין כי אף דעתי היא שחלה בנסיבות המקרה חובת זהירות מצד המערער כלפי רענן וכי ניתן לסמוך את חבותו בין על קיום יחסי עו"ד – לקוח ובין על חובת הזהירות של עו"ד כלפי צד שלישי, אף אם אין הוא לקוחו.


חובת הזהירות של עורך-דין כלפי לקוחו נקבעה לאורך פסיקה עניפה. אין חולק כי במקרה מתאים קמה ללקוח עילה נזיקית כלפי עורך דינו הנשענת על רשלנות מקצועית (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מד(4) 446; ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל פ"ד מח(3) 207). אכן, לא כל כשלון של עורך דין ייתפס כהפרת חובת הזהירות, וייתכן ותהיה מצד עורך-הדין טעות בשיקול דעת שאינה מגעת כדי רשלנות מקצועית מצידו. חובתו של עורך הדין איננה שלא לטעות בשיקול דעתו, אלא החובה לשקול כמיטב יכולתו וידיעתו (ע"א 37/86 הנ"ל, 464-465; ע"א 4707/90 מיורקס נ' חברת ברנוביץ' נכסים והשכרה בע"מ פ"ד מז(1) 17, 25).ב

אשר לחובת הזהירות של עו"ד כלפי צד שאינו לקוחו - כבר נקבע פעמים הרבה כי עורך-דין חב חובת זהירות מסויימת גם כלפי צד שאינו לקוחו, כאשר קביעת גבולות האחריות בכל מקרה ומקרה הינה שאלה של מדיניות משפטית. כאשר הצד האחר לעיסקה אינו מיוצג כלל, נדרש עורך-הדין למיומנות ולזהירות רבה יותר, לבל יכשיל במודע או בהיסח הדעת את הצד האחר, כשהוא יכול להניח שזה סומך על אמינותו, יושרו ומיומנותו (ע"א 2725/91 היינוביץ נ' גלעדי פ"ד מח(3) 92; ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל הנ"ל; ע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מד(4) 446, 472).



ניסיונו של המערער להיבנות מתיק המרצת הפתיחה אותו הגישו המשיבים בטענה כי מדובר בהשתק פלוגתא, אין בו כדי לסייע לו. במרכז התיק הקודם ניצבה שאלת תוקפו של ההסכם לנוכח טענת המשיבים לגבי כשירותו של המנוח בענין זה. העובדה שהמשיבים חויבו בתשלום זה, אינה צריכה להיות להם לרועץ בתביעתם הנוכחית. מאחר והמשיבים חויבו בתשלום המס, נסללה בפניהם הדרך לתבוע את המערער בעילה של רשלנות.




לא נותר עוד אלא לבחון את שאלת רשלנותו של המערער.

לטענת המערער אי הכנסת הוראה לענין החבות במס, אין בה משום רשלנות כלל, שכן ברור שהמס חל על המוכר ולא על הרוכש. אין לקבל טיעון זה. הסכם חייב להחיל את כל ההוראות הדרושות, לרבות תנאים בסיסיים שהינם ידועים ומובנים ובכך שההסכם נשוא המחלוקת לא הכיל כל הוראה לגבי החבות במס שבח יש לראות משום רשלנות מצד המערער. הדבר מעלה בזכרוני מעשה שהיה באבא אבן, אשר בהיותו שר החוץ עסק בניהול משא ומתן לחתימת חוזה שלום ונאמר לו שניתן לוותר על הכנסת פרט מסוים בחוזה כי "הוא מובן מאליו". תשובתו היתה: "אין דבר, ע"י הכנסת הפרט הזה לחוזה, יהיה הדבר מובן עוד יותר".ו

מצד שני אי אפשר לפטור גם את רענן ועימו את המשיבים מאשם תורם מסוים. אם אמנם היה כה חשוב שההסכם יכלול הוראה לגבי מס השבח ואם אמנם סוכם שמס זה יוטל על הקבלנים, מדוע לא הקפידו על כך שהוראה כה חשובה אכן תיקבע בהסכם? אין כל סבירות שרענן, שאף עסק פרק זמן מסוים במקצוע התיווך, לא יעיין בהסכם, אותו אף נטל לשם התייעצות עם גורם נוסף, ולא יעמוד על כך שהוראה כזו אינה כלולה בו.נ

זהו מקרה מובהק שבו יש לחלק את האחריות בין המערער לבין המשיבים, ואין להטילה במלואה על המערער לבדו. בסוגיה זו יש לילך בנתיב שהותווה ע"י כב' הנשיא שמגר בפרשת EXIMIN תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה פ"ד מז(4) 64).ב

בהתחשב בכל הנסיבות, לרבות סוגיית הנזק כפי שתפורט בהמשך והמרצת הפתיחה, יש לחלק את האחריות בין המערער מזה והמשיבים מזה באורח שווה, מחצית על כל צד.

7. במסקנה האמורה לענין הרשלנות וחלוקתה בין הנפשות הפועלות לא סגי, שכן עדיין יש לבחון באם הוכח שנגרם למשיבים נזק כלשהו בשל רשלנותו האמורה של המערער. השופט המלומד לא קבע באורח מפורש כי הוא מאמין לגירסת המשיבים ורענן לפיה סוכם שהקבלנים הם שישאו בתשלום מס השבח, ולא המשיבים כמקובל. בסופו של דבר מדובר בהתנאה על הוראות החוק ועל שכם המשיבים רבץ הנטל להוכיח את נזקם ואת החריגה המוסכמת מהוראות החוק. בית-המשפט יצא מהנחה כי מאחר והעיסקה לא היתה כדאית אם לא היה מס זה מועבר אל הקבלנים, הרי שבשל כך היה הכרח להכניס הוראה על כך בהסכם. בכך יש קושי מסוים שכן שאילת כדאיותה או אי כדאיותה של העיסקה אינה חייבת להצביע בהכרח על קיומו של הסיכום האמור. חרף זאת נראה שאין להתערב בקביעתה ובמסקנתה זו של הערכאה הדיונית, אלא להותירה על כנה.ו

8. סוף דבר - חיובו של המערער יעמוד, איפוא, על סך של 37,847 ₪ X 50% = 18,924 ₪ . שכר הטרחה לגבי ההליך בבית-משפט השלום יהיה בשיעור של 10,000 ₪ + מע"מ (במקום 20,000 ₪ כפי שנפסקו), ואילו המשיבים ישלמו למערער הוצאות ושכ"ט עו"ד בערעור, לנוכח קבלתו באורח חלקי, בסך של 10,000 ₪ + מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.



יהושע גרוס, אב"ד
סגן נשיא


השופטת אסתר קובו:
אני מסכימה.



אסתר קובו, שופטת


השופטת מיכל רובינשטיין:
אני מסכימה.




מיכל רובינשטיין, שופטת



לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של אב"ד השופט י' גרוס, סגן נשיא.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עוולת הרשלנות

  2. רשלנות בלידה

  3. רשלנות עירייה

  4. רשלנות מודד

  5. חבלה ברשלנות

  6. רשלנות מתווכים

  7. רשלנות רב חובל

  8. רשלנות טוען רבני

  9. רשלנות חברת השמירה

  10. רשלנות בגביית חוב

  11. רשלנות הרכב דוד שמש

  12. רשלנות באבחון מומים

  13. רשלנות תורמת של קטין

  14. רשלנות בשחרור מאשפוז

  15. תביעת רשלנות נגד בנק

  16. יסודות עוולת הרשלנות

  17. תביעה על רשלנות מוסך

  18. רשלנות בתכנון אינסטלציה

  19. רשלנות בטיפול בכאבי גב

  20. תביעת רשלנות במדידת בית

  21. רשלנות במתן ייעוץ משפטי

  22. האם רשלנות היא עבירה אתית

  23. רשלנות טיפול במרפאות צה"ל

  24. רשלנות בנק בהשוואת חתימות

  25. תביעת רשלנות ניהול השקעות

  26. רשלנות בייעוץ רואה חשבון

  27. רשלנות בהגשת תלונה במשטרה

  28. רשלנות בביצוע עבודות איטום

  29. רשלנות במתן שירותים משפטיים

  30. רשלנות המשטרה בטיפול באירוע

  31. רשלנות עורך דין המשמש כנאמן

  32. ביטול משכון עקב רשלנות הבנק

  33. רשלנות עורך דין בהגשת ערעור

  34. רשלנות עו''ד בעסקת מקרקעין

  35. רשלנות העירייה לתחזוקת מדרכה

  36. רשלנות עורך דין באימות הזהות

  37. הגדרת "רשלנות" בדיני עונשין

  38. תביעת רשלנות נגד חברת שמירה

  39. רשלנות עורך דין בניסוח הסכם

  40. פיצויים מחברת שמירה על רשלנות

  41. רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין

  42. תביעת רשלנות נגד ביטוח לאומי

  43. רשלנות עורך דין שלא הגיש ערעור

  44. רשלנות המדינה בהפעלת שיקול דעת

  45. גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות

  46. רשלנות עורך דין בעסקת קניית דירה

  47. רשלנות של העירייה במתן דוחות חניה

  48. סיבת החזרה לא נכונה - רשלנות בנק

  49. רשלנות עו''ד מקרקעין בזיהוי המוכר

  50. רשלנות עורך דין - אי הפקדת עירבון

  51. רשלנות במניעת הידרדרות במצב רפואי

  52. רשלנות המדינה צו עיכוב יציאה מהארץ

  53. תביעת רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין

  54. רשלנות מצד ביטוח לאומי בהעברת כספים

  55. תביעת רשלנות נגד משרד הבינוי והשיכון

  56. רשלנות הבנק במתן אישור על הפקדת כספים

  57. רשלנות רופא בבירור ההיסטוריה הרפואית של החולה

  58. רשלנות עורך דין בייצוג בבית הדין הרבני

  59. אי הסרת משכנתא מדירה - רשלנות עורך דין

  60. גניבת כסף מחשבון בנק דיסקונט עקב רשלנות

  61. אישור פעולה חריגה בסכום גדול - רשלנות בנק

  62. מכה ברכב בעת עליה על פס האטה שהותקן ברשלנות

  63. תביעת רשלנות בגין שבירת קירות בבית מגורים

  64. רשלנות מחלקה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים רמב''ם

  65. רשלנות של עורך דין - פיצוי כחצי מיליון ש''ח ללקוח

  66. תביעה נזיקית בגין רשלנות בקבורת אדם זר בחלקת הקבר שנרכשה

  67. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון