שריפה בגלל קצר חשמלי במקרר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שריפה בגלל קצר חשמלי במקרר: 1. עינינה של תביעה זו הוא תשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע בעקבות שריפה שארעה בחנותו. התובע היה מבוטח אצל הנתבעת ולאחר דין ודברים, סולקה תביעת התובע כנגד הנתבעת בסכום של 30,000 ₪. 2. הנתבעת שלחה הודעה לצד ג' בטענה כי השריפה פרצה עקב כשל או עקב קצר חשמלי בחיבורי החשמל של מקררים שהתקין צד ג' בחנות התובע. 3. צד ג' טען בכתב הגנתו כי הוא לא התקין את המקררים וכי אין לו כל נגיעה לעניין הנדון. בתצהירו טען צד ג' כי את העבודה בחנות התובע ביצע אדם בשם X, אליו הפנה צד ג' את התובע ואימו (להלן: "לודמילה") לאחר שאלה פנו אליו בבקשה שיבצע עבורם את התקנת המקררים בחנותם. לטענתו, לאחר שמסר לX את פרטיהם של התובע ואימו, לא היה מעורב בעבודות ההתקנה של המקררים. 4. X אשר העיד בבית המשפט, הכחיש כל קשר להתקנת המקררים וטען כי מעולם לא ביצע עבודה כלשהי בחנות התובע. אציין כי עדותו הותירה עלי רושם מהימן. 5. השאלה העיקרית הטעונה הכרעה הינה האם צד ג' התקין את המקררים בחנות התובע. 6. הנתבעת מבססת גירסתה לפיה צד ג' התקין את המקרר בחנות התובע, בעיקר על תמליל שיחה שהתקיימה בין חוקר מטעמה לבין צד ג', בה הודה צד ג' כי הוא התקין את המקרר בחנות התובע. בשל חשיבות הדברים אביא את עיקרי הדברים כלשונם: "קול א': אתה התקנת לו, אני הבנתי, את המקררים שם, נכון? את המזגן גם? יחיאל: לא. קול א': רק את המקררים? כן. יחיאל: נו? קול א': מתי התקנת לו את המקררים? יחיאל: חודשיים לפני. קול א': לפני חודשים ומה גרם להתקנה? יחיאל: לא יודע באמת המקררים התקנתי קול א': כאילו בקומה השניה של ה.. יחיאל: כן. קול א': של החנות. יחיאל: בקומה השניה של ה(לא ברור) שם. קול א': למה דווקא במקום הזה? יחיאל: מה? קול א': למה דווקא במקום הזה? יחיאל: כי אין לו מקום אחר (לא ברור)........ קול א': שבת אחרי זה היה לו שריפה שם. יחיאל: זה מה ש.. אמרו לי אבל, לא יודע מה להגיד.. קול א': יכול להיות שהמנוע הזה היה דפוק או משהו? יחיאל: גם אם היה דפוק הוא מפסיק לעבוד, הוא לא יכול לקצר (המשך לא קליט)........ קול א': שהמקררים שלו שהיו שמה היו ישנים? יחיאל: כן (רעש רקע קשה - לא קליט)........ קול א': כמה מקררים היו לו שם? יחיאל: אני זוכר (לא ברור) קול א': הוא ביקש רק למקרר ספציפי יחיאל: .. המנוע הזה להוריד לו פה, להרכיב לו את זה שם, זה הכל......... קול א': התקנת את זה באופן פרטי? יחיאל: כן, זה, אני, זה......... יחיאל: אז הייתי עצמאי אבל אה.. אמרתי לה שאני אני מרכיב מנוע, זה לא ש....... יחיאל: אני לא הכרתי את הילד, הוא התקשר הוא אומר נשרף.. נשרף, מה, יש ביטוח, לא? יש ביטוח". 7. הדברים שנאמרו בשיחה לעיל, מהווים הודאת בעל דין שכן צד ג' מודה במהלך השיחה באופן ברור כי הוא זה אשר פירק את המקרר מחנות התובע בקרית אתא והתקינו מחדש בחנות התובע ואף ידע לציין את מיקום ההתקנה בחנות, קרי - בקומה השניה של החנות. זאת ועוד, צד ג' ידע גם להסביר מדוע התקנת המקרר במיקום בו הוא הותקן לא גרמה לחנק המנוע וכן ידע שהמקררים שהיו בחנות היו ישנים. צד ג' אף אישר כי ההתקנה נעשתה על ידו באופן פרטי בעת שהיה עצמאי, ולבסוף אישר כי לאחר השריפה התקשר אליו התובע וסיפר לו על פרוץ השריפה. 8. על אף שצד ג' הכחיש את מעורבותו בהתקנת המקרר, הוא לא נתן כל הסבר מדוע מצא לנכון להודות בשיחתו עם החוקר, כי הוא זה אשר התקין את המקרר בחנות התובע ויש לזקוף זאת לחובתו. זאת ועוד, העובדה שהתובע מצא לנכון להתקשר לצד ג' מיד לאחר השריפה, מלמדת לכאורה כי התובע ראה בצד ג' כמי שאחראי ו/או מעורב בהתקנת המקרר ו/או בנסיבות שהביאו לפרוץ השריפה. 9. יתירה מכך, שוכנעתי כי אין ליתן אמון בגרסת צד ג' נוכח הסתירות המהותיות שהתגלו בין האמור בכתב הגנתו לבין תצהירו והתמליל. כך לדוגמא, בכתב ההגנה טען צד ג' כי הוא מעולם לא ביקר בחנות התובע בנהריה, זאת בניגוד לאמור בתמליל בו מסר צד ג' תאור של מבנה החנות. וכן, בכתב ההגנה טען צד ג' כי לאחר שפירק את המקרר בחנות התובע בקריית אתא, נותק עמו הקשר, בעוד שבתצהירו מסר צד ג' גרסה חדשה שלא בה זכרה בכתב ההגנה, לפיה למעשה לא נותק הקשר בין הצדדים שכן לגרסתו, התובע ואמו פנו אליו לצורך התקנת המקרר בחנותם בנהריה והוא היפנה אותם לX לצורך ביצוע העבודה על ידו, 10. זאת ועוד, צד ג' מסתמך על עדותה של לודמילה אשר העידה כי מי שהתקין את המקרר הוא X ולא צד ג'. שוכנעתי כי אין לסמוך על עדותה, שכן העדה אשר העידה בבית המשפט פעמיים, סתרה עצמה בנקודות מרכזיות ומהותיות. כך לדוגמא, בעדותה הראשונה העידה לודמילה בעניין התמורה שקיבל ממנה מתקין המקררים כדלקמן: "לא שילמתי לו כסף הוא אולי רצה כסף אך אמרתי לו שיקח בקבוק... ישבנו ושתינו קפה ונתתי לו בקבוק... לא שילמתי כסף אף פעם" לעומת עדות זו בעדותה השנייה ביום 23.5.02 העידה כדלקמן: "הוא עשה אולי דבר קטן שילמתי לו אולי 400 ₪ היו לי כמה שיקים של הלקוחות שלי ואז נתתי לו...". וכן, בעדותה הראשונה העידה כי צד ג' כלל לא הוזמן אליה לבצע פירוק של המקררים בחנות בקרית אתא כפי שטען צד ג' בתצהירו, אלא הוזמן לבדיקת תקינותם בלבד וכלשונה "הוא הגיע ובדק ולא לקח כסף ואמר שזה ציוד טוב". כאמור, צד ג' הצהיר בתצהירו ובתמליל כי הוא פירק את המקררים בקרית אתא. 11. לאור הסתירות המפורטות לעיל, מסקנתי היא כי אין ליתן אמון בעדותה של לודמילה וממילא אין ליתן משקל לגרסתה לפיה צד ג' לא ביצע את התקנת המקררים בחנותו של בנה. 12. גם הצהרתו של ב"כ התובע במהלך הדיון, אין בה כדי לבסס את גרסתו של צד ג' שכן התובע עצמו לא נחקר בבית המשפט ואין להסתפק בעניין זה בהצהרת בא כוחו של התובע, העומדת בסתירה לדבריו של צד ג' בתמליל. אני סבורה כי מן הראוי היה שצד ג' יזמן את התובע לחקירה בבית המשפט כדי שיפריך את האמור בתמליל ואולם צד ג' בחר שלא לעשות כן. ההלכה היא כי "המנעות מהבאת ראיה... מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובנסיון החיים, לפיה דין ההמנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה היתה פועלת לחובת הנמנע" (ראה י' קדמי, על הראיות, חלק שני (תל אביב, 1991), בעמוד 917). עוד לעניין זה- ראה ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר נ' סלימה מתתיהו, מה(4) 651, 658-659. "אי-הבאתו של עד רלוונטי מעוררת מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד". 13. סיכומו של דבר; צד ג' לא המציא ראיות בעלות משקל התומכות בגרסתו וממילא לא עלה בידו להפריך את דבריו כפי שעולה מהתמליל. בנסיבות אלה, אני קובעת כי צד ג' ביצע את התקנת המקרר בחנות התובע. 14. אחריות צד ג' לפרוץ השריפה הנתבעת הגישה את חוות דעתו של חוקר השריפות יעקב ריטוב, אשר קבע בין היתר כי השריפה התפתחה בשל כשל בקופסת החשמל של המדחס. צד ג' לא העלה כל טענות כנגד מסקנות אלה ו/או לא הגיש חוות דעת ו/או ראיות אחרות מטעמו וגם לא ביקש לחקור את המומחה. לפיכך, יש לקבל את מסקנות המומחה במלואן. מאחר והתקנת המקרר, בדיקתו והתאמת קופסת החשמל, היו כולם באחריותו של צד ג' הרי שיש לייחס את הכשל לרשלנותו של צד ג'. לאור האמור, אני קובעת כי ביצוע עבודה רשלני על ידי צד ג', הוא זה אשר גרם לפרוץ השריפה ולנזקי התובע. 15. צד ג' לא המציא כל ראיות בנוגע לגובה הנזק. לפיכך, אני מחייבת את צד ג' לשפות את הנתבעת במלוא סכום הפיצויים ששילמה לתובע היינו, סכום של 30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום לתובע ועד מועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייבת את צד ג' לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ + מע"מ. קצר חשמלישריפהמוצרי חשמל (הגנת הצרכן)