קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה 19 אחוז נכות: 1. בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נכות מעבודה ) מיום 31.304 , אשר ניתנה בקשר לתאונה בעבודה שעבר המערער ביום 1.10.99 , ואשר קבעה למערער 19% נכות רפואית (10% בגין מצב נפשי ו - 10% בגין מצב לאחר אוטם שריר הלב). טענות המערער 2. לטענת המערער קבעה הוועדה כי לא כל נכותו הקרדיולוגית הינה בעקבות אוטם שריר הלב , והעניקה לו 10% נכות בלבד מבלי לבצע חשבון עובר ושב , ותוך נימוקים שאין להם בסיס . בנוסף , הוועדה נהגה באותה דרך ביחס לנכותו הנפשית של המערער , בקובעה כי לא כל נכותו הנפשית הינה בעקבות התאונה , מבלי לבצע חשבון עובר ושב , ותוך נימוקים שאין להם בסיס . כמו כן, הוועדה דחתה את חוות דעת הקרדיולוג המומחה שהונחה בפניה , מבלי לנמק זאת כדין . טענה נוספת הופיעה בכתב הערעור , אולם נזנחה בסיכומי המערער , ולפיכך לא נדון בה במסגרת פסק הדין , והכוונה הינה לטענת המערער , לפיה הוועדה קבעה קביעה עובדתית שגויה , בדבר חזרתו לעבודה לאחר התאונה . טענות המשיב 3. לטענת המשיב לא נפלה טעות משפטית בעבודת הוועדה , הואיל והוועדה הסבירה ונימקה את קביעותיה . הוועדה אינה מתייחסת למצב קודם , אלא קובעת כי המערער סובל ממחלה טרשתית, כך שהתלונות הקרדיאליות שלו אינן קשורות לאוטם שריר הלב , אלא להתקדמות התהליך הטרשתי . הוועדה עיינה היטב במסמכים רפואיים, לרבות בדוח הנוירופסיכולוגי, וקבעה קביעותיה תוך התבססות על כל אלה . בכל מקרה אין להעביר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר , מאחר ואין לכך הצדקה . הדין החל 4. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 . בהקשר לכך נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית , ולא בסמכות בית הדין . הערעור הוא בשאלת חוק בלבד; כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות שונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות ) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל , ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה , כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין : ראה : דב"ע ל"ג 40- 0 יוסף דולזר נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 407 . בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה : ראה : עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד', 213. "הביקורת השיפוטית , אם כן , מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד , דוגמת טעות שבחוק , פגם משפטי , חריגה מסמכות , הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת. כלומר , בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות . לעניין זה יפים דבריו של הד"ר קוקובי בספרו , כדלקמן : 'אין ערעור בשאלה שבעובדה או בשאלה הנוגעת בענייני רפואה . מחיצה הרמטית הוצבה איפוא בין שדה הרפואה לשדה המשפט : יעסקו הרופא והמשפטן איש איש בתחומו , ובל יבוא האחד במלכות רעהו' ". ראה: ד"ר סטיב אדלר ועו"ד בר"ג - הירשברג , "וועדות רפואיות במסגרת הביטוח הלאומי - היבטים משפטיים", הערכת נכות , תפקוד וכושר עבודה , הוצאת דיונון (2001 ), 205 , 212 . נשיא בית הדין הארצי לעבודה בהפנייתו כפי שפורטה לעיל כיוון לספרו של ד"ר שאול קוקובי, רמ"ח ושס"ה - סוגיות בדיני עבודה , ההוצאה לאור של לישכת עורכי הדין , (מהדורת תשנ"ט ) , 195. "כמו כן פסק בית הדין כי הוא לא יטול לעצמו את הסמכות שהמחוקק הועיד לוועדות הרפואיות, אלה במקרים יוצאים מן הכלל , בהם הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מצריך ידע רפואי". ראה : י. אליאסוף , "וועדות רפואיות וועדות עררים במסגרת הביטוח הלאומי" , שנתון משפט העבודה ו' (תשנ"ה) , 81. במאמר דלעיל הפנה המחבר אל פסיקת בית הדין הארצי לרבות : דב"ע לה/345 - 01 עזיז מועלם נ. המוסד לביטוח לאומי , פד"ע ז' 353, 356 . דב"ע נא/50 - 99 זוהר כץ נ. המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כב' 507, 508 . מן הכלל אל הפרט 5. בחנתי בעיון את טענות הצדדים , ואת ההחלטות של הוועדה מדרג ראשון מחד ושל הוועדה הרפואית לעררים מאידך, והגעתי למסקנה כי דין ערעור זה להתקבל, מהנימוקים שיפורטו להלן . 6. באשר לנכות הקרדיולוגית : הוועדה קבעה כי יש לייחס את תלונותיו הקרדיאליות של המערער להחמרה של הטרשת ממנה הוא סובל . לא ברור על מה הסתמכה הוועדה בקביעתה זו . הוועדה עצמה קבעה כי היא מסתמכת על מסמכים רפואיים המתייחסים למצבו של המערער לאחר התאונה, וגם מכאן ברור כי הוועדה לא ידעה מה היה מצבו עובר לתאונה . בכל מקרה , בנושא הטרשת לא ראינו כל מסמך התומך בקביעת הוועדה . בנושא זה אין נפקות למחלוקת בין הצדדים האם יש לערוך חשבון עובר ושב ; בין אם יש לערוך חשבון שכזה , ובין אם יש לקבוע כי התלונות נובעות מסיבה אחרת שאין לה סעיף ליקוי , יש צורך להסתמך על מסמכים וראיות המוכיחים כי המערער אכן סבל מטרשת . בנוסף לאמור לעיל, בפני הוועדה היתה מונחת חוות דעת קרדיולוגית, בה נקבע כי יש מקום לאשר למערער נכות רפואית בשיעור 30% . הוועדה הגיעה למסקנה שונה , בדבר 10% נכות בלבד, וזאת מבלי לנמק כראוי מדוע אינה מקבלת את מסקנות חוות הדעת הנ"ל , ובפרט מאחר ועולה כי הוועדה אינה חולקת על הממצאים אשר בחוות דעת זו . בכך לא עמדה הוועדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה , דבר אשר אינו מאפשר ביקורת שיפוטית על החלטת הוועדה . ודוק; ההנמקה צריכה לאפשר לבית הדין לעמוד על מהלך מחשבתה של הוועדה , על מנת להעביר את החלטת הוועדה בביקורת שיפוטית . ראה : שאול קובובי , שם , עמ' 206 - 208 . דב"ע לה/ 129-01 שריקי נ. המוסד לביטוח לאומי , פד"ע ז' 206 . 7. באשר לנכות הנפשית: בפני הוועדה היה מונח דוח נוירופסיכולוגי , אשר על ממצאיו לא חלקה הוועדה . דוח זה קבע למערער נכות נפשית בשיעור 20% . הוועדה , לעומת זאת , סברה וקבעה כי המערער זכאי לנכות בשיעור 10% בלבד , וזאת מבלי לנמק כראוי קביעתה זו . גם בנושא זה לא עמדה הוועדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה , כפי שפורט לעיל . 8. מכל האמור לעיל עולה כי דין הערעור להתקבל . 9. לא קיבלתי את טענת המערער לפיה יש להחזיר את עניינו לוועדה רפואית בהרכב אחר ; דרך המלך הינה החזרת הנושא לאותו הרכב , ולא ראיתי מקום לסטות מכלל זה . 10. לאור כל האמור לעיל אני מורה כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים , באותו הרכב , על מנת שזו תשקול מחדש את שיעור נכותו כתוצאה מהתאונה שעבר ביום 1.10.99 , ותקבע אם יש מקום להפחית ממצבו הנוכחי בגין מצב קודם או בגין סיבות אחרות , ואם תחליט שיש מקום לכך אזי תעשה זאת תוך הנמקה מלאה ותוך הפניה לממצאים מוכחים , וכן תוך התייחסות מפורטת לחוות הדעת בתחום הקרדיולוגי ובתחום הנפשי . המשיב ישא בהוצאות המערער בגובה 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין . 11. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין . נכותאחוזי נכותתאונת עבודה