תביעה נגד עמותה בגין ליקויי בניה

התובע טוען כי התגלו ליקויי בנייה בבית בו הוא מתגורר ולמרות פניות חוזרות לא טרחה הנתבעת לטפל בהם. כן טוען התובע כי חויב ביתר עבור חיוב המשתכן. לטענתו הנתבעת אחראית לליקויים מכוח חוק המכר (דירות) התשל"ג-1973. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד עמותה בגין ליקויי בניה: 1. מבוא   עניין לנו בתביעה על סך של 16,400 ₪.   לתובע מעמד של חבר בנתבעת אשר יזמה פרוייקט מגורים בשכונת גבעת טל בראש העין עבור חבריה.   בין הצדדים קיים בתקנון סעיף בוררות. הנתבעת עמדה על הפניית ההליך לבוררות אלא שלאחר הפנייתם לבורר הסתבר כי עלות הבוררות גבוהה ביחס לסכום התביעה ועל כן ביקש התובע לשוב לדיון במסגרת בית המשפט וראיתי להיעתר.   בתיק זה נערכו הליכים רבים והוא נדון בפני מספר שופטים בטרם הגיע לדיון בפני.   2. טענות התובע   התובע טוען כי התגלו ליקויי בנייה בבית בו הוא מתגורר ולמרות פניות חוזרות לא טרחה הנתבעת לטפל בהם. כן טוען התובע כי חויב ביתר עבור חיוב המשתכן. לטענתו הנתבעת אחראית לליקויים מכוח חוק המכר (דירות) התשל"ג-1973.   את טענותיו תמך התובע בחוו"ד של אדריכל יצחק לזר, וכן של מהנדס יוסף הופמן מחברת בם - ביקורת מבנים, וכן בטופס ליקויים שמולא ע"י אנשי הנתבעת או מי מטעמה, ותכתובת בין התובע לנתבעת.   3. טענות הנתבעת   הנתבעת טוענת כי בכתב התביעה המתוקן:   א. התובע לא פרט את סכום התביעה ועל כן אין היא יכולה לפרוש הגנתה ומסיבה זו אף לא ניתן לחייבה.   ב. היא פועלת כמלכ"ר שהוקם על מנת לשמש כגורם ומתווך וכשלוחה של חבריה להקמת הפרוייקט ולא ניתנה כל התחייבות מצידה להיות אחראית כלפי כל חבריה לכל התיקונים על פי חוק המכר דירות.   ג. התובע לא פנה אליהם בדבר ליקויים למעט הדרישה לתשלום 700 ₪ בגין תשתית למזגן.   ד. אין בתיקיה חלק מן הנספחים לכתב התביעה אותם טוען התובע כי שלח לה.   דיון   4. ראשית אציין כי מדובר בתביעה קטנה. מכוח סעיף 62 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, אין בית המשפט מחויב לנהוג על-פי סדרי הדין הנהוגים בבימ"ש אחר ואינו מחויב בדיני הראיות.   עוד קובע הסעיף כי בית המשפט יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.   מטרת אופיו של הליך התביעות הקטנות היא להגשים תכליות צרכניות. מטעם זה הוענק לבית המשפט שיקול דעת רחב הן בנושא הראיות והן בנושא סדרי הדין (ראה סעיף 62 לחוק בתי המשפט ותקנות 9 ו - 13 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז-1976).   במענה לטענת הנתבעת כי כתב התביעה המתוקן אינו נוקב בסכום אני קובעת כי סכום התביעה הוא 16,400 ₪ כפי שנתבע בכתב התביעה המקורי.   למרות אורך הרוח שגילה בית המשפט בתיק זה, שכן מדובר בתביעה קטנה שהוגשה ב - 31.7.00, לא שעתה הנתבעת להחלטות בית המשפט ואף לדיון האחרון הגיעה לא מוכנה לדיון.   5. טענות הנתבעת כאילו אין היא אחראית כלפי התובע וכי אין ברשותה את כל התכתובת אותה הגיש התובע בכתב תביעתו אינן מקובלות עלי.   חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 קובע את "תקופת אחריות" כתקופה של שלוש שנים שתחילתה מתום תקופת הבדק.   עפ"י הנספחים לתביעה נמסר הבית לתובע ביום 31.8.92 וכבר ביום 15.1.93 הודיע על ליקויים. משמע, תוך "תקופת אחריות".   מטופס הליקויים שנספח לתביעה מיום 26.6.94 שמולא על ידי המפקח שביקר במקום עולה כי אכן דובר בליקויים רבים.   על פי התקנון, העמותה היא זו שמוסמכת ליזום, לבנות, לנהל ולשכור על מנת להגשים מטרות העמותה כפי שמתבטאות בסעיף 2 ו - 3 לתקנון, הקובע כי "מטרת העמותה היא להקים ולקיים שכונת מגורים בגבעות המזרחיות לראש העין...".     העמותה היא זו ששכרה בעלי מקצוע והיא זו ששילמה באופן ישיר את התשלומים לקבלני המשנה השונים.   כל תלונה ובעיה שמתעוררת צריכה להיות מטופלת ע"י העמותה שכן היא זו שהתקשרה עם הקבלים. וראה סעיף 26 לתקנון.   התובע הציג חוות דעת המלמדות על הליקויים הרבים שנמצאו בנכס ושיעור נזקיו עולה פי כמה על סכום התביעה. (סה"כ כ - 96,000 ₪).   התובע בחר לצמצם תביעתו למסגרת הסכום המקסימלי שניתן לתבוע בבימ"ש לתביעות קטנות.   מאחר והנתבעת כלל לא התייחסה לגופן של טענות המופיעות בחוות הדעת של "בם" ומאחר ומתוך טופס הליקויים נמצאתי למדה כי נמצאו בנכס ליקויים רבים, ראיתי לקבל תביעת התובע עד לגבול הסמכות.   6. מאחר ובכך יש משום מלוא הסעד האפשרי בתביעה זו, לא ראיתי להתייחס ליתר תביעות התובע.   7. סוף דבר   הנתבעת תשלם לתובע סך של 16,400 ₪.   סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.   כמו-כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך 600 ₪ אשר יישאו גם הם הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.בניהליקויי בניהעמותות