התנאים לגמלת סיעוד נקבעו בסעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 הקובע: "(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 225(1), מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום או הזקוק להשגחה - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה לקצבת יחיד מלאה; (2) מבוטח, שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות היום-יום, או הזקוק להשגחה מתמדת - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-150% מקצבת יחיד מלאה". פעולות היום-יום, כמוגדר בסעיף 223 לחוק הן: לבישה אכילה שליטה בהפרשות רחצה ניידות עצמית בביתו בהתאם להלכה הפסוקה, המחוקק קבע תנאים נוקשים ביותר לזכאות לגמלת הסיעוד ואין המוסד ובתי דין לעבודה מוסמכים לחרוג מהם (ראו דב"ע מט/ 120-05 המוסד נ' טשלר קרולה, פד"ע כ"א 22, דב"ע נה/305-05 המל"ל נ' שושנה אורן, לא פורסם). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תנאים לגמלת סיעוד: 1. תביעתו של התובע לגמלת סיעוד מיום 19.6.04 נדחתה, לאחר שנמצא כי מידת התלות בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות היום יום נמוכה מזו המזכה בגימלת סיעוד. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה שבפנינו. 2. הזכאות לגמלה נקבעה בסעיף 224 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") הקובע: "(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 225(1), מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום או הזקוק להשגחה - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה לקצבת יחיד מלאה; (2) מבוטח, שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות היום-יום, או הזקוק להשגחה מתמדת - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-150% מקצבת יחיד מלאה". 3. פעולות היום-יום, כמוגדר בסעיף 223 לחוק הן: "לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית". ראוי לציין, שבהתאם להלכה הפסוקה, המחוקק קבע תנאים נוקשים ביותר לזכאות לגמלת הסיעוד ואין המוסד ובתי דין לעבודה מוסמכים לחרוג מהם (ראו דב"ע מט/ 120-05 המוסד נ' טשלר קרולה, פד"ע כ"א 22, דב"ע נה/305-05 המל"ל נ' שושנה אורן, לא פורסם). 4. קביעת המל"ל מבוססת על דו"ח הערכת תלות (להלן: "הדו"ח"), שנערך על ידי האחות נטלי מרשליק (להלן: "האחות"). בדיון העידו התובע והאחות, שנחקרה לגבי הממצאים שנרשמו על גבי הדו"ח. יש לציין כי התובע עיוור ומתגורר עם בנו הנכה, אשר לפי הרישום בדו"ח, נכח בזמן הבדיקה. התובע דובר רוסית, והעיד בדיון באמצעות מתורגמן. האחות אשר בדקה את התובע דוברת רוסית. נתייחס בהמשך לטענות שהועלו באשר לתחומים שנבדקו ע"י האחות ושנלקחו בחשבון לצורך קביעת זכאותו של התובע. א. ניידות: בדו"ח צוין כי התובע עמד, הלך בעזרת מקל הליכה, ומידי פעם, בגלל העיוורון, נעזר בקירות וחזר לישיבה. על כן, סימנה האחות כי התובע עצמאי בעזרת מכשיר, בתחום הניידות בתוך הבית. בסעיף הנפילות ציינה האחות כי התובע אינו נופל. לדברי התובע בעדותו בבית הדין, הוא נופל, ועל כן, נזקק לעזרת בנו והוא אינו זוכר אם האחות שאלה אותו על כך. כמו-כן, הצהיר התובע כי הוא התבקש ללכת לשירותים והוא טעה בדרך, מה שמראה העדר התמצאותו בתוך הבית. האחות העידה בחקירתה בבית הדין כי היא שאלה את התובע לגבי הנפילות וקיבלה תשובה, ובהתאם לתשובה רשמה את ממצאיה בדו"ח. באשר להתמצאות של התובע בתוך ביתו, היא הפנתה לרישום שבסעיף 14 לדו"ח, שבו רשום כי לדברי התובע ובנו, אין לו בעיות התמצאות. התרשמנו מעדותה של האחות כי היא ביצעה את הבדיקה במיומנות ומקצועיות, כאשר הקפידה על בדיקה מעמיקה של תחומי התפקוד ורישום מדוייק של ממצאים ותשובות שהיא קיבלה. התובע אמנם לא זוכר אם האחות שאלה אותו לגבי הנפילות, אך אנו סבורים, בהתאם לעדותה, כי היא אכן שאלה ותשובתו של התובע הייתה בשלילה. לכן, אנו בדעה כי הרישום של האחות משקף את תפקוד של התובע בתחום הניידות. ב. הלבשה: האחות רשמה בדו"ח כי בנו של התובע הגיש את הבגדים (לאור העיוורון שממנו הוא סובל, אינו מסוגל לבחור בעצמו את הבגדים) והתובע לבש ופשט חלק גוף העליון ותחתון. האחות סימנה כי התובע זכאי לחצי נקודה בתחום ההלבשה. התובע הצהיר בעדותו בדיון כי בנו עוזר לו בהלבשה, הוא יכול לעשות תנועות הלבשה אך לא להתלבש באופן מלא, אינו יודע אם הבגד הוא בצד הנכון או הפוך, או את מקום הפתחים של הרגליים, כאשר מדובר במכנסיים. האחות הבהירה בעדותה בבית הדין כי סעיף המוגבלות שניתן לתובע כולל העדר יכולת בחירת בגדים מן הארון וכן, צורת ההלבשה לא נכונה. לפי מגבלותו של התובע, והעדויות שנשמעו בדיון, אנו סבורים כי התובע זקוק לסיוע בהלבשה, אך אין לו בעיה מוטורית והוא יכול, כפי שהוא עצמו העיד, לבצע את פעולות ההלבשה. לכן, התפקוד של התובע בתחום זה הוא כפי שעולה מהדו"ח. ג. רחצה: לפי הרישום שבדו"ח, בנו של התובע עוזר לו להיכנס לאמבטיה, מאחר והוא לא מסוגל להיכנס לבד עקב העיוורון. התובע מתקלח כ- 3 פעמים בשבוע, מסוגל לבצע פעולות סיבון וניגוב, ומגיע לכל חלקי גופו. בשל בעיית העיוורן, התובע אינו מסוגל להתגלח לבד. לאור הממצאים, קבעה האחות כי התובע זקוק לסיוע קל בתחום הרחצה (0.5 נקודה). לפי עדותו של התובע, בנו משגיח עליו תוך כדי רחצה, ומכוון את זרם המים. אין מחלוקת בין דברי התובע בתחום זה, לבין הממצאים שנרשמו ע"י אחות בדו"ח. התובע זקוק לסיוע קל בתחום הרחצה, כאשר הוא מסוגל לבצע בעצמו את פעולות הרחצה, אך זקוק לעזרה בכניסה לאמבטיה, הכנת תנאים (זרם מים וכו') והשגחה. ד. אכילה ושתייה: האחות רשמה בדו"ח כי היא ראתה את התובע אוכל גבינה מכף ושותה מיץ מכוס. נרשם בדו"ח, והוסבר על ידי האחות בעדותה בבית הדין, כי בשל העיוורון לא נבדק חימום האוכל. עקב העיוורן, זכאי התובע לחצי נקודה בתחום זה, כאשר הוא גם זקוק לסיוע בלקיחת תרופות. התובע העיד בבית הדין כי הוא לא מסוגל לאכול ולשתות לבד, הוא אינו יכול להשתמש בסכין ומזלג ולכן, נאלץ לאכול בידיים, כאשר הוא גם "מפספס" ומלכלך את עצמו. לדברי האחות, התובע הראה בפניה פעולות של אכילה ושתייה ואם היא הייתה רואה שיש רעד בידיים או שהוא מתלכלך, היא הייתה מציינת זאת. כפי שאמרנו, התרשמנו מאמינותה של האחות בביצוע הערכת התלות, ואנו מאמינים שהרישום שבדו"ח משקף באופן נאמן את תפקודו של התובע בעת ביצוע הבדיקה. ה. הפרשות: לפי הרישום שבדו"ח התובע שולט בשני הסוגרים, והוא עצמאי בשירותים, לכן, הוא לא קיבל ניקוד בתחום זה. לדברי התובע בדיון, הוא לא מצליח להטיל את מימיו בתוך האסלה, בשל העיוורון, ויש לו בריחות שתן, החל שנת 2001, כאשר הוא עבר ניתוח אדנומה פרוסטטה. כשיש לו בריחת שתן בנו עוזר לו להחליף בגדים. האחות הצהירה בבית הדין כי בשל צנעת הפרט, לא נבדקת בפועל פעולת שימוש בשירותים, אלא התפקוד נרשם לפי התשובות לשאלות. יש לציין כי אין אנו בודקים את מצבו של התובע בזמן הדיון אלא בעת עריכת הדו"ח. לפי העדויות שנשמעו, אנו בדעה כי הרישום שבדו"ח נעשה לפי דברי התובע דאז, שלא סיפר על בריחות שתן כי, אם היה עושה זאת, האחות הייתה דואגת לרשום בדו"ח. ו. צורך בהשגחה: התובע הצהיר כי הוא יכול להישאר לבד לא יותר משעה, וכי כאשר בנו עובד, שכנים משגיחים עליו. לפי הרישום שבדו"ח התובע נשאר לבד משעה 9:00 עד שעה 14:00, כשבנו עובד, ולא היו אירועים מיוחדים המעידים על כך שהתובע מסכן את עצמו או אחרים כאשר נשאר לבד. 4. מסקנות העולות מדו"ח הערכת תלות של התובע. היזקקותו לעזרת הזולת: מבחינת הרישומים שבדו"ח, עדות התובע והאחות, אנו סבורים כי התובע אכן זקוק לעזרת הזולת, בתחומים של הלבשה, רחצבה ואכילה ושתייה. התובע הוא אדם לא בריא, הסובל מעיוורון, שמתקשה בפעולות היום יומיות, וזקוק לעזרה. אולם, עם כל הבנה למצבו של התובע, הוא אינו תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום או הזקוק להשגחה, במידה הנדרשת לצורך זכאותו לגמלת סיעוד, בהתאם לחוק. קביעת הנתבע בדין יסודה ואין מקום להתערב בה. לכן, אנו מחליטים לדחות את תביעתו של התובע, ללא צו להוצאות. במידה וחלה החמרה במצב התפקודי של התובע, הוא רשאי להגיש בקשה לבדיקה מחדש לנתבע, בצירוף אישור רפואי מתאים. 5. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. סיעוד