תשלום מילואים למובטלים

המערער שרת במילואים והיה במעמד של מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי, לפיכך שילם לו המוסד לביטוח לאומי תגמולים לפי תעריף מינימום. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום מילואים למובטלים / תגמולי מילואים מובטל: סגן הנשיא (קובובי): .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (אב-בית-הדין - השופט מורל; נציגי הציבור: ה"ה רשף וטולצ'ינסקי; תב"ע מה/308-0) שדחה את עתירת המערער בקשר לאופן חישוב התגמול המגיע לו בגין שירותו במילואים. .2המערער שרת במילואים בנובמבר-דצמבר 1982, באפריל-מאי 1983ובספטמבר .1983המערער היה במעמד של מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי, לפיכך שילם לו המוסד לביטוח לאומי תגמולים לפי תעריף מינימום על סמך הוראות סעיף 127ע(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - החוק). .3וזו לשון סעיף 127ע(א), במה שנוגע לענייננו: "127ע(א) שיעור התגמול (א) שיעור התגמול ליום למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה - (1) עובד - שכר העבודה הרגיל; (2) עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת; (3) לא עובד ולא עובד עצמאי - מינימום התגמול. (ב) (ג) מי שכתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי פרק ו' 1, לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם ערב שירותו במילואים". בסעיף 127סז, סעיף ההגדרות שבפרק ו' 4לחוק ("ביטוח שירות מילואים") מוגדר "מינימום התגמול" כלהלן - "'מינימום התגמול' - % 45מהשכר הממוצע כפי שהיה ב- 1באפריל, בצירוף פיצוי כמשמעותו בסעיף 1, מחולק בשלושים". .4המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה אחת: האם לחשב את "מינימום התגמול" לפי הבסיס שהיה בתוקף ביום התשלום, כטענת המערער, או לפי הבסיס שהיה בתוקף בעת גמר שירות המילואים, כטענת המוסד. המערער גרס, כי מאחר והתגמולים שולמו ביוני 1984, שומה היה לשלמם על בסיס "מינימום התגמול" כפי שהיה בתוקף ב- 1באפריל 1984, בצירוף פיצוי. .5טענת המוסד היתה, כי מועד התשלום הוא שרירותי ומקרי. הזכאות מתגבשת ביום גמר השירות, כך שאם פלוני שרת במילואים ממחצית חודש מרס עד לאמצע חודש אפריל יחושב התגמול המגיע לפי "מינימום התגמול" כפי שעודכן ב- 1באפריל, ואם סיים את שירותו לפני ה- 31במרס, יחושב התגמול לפי ה"מינימום" שהיה בתוקף ב- 1באפריל של השנה הקודמת. .6חובת האוצר לשלם את התגמול נקבעה בסעיף 127סח(א) לחוק: "127סח. תשלום מאת אוצר המדינה (א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישלם לו אוצר המדינה... בעד כל יום של שירות..." הזכות לתגמול נקבעה בסעיף 127סט: "127סט. הזכות לתגמול מי שמשרת כחוק במילואים וזכאי לתשלום מאוצר המדינה לפי סעיף 127סח, ישולם לו תגמול בעד כל יום שירותו במילואים בשיעור כאמור בסעיף 127ע". .7מהו "השיעור כאמור בסעיף 127ע"? לגבי "עובד" מחושב שיעור התגמול לפי "שכר העבודה הרגיל" (סעיף 127ע(א)(1); מצוטט בסעיף 3דלעיל). לגבי "עובד עצמאי" לפי "הכנסתו הממוצעת" (סעיף 127ע(א)(2)). שני מושגים אלה - שכר העבודה הרגיל והכנסתו הממוצעת - הוגדרו בסעיף 127עא לחוק: הראשון כשכר ברבע השנה שקדם לשירות במילואים "בתוספת פיצוי כמשמעותו בסעיף 1"; השני הוא "החלק ה- 360של הכנסתו" (בתיקון החוק מס' 57, בתוקף מיום 25.11.1985(ס"ח 1164, מיום 3.12.1985, ע' 60) שונתה שיטת החישוב של "ההכנסה הממוצעת" של עובד עצמאי (סעיף 127עא(ב)) כך שיש לחלק ב- 90את ההכנסה ברבע השנה שקדם לחודש שבו החל שירות המילואים). עוד ראינו שלגבי מובטל "לא יפחת שיעור התגמול מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי ערב שירותו במילואים" (סעיף 127ע(ג); ראה סעיף 3דלעיל). .8העיקרון הוא, איפוא, שיש לפצות את המשרת במילואים על איבוד ההכנסה שהיתה צפויה לו בימי השירות על-ידי תשלום (תגמול) שהוא פונקציה של ההכנסה הנ"ל. לקביעת גובה ההכנסה ש"אבדה" נעזרים בשיטות החישוב הנהוגות לגבי הגמלאות בכסף במסגרת חוק הביטוח הלאומי. נקודת המוצא היא יום הזכאות. כדי לנטרל את התנודות במדד ולקזז, קיזוז-מה, את הירידה בערך הכסף בא הפיצוי "כפי שהוגדר בסעיף 1לחוק". .9למערער שולמו תגמולים לפי "מינימום התגמול" כמוגדר בסעיף 127סז, היינו % 45מהשכר הממוצע כפי שהיה ב- 1באפריל במועד הזכאות - יום גמר שירות המילואים - בצירוף פיצוי. את טענתו, שהמועד הקובע הוא "יום התשלום", השתית המערער על דב"ע לח/140- 0[1]. אכן מדובר שם על "היום הקובע", אך בהקשר ספציפי ושונה לגמרי - עדכון דמי פגיעה בעבודה כמתחייב מהוראה שבסעיף 57- הוראה שאין לה נגיעה לענייננו (סעיף 57- "הצמדת דמי פגיעה"). 10, הערעור נדחה. אין צו להוצאות.צבאמילואיםדמי אבטלה