אוכל כשר בכלא

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אוכל כשר לאסירים / אוכל כשר בכלא: 1. העותר - הינו אסיר פלילי, אשר בעת הגשת עתירה זו והדיון בה, היה מוחזק בכלא "אהלי קידר" שבבאר שבע, באגף "לש"ם" (אגף לאסירים שומרי מצוות). בעתירה זו מלין הוא על סירובו של המשיב לספק לו מזון מיוחד, מבחינת רמת כשרותו ההילכתית, היינו, מזון "בהכשר בד"צ", המובא מן החוץ ולא מבושל במטבח בית הסוהר. לטענתו, למרות ההשגחה על הכשרות ("הרגילה") במטבח בית הסוהר, אין הוא יכול לסמוך על השגחה זו, באשר הוא מטיל ספק ביעילותה, מאחר שכבר ראה - כך לטענתו - כי במטבח בכלא "מעשיהו" (שבו היה מוחזק, בזמנו) אסירים ערבים שהשתמשו בכלי המטבח של בית הסוהר לבישול מאכלים פרטיים שלהם, ואשר בוודאי אינם כשרים, ובכך "הטריפו" את כלי המטבח של אותו בית כלא, ועל כן - כך על פי הטענה - משההשגחה והכשרות מוטלים בספק, זכאי הוא לאותו מזון מיוחד המובא מחוץ לבית הכלא. הוסיף העותר וטען, כי מאחר ומזון זה אינו מסופק לו, הוא אף נאלץ לוותר, במשך חודשים רבים, ובלית ברירה, על אכילת בשר, על שום שזה מבושל במטבח בית הסוהר. 2. לאחר עיון בתגובת המשיב - על נספחיה - ושמיעת טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את העתירה, ולהלן נימוקי. 3. אכן, המשיב מכיר, עקרונית, בצורך ובחובה לספק לאסירים דתיים מסוימים מזון בהכשר מיוחד ברמת כשרות "למהדרין" ("גלאט") - מזון שאינו מבושל במטבח בית הסוהר (על אף ההשגחה והכשרות "הרגילים" הנהוגים בכל מטבחי מתקני הכליאה בארץ). ואמנם, ומשמדובר במצב חריג, הרי שלשם כך גם נקבעו נהלים וקריטריונים בפקודת נציבות בתי הסוהר מס' 12.11.06 (להלן: "הפקנ"צ"). ראש וראשונה, נקבע בסעיף י.1. לפקנ"צ זו, כי אותו מזון בהכשר מיוחד זה, יסופק לאסירים יהודים דתיים שומרי מצוות, "אשר אינם אוכלים את המזון המוגש בבית הסוהר", מטעמי הלכה. עוד נקבע (בסעיף י.3. לפקנ"צ), כי הסמכות לקבוע איזה אסיר יקבל מזון זה נתונה בידי רב בית הסוהר או סגנו, הבודק ומאשר (או אינו מאשר) כל מקרה לגופו. בסעיף י.2 לפקנ"צ זו, גם נקבעו הקריטריונים המצטברים, שעל רב בית הסוהר ליתן דעתו עליהם, בבואו להפעיל סמכותו הנ"ל, והם כוללים, בין היתר, את הקריטריון, לפיו: "(האסיר) לא אוכל את המזון המבושל והמוכן במתקני שב"ס (ו) לא מוצרי המזון המסופקים על ידי שב"ס, למעט ירקות שאינם מבושלים". 4. באשר לעותר דנן, הרי שממסמך שכתב קצין הדת בבית הסוהר בגוש דרום - הרב מיכאל מלכא, המשמש גם כרב בית הכלא "אהלי קידר" הנ"ל - עולה, כי משיחות שקיים עם העותר, בעקבות פניות של זה האחרון אליו בנדון, הודה העותר בפניו, מספר פעמים, כי הוא צורך מזון המסופק על ידי מטבח בית הכלא, ואין הוא נמנע הימנו. עובדה זו מוציאה את העותר ממעגל אותם אסירים הזכאים למזון בהכשר המיוחד, באשר אין הוא עומד בקריטריון, שצוטט לעיל מתוך הוראות הפקנ"צ הנ"ל, ושכאמור, הינו אחד הקריטריונים המצטברים, שרק בהתקיים כולם באסיר זה או אחר, זכאי הוא למזון המיוחד האמור. כאמור, הסמכות ושיקול הדעת לקבוע מי האסיר הזכאי למזון זה, נתונה בידי רב בית הסוהר, ולא ראיתי מקום להתערב בשיקול דעתו, משלא מצאתי בו פגם, חריגה מסמכות או מניע אחר הנגוע בשיקול זר. 5. לא למותר להוסיף, כי כעולה עוד מתגובת המשיב וממסמך אחר שכתב רב בית הכלא, קיימת הקפדה והשגחה צמודה, של רב בית הכלא ושל משגיחי כשרות מן החוץ, על הכשרות במטבח בית הכלא, והם דואגים לרמת כשרות נאותה, כפי שזו מוכתבת על ידי הרבנות הראשית לישראל, ואין כל חשש כי העותר או כל אסיר אחר ישים בפיו מזון שאינו כשר מסיבה זו או אחרת. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה, ולפנים משורת הדין אני פוטר את העותר מתשלום אגרה. החלטה זו תשלח למנהל כלא "השרון" (בו מוחזק העותר עתה) והוא ימציאנה, אישית, לידיו של העותר, עם קבלתה.בית סוהר / כלאמאסר