אין להשיב לאשמה בפלילי

בתום פרשת ראיות התביעה ביקשה הנאשמת שלא לחייבה להשיב לאישום באשר, לטענתה, לא הוכיחה המאשימה את האישום - אף לא לכאורה. העקרון הוא כי די בראיות בסיסיות, אפילו הן דלות (ואין להבין מכך שבענייננו מדובר בראיות דלות) להוכחת יסודות העבירה. אין צורך שמשקל הראיות יהיה כזה המאפשר הרשעה בעבירה המיוחסת לנאשם ואין מדקדקים, בשלב זה, בהוכחת כל פרט משני מפרטי העבירה - די אם יש ראיות ליסודות המרכזיים. "ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית המעבירה את הנטל של הבאת הראיות". בית המשפט איננו בודק את מהימנות הראיות ויוצא מהנחה שכולן אמת. ביהמ"ש אף אינו בוחן ולא מכריע בשאלת דיות הראיות. משקלן של הראיות צריך שיהא כזה המעביר את נטל הבאת הראיות (להבדיל מנטל השיכנוע) מן התביעה לנאשם. [ע"פ 732/76 מ"י נ' ר. כחלון ואח' פ"ד לב(1) 172 בעמ' 179; ע"פ 405/80 מ"י נ' זבולון בן אברהם שדמי פ"ד לה(2) 757]. העובדה כי קיימת חלופה אפשרית אחרת למסקנות שניתן להסיק מתוך חומר הראיות איננה גורעת מכחן של הראיות כראיות לכאורה בשלב זה של הדיון. השאלה, בסופו של דבר, אם די בראיות כדי להטיל על הנאשם ליתן הסבר, משלו, למה שהוכח לכאורה (ע"פ 732/76 הנ"ל). בשלב זה אף פטורה המאשימה מהוכחת "תוספת ראייתית" (סיוע, דבר מה או כיוצ"ב). [ע"פ 638/85 מ"י נ' ג'מאל בוטרוס ואח' פ"ד מ(2) עמ' 661]. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אין להשיב לאשמה בפלילי: 1. בכתב האישום מיוחסות לנאשמת עבירות זיוף מסמך, שימוש במסמך מזוייף ונסיון לקבל דבר במרמה. העובדות הנטענות - "בקליפת אגוז": הנאשמת, אשר היתה עובדת בכירה בסניף חב' M.B.I בירושלים נזקקה לקבלת הלוואה. פנייתה להנהלת החברה לקבל הלוואה נדחתה. הנאשמת נטלה נייר רשמי של החברה ועל גביו זייפה "אישור" כאילו אושרה לה ע"י החברה הלואה בסך 30,000.- ש"ח. את האישור המזוייף הציגה הנאשמת, עפ"י הנטען, בסניף בנק הפועלים ברחביה - על מנת לקבל באמצעותו את ההלוואה המיוחלת. 2. בתום פרשת ראיות התביעה ביקשה הנאשמת שלא לחייבה להשיב לאישום באשר, לטענתה, לא הוכיחה המאשימה את האישום - אף לא לכאורה. 3. אין בכוונתי להרחיב בסקירת העקרונות שנקבעו בפסיקה גבי המבחנים בהם יש להעמיד את הראיות בשלב זה של הדיון. אסתפק רק בתמצית המספיקה להכרעה בעניין שבפני. העקרון הוא כי די בראיות בסיסיות, אפילו הן דלות (ואין להבין מכך שבענייננו מדובר בראיות דלות) להוכחת יסודות העבירה. אין צורך שמשקל הראיות יהיה כזה המאפשר הרשעה בעבירה המיוחסת לנאשם ואין מדקדקים, בשלב זה, בהוכחת כל פרט משני מפרטי העבירה - די אם יש ראיות ליסודות המרכזיים. "ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית המעבירה את הנטל של הבאת הראיות". בית המשפט איננו בודק את מהימנות הראיות ויוצא מהנחה שכולן אמת. ביהמ"ש אף אינו בוחן ולא מכריע בשאלת דיות הראיות. משקלן של הראיות צריך שיהא כזה המעביר את נטל הבאת הראיות (להבדיל מנטל השיכנוע) מן התביעה לנאשם. [ע"פ 732/76 מ"י נ' ר. כחלון ואח' פ"ד לב(1) 172 בעמ' 179; ע"פ 405/80 מ"י נ' זבולון בן אברהם שדמי פ"ד לה(2) 757]. העובדה כי קיימת חלופה אפשרית אחרת למסקנות שניתן להסיק מתוך חומר הראיות איננה גורעת מכחן של הראיות כראיות לכאורה בשלב זה של הדיון. השאלה, בסופו של דבר, אם די בראיות כדי להטיל על הנאשם ליתן הסבר, משלו, למה שהוכח לכאורה (ע"פ 732/76 הנ"ל). בשלב זה אף פטורה המאשימה מהוכחת "תוספת ראייתית" (סיוע, דבר מה או כיוצ"ב). [ע"פ 638/85 מ"י נ' ג'מאל בוטרוס ואח' פ"ד מ(2) עמ' 661]. 4. בענייננו: הוכח, לכאורה, כי הנאשמת נזקקה להלוואה בשל הסתבכות כספית ועיקול שהוטל על משכורתה כי פנתה בבקשה לקבלת הלוואה - ובקשתה נדחתה, כי בסמוך לאלו הגיע לידי סניף הבנק שבו מתנהל חשבון העו"ש של הנאשמת מכתב המאשר הלוואת המעביד - וכי מכתב זה אין בו אמת ולא נחתם ע"י מי מן המוסמכים לכך. המכתב הגיע ממקום עבודתה של הנאשמת ובדרך שבה יכולה היתה הנאשמת לשגרו לתעודתו. הוכח עוד כי במחשב בו השתמשה הנאשמת נמצאה טיוטא של אותו מסמך. יש בעובדות הללו, לסברתי, משום ראיות לכאורה לקיום יסודות עבירת הזיוף: עשיית המסמך הנחזה להיות אשר אין הוא והוא עשוי להטעות - ובעיני אין זה רלבנטי אם בסופו של דבר היה בכחו של המסמך להועיל להשגת "המטרה" - קבלת ההלוואה, או אישור אשראי (משיכת יתר או כיוצ"ב) - אך מעצם המטרה מתקיים גם היסוד הנפשי הנדרש. אכן - לא מצויה ראיה לכך שהנאשמת היא אשר יצרה את המסמך ודאגה להגעתו ליעדו - אך הצטברותן של הראיות שתמציתן מניתי ובהעדר כל הסבר אחר או מסקנה מסתברת מאותן ראיות כי ידו של מאן דהוא אחר היתה במעשה או כי היה למי עניין בפעולה כזו - יש בכך ראיה לכאורה לעשיית כל אלו ע"י הנאשמת. 5. די בכך כדי להטיל על הנאשמת את החובה להשיב לאשמה. משמוטל עליה להשיב לעבירת הזיוף אין צורך לבחון את הטענה ביחס ליתר האישומים. אסתפק בקביעה כי הטעמים אותם מניתי לעיל יפים גם ככל שמדובר בעבירת השימוש במסמך מזוייף ונסיון לקבלת דבר במרמה. 6. סוף דבר: אני דוחה את טענת הנאשמת ומחייבה להשיב לאשמה. משפט פליליאין להשיב לאשמה