קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בוררות הסכם שכירות אולם אירועים: .1בפני תביעה לביטול פסק בורר על יסוד העילות הנטענות הבאות: א. הבורר פעל ללא סמכות. ב. הבורר לא הכריע בחלק מהענינים שנמסרו להכרעתו. ג. הותנה שעל הבורר לפסוק לפי הדין והבורר לא עשה כן. ד. הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו. .2להבנת הנטען והכרעתי במה שנטען, להלן הרקע העובדתי הרלוונטי ופרוט טענות המבקש: א. הנתבעת שכרה מהתובעת אולם ארועים לפי "הסכם הפעלה" שכלל סעיף בוררות (סעיף 21) לפיו כל חילוקי הדעות בין הצדדים יוכרעו ע"י בורר דן יחיד שימונה ע"י יו"ר לשכת עוה"ד בחיפה". בסעיף זה נאמר שהבורר יהיה כפוף לדין המהותי. משנתגלו חילוקי דעות, מונה כבורר עו"ד יואב סלומון. שני הצדדים הגישו לבורר כתבי טענות שכללו תביעות הדדיות. ב. התקיימו מספר ישיבות בוררות ובסוף הישיבה מיום 24.9.97רשם הבורר החלטה בזו הלשון: "נדחה לישיבה הבאה הקבועה ליום 5.10.97". הצדדים מצהירים כי לאחר גמר העדויות, הבורר יהיה מוסמך לפסוק כאמור בס' 79א' לחוק בתי המשפט (ולצורך זה להחיל סעיף זה על הבוררות מבלי שהצדדים יגישו סיכומים) ראה מ1). ג. ב- 10.11.97, כתב עו"ד קליין ב"כ המבקש, לבורר ולעו"ד סגל ב"כ המשיב, מכתב בו נאמר בין היתר: "בהתאם למוסכם בין ב"כ הצדדים פסק הדין ינתן על יסוד חומר הראיות (שלא על דרך הפשרה)". עו"ד קליין טוען כי מה שנרשם ע"י הבורר היה מוטעה ולא שיקף את הסכמת הצדדים שהיתה אך ורק לכך שהצדדים ויתרו על הגשת סיכומים. ד. מבלי שתבוא לא מצד הבורר ולא מצד עו"ד סגל כל תגובה למכתב זה נתן הבורר ב13.5.98, פסק בורר בו חייב את המבקש לשלם למשיב סכומים שונים שלדעת עו"ד קליין מהווה פסיקה על דרך הפשרה, שכן הסכסוך הוגדר בכתבי הטענות של הצדדים לפי כתבי טענות אלו. המשיב תבע מהמבקש יתרת חוב בגין דמי שכירות ואילו הבורר חייב את המבקש בגין שני שיקים, היינו: על פי עילה שטרית. הפסק הוא לכן גם בבחינת "ultra petitum", שכן לא התבקש בתביעה של המשיב סעד על פי עילה שטרית. ה. הבורר השתית את פסקו על קביעה שההסכם המקורי אויין ע"י הצדדים בהסכם מאוחר יותר על שינויים בו. על ההסכם המאוחר יותר השתית הבורר את פסקו ושוב חרג בכך מתחומי סמכותו שהותוותה בכתבי הטענות בהן הושתתו התביעות ההדדיות על ההסכם המקורי. ו. זאת ועוד, אם אכן ראה הבורר את הסכם השינויים כמאיין את ההסכם המקורי הרי שבכך שמט את סמכותו, שכן הסכם השינויים כלל לא הכיל סעיף בוררות. ז. משלא פסק הבורר בעילות שמקורן בהסכם המקורי, הרי שלא הכריע בענין שנמסר לו להכרעה. ח. פסה"ד ניתן למעלה מחצי שנה לאחר ישיבת הבוררות האחרונה. נכון הוא כי בפרוטוקול מיום 4.7.96, נרשמה הסכמת הצדדים להארכת הבוררות ככל שידרש, אך הסכמה זו מתיחסת להתדיינות ולא לזמן שלאחר תום ההתדיינות עד למתן הפסק. .3המשיב, השיב בתשובתו לבקשה לביטול הפסק התשובות הבאות: א. היתה הסכמה מפורשת כפי שנרשם בפרוטוקול שהבורר יהיה רשאי לתת פסק על דרך ס' 79א', היינו:ועל דרך של פשרה. ב. לאחר הישיבה בה נרשמה מפי הצדדים ההסכמה הזו התקיימה ישיבה נוספת ב- 5.10.97ועו"ד קליין לא ביקש לתקן הפרוטוקול מיום 24.9.97, ולא טען נגד מתן פסק בדרך של פשרה לכן מכתבו של עו"ד קליין מיום 10.11.97אינו מעלה ואינו מוריד. ג. אשר לטענה כי הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו מפנה עו"ד סגל להסכמה מיום 4.7.96, וטוען כי ההסכמה להארכה בנוסח "ככל שידרש" מתיחס גם לתקופה מגמר שמיעת הראיות עד למתן הפסק. .4לבקשת עו"ד קליין איפשרתי לו לחקור את עו"ד סגל על תצהירו. מתשובות עו"ד סגל בעדותו לפני הוא טען כי נכון הוא שהצדדים הסכימו גם לוותר על סיכומים, אך אין זה אומר שהם לא הסכימו גם לכך שהפסק ינתן לפי ס' 79א', היינו: על דרך הפשרה כפי שאכן נרשם מפיהם כהצהרה משותפת ע"י הבורר בפרוטוקול מיום .24.9.96לשאלה מדוע אם כן לא התיחס למכתבו של עו"ד קליין שהוזכר לעיל, השיב עו"ד סגל כי יש פרוצדורה איך מבקשים תיקון פרוטוקול אין עושים זאת ע"י הודעה לבורר. הבורר לא מצא לכן לנכון להתיחס לאמור במכתב וגם הוא, עו"ד סגל לא מצא לנכון להתיחס אליו מאותו נימוק. תוך מהלך העדות של עו"ד סגל, הוצג מכתבו של עו"ד סגל אל הבורר מיום 10.11.97, (מ/4) בו גם עו"ד סגל כותב: "כמו כן סוכם עם עו"ד קליין כי תהיה מוסמך לפסוק ללא סיכומים לפי החומר שברשותך". .5בתום חקירת עו"ד סגל הודיע עו"ד קליין לפרוטוקול כי הוא מבקש שהות של 7ימים כדי להחליט אם מבקש הוא להציג שאלות לבורר עצמו בענין זה. איפשרתי לו זאת ועו"ד קליין בחר לא להציג שאלות לבורר. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב בפני ולאחר העיון בהם אני מחליט לדחות את הבקשה לביטול הפסק. ולהלן נימוקי לכך. .6עול ההוכחה לכך שהרשום בפרוטוקול מיום 24.9.97, (שהצדדים הסכימו שהבורר יוכל ליתן פס"ד על דרך של פשרה) מוטעה וכי מעולם לא היתה הסכמה לכך הוא על הטוען כך. הראיה שהביא המבקש היא שתיקת הבורר ועו"ד סגל למכתבו של עו"ד קליין שנכתב חודש וחצי לאחר ה- 24.9.97!! הבורר אינו צד שמשתיקתו ניתן להסיק הסכמה מצידו לתיקון הפרוטוקול, אדרבא, משתיקת עו"ד קליין במשך חודש וחצי לאחר קבלת הפרוטוקול ניתן להסיק שאכן הוסכם כרשום בפרוטוקול. יתכן שלאחר זמן עו"ד קליין ביקש לחזור בו מהסכמה זו, אך חזרה מהסכמה מחייבת הסכמה של הצד שכנגד. .7גם משתיקת עו"ד סגל לא ניתן להסיק הודאה מצידו שהרשום בפרוטוקול הבוררות מוטעה. עו"ד סגל רשאי היה כפי שהוא טוען להתעלם מהודעתו החד צדדים של עו"ד קליין לבורר ולהמתין ולראות אם יגיש עו"ד קליין בקשה לתיקון הפרוטווקל ומשזו לא הוגשה, מחייב מה שנכתב בפר' הבוררות ולא מה שנכתב במכתבו של עו"ד קליין. .8גם מהמכתב מ/ 4של עו"ד סגל לא ניתן להסיק כי הוא הסכים לכך שהאמור בפר' הבוררות מוטעה. כל שעולה ממ/ 4הוא שעו"ד סגל מאשר שהצדדים ויתרו על הגשת סיכומים, לא עולה מהמכתב שהוא מאשר גם שלא היתה הסכמה למתן פס"ד על דרך של פשרה. אדרבא אם אכן היה רוצה עו"ד סגל לאשר את טענת עו"ד קליין בענין זה "הרי שהעיקר חסר מן הספר" היינו ממ/.4 .9אשר על כן, אני קובע כי הבורר היה מוסמך ליתן פס"ד על דרך של פשרה. .10למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לו סברתי שלא היה הסכם לכך שהבורר רשאי ליתן פס"ד על דרך של פשרה לא הייתי רואה עילה לביטול הפסק, בתוכנו, שכן מקריאתו לא עולה כלל שהפסק אכן ניתן על דרך של פשרה. הפסק שביטולו מתבקש מחזיק 13עמודים בהדפסה צפופה. בס' 8של הפסק אמנם כותב הבורר כי הוסמך ע"י הצדדים לפסוק כאמור בס' 79א' לחוק בתי המשפט ומבלי שהצדדים יגישו סיכומים, אך הוא איזכר זאת, כעולה מההמשך, רק כדי להסביר מדוע המנעות ב"כ הצדדים להגיש סיכומים הטילה עליו את עול הסיכום לצורך הכנת הפסק. לא מצאתי בשום שורה מהפסק הארוך הכרעה על דרך של פשרה. .11עיון בפסק הבורר מראה שהפסק לא ניתן על פי העילה השטרית כנטען ע"י התובע. גם לו היה ניתן הפסק בעילה השטרית לא הייתי רואה בכך חריגה מהסמכות שניתנה לבורר. הבורר הוסמך לקבוע מי חייב למי כסף כתוצאה מההתקשרות בין הצדדים, הוא שוחרר מסדרי דין ודיני הראיות והוכפף לדין המהותי. את זאת בדיוק עשה הבורר רואין למצוא בפסקו שום חיוב הנוגד את הדין המהותי. לעניות דעתי הפרשנות הנכונה של שחרור הבורר מסדרי דין כוללת גם את השחרור מהחובה לפסוק לפי עילת התביעה הנטענת ובלבד שסכום החיוב אינו חורג מסכום התביעה ומקורו בסכסוך שפרץ בין הצדדים לגבי ביצוע ההסכם נשוא הבוררות. .12גם בטענה שבהשתתת הפסק על הסכם שינויים שמט הבורר את בסיס סמכותו מאחר וסעיף הבוררות מצוי בהסכם המקורי דווקא, אין כל ממש וגם אם היה בו ממש הרי ההסכמה להתדיין בפני הבורר אחרי שכבר נעשה הסכם השינויים יצרה מקור סמכות חדש לבורר ומקור הסמכות אינו עוד ס' 21מההסכם המקורי בלבד. .13הבורר הכריע בכל הסכסוך (להוציא ענין אחד שלפי ס' 18לפסק ההכרעה בו נדחת (החוב לעירית עכו) וגם אם לא הזכיר בפסקו כל טענה מהטענות שבכתבי התביעה אין זה אומר שלא הכריע בענין שנמסר להכרעתו. .14גם טענת "הזמן" אין בה כל ממש. אין מחלוקת שהצדדים הסכימו "להארכת מועד הבוררות ככל שידרש" ולא ירדתי לסוף טענתו של עו"ד קליין כי המונח: "בוררות" כולל רק את ישיבות הראיות והוא אינו כולל את הזמן הדרוש לו לבורר, להכריע במחלוקת ולפסוק את פסקו. זאת ועוד, לפי ס' 26(ג) לחוק הבוררות "לא תישמע טענה של בעל דין שפסק בוררות ניתן שלא במועדו, אלא אם שמר לעצמו, בהודעה לבורר לפני מתן הפסק את הזכות לטעון טענה זו". הגיונו של סעיף זה הוא בכך שאין זה ראוי שצד ישב וימתין עד שינתן הפסק והיה אם ימצא חן בעיניו יבקש לאשרו, ולא, יטען כי עבר הזמן לנתינתו ויתלה את הבקשה לביטול, בזמן שעבר במקרה שלפנינו אם רצה עו"ד קליין לשמור על זכותו להתנגד לאישור הפסק על יסוד טענת הזמן, צריך היה לפני מתן הפסק להודיע לבורר כי מאחר ועברו חודשים רבים והוא לא נתן הפסק, הרי שעבר הזמן לנתינתו. משלא עשה כן, לא תישמע טענה זו ע"י ביהמ"ש שדן בבקשה לביטול הפסק. .15אשר על כן, ולאור כל האמור: התביעה לביטול הפסק נדחית והתוצאה היא שאני מאשר את פסק הבורר מיום 13.5.98, ונותן לו בזה תוקף של פס"ד. התובע-דהן ישלם לנתבעת בן גלים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5.000ש"ח + מע"מ כדין.חוזה שכירותחוזהיישוב סכסוכיםאולם / גן אירועיםשכירותבוררות