ביטוח צמחי נוי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת ביטוח צמחי נוי:

מבוא

1. תביעה כנגד הנתבעת העוסקת בביטוח נזקי טבע בחקלאות, בגין תגמולי ביטוח ע"ס 231,591 ₪ , עקב נזק קרה שנגרם לצמחי נוי (סייפנים) שגידלה התובעת.

השאלה שבמחלוקת

2. בדיון שהתקיים ביום 2.1.12 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה יגישו סיכומים בכתב "...אשר יתמקדו בעיקר בשאלה האם בענייננו חל התנאי בפוליסה שקובע כי קיים "מחיר בורסה" לסייפנים ולפיכך כטענת התובעת מגיע לה פיצוי של 50% ממחיר הבורסה ולחילופין האם לא מתקיים תנאי זה, שאז מגיע לתובעת כטענת הנתבעת רבע מהסכום המרבי שנקוב בפוליסה 10.5 סנט (42/4) ..." (עמ' 8 ש' 3-6).

המסגרת ההסכמית

3. סעיף 19 לחוזה לביטוח צמחי נוי לעונות 2007/2008 (נספח א' לכ"ה הנתבעת) שכותרתו
"מחיר הפיצוי לצמח נוי", ( להלן : "חוזה הביטוח " או "הפוליסה") קובע, בין היתר:

" א.(1) מחיר המכירה השבועי הממוצע של צמחיי הנוי מישראל בשלוש הבורסות הגדולות בהולנד, כפי שיתקבל אצל המבטח, בניכוי הוצאות...אך לא יותר מסכום הפיצוי המרבי בהתאם לחוזה הביטוח בה בחר המבוטח כמפורט בנספחים ...."

ב. בצמחי נוי שלגביהם לא יתקבלו נתונים כאמור לעיל... יחושב מחיר הפיצוי לצמח נוי לפי 50% מסכום הפיצוי המירבי בהתאם לרמת הביטוח בה בחר המבוטח... ובניכוי הוצאות נחסכות ...." (עמ' 4 לחוזה הביטוח).

4. סעיף 2 בפרק ג' לחוזה הביטוח, המתייחס להתחייבויות המבטח בביטוח ברמות ב' ו- ג' בקשר לצמחי נוי (עמ' 5 לנספח א' הנ"ל) קובע:

"א.1. תגמולי הביטוח שיחויב בהם המבטח למעט בצמחי נוי ירוקים למטרות ענפי קישוט, יחושבו לפי מחיר הפיצוי לצמח הנוי הממוצע בשבועיים שלאחר השבוע בו קרה מקרה הביטוח ולא יעלו על תקרת גבול האחריות הנקובה..."


42 סנט פיצוי קבוע או מקסימלי ?

5. לטענת מנהל התובעת הוא חפץ כי 42 סנט לפרח סייפן יהא מחיר קבוע לפיצוי בלא קשר לייצוא, הוא שוחח על כך עם נציג הנתבעת (איציק רופא), לא עלה בידי רופא לערוך שינוי זה בפוליסה ,לדבריו..." חתמתי עבור התובע על פוליסה מותנת מחירי בורסה כי פוליסה אחרת לא היתה הנתבעת מוכנה להציע לי ..." (סעיף 34 לתצהירו). עוד ציין מנהל התובעת כי"..אני דיברתי עם הנתבעת על פיצוי קבוע השווה לשקל שישים לפרח. הנתבעת הסכימה כפיצוי מקסימאלי על פי מכירה בבורסה..." (סעיף 46 לתצהירו) (ר' בהרחבה ס' 31-50 לתצהיר).

6. גרסת הנתבעת בתמצית, הינה כי התובעת ידעה והסכימה למסלול פיצוי קבוע מראש כאשר סכום הפיצוי המרבי הינו 42 סנט אמריקאי לפרח (ר' בהרחבה פרק ג' סע' 28-34 לתצהיר מטעמה ונספח ז' לתצהיר זה ).

7. עיון בכתבי הטענות ובראיות הצדדים שבאו בפני נקודה זו מלמד , כי ככל שהתובעת היתה מעוניינת בסכום פיצוי קבוע בסך 42 סנט לפרח, הדבר לא זכה לעיגון הסכמי מחייב בין הצדדים ובסופו של יום 42 סנט לפרח נקבע כסכום הפיצוי המירבי לפרח.

8. לא למותר לציין כי התובעת בכתב תביעתה ציינה, בין היתר, כי ביטחה את צמחי הנוי ברמת ביטוח ב' (סעיף 7), כי הסייפן חייב להיות מבוטח במסלול בורסה ועל פי הפוליסה וחוזה הביטוח, סכום הפיצוי המירבי עבור צמח זה הינו 42 סנט אמריקאי (סע' 9).

דיון והכרעה

9. השאלה שבליבת המחלוקת כפי שהוגדרה על ידי הצדדים הינה, האם עלה בידי התובעת להוכיח כי בעניינו קיים "מחיר בורסה" לסייפנים ולפיכך יש לפצותה בסך של 42 סנט אמריקאי לפרח (ר' התחשיב בסע' 29 לכתב התביעה ובסע' 85 לתצהיר מטעמה ).

10. לטענת התובעת בתמצית, יש לחשב את מחיר הפיצוי הממוצע לפרח עפ"י תת סע' 2.א.1 בסעיף ג' לחוזה הביטוח (עמ' 4) , מחיר הפיצוי הממוצע לפרח במשך השבועיים היה 71 סנט יורו (ש"ע ל- 84 סנט אמריקאי) ולפיכך היא זכאית לפיצוי בסך 42 סנט אמריקאי לפרחוב סה"כ לתוספת תשלום משוערכת של 231,591 ₪ (ר' 86,85 לתצהיר מטעמה).

11. גרסת הנתבעת בקצירת האומר הינה, כי לא ניתן לחשב את מחיר הפיצוי לפי מחיר הבורסה משום שלא נתקבלו הנתונים הנדרשים לכך במהלך השבועיים שלאחר השבוע בו קרה הנזק,לא התקיים מסחר בצמחי נוי מישראל מסוג סייפן בשלוש הבורסות הגדולות בהולנד ולא נתקבלו "נתונים" כמשמעות מונח זה בחוזה הביטוח. ( ר' סע' 37, 38 לתצהירה).

12. לטענת הנתבעת כל "פעילות המסחר" בצמחי הנוי ממנה מבקשת התובעת להסיק על "נתונים" , התמצתה בעסקה בודדת אחת בלבד, שהתקיימה ביום 31.1.08 באחת משלוש הבורסות הגדולות בהולנד במסגרתה נמכרו 200 פריטים בלבד ע"י התובעת, אשר ברגיל משווקת רק לשוק המקומי (ר' סע' 41-40 לתצהיר מטעמה).

13. לאחר שנתתי דעתי לתצהירי הצדדים על נספחיהם, ובחנתי את סיכומי הצדדים והראיות שבתיק , באתי לכלל מסקנה כי בנסיבות הענין דין תובענה זאת להידחות. להלן יפורטו הטעמים המוליכים למסקנה זאת.

14. מנהל התובעת ציין בעדותו כי בד"כ לא משווקים סייפנים לבורסות בהולנד לדבריו "... מדי פעם משווקים לא באופן שיטתי או עקבי..." (עמ' 6 ש' 19-20).
הוא עומת עם האמור במכתבו (נספח ז') , שם טען שאין שיווק לבורסות בהולנד ("השעונים") וציין כי עשה כן מאחר והתכוון..." להוביל את איציק רופא שהוא הסוכן שעבד מולו כל הזמן לעשות פוליסה שיהיה כתוב בה מחיר קבוע לסיפן 1.60 ₪..." (עמ' 6 ש' 21-24).

15. עוד ציין מנהל התובעת כי" ...אני באופן שיטתי מגדל סייפנים לשוק המקומי. שלחתי בעבר סייפנים לשעונים אך זה לא היתה מטרת הגידול..." (עמ' 7 ש' 1-3).

16. כן ציין מנהל התובעת כי מעבר לרשימת 16 הגידולים (אשר הסייפן אינו נמנה עליהם) שיש להם מחיר קבוע "..יש את שאר הגידולים שיש להם מחירים לפי השעון (הבורסה) בתוך המסלול הזה קיימים כמה תרחישים, תרחיש אחד שאין נתונים, תרחיש אחד שיש נתונים. אך אין שני מסלולים.."(עמ' 7 ש' 5-14).

17. לשאלת בית המשפט מה קורה אם אין "מחיר בורסה" השיב מנהל התובעת".. זה מצב שנקרא אין נתונים ויש פיצוי של אין נתונים שזה סיטואציה של רבע מהמחיר המקסימאלי. יש מכלול אחד שנקרא לשלוח לבורסה שיכול להיות בו מעט נתונים, יכול להיות אין נתונים..." (עמ' 7 ש' 15-22).

18. מנהל התובעת במכתבו מיום 5.3.08 לנתבעת (נספח ז' לתצהיר הנתבעת) ציין, בין היתר, כי קיבל פיצוי בסך 10 סנט לפרח ,בעוד שהוא אסף את מעט הפרחים שהיו ברשותו לאחר קרות הנזק ושלח אותם לבורסה שם נמכרו במחיר של 71 סנט והנתבעת נדרשה לפיכך לשנות את גובה הפיצוי לו זכאית התובעת.

בהמשך מכתבו זה ציין מנהל התובעת כי ביקש מנציג הנתבעת ה"ה רופא בשנת הביטוח הקודמת לקבוע לסייפן פיצוי לפי מחירו בשוק המקומי משום שאין כמעט יצוא סייפנים ל"שעונים" וסכום הפיצוי המקסימאלי אכן הועלה (ל- 42 סנט לפרח – ד.ח.) ,
כי בשנה שלאחר מכן (2007-2008– ד.ח) ביקש לחדש הביטוח ונוכח לדעת שהסכום אכן עודכן אך הותנה בשיווק לשעונים –בעוד שבפועל אין שיווק לשעונים.

19. במכתב מנהל התובעת לנתבעת מיום 20.5.08 (נספח ט' לתצהיר הנתבעת) מציין הוא בין היתר, כי עיין בפוליסה ולהבנתו על הנתבעת לפצות התובעת בפיצוי המקסימאלי המופיע בפוליסה היות וזה "ממוצע שיווק הפרחים בבורסות הגדולות באותה תקופה" (עמ' 1) .
לדבריו קרה אירוע ביטוח שבו נפגע הסייפן כמעט באופן מוחלט אין ולא היו משלוחי פרחים מסוג סייפן לבורסות כפי שציין בעשותו הביטוח, עוד ציין כי " ...הצלחתי אני לאסוף מעט סייפנים ולשלוח לבורסה על מנת להסיג (כך במקור: ד.ח) את הפיצוי שהקרן מציעה לי – מבוסס על מכירה בשעון ..." (עמ' 3).

20. נציג הנתבעת והמצהיר מטעמה מר אסף שמר בתרשומת שערך מיום 7.4.08 (נספח "י" לתצהיר הנתבעת) מציין , כי בפגישה שקיים עם מנהל התובעת באותו יום, אמר לו זה כי שווק 200 פרחים בעסקה בודדת, דבר המהווה מחיר בורסה על פי הוראות הסכם הביטוח, כי מנהל התובעת טען בפניו כי תמיד הוא משווק לשוק המקומי, אך מכיוון שהכיר את הוראות הסכם הביטוח " החליט לעשות ניסיון ולשלוח 200 פרחים לבורסה כדי לא להישאר ללא מחיר בורסה לתקופה שלאחר הנזק...".

21. אין חולק כי על פי לשון חוזה הביטוח חישוב סכום הפיצוי לסייפן אמור להיעשות- בדרך המלך - בהתאם למחיר המכירה השבועי הממוצע של הפרח בשלוש הבורסות הגדולות בהולנד , במשך שבועיים שלאחר השבוע שבוע אירע הנזק.

האם השיווק היחיד של 200 סייפנים שביצעה התובעת ביום 31.1.08 לבורסה אחת בהולנד , עומד בדרישה הנ"ל – סבורני שהתשובה לשאלה הינה שלילית.

22. הוראותיו המפורשות של ההסכם (ר' סע' 19א(1) בפרק א' ו- סע' 2א.1 בפרק ג') קובעות מספר תנאים מצטברים,לקביעת סכום הפיצוי לצמח הנוי "במסלול הבורסה",כמו למשל :

א.) מחיר מכירה שבועי ממוצע של צמח הנוי מישראל.

ב.) בשלוש הבורסות הגדולות בהולנד.

ג.) במהלך השבועיים שלאחר השבוע בו קרה מקרה הביטוח.

23. סעיף 25(א). לחוק החוזים (חלק כללי ) התשל"ג -1973 קובע כי : " חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו ".

24. ב-ע"א 480/07, 7379/06 ג.מ.ח.ל חב' לבניה נ' טהוליאן ואח' (10.9.09) נפסק, בין היתר, כי על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים ניתן ללמד בראש ובראשונה מלשונו של החוזה ומקום בו לשון החוזה ברורה וחד משמעית , חזקה עליה כי היא משקפת את אומד דעת הצדדים ויש לכן להעניק לה משקל מכריע בפרשנות (ר' גם: ע"א 5856/06 לוי נ' נורקיט (28.1.08); ע"א 5925/06 בלום נ' אנגלון סכסון (13.2.08): רע"א 2903/08 אברהם נ' ברקוביץ (9.9.09)].

25. בפרשת אפרופים (ע"א 4628/93, פ"ד מט(2) 265) נקבע כי חוזה מתפרש על פי אומד דעתם של הצדדים ואומד דעת זה הוא המטרות , היעדים, האינטרסים והתוכניות שהצדדים ביקשו במשותף להגשים. על אומד דעת זה למד הפרשן מלשון החוזה ומהנסיבות החיצוניות (ר' גם : ע"א 9236/03 מקל נ' צח השקעות פ"ד 61 (2) 268, 279 – 281 ; דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות נ' מ"יפ"ד סא (2) 1 ).

26. עקרון תום הלב הינו עיקרון מרכזי במשפט הישראלי, הוא משקף אמת מידה להתנהגות ראויה. כוחו הנורמטיבי עוגן בדיני החוזים, ( ר' למשל סעיף 39 לחוק ) ומכוחה של הוראה זו כל שימוש בזכות חוזית ובקיום חיוב חייב להיעשות בתום לב.

לעקרון תום הלב השפעה משולשת על פרשנות החוזה. מכוחו יש לפרש חוזה על פי אומד דעתם (הסובייקטיבי) המשותף של הצדדים, כל חוזה צריך להתפרש באופן שתכליתו הינה הגשמת עקרון תום הלב וחסר בחוזה יש להשלים על פי עקרון תום הלב (ר' ג' שלו, "דיני חוזים – לקראת קודיפקציה של המשפט האזרחי", תשס"ה, 411 – 413 , 442 – 443).

27. אם לשני הצדדים כוונה משותפת ("אומד דעתם של הצדדים"), הרי שעקרון תום הלב דורש, כי כוונה זו תשמש אמת מידה פרשנית מרכזית. ההגינות המונחת ביסוד תום הלב דורשת, כי הצדדים יהיו נאמנים לאומד דעתם המשותף.
זהו עיקרון פרשנות החוזה על פי תכליתו הסובייקטיבית ( ר': ע"א 1395/91 וינוגרד נ' ידידפ"ד מז (3) 739) .

28. בצד התכלית הסובייקטיבית מצויה התכלית האובייקטיבית, זו התכלית שהצדדים לחוזה היו מעמידים לנגד עיניהם אילו העניין נושא הפרשנות היה בא לתודעתם.
תכלית אובייקטיבית זו קשורה קשר הדוק לעקרון תום הלב ראשית, ברצותה לקדם את אומד הדעת המשותף היא מתמקדת, בהעדר נתונים על אומד דעת זה – באומד הדעת שהיה להם לו נתנו דעתם לבעיה הפרשנית, ושנית, בהעדר נתונים על התכלית ההיפוטטית שהייתה עומדת לנגד עיני הצדדים לו חשבו בזה, מתמקד עקרון תום הלב, בתכלית שראוי הוא שתהיה לצדדים סבירים לחוזה.

"... תכלית אובייקטיבית זו היא פרי הקונסטרוקציה המשפטית היא משקפת את אומד דעתם של בעלי חוזה סבירים והגיונים... הפועלים על פי אמות מידה ראויות, כפי שהן נדרשות מבעל חוזה הפועל בתום לב..." ( ר' בג"צ 846/93 ברק נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נא (1), 3 ; א. ברק, "פרשנות במשפט" , 213 – 227 ).

29. השיווק הבודד והמזערי ( 200 פרחים ) שביצעה התובעת כשבועיים לאחר קרות נזק הקרה לבורסה אחת בהולנד, אינו עומד בדרישת חוזה הביטוח עפ"י לשונו ותכליתו :ראשית המדובר במחיר שנקבע בבורסה אחת ולא בשלש הבורסות הגדולות .שנית לא ניתן להתייחס למחיר אחד בודד ולומר שהוא "ממוצע" שבועי במשך שבועיים .פרשנות זאת על רקע האמור לעיל ולהלן אינה מתקבלת על הדעת וחוטאת לכוונת הצדדים . שלישית אין המדובר בשיווק במהלך עסקים רגיל ואמיתי שהשתרע והתקיים על פני שבועיים .

בעניינו המדובר " במחיר בורסה " שלא נעשה במהלך עסקים רגיל של התובעת או של מגדל/ים ישראלים אחרים . הפוליסה עפ"י לשונה וכוונתה צופה פני מחיר שאינו מחיר מלאכותי , מחיר אשר אינו נעשה אך ורק לשם קביעת גובה הפיצוי החוזי ובניגוד למהלך עסקיו הרגיל של המבוטח ( ככל שהוא המשווק ).המנגנון שנקבע בפוליסה מטרתו לאפשר לצדדים להסכם הביטוח להתחקות אחר מחיר אמיתי המשקף מסחר הוגן ובמהלך עסקים רגיל בשלש הבורסות במשך שבועיים .

30. הפוליסה מתייחסת לשיווק על פני שבועיים כבסיס לקביעת שיעור הפיצוי ולא לשיווק שולי מבחינת היקפו וחד פעמי מבחינת אופיו ,שכל תכליתו ליצור מחיר בורסה באופן חסר תום לב ובניגוד לדרך המקובלת . תנאי הפוליסה המצטברים שצוטטו לעיל, תכליתם להעמיד לרשות הצדדים כלי/מכשיר מהימן באמצעותו ניתן יהיה לקבוע את המחיר האמיתי של השיווק בשלש בורסות בהולנד וזאת לצורך קביעת שיעור פיצוי נכוןואמיןהמגיע למגדל . מעשיה של התובעת כמובא לעיל אין בינם ובין השגת תכלית זאת ולא כלום .

31. בשיווק המאוחר ,המתחכם והשולי , לבורסה אחת בלבד מתוך כוונה ליצור "יש מאין " מחיר בורסה לסייפן , פעלה התובעת בחוסר תום לב ובהעדר נקיון כפיים בקיום חיוביה ובמימוש זכויותיה עפ"י הסכם הביטוח. התנהגות זאת אף היא משמשת כלי פרשני של הוראות הסכם הביטוח לחובת הנתבעת וכנגדה ( ר' גם ג.שלו" דיני חוזים" מהד' 2, תשנ"ה , ע' 61-59 ).

32 . מן המקובץ לעיל עולה כי התובעת גילתה למעשה רצונה ודעתה ,על רקע זאת שהיא אינה משווקת ל"שעונים", כי היא מעוניינת בפיצוי בשעור קבוע של 42 סנט בגין שיווק פרחי הסייפן בארץ . משלא צלחה דרכה החוזית להביא רצונה זה לכלל הוראה הסכמית מחייבת ובהעדר שיווק רגיל וסדיר של סייפנים לשלש הבורסות בהולנד עוברומאוחר לארוע הביטוחי , החליטה התובעת לפעול באורח חד צדדי , חסר תו"ל ,בהעדר נקיון כפיים ובניגוד לדרך המקובלת , ושיווקה היא בעצמה באורח חד פעמי ובכמות זניחה משלוח של סייפנים לבורסה אחת ,והכל בכוונת מכוון –ליצור "מחיר בורסה " בהולנד , עליו תבסס דרישתה לפיצוי, שאחרת הפיצוי הידוע,לו היתה זכאית עפ"י חוזה הביטוח ואותו למעשה ידעה כי תקבל ,היה 10.5 סנט לפרח.


סוף דבר

33. בהנתן האמור ,נחה דעתי כי לא נתקיים התנאי בפוליסה לפיו הוכח ע"י התובעת ,כי אכן היה קיים "מחיר בורסה " לסייפן . מחיר בודד לשיווק חד פעמי ושולי שעשתה התובעת, אין בכוחו להעמיד פיצוי בדמות "מחיר בורסה" כהגדרת וכתכלית מונח זה בחוזה הביטוח.
פועל יוצא ממסקנה זאת הינו כי תביעת התובעת נידחית .

34. בנסיבות תובענה זאת לא מצאתי לעשות צו בדבר הוצאות .


זכות ערעור כחוק .



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון