במקרים בהם צד להסכם פשרה מבקש לבטל את פסק הדין שנתן תוקף להסכם, נקבעו שני מסלולי ביטול בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול ואיפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית". כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעיה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם. על ידי הגשת תביעה כזו, ממילא מתבקש ביטול פסק הדין. הגשת תביעה לבית משפט לביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שאישר אותו, דרושה לשם השגת הביטול ולא ניתן להשיג אותה תכלית בדרך אינצידנטלית, כגון: על ידי הגנה מפני תביעה אחרת... מהיבט הפן ה"שיפוטי" - היינו, האישור שניתן להסכם על ידי שופט. כאשר צד מבקש לבטל את פסק הדין מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין, פתוחה בפניו הדרך לנקוט בהליכי ערעור רגילים...". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס''ד: 1. לפני בקשה להורות למשיב לקיים את פסק הדין שניתן על ידי ביום 15.12.09, ואשר נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה פסק הבורר שהתקבל בעניינם יבוטל, והצדדים ינהלו מחדש את הליך הבוררות בפני אותו הרכב בוררים. 2. בין הצדדים התקיים הליך בוררות זבל"א בפני מוסד הבוררות של הבורסה ליהלומים ברמת גן (להלן: "הבורסה"), וזאת בהתאם להסכמי בוררות שנחתמו ביניהם ביום 19.4.09 ו-15.9.09 (נספחים א'-ב' לבקשה). הבוררות התנהלה בפני שלושה בוררים - מרדכי פלוק, שהיה מוסכם על שני הצדדים, יהודה סייג שמונה מטעם המבקש ואברהם גולדפינגר שמונה על ידי המשיב. ביום 16.9.09 ניתן פסק בורר לפיו חוייב המשיב לשלם למבקש סך של 409,000 דולר (נספח ג' לבקשה). 3. המשיב הגיש בקשה לביטול פסק הבורר בין היתר בטענה כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו. במהלך דיון שהתקיים בפני ביום 15.12.09 גובשה בין הצדדים הסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, לפיה פסק הבוררות יבוטל והתיק יוחזר לבוררים שנתנו את הפסק, על מנת שידונו מחדש בטענות הצדדים. 4. דא עקא, ביום 25.1.11 קיבלו הצדדים הודעה מן היועצת המשפטית של מוסד הבוררות של הבורסה, עו"ד יוסקוביץ', לפיה הבורר שמונה על ידי המשיב, מר אברהם גולדפינגר, הודיע כי נבצר ממנו להמשיך ולכהן כבורר בבוררות זו (נספח ו' לבקשה). עו"ד יוסקוביץ' ביקשה מהצדדים להודיע האם ברצונם לבקש מינוי של בורר חליף או שהבוררות תישמע בפני שני הבוררים הנותרים, או שברצונם לנהל את הבוררות בדרך אחרת. 5. לטענת המבקש, כל אחת מן האפשרויות שהציעה עו"ד יוסקוביץ' היתה מקובלת עליו, ולמעשה זוהי תמצית בקשתו המונחת לפניי. המשיב, לעומת זאת, ביקש לדעת מהי סיבת הנבצרות של מר גולדפינגר. רק ביום 11.7.11 קיבל ב"כ המשיב מכתב ממר גולדפינגר אשר הבהיר כי לטעמו: "היות והבוררות הראשונה בה ישבתי נכשלה, עמדתי היא שאני 'שרוף' בעניין זה, ולא אוכל לדון שוב ללא משוא פנים. יתר על כן אני מתפלא על שני הבוררים האחרים על נכונותם לדון שוב בתיק זה..." (נספח 11 לתגובת המשיב). נוכח האמור במכתבו של מר גולדפינגר, ולאור עדותו של המבקש בדבר קשר עסקי בינו לבין אחד הבוררים - מר סייג, הודיע ב"כ המשיב לעו"ד יוסקוביץ' כי ספק אם הרכב הבוררים שנקבע יוכל לחרוץ את הדין בהגינות וללא משוא פנים, והציע שבית המשפט ימנה בורר דן יחיד, שהינו שופט בדימוס, על מנת להכריע במחלוקת בינו לבין המשיב. 6. לטענת המבקש, המשיב כפוף לסמכות השיפוט של מוסד הבוררות של הבורסה ליהלומים מעצם היותו חבר בורסת היהלומים. כמו כן, המשיב מחויב להליכי בוררות בפני מוסד הבוררות של הבורסה מעצם חתימתו על הסכמי הבוררות בהם נמסרה ההכרעה במחלוקת לשני חברי בורסת היהלומים. לבסוף, המשיב מחויב להליכי בוררות בפני מוסד הבוררות של הבורסה לאור פסק הדין שניתן ביום 15.12.09, אשר נתן תוקף להסכמה אליה הגיעו הצדדים. מכח הוראת סעיף 12(א) לחוק הבוררות, תשכ"ה-1965, לבית המשפט הסמכות להורות על קיומה של הבוררות בפני שני הבוררים הנותרים, ולחלופין למנות בורר חליף. המבקש סבור כי המשיב אינו יכול, במסגרת תגובה לבקשה זו, להביא לביטול פסק הדין וההסכמה שאושרה במסגרתו. אם המשיב מעוניין לבטלם, היה עליו לנקוט באחת משתי דרכים - להגיש תביעה לביטול ההסכם שהושג בין הצדדים או לערער על פסק הדין. משלא נהג כך, יש להורות על קיומו של פסק הדין. 7. המשיב מתנגד נחרצות לקיום הליך הבוררות בפני שני הבוררים הנותרים. המשיב מדגיש כי לא היה מעלה בדעתו להסכים להשבת הדיון להרכב בוררים זה, אשר לא זו בלבד שאינו כולל בורר שמונה על ידו, אלא שהוא כולל רק את שני הבוררים אשר ביקשו, בהודעת הבהרה שמסרו לבית המשפט, להגן על פסק הבורר שבוטל. המשיב מתנגד גם לאפשרות החלופית, ולפיה ימונה חבר בורסה אחר כבורר חלופי. לאור האמור במכתבו של מר גולדפינגר, המשיב סבור כי הרכב הבוררים פסול לחלוטין מלהוסיף ולדון בעניין. 8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אין מחלוקת כי פסק דין המבוסס על הסכמת הצדדים "ממוזגות בו שתי תכונות של הסכם ושל פסק דין" (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית - 1995) 549). לדואליות זו השפעה על האופן בו ניתן לתקוף פסק דין כזה. כפי שמצינת כב' השופטת ט' שטרסברג כהן ברע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק (לא פורסם - 17.6.99): "באותם מקרים בהם צד להסכם פשרה מבקש לבטל את פסק הדין שנתן תוקף להסכם, נקבעו שני מסלולי ביטול בהתאם לסוג העילה בגינה מתבקש הביטול ואיפיונה כ"הסכמית" או "שיפוטית". כאשר צד להסכם מבקש לבטל את פסק הדין מחמת פגם הקשור להסכם עצמו (כגון: טעות, הטעיה, אי חוקיות, הפרה או שינוי מהותי בנסיבות), הפן ה"הסכמי" מאפשר לו להגיש תביעה חדשה שעילתה הפגם שנתגלה בהסכם. על ידי הגשת תביעה כזו, ממילא מתבקש ביטול פסק הדין. הגשת תביעה לבית משפט לביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שאישר אותו, דרושה לשם השגת הביטול ולא ניתן להשיג אותה תכלית בדרך אינצידנטלית, כגון: על ידי הגנה מפני תביעה אחרת... מהיבט הפן ה"שיפוטי" - היינו, האישור שניתן להסכם על ידי שופט - כאשר צד מבקש לבטל את פסק הדין מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט, לרבות בסדרי הדין, פתוחה בפניו הדרך לנקוט בהליכי ערעור רגילים...". לאור האמור לעיל, מתקשה אני לרדת לסוף דעתו של המשיב, המבקש להתנער מהסכמה אליה הגיע עם המשיב, ואשר קיבלה תוקף של פסק דין, מבלי לנקוט בצעדים הדרושים לשם כך. צודק המבקש בטענתו כי לא ניתן להתנער מן ההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין אגב תגובה לבקשה לאכוף את פסק הדין. לשם כך היה על המשיב לנקוט מהלך אקטיבי - תביעה לביטול ההסכם או ערעור על פסק הדין. אוסיף כי גם אינני רואה כל עילה לביטול ההסכם, רק משום שאחד הבוררים איננו מוכן ליטול חלק בבוררות. לשם כך נועד סעיף 12 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. 9. משלא נקט המשיב באחת מן הדרכים המתוארות לעיל, הרי שההסכמה שהושגה בינו לבין המבקש מחייבת אותו לכל דבר ועניין. אכן, נוכח סירובו של מר גולדפינגר להוסיף ולשמש כבורר בסכסוך זה, לא ניתן לקיים את ההסכמה ככתבה וכלשונה. אך אין כל מניעה לקיימה "בקירוב" באמצעות מינוי בורר חלופי מטעמו של המשיב. ההלכה היא כי "נטייתו של בית-המשפט היא, בכל מקרה שהדבר ניתן, להביא למימוש התחייבויות, אף שהדבר כרוך בתוספת או בשינוי שאינם מהווים תנאים חדשים או משנים את אופיו של ההסכם" (ע"א 256/89 פרץ נ' כובס, פ"ד מו (3) 557, 569; ג' שלו דיני חוזים (מהדורה שניה) 536-537). במקרה דנא, אין כל קושי להורות על ביצוע בקירוב של פסק הדין, מבלי לפגום באופיה ובמהותה של ההסכמה שהושגה בין הצדדים. המשיב חופשי לבחור בורר חלופי מטעמו מבין חברי הבורסה, וקשה להאמין שאין ביניהם ולו אחד הראוי בעיניו להיכנס בנעליו של מר גולדפינגר. תוצאה זו מתחייבת גם לאור הוראת סעיף 12(א) לחוק הבוררות, אם כי בשלב זה לא ימנה בית המשפט בורר חליף, אלא יאפשר למשיב למצות את זכותו לפי הסכם הבוררות ולמנות בורר מטעמו, שכן מדובר בבוררות זבל"א. בנסיבות העניין, לא ראיתי צורך להיעתר לבקשתו של המשיב לזמן את מר גולדפינגר להעיד בדבר נסיבות החלטתו שלא לכהן עוד כבורר בהליך בין הצדדים. 10. לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת. המשיב יודיע ליועצת המשפטית של הבורסה, עו"ד שושי יוסקוביץ, עם העתק למבקש, בתוך 14 יום מיהו הבורר החלופי אשר ימונה מטעמו. לא עשה כן המשיב בפרק הזמן האמור, תוגש על ידי המבקש בקשה נוספת בעניין זה, ובית המשפט יורה לבורסה לקבוע לפי שיקול דעתה את זהות הבורר השלישי. 11. המשיב ישלם למבקש הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪. ביטול הסכם פשרהחוזהביטול חוזההסכם פשרהפשרה