קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פסק דין בסדר דין מקוצר: נושא בקשה זו ביטול פסק-דין שניתן בהעדר הגנה (תקנה 206 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) [13], בסדר דין מקוצר. הבקשה נשלטת ע"י התקנות 214ו- 215[13]. (השווה לתקנה 201) [13], שהשיקולים להפעלתה זהים. ר' ע"א 526/83 פרושינבסקי ואח' נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ [1], בעמ' 489, שיוחדו לסדר-הדין המקוצר. מחוקק המשנה כרך ביטולו של פסק-דין שניתן עפ"י התקנה 206עם מתן הרשות להתגונן, שכן השיקולים הנוגעים לביטולו הם הצריכים להכרעה בבקשה עפ"י התקנה 215(ע"א 128/90 עציון ואח' נ' יונס [11], בעמ' 113-114). תקנה 214[13] קובעת, כי בימ"ש רשאי לבטל את פסק הדין: "אם נוכח שהמצאת ההזמנה לא היתה בה פועל או מטעם מספיק אחר שיירשם..." לטענת המבקש לא הומצאה לו התובענה כדין, שכן החתימה על אישור המסירה אינה שלו ואף לא של מי מבני משפחתו הגרים עמו (תקנות 477ו-481) [13]. משהועלתה טענה כגון דא ולא נסתרה, יבוטל פסק-הדין, שניתן על יסוד הליכי הזמנה פגומים, מחובת הצדק, (ר"ע 526/83 [1] שם, בעמ' 486; ע"א 713/75 פרנקל נ' קאופמן ואח' [2] בעמ' 453; ע"א 362/66 הופמן נ' .inc . Fordham puel oil co[3] בעמ' 223). העובדה, שהמבקש ידע על מתן פסק-הדין מזה זמן רב, על אף שהיא מקוממת את המשיב, אין בה כדי לרפא הפגם בהמצאה. (זוסמן, סדר-הדין האזרחי (מהדורה רביעית) סעיף 184בעמ' 175) [14]. התוצאה הינה, כי פסק-הדין שניתן בהעדר הגנה כנגד המבקש יבוטל בלא צורך לשקול את סיכוייו להתגונן בפני התובענה. כאן המקום לדון במתן הרשות להתגונן ברוח התקנה 215[13] הקושרת הדיון בביטול פסק-הדין עם מתן הרשות להתגונן. העתירה בבקשה שבפני, היא לביטול פסק-הדין ותו לא, על אף שהתצהיר התומך בה כולל טענות הגנה כנגד התובענה. המבקש נחקר ארוכות על תצהירו, הן בנושא ההמצאה והן על טענות ההגנה. שקלתי, האם מן הראוי להחליט בבקשה למתן הרשות להתגונן, על אף שלא הועלתה בעתירה. שאלה זו העסיקה את בית-המשפט העליון עוד ב-ע"א 128/60 (שם [11] בעמ' 115), שבו נתקבלה דעתו של ד"ר זוסמן, כי יש מקום ליתן רשות להתגונן במסגרת בקשה לביטול פסק-הדין שהוגשה במועד, הגם שלא נתבקשה הרשות. (זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה רביעית), סעיף 535בעמ' 524) [14]. כך נהג כבוד השופט ש' לוין, כתוארו דאז, בהמ' (ת"א) 11782/68, 11778בשארי ואח' נ' שתולים בע"מ [12]. "התוצאה היא, שכבר על יסוד השיקולים מן הסוג השני, שומה עלי לבטל את פסקי-הדין... ולתת למבקשים רשות להתגונן" (שם, בעמוד 35) [12]. דעה זו מקובלת עלי, שכן היא מתישבת עם מטרות סדר הדין, כפי שיבואר. בבקשה לביטול פסק-דין "מטעם מספיק אחר שיירשם", על בית המשפט לשקול בראש ובראשונה את סיכויי הנתבע להתגונן בפני התובענה (ר"ע 526/83 [1] בעמ' 489; המ' 629/81 סעדה נ' נורמן [4], בעמ' 265; ע"א 32/83 (בר"ע 301/80) אפל נ' קפח [5], בעמ' 438), ונמצא הוא דן בנושא זה ממילא. אמנם, אין הדברים עומדים כך, כשהמדובר בביטול מחובת הצדק, משום שאז אין בית-המשפט נזקק כלל לשיקולים אלה, במסגרת התקנה 214 (ע"א 713/75 [2], בעמ' 453). אלא שהוא צריך להם לצורך מתן הרשות להתגונן עפ"י התקנה 215: "ביטל בית-המשפט או הרשם פסק-דין כאמור בתקנה 214, רשאי הוא ליתן לנתבע רשות להתגונן, אם ראה טעם סביר לעשות כן ובתנאים שייראו לו". דרך דיונית זו עולה בקנה אחד עם מטרת מחוקק המשנה לקבוע מועדים ולהציב מסגרות להליכים משפטיים, אין להתעלם מכך, שמטרת ההמצאה היא בראש ובראשונה להביא לידיעתו של בעל דין ההליך המשפטי (ע"א 23/83 יוחימק ואח' נ' קדם ואח' [6] בעמ' 315). הלכה היא, שמשפעל בעל-דין בהליך, אין הוא רשאי להתכחש לו עוד, בשל פגם בהמצאה, (ע"א 528/65 שרוני נ' קצין התגמולים [7] בעמ' 177; ע"א 366/81 (בר"ע 40/81) פלונית נ' היועמ"ש [8], בעמ' 149). מכאן הנוהג לפטור את התובע מהמצאה נוספת של כתב התביעה (תקנה 203[13], טופס 17) לנתבע העותר לסעד עפ"י התקנה .214מאימתי איפוא יחל מנין הימים להגשת הבקשה לרשות להתגונן? הגישה המועצה מיתרת שאלה זו ונועדה להביא לסיומו של ההליך כולו. בלא צורך בהגשת בקשות להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן ולמתן הרשות. לסיכום: בימ"ש הדן בבקשה לביטול פסק דין עפ"י התקנה .214מכל אחד משני הנימוקים המצויים בה, ידון בו זמנית במתן הרשות להתגונן, ומשום כך על בעל הדין לפרט בתצהירו טענות ההגנה כנדרש עפ"י התקנה .205 מנסיוני למדתי, שאין מרבים להשתמש בדרך הנוחה, שנקבעה בתקנה 215לתקנות. התעוררו ספקות בלבי אם אמנם היו באי כח בעלי הדין ערים לתקנה 215, כמבואר. "לעולם אין לשכוח כי סדרי הדין אינם אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט, ובכל מקרה על בית המשפט לחתור במלוא כוחו להכניס את בעלי הדין לטרקלין המשפט ולמצוא פתרון צודק לבעיותיהם". (ע"א 263/65 שרייטר נ' "חלץ" בע"מ [9], בעמ' 183). הואיל והמדובר בהליך הפותח שער, ייהנה המבקש מהספק ותינתן לו הרשות להגיש תצהיר משלים עפ"י התקנה 205- תוך 15יום. כאן המקום להעיר, כי המבקש מודע להליך שנפתח כנגדו מזה זמן רב ואף קיבל לעיונו את מסמכי הבנק עוד במחצית הראשונה של 1984(ראה עמוד 2לפרטיכל ו-ע"א 466/84 קמינסקי נ' פופקין ואח' [10], בעמ' 163-164). אי לכך יישא בהוצאות הבקשה בסך 000, 300שקלים, צמוד כדין, בלא קשר לתוצאות.סדר דין מקוצרביטול פסק דין