ביטול פסק דין שניתן בהסכמה - רק במקרים נדירים

ברע"א 2919/01 אושרוביץ נ' ליפה, פ"ד נה (5) 592, 597 נקבע שהלכה היא שפסק הדין שניתן בהסכמה והוסכם כי הוא יהיה סופי ויסיים את המחלוקת בין הצדדים, אין לפתחו אלא במקרים נדירים כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות היוצר בעליל מצב של אי צדק. כך למשל בע"א 457/77 מפעלי בתים טרומיים בע"מ נ' טמסיט בעמ' 46-47, קבע ביהמ"ש העליון כי: "...ניתן לבטל פסק-דין, אשר ניתן על יסוד הסכם-פשרה בין הצדדים וניתן לו תוקף, אם נתגלה פגם אשר בעטיו ניתן לבטל את ההסכם המונח ביסודו של פסק-הדין... בין היתר, ניתן לבטל פסק-דין כאמור אם צד להסכם טעה או רומה וטעות ומעשה מרמה אלה היו יכולים לשמש עילה לביטולו של ההסכם גם אלמלא אושר בפסק-דין... הווה אומר, הטעות, שבה מדובר לצורך הענין שלפנינו, צריך שתהיה מן הסוג אשר בכוחה לבטל התקשרות חוזית ונטל הוכחתה על מי שטוען לקיומה...". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פסק דין שניתן בהסכמה: בפני בקשה למתן ארכה ובקשה דחופה לתיקון טעות סופר בפסק דין ו/או בקשה לביטול פסק דין מחמת טעות ו/או הטעיה. 2. עסקינן בפסק דין שניתן ביום 14.4.10 בדיון במסגרתו נכח המבקש אשר ייצג אף יתר הנתבעים שהינם בני משפחתו ללא עורך דינו. כמפורט בבקשה בין הצדדים התנהלו הליכים רבים בפני מספר מותבים שעסקו בין השאר בחניית רכביהם של המבקשים בסמטא בסמוך לביתם. בדיון שהתקיים ביום 6.5.08 הסכים ב"כ המשיב שיש מקום שתינתן החלטה שמונעת חניה מקבילה, אולם לא עלה מדבריו שיש מקום למנוע חניה בכלל של המבקשים בסמטא. לאורך כל הדיונים בתיק זה ובתיקים המאוחדים ביקש בית המשפט את הסכמת הצדדים לצו לפיו תותר חניה בצד אחד של הסמטה. בדיון ביום 14.4.10 הגיע המבקש שאינו מיוצג והסכים למתן צו כאמור בצו המניעה הזמני, אולם פסק הדין קבע שהמבקש הסכים למתן צו קבוע ועל כן ניתן צו קבוע לפיו נאסר על המבקשים לחנות כל כלי רכב בסימטא וכן צו המונע מהמבקשים להפריע למעבר חופשי של המשיב בסימטא. בהמשך אותו יום במסגרת דיון בקשה לביזיון בית המשפט שהוגשה, קבע מותב זה שבצו הזמני נקבע שנאסר על המבקשים לחנות בסימטא באופן שימנע או יפריע מעבר לכלי רכב, דהיינו לא איסור גורף על חניה, ועל כן לא הפרו המבקשים הצו. בהמשך, ביום 24.5.11 התקיים דיון נוסף בפני מותב זה בבקשה נוספת של המשיב לבזיון בית המשפט. גם שם קבע בית המשפט שאין כל הפרת הצו שכן בית המשפט לא שוכנע מתמונות שהוצגו בפניו שכלי הרכב חוסמים את המעבר. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי. לטענת המבקשים רק בדיון הערר הוברר למבקשים שנפלה טעות בפסק הדין שכן הצו לו הסכימו הינו הצו שניתן במסגרת הבקשה לצו המניעה הזמני האוסר חסימת המעבר ולא הצו הקבוע האוסר באיסור גורף חנית כלי רכב במעבר. 3. המשיב מתנגד לבקשה זו. לטענתו אין כל הליך של בקשה לביטול פסק דין בטענה שפסק הדין ניתן בטעות ו/או הטעיה. 4. דיון משפטי: העיקרון של סופיות הדיון הינו עיקרון בעל ערך חשוב בשיטת משפטנו. המבקש לבטל פסק-דין, המושתת על הסכם, חייב להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם-פגם העשוי להביא לביטולו של הסכם על-פי משפט החוזים, כגון תרמית, טעות, הטעייה, כפייה וכיוצא באלה. המסגרת הנורמטיבית לבירורה של טענת פגם בכריתת ההסכם העומד בבסיסו של פסק הדין נמצאת בדיני החוזים, העוסקים בביטול חוזים בשל פגמים שונים בכריתתם. על-כן, חלותם של דיני החוזים נובעת מן האופי החוזי המובהק של פסקי-דין בהסכמה. בהתאם לכך, נקבע בפסיקה כי הסכמים שקיבלו תוקף של פסק-דין ניתנים לביטול אם נפל פגם בכריתתם. כך למשל בע"א 457/77 מפעלי בתים טרומיים בע"מ נ' טמסיט, בעמ' 46-47, קבע ביהמ"ש העליון כי: "...ניתן לבטל פסק-דין, אשר ניתן על יסוד הסכם-פשרה בין הצדדים וניתן לו תוקף, אם נתגלה פגם אשר בעטיו ניתן לבטל את ההסכם המונח ביסודו של פסק-הדין... בין היתר, ניתן לבטל פסק-דין כאמור אם צד להסכם טעה או רומה וטעות ומעשה מרמה אלה היו יכולים לשמש עילה לביטולו של ההסכם גם אלמלא אושר בפסק-דין... הווה אומר, הטעות, שבה מדובר לצורך הענין שלפנינו, צריך שתהיה מן הסוג אשר בכוחה לבטל התקשרות חוזית ונטל הוכחתה על מי שטוען לקיומה...". ברע"א 2919/01 אושרוביץ נ' ליפה, פ"ד נה (5) 592, 597 נקבע שהלכה היא שפסק הדין שניתן בהסכמה והוסכם כי הוא יהיה סופי ויסיים את המחלוקת בין הצדדים, אין לפתחו אלא במקרים נדירים כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות היוצר בעליל מצב של אי צדק. חלותו של חוק החוזים בענין זה נובעת מן האופי החוזי של פסק הדין בהסכמה. השאלה שיש להכריע בה היא אפוא, האם העובדות הנטענות בבקשה מקימות למבקש עילה לביטול ההסכמה בטענה של טעות, מכוח סעיף 14 לחוק החוזים. - 5. ומן הכלל אל הפרט: בהתאם לפרוטוקול הדיון מיום 14.4.10 הסכים המבקש למתן צו מניעה קבוע המאמץ את הקביעות שנקבעו במסגרת צו המניעה הזמני, כך עולה מדבריו בדיון. עם זאת בהחלטה נקבע שיש ליתן צו מניעה קבוע, השונה למעשה מהצו הזמני. לטענת המבקש מאחר ולא היה מיוצג, לא שם הוא ליבו לשוני בין צו המניעה הקבוע לצו המניעה הזמני. הדיון ביום 14.4.10 נקבע להוכחות כאשר לא התקיים כל הליך הוכחות לאור הסכמה זו של המבקש. כן התקיים באותו היום דיון בבקשת המשיב לבזיון לאור צווי המניעה שהיו בתוקף . לאחר שהתקיים הליך חקירות קבעתי שלא שוכנעתי שאכן הפרו המבקשים צווי בית המשפט שכן במסגרת צו המניעה הזמני לא נאסרה חניית כלי רכב בסמטא, אלא רק באופן שמפריע למעבר. כן הותרה חניה למשך 15 דקות אף באופן המפריע מעבר. ביום 26.4.10 הוגשה בקשה נוספת על ידי המשיב לבזיון בית המשפט שכן המבקשים מפרים את הצו שניתן. הבקשה הועברה לתגובת המבקשים. לאור העובדה שבא כוחם התפטר מייצוג, הוגשה תגובה על ידם רק ביום 17.11.10. בשל טעות לא הועלה התיק למתן החלטה ועל כן רק ביום 24.5.11 בהמשך לבקשה שהגיש המשיב למתן החלטה ביום 17.5.11 ניתנה החלטתי. בהחלטתי קבעתי שלא ברור האם הרכבים אכן חוסמים המעבר. כן קבעתי שמאחר והמשיב למעשה לא ביקש כל אותה התקופה לקיים דיון, אין זאת שזנח בקשתו. אומנם עבר פרק זמן רב מיום מתן פסק הדין ועד היום, אולם לאור החלטותי במסגרת הבקשה לבזיון בית המשפט הן מיום 14.1.410, והן מיום 24.5.11 סברו המבקשים שאכן יכולים הם להחנות הרכבים באופן שאינו מפריע מעבר , רק לאור החלטת בית המשפט המחוזי הבינו הם שככל הנראה למרות שנתנו הסכמתם למתן צו ברוח הצו הזמני, ניתן בסופו של יום צו כמבוקש בתביעה. על כן סבורני שמן הראוי לבטל את פסק הדין. למבקשים למעשה לא ניתן יומם בבית המשפט כאשר הסכימו למתן צו שונה מזה שנקבע בסופו של יום, ועל כן תוך כדי טעות ואולי אף הטעיה הסכימו למתן פסק דין באופן השונה מהותי מצו המניעה הזמני. 6. מאחר ופסק הדין מבוטל, אין כל מקום לדון בבקשות התובע לבזיון, בהתאם לצו המניעה הקבוע. בדיון שהתקיים ביום 18.1.12 הוברר שמבקשים מס' 1-3 כבר אינם מתגוררים במקום, על התובע לפרט כיצד ניתן להמשיך ולדון בתביעה כנגדם, זאת יעשה עד ליום 1.3.12. בכל הנוגע לנתבעים מספר 4-5 הנני קובעת התיק לקדם משפט בפני בנוכחות הצדדים ובאי כוחם ליום 1.5.12 שעה 10.00. ביטול פסק דין