בקשה להעברת כספים לקופת פשיטת הרגל

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת המנהל המיוחד להעביר כספים לקופת פשיטת הרגל:

1. בקשה למתן הוראות שהגיש המנהל המיוחד, בה הוא מבקש מבית המשפט להורות על העברתם של הכספים המצויים בחשבונו של החייב בועז יונה בקופת הגמל אשכולות (בסכום של 103,802 ₪) לקופת פשיטת הרגל של החייב, וכן על העברתו של רכיב הפיצויים מתוך הכספים הנמצאים בפוליסת הביטוח של החייב בכלל חברה לביטוח בע"מ (בסכום של 254,847 ₪) לקופת הפירוק של החברה, ושל רכיב התגמולים ההוניים מתוכם (בסכום של 362,256 ₪) לקופת פשיטת הרגל של החייב. בנוסף מבקש המנהל להורות כי רכיב התגמולים לקצבה יוותר בפוליסת הביטוח, וכל עוד מתנהלים הליכי פשיטת הרגל לא יהיה החייב רשאי למשוך כספים אלו או לעשות בהם פעולה, אלא באישור בית המשפט.

2. המנהל טוען כי הכספים המצויים ברכיב הפיצויים של פוליסת הביטוח הינם בבעלות החברה, ומטרתם להבטיח את זכאותו של העובד לפי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, גם במקרה של חדלות פירעון של המעביד. בעניין זה קובע סעיף 26(א)(2) לחוק פיצויי פיטורים, כי סכומים ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורין אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו. במקרה של חדלות פירעון של המעביד, הסעיף תוחם את הזכאות לכספים באופן דיכוטומי: כספים הדרושים לסיפוק תביעת העובד לפי חוק פיצויי פיטורים משוריינים לטובתו ומועברים אליו, ואילו יתרת הכספים מועברת לקופת הפירוק של המעביד.
המנהל טוען כי במקרה שלפנינו נמלט החייב מהארץ ביום 31.7.07 על מנת להסתתר בחו"ל, ולא ניתן היה ליצור קשר עימו. לאחר שנתפס באיטליה בידי המשטרה והושם במעצר, נודע כי מינה את עו"ד יאיר גולן כבא כוחו. בסמוך לכך, ביום 6.9.07, שלח הכונס הרשמי, בתפקידו דאז כנאמן הזמני בתהליכי ההקפאה של החברות מקבוצת חפציבה, מכתב לחייב, שבו הודיע לו כי מנוסתו מהארץ והעדרותו מהחברה החל מתחילת חודש אוגוסט 2007 מהווים התפטרות וסיום של כל יחסי עובד-מעביד בינו לבין מי מהחברות (נספח ד' לבקשה). לטענת המנהל, מכתב זה לא זכה למענה, והחייב לא הגיש תביעת חוב בהליכי חדלות הפירעון של החברה ולא דרש פיצויי פיטורין. לפיכך טוען המנהל כי לא מגיעים לחייב פיצויי פיטורין לפי החוק, והחברה היא שזכאית למלוא רכיבי פיצויי הפיטורין שבפוליסה, כך שסעיף 85(א1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, אינו חל על העניין.

3. באשר לרכיב הגמל ההוני בפוליסת הביטוח והכספים שבקופת הגמל, מפנה המנהל לסעיף 85(א1) לפקודת פשיטת הרגל, לפיו פדיון כספים המופקדים בקופת גמל אשר מגיעים לחייב טעון אישור בית המשפט, אשר רשאי להורות על פדיונם, מלבד כספים שהם למטרת קצבה שטרם הגיע מועד תשלומה. לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם להורות על העברת כספי הגמל ההוניים (במלואם או בחלקם) לקופת פשיטת הרגל, ועליו לאזן בין צרכי החייב בהגיעו לגיל פרישה לבין אינטרס הנושים, כאשר השיקולים הרלוונטיים בעניין זה דומים לשיקולים הרלוונטיים לעניין מתן הפטר, כגון מידת האשם בהיווצרות החובות, ואחוז הדיבידנד הצפוי לנושים. המנהל מפנה לפסיקה בה נקבע כי חייב שצבר את חובותיו בחוסר תום לב אינו ראוי להגנת ההליכים ולהפטר, וכן לפסקי דין שניתנו בענייננו של החייב שלפנינו בבית משפט זה, שבהם הוצגה תמונה ברורה וקשה ביחס לאופן שבו נוהלה קבוצת חפציבה על ידי החייב. המנהל מוסיף כי הכספים שמצויים בקופת הגמל אשכולות הינם נזילים ומשיכתם פטורה ממס, כך שמדובר למעשה במכשיר חסכון נזיל הדומה להשקעה באגרות חוב או בניירות ערך, ואין קשר בינו לבין חסכון לעת פרישה ממעגל העבודה. לטענת המנהל, מסקנה זו נכונה במידה רבה גם ביחס למרכיב ההוני שבפוליסת הביטוח, שאמנם כרוכה בתשלום מס של 35%, אך זו נועדה רק לאזן את יתרון המס שניתן בהפקדה במכשיר זה.
כמו כן מציין המנהל כי לאשתו של החייב יש פוליסה נוספת ובה סכום חיסכון של כ-400,000 ₪, וכן כספים נזילים בסכום של כ-550,000 ₪. לטענת המנהל, לא נערכה חקירה ממצה באשר לנכסי אשתו של החייב, ומדו"ח ההכנסות וההוצאות שהוגש עולה כי משפחתו חיה ברמת חיים גבוהה: אשת החייב אינה עובדת, ומשפחתו שוכרת בית בעלות של כ-7,500 ₪ לחודש ומחזיקה שתי מכוניות. כמו כן טוען המנהל כי החייב היה מחויב לשתף פעולה בהליכי פשיטת הרגל ואין לזקוף שיתוף פעולה זה לזכותו, מה גם שאין לומר כי החייב ואשתו אכן שיתפו פעולה כנדרש ומסרו את כל המידע שברשותם. המנהל מוסיף כי הסכום של 4 מיליון ₪ ששילם החייב לחלק מרוכשי הדירות, היווה שיקול לקולא במישור הפלילי כחלק מהסדר הטיעון, כך שהחייב אינו זכאי לזקוף עניין זה לזכותו במישור האזרחי. המנהל מציין גם כי בגזר הדין נכתב במפורש כי סכום זה אינו יכול לבוא במישרין או בעקיפין מנכסים אשר מוקנים לבעל התפקיד.
בכל הנוגע לפיצויי הפיטורין, המנהל טוען כי החייב שהה בתקופה הרלוונטית להגשת תביעת החוב בישראל, ולכן יכול היה לפנות לבא כוחו בדרישה שיגיש תביעת חוב בעניין זה, או לפנות ישירות לבית המשפט בבקשה שיורה לו לעשות כן. המנהל מוסיף כי תחולת סעיף 26(א)(2) לחוק פיצויי פיטורים מתפרשת ממילא רק לעניין זכות פיצויי פיטורין לפי החוק, להבדיל מזכות כזו המוקנית בהסכם, ומכאן שאין צורך להידרש לטענותיו של החייב בעניין זה.

4. החייב מבקש לדחות את הבקשה ולחילופין להורות על העברה חלקית של הכספים לקופת פשיטת הרגל בלבד (ולא לקופת הכינוס של החברה). החייב מפרט אודות נסיבותיו האישיות, עבודתו במפעל לגבס כחלק מתכנית השיקום שלו כאסיר משוחרר, נכסיו שאבדו והסתמכותו הכלכלית על הורי אשתו. הוא מוסיף כי איבד את כל כספו, נכסיו ושמו הטוב, וכי זכה לאות קלון ציבורי המונע ממנו לבצע עסקים בישראל. הוא מציין כי יש לו שלושה ילדים צעירים, וכי כושר ההשתכרות שלו מוגבל ביותר. לטענתו, הוא ניהל אורח חיים נורמטיבי, וביצע שורה של עבירות בשל הסתבכות כלכלית קשה אליה נקלעה קבוצת חפציבה שאותה ניהל. החייב מציין כי לאחר התמוטטות החברות וכליאתו, הוא נטל אחריות מלאה על מעשיו, הודה בעבירות המיוחסות לו, ויתר על זכותו לנהל משפט וביצע הסדר טיעון שבמסגרתו לא זכה להקלה בענישה. כמו כן מציין החייב כי הוא גייס, באמצעות בני משפחה וחברים, סכום של 4 מיליון ₪ שהועברו לקופת פשיטת הרגל, לצורך תשלום לקבוצה החלשה ביותר של הנושים. החייב מוסיף כי הוא ואשתו שיתפו פעולה בתום לב עם המנהל המיוחד, הכונס הרשמי וכל גורם אחר בהתאם לנדרש מהם. החייב טוען כי הוא צבר את הכספים בקופות הגמל במשך כ-30 שנים, עוד כאשר היה שכיר בחברה, ולפני שהפך למנהלה, וכי כספים אלו נועדו לחיסכון בכדי שלא יפול כנטל על החברה בעת זקנתו. לטענת החייב, אין מקום להביא בחשבון בעניין זה את נכסיה המועטים של אשתו, משום שהיא אינה עובדת, וכל ניסיונותיה למצוא עבודה עלו בתוהו, מה גם שביתם של בני הזוג נמכר במסגרת ההליכים והם נזקקים להתגורר בשכירות. החייב מוסיף כי סכומי החיסכון של אשתו הם כה נמוכים עד שהם מחייבים אותה (וגם אותו) להסתמך על הוריה לצורך מחייתה, ואף כי היא תיאלץ לעשות כן עוד זמן רב עד אשר היא ובעלה יצליחו להתאושש מבחינה כלכלית. כמו כן טוען החייב כי לפי הדין אשתו אינה חייבת לכלכל אותו, וכי אין ביטחון בכך שהם ימשיכו בחייהם המשותפים, כך שבמקרה של פרידה הוא יוותר חסר כל.

5. באשר לפיצויי הפיטורין, החייב טוען כי יציאתו לחו"ל וכליאתו כעבור חודש אינם מהווים התפטרות על פי דין, וכי קבוצת חפציבה לא נקטה נגדו בהליך כלשהו בעניין זה. החייב מוסיף כי הוא עבד בקבוצת חפציבה במשך עשרות שנים, וכי הפסיקה אינה נוטה לשלול מעובד בעל ותק פיצויי פיטורין גם בנסיבות חמורות יותר (לרבות גניבה מהמעסיק). זמן קצר לאחר התמוטטות החברות ניתן נגדו צו כינוס נכסים וכך הופקעה זכותו להגיש תביעות, מה גם שהוא היה כלוא במשך שנה באיטליה ולאחר מכן בישראל, כך שיכולתו לפעול למיצוי זכויותיו היתה מוגבלת ביותר. המנהל המיוחד צריך היה להגיש תביעת חוב בגין פיצויי הפיטורין המגיעים לו, והעובדה שלא עשה כן אינה מאיינת את זכותו לקבל פיצויי פיטורין. כמו כן טוען החייב כי בהתאם להסכם ההעסקה שלו (שאינו נמצא רשותו) הוא זכאי למלוא הסכומים המופקדים עבורו גם במקרה של התפטרות, כפי שנהוג במקרה של שכר בכירים. לפיכך מבקש החייב לקבוע כי הוא זכאי לסכום הפיצויים המופקד בפוליסת הביטוח, וכי אלו אינם מוקנים לחברה.

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המצב המשפטי, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה. הסוגייה הראשונה בה יש לדון נוגעת לפיצויי הפיטורין, ולשאלה אם אלו מוקנים לחייב או למעביד (קבוצת חפציבה). לשם כך יש לקבוע האם החייב היה זכאי לקבל פיצויי פיטורין. בעניין זה יש לראות בהימלטותו של החייב מהארץ בתחילת חודש אוגוסט 2007 ובהיעדרותו הממושכת מהחברה כהתפטרות וכסיום ביוזמתו של יחסי העבודה, ועניין זה אף נמסר לחייב במפורש ביום 6.9.07 במכתב ששלח לו הכונס הרשמי, בתפקידו כנאמן הזמני על חברות קבוצת חפציבה (נספח ד' לבקשה). החייב לא השיב למכתב זה, לא דרש פיצויי פיטורין ולא הגיש תביעת חוב במסגרת הליכי חדלות הפירעון. בעניין זה טוען החייב כי הוא לא יכול היה להגיש תביעות חוב שכן היה כלוא באיטליה ולאחר מכן בישראל, אולם ברי כי הימלטותו של החייב לאיטליה והסתתרותו מפני שלטונות החוק עד למעצרו, נבעו מבחירה אישית שלו, וודאי שהוא אינו יכול להלין כעת על ההשלכות של מעשים אלו על הזכויות שהיו נתונות לו ושאותן לא פעל לממש. בנוסף לכך יש לומר כי החייב יכול היה לפעול למיצוי זכויותיו במישור זה גם כאשר היה כלוא בישראל, באמצעות פנייה לבאי כוחו, לבעלי התפקיד (המפרק או המנהל) או באופן ישיר לבית המשפט. לפיכך יש לדחות את טענותיו של החייב במישור זה, ולקבוע כי החייב אינו זכאי לקבל פיצויי פיטורין בהתאם לחוק. יש לדחות גם את טענתו של החייב שלפיה מוקנית לו זכות חוזית לקבל פיצויי פיטורין גם במקרה של התפטרות (בהתאם לחוזה ההעסקה שלו עם חפציבה). סעיף 26(א)(2) לחוק פיצויי פיטורין, המקנה (בנסיבות הקבועות בסעיף) את פיצויי הפיטורין לעובד (ולא למעסיק) במקרה של פירוק או פשיטת רגל, חל רק על פיצויי פיטורין המגיעים מתוקף החוק, ולא על פיצויים המוענקים מכוח חוזה. לפיכך יש לקבוע כי כספים אלו שייכים למעסיק (קבוצת חפציבה) ולא לחייב, ועל כן יש לקבל את הבקשה ולהעבירם לקופת הכינוס.

7. בכל הנוגע לרכיב הגמל ההוני שבפוליסת הביטוח ולכספים שבקופת הגמל אשכולות, נתון לבית המשפט שיקול דעת, בהתאם לסעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל, הקובע לאמור:

"(1א) הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן;"

במקרה שלפנינו אין צורך להידרש לשאלת התקיימות הסיפא, הנוגעת לתגמולי קצבה, שכן המנהל לא ביקש לפדות סכומים אלו. באשר לשאלת פדיון הכספים שאינם למטרת קצבה, נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב, ועליו לאזן בעניין זה בין האינטרסים הנוגדים של החייב והנושים, תוך התייחסות למכלול של שיקולים ונסיבות, כגון מידת אחריותו של החייב להיווצרות החובות, מצבו הכלכלי והסוציאלי העכשווי והעתידי של החייב (ראו פש"ר (מחוזי ת"א) 2548/99 עו"ד שמואל צור נ' וינטראוב, פיסקה 3), התנהלותו אל מול שלטונות החוק ובעלי התפקיד, סכום הכספים שבהם מדובר ומהותם, אחוז הדיבידנד הצפוי לנושים ועוד (לניתוח הסעיף ראו גם ע"א 7114/09 בן עמי נ' רבין, פסקאות 5-4). לצד זאת יש לזכור כל העת כי הכלל המרכזי בהליכי פשיטת רגל ופירוק הוא שכל רכושו ונכסיו של החייבו עומדים למימוש לטובת נושיו (בהתאם להוראת סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל. ראו פיסקה 4 לפרשת בן עמי, לעיל).

8. בהתחשב בכלל עקרוני זה ובמכלול השיקולים הרלוונטיים הגעתי למסקנה כי יש להורות במקרה זה על העברת מלוא סכומי הכסף לקופת פשיטת הרגל של החייב. המנהל ציין כי שיעור הדיבידנד הצפוי לנושים במקרה שלפנינו הוא נמוך מאוד ועומד על פחות מאחוז אחד (מסך החובות). הכספים המדוברים הם כספי חיסכון נזיל, שלא נועדו בהכרח לשם חיסכון לעת פרישה מעבודה. מדובר בסכומי כסף גבוהים, המגיעים לכחצי מיליון ₪. סכומים אלו מהווים אמנם חלק מזערי משיעור החוב של הקבוצה והחייב לנושים השונים, אולם בפסיקה נקבע כי גם סכומי כסף נמוכים יכולים לסייע לנושים שאיבדו את כספם (פש"ר (מחוזי י-ם) 933/91 יחזקאלי נ' יחזקאלי – החייב) . ודאי שמסקנה זו נכונה למקרה שלפנינו, שבו מדובר כאמור בסכומים לא מבוטלים של מאות אלפי שקלים.

חשובים לענייננו הנתונים הבאים הנוגעים למצבו של החייב ולדרכי התנהלותו. מדו"ח ההכנסות וההוצאות של החייב לשנת 2012 שהגיש המנהל עולה כי החייב נהנה כיום מרמת חיים, שאינה תואמת את משכורתו הנוכחית הנמוכה יחסית (5,200 ₪). כך לדוגמא משלם החייב שכר דירה של כ-7,500 ₪, וסכום של 600 ₪ עבור חשבון הטלפון הנייד. כל זאת כאשר אשתו של החייב אינה עובדת, בעוד משפחתו מחזיקה שתי מכוניות (כפי שעולה מתשובת המנהל). לכך יש להוסיף כי לאשתו של החייב חסכונות בסכומים המגיעים לכמעט מיליון ₪ (מסקנה זו נלמדה מהליכים קודמים שנוהלו בבית משפט זה). בנסיבות אלו ברי כי החייב אינו מנהל אורח חיים צנוע וחסכני המצדיק העדפה של גורלו הכלכלי העתידי על פני חובת התשלום שלו לנושים.
אחריותו של החייב להסתבכותם הכלכלית שלו ושל קבוצת חפציבה היא ישירה ובמידה רבה בלעדית, שכן במשך שנים ארוכות היה זה הוא שנקט, בהיותו מנהל הקבוצה, בשורה ארוכה ומתמשכת של מעשי הונאה חסרי אחריות, שהביאו בסופו של דבר להתמוטטותה של הקבוצה, לפגיעה כלכלית אדירה בנושים רבים שפעלו בתום לב, ולהרשעתו של החייב בפלילים (לעניין זה ראו ע"ר (י-ם) 313/10 יונה נ' כונס הנכסים הרשמי וכן ההחלטה בבקשה 43 בפש"ר (י-ם) 4217/07 יונה נ' יונה ). בנסיבות אלו ברי כי אין לומר שהחייב פעל בתום לב, ניהל אורח חיים נורמטיבי, או נקלע לקשיים כלכליים מובנים. לפיכך, מידת שיתוף הפעולה של החייב עם המנהל ושאר כונסי הנכסים (שיתוף פעולה הנדרש ממנו לפי החוק ושגם ביחס אליו קיים ספק רב), כמו גם העובדה שהחייב הצליח לגייס מחברים וקרובים, במסגרת הסדר הטיעון, סכום של 4 מיליון ₪ עבור מקצת מהנושים, אינן יכולות לסייע לו בהקשר זה, בהינתן הנסיבות המקשות שפורטו לעיל. בעניין שיתוף הפעולה הנטען של החייב יש להביא בחשבון לחובתו גם את העובדה כי הוא לא הסגיר את עצמו לרשויות לחוק, אלא נמלט מהארץ והסתתר במדינה זרה, עד שבסופו של דבר נתפס ונעצר.

9. לאור כל האמור יש לקבל את הבקשה ולהורות על העברת הכספים המצויים בקופת הגמל וברכיב התגמולים ההוני של פוליסת הביטוח אל קופת פשיטת הרגל של החייב, וכן על העברת הכספים המצויים ברכיב הפיצויים של פוליסת הביטוח לקופת הפירוק של החברה. בנוסף יש להורות כי רכיב התגמולים לקצבה יוותר בפוליסת הביטוח, וכי כל עוד מתנהלים הליכי פשיטת הרגל לא יהיה החייב רשאי למשוך כספים אלו או לעשות בהם פעולה אחרת, אלא באישור בית המשפט.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול פשיטת רגל

  2. הליך פשיטת הרגל

  3. קיזוז בפשיטת רגל

  4. פשיטת רגל בארה''ב

  5. פשיטת רגל בגיל צעיר

  6. פשיטת רגל בקשת נושה

  7. ביטול הענקה פשיטת רגל

  8. בקשת נושה לפשיטת רגל

  9. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  10. פגמים בהתראת פשיטת רגל

  11. בקשה חוזרת לפשיטת רגל

  12. הוצאה לפועל פשיטת רגל

  13. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  14. בקשה נוספת לפשיטת רגל

  15. חוב מזונות בפשיטת רגל

  16. העדפת נושים בפשיטת רגל

  17. פשיטת רגל מזונות ילדים

  18. מה המשמעות של פשיטת רגל

  19. חוב בר תביעה בפשיטת רגל

  20. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  21. הסתלקות מירושה פשיטת רגל

  22. פשיטת רגל מצב בריאותי רע

  23. אי ניהול ספרים פשיטת רגל

  24. העברת נכס לפני פשיטת רגל

  25. חובות לספקים - פשיטת רגל

  26. פשיטת רגל של אדם שהפך לצמח

  27. בקשה להכללת חוב בפשיטת רגל

  28. הענקת נכסים לפני פשיטת רגל

  29. צבירת חובות בזמן פשיטת רגל

  30. זלזול בבית משפט בפשיטת רגל

  31. התנגדות להכרזה על פשיטת רגל

  32. חובות ניהול עסק בפשיטת רגל

  33. אחריות ''איש קש'' בפשיטת רגל

  34. בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל

  35. גירושין פיקטיביים בפשיטת רגל

  36. בקשה לביטול הליכי פשיטת רגל

  37. פשיטת רגל לאחר הרשעה בפלילים

  38. פשיטת רגל בגלל חובות של האב

  39. סעיף 18 ג לפקודת פשיטת הרגל

  40. מכירת דירת מגורים בפשיטת רגל

  41. הסתרת הכנסות בהליך פשיטת רגל

  42. פשיטת רגל עקב פציעה במילואים

  43. ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל

  44. התנהגות החייב בהליך פשיטת רגל

  45. בקשה לא לא להכריז על פשיטת רגל

  46. דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  47. בקשת נאמן בפשיטת רגל לקבלת מידע

  48. פשיטת רגל עקב הלוואה לפתיחת עסק

  49. פשיטת רגל: המועד להגשת תביעת חוב

  50. פינוי שוכר ע''י נאמן בפשיטת רגל

  51. איחור בהגשת תביעת חוב בפשיטת רגל

  52. פשיטת רגל עקב ניהול כושל של חברה

  53. דוגמא להחלטה על הכרזה על פשיטת רגל

  54. חובות עקב מעשים פליליים בפשיטת רגל

  55. פשיטת רגל הפסקת תשלום מזונות ילדים

  56. ערעור על דחיית התנגדות לפשיטת רגל

  57. פשיטת רגל שאינה מביאה תועלת לנושים

  58. בקשה להעברת כספים לקופת פשיטת הרגל

  59. בקשה לפשיטת רגל של הבנק כלפי החייב

  60. ערעור על דחיית תביעת חוב בפשיטת רגל

  61. העברת מסמכים לכונס הרשמי בפשיטת רגל

  62. תביעת נאמן נגד כונס נכסים בפשיטת רגל

  63. פתיחת חשבון על שם האישה - פשיטת רגל

  64. הוצאת שיקים ללא כיסוי בהליך פשיטת רגל

  65. מידע על אפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל

  66. חוב של 6 מיליון שקל - בקשה לפשיטת רגל

  67. עלאת התשלום החודשי בהכרזה על פשיטת רגל

  68. בקשת הפטר לפי סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל

  69. התנגדות להתראת פשיטת רגל - תביעה שכנגד

  70. התנגדות כונס הנכסים להכרזה על פשיטת רגל

  71. הוצאת שיקים ללא כיסוי - בקשה לפשיטת רגל

  72. בקשת הכונס הרשמי לביטול הליכי פשיטת רגל

  73. סמכות בית משפט בפשיטת רגל בין קרובי משפחה

  74. בקשה לאישור הצעת הסדר חובות ללא פשיטת רגל

  75. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל

  76. התנגדות להתראת פשיטת רגל בגין פסק דין חלוט

  77. הוצאת כספים על קניות ע''י החייב בפשיטת רגל

  78. דחיית בקשה לפשיטת רגל עקב הפרת צו בית משפט

  79. משיכת שיקים ללא כיסוי ע''י החייב בפשיטת רגל

  80. בקשה לביטול פסק דין כנגד נתבע בהליכי פשיטת רגל

  81. ביקש פשיטת רגל כי נפל קורבן למעשי נוכלות מצד לקוחות

  82. דחיית תביעת חוב (על פי פסק דין) ע''י נאמן בפשיטת רגל

  83. ביקש לפרוס את חובותיו בסך 100 ₪ ולהכריז עליו חייב מוגבל באמצעים

  84. בקשה כי מתחם מגורים יאובטח מכספים בקופת פשיטת הרגל של בן הזוג המנוח

  85. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון