קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לחקירת שמאי: בפניי מספר בקשות מטעם המבקשים ועניינם להלן: א. בקשה לדחיית המועד להגשת ההערכות של המבקשים (להלן: "המנהל") באשר לפיצוי הכספי שמגיע למשיבים. ב. בקשה להזמנת השמאי לחקירה באשר לחוות הדעת שהוגשה על ידו . ג. הזמנת חוות דעת משלימה מטעם השמאי הממונה , באשר לערך דמי החכירה המשתנים לצורך חישוב הפיצוי לפי סע' 13 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור). ד. בקשה לתיקון הפרוטוקול מישיבת בית המשפט שנתקיימה ביום 6.5.99 ,באופן שיגרעו המילים: "... אשר חוות דעתו תקבע במחלוקת בין הצדדים ". ולחילופין , להתיר למבקשים לחזור בהם, חלקית מהסכמתם ל"מינוי שמאי מטעם בית המשפט אשר חוות דעתו תקבע במחלוקת בין הצדדים", באופן שהסכמה זו תוגבל למינוי שמאי מטעם בית המשפט , בלבד, ומבלי ש"חוות דעתו תקבע במחלוקת " . 1. לאחר שעיינתי בבקשות שהונחו בפני , מטעם המנהל ובתגובה מפי ב"כ המשיבים, נחה דעתי שיש מקום לקבל חלק מהבקשות. יש מקום לדחות את המועד להגשת הערכות של המנהל באשר לפיצוי הכספי שמגיע למשיבים, על מנת לאפשר את הזמנת השמאי לחקירה באשר לחוות הדעת שהוגשה., וכמפורט להלן. 2. פועל יוצא ממינויו של מומחה ע"י בית המשפט , היא הגבלה על הבאת ראיות מטעם בעלי הדין , עקב הגבלה זו מצטמצמת ממילא יכולתם של בעלי הדין לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה (אם נטען לטעות כזאת), והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו . טענות אלו אם הם בנמצא, חייבות למצוא את ביטויין בחקירתו של העד , מבחן של הרציונאליות של מסקנותיו (ראה לעניין זה, ע"א 323/85 - מ"י נ' אברהם אליהו, פד"י לט (4) עמ' 186). 3. מתן אפשרות כזאת, לחקור את העד המומחה הינה לפי שיקול דעתו של בית המשפט, (ראה לעניין זה סע' 26(א) לפקודת הראיות) . חקירה אשר כזאת, תעשה רק לאחר קבלת הבהרות לשאלות שנשלחו למומחה ונוכח האמור בהן, לכשיתברר לבית המשפט כי עדיין יש בה צורך. במקרה עסקינן , לאחר שמוצתה הדרך החלופה ל"חקירתו " של המומחה , ע"י שליחת שאלות הבהרה מטעם המינהל , שלטענתו הינן: "תשובות חלקיות ואפילו מתחמקות", הנני קובע שיש מקום להתיר את הזמנת השמאי וחקירתו . 4. בשלב זה של הדיון , אין אני מכריע בבקשת המינהל להזמנת חוות דעת משלימה של השמאי, החלטה בעניין זה תבוא בעקבות החקירה הנ"ל , וכמסתבר מהנגזר הימנה . 5. בכל הנוגע לבקשת ב"כ המבקשים, לעניין תיקון הפרוטוקול מהישיבה ביום 6.5.99 , ובנוגע לטענותיו כי הביטוי "אשר חוות דעתו תקבע במחלוקת בין הצדדים", חמק ממודעותו מחמת היסח דעת, אין אני רואה מקום להיעתר לבקשה זו מהנימוקים כמפורט כאן. 6. כנקודת מוצא, חשוב לציין כי מומחה שמונה ע"י בית המשפט בהסכמת הצדדים, הדבר תלוי בהסכמה, המפורשת או המשתמעת, של בעלי הדין בדבר תפקידו והיקף קביעותיו של המומחה המוסכם. בית המשפט יתן נפקות להסכמה כזו. לעניין זה ראה בספרו של כב' השופט א. גורן - סוגיות בסדר הדין האזרחי - מהדורה חמישית מעודכנת - בעמ' 183 ). 7. בענייננו טוען ב"כ המבקשים כי הסכמת הצדדים המשותפת למינוי שמאי מטעם בית המשפט,אינה תואמת לכוונתו האמיתית והנכונה. במקרה מעין זה, בו חולק אחד הצדדים על דבר שהוסכם, יהיה על בית המשפט לרדת לסוף דעתם של הצדדים, ולקבוע מה היתה כוונתם האמיתית בעת שחתמו על ההסכם. במקרה עסקינן, ב"כ המבקשים טוען כי חוות הדעת שהוכנה ע"י השמאי באשר לאופן חישוב דמי החכירה האבודים הוכנה לפי "חלופת בניה" היינו לפי הערך המשתנה של המקרקעין, ולא לפי החלופה החקלאית , היינו לפי הערך המשתנה של המקרקעין על פי יעודה במועד ההפקעה. המנהל ורק בדיעבד , לאחר קבלת חוות הדעת - משיג על השיטה שבה נקט השמאי . לאמיתו של דבר, עניין הבחירה בין שתי החלופות היא בעצם המחלוקת בין הצדדים, וכאשר מונה מומחה מטעם בית המשפט , תפקידו היה לקבוע במחלוקת זו כפי העולה מפרוטוקול הדיון מיום 5.6.99 , וכפי שלמעשה הוסכם בין הצדדים באופן מפורש. 8. בנוסף לאמור לעיל, מן הראוי יהיה לציין כי פרוטוקול הדיון בבית משפט - חשיבתו רבה לא רק לבית משפט בפניו מתנהל הדיון אלא גם לבית המשפט שלערעור, כי הרי רק על פיו תוכל ערכאת הערעור לקבל תמונה נכונה על ההליכים בערכאה הראשונה ,אם מסתבר לאחר תום הדיון כי הושמטה נקודה שהיא מהותית, הרי ישגה בית המשפט אם ימאן להיענות לתיקון הפרוטוקול רק מתוך הסברה המוטעית כי אמת המידה היחידה על פיה נמדדת חשיבותו של עניין, היא תחושתו ודעתו של בית המשפט בעת ביצוע הרישום ואין אחריו ולא כלום . (לעניין זה ראה דעתו של כב' השופט שמגר בע"א 33/75 - איר טרמו בע"מ נ' אתרים החוף , פד"י ל(1) 547 ). 9. למותר לציין כי ההוראה הדיונית בדבר תיקון פרוטוקול שהינה תקנה 175 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד - 1984 - מטרתה ויעודה הוא לאפשר לא רק תיקון של פליטות קולמוס או של השמטות שנעשו בהיסח דעת, אשר בית המשפט ראה אותן בשעת השמעתן כבעלות חשיבות, אלא רשאי צד להעלות גם בקשה לתיקון הפרוטוקול, אם סבור הוא כי בית המשפט לא העריך נכונה את חשיבותו של עניין, שרישומו חסר . אין זה מצב הדברים במקרה שלפנינו. לא הועלו ע"י ב"כ המבקשים טענות של ממש, ברוח הדברים שמעלה אותה ב"כ המבקשים כיום. לא ניתן היום, בדיעבד, לאחר קבלת חוות הדעת לטעון כגון דא. שומא היה על ב"כ המבקשים בהגיעו להסכמה בעניין מינוי שמאי , להגביל תפקידו ו/או תיחומו למסקנות מסוימות , מאחר והוא בחר לא לעשות כן אין לו להלין אלא על עצמו . לא למותר לציין כמבואר, כי טענות אלו הועלו אחרי מתן חוות הדעת וגם בחלוף זמן רב , כאשר היה סיפק בידי ב"כ המבקשים להגיש בקשת תיקון סמוך לאותה ישיבה . 10. סוף דבר, א. אני נעתר לבקשה לדחיה לעניין המצאת הערכות המבקשים. ב. אני מתיר חקירת השמאי. ג. אני קובע כי נשוא הבקשה לחוות דעת משלימה, יקבע, אם בכלל, מתום חקירת השמאי. ד. אני דוחה הבקשה לתיקון הפרוטוקול. ה. מועד השמיעה, 17.4.2000, כקבוע בישיבת בית משפט מיום 6.12.99, יוותר בעינו. שמאות