קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למחיקת כתב הגנה: .1 זו בקשה למחיקת כתב ההגנה שהגיש הנתבע ולמתן פסק דין על-פי העתירות שבכתב התביעה, וזאת משום שהנתבע לא מלא אחרי צו בית המשפט לגילוי מסמכי, להשיב על שאלון ולמתן פרטים נוספים. .2 אין מחלוקת שב"כ התובעים שלח לב"כ הנתבע דרישה בכתב, ביום 21.8.84, ובה בקש גילוי מסמכים, תשובות לשאלון שצורף למכתב ומתן פרטים נוספים בנוגע לכתב ההגנה (כפי שפורט במכתב ההוא), ואין מחלוקת שהנתבע לא מילא אחר הבקשה שבמכתב. הואיל והנתבע ישב ולא עשה, הגישו התובעים בקשה (ב"ש 17/85), ובה עתרו לחייב את הנתבע בעשיית המבוקש במכתב מיום .21.8.84הדיון בבקשה זו נקבע ליום 4.3.85, ובבוא ב"כ הצדדים לביהמ"ש ביום ההוא (שבו נקבעה לברור גם בקשה שהגיש הנתבע להקטנת המזונות הזמניים), הודיע ב"כ הנתבע שהוא מסכים לבקשה. על סמך הסכמה זו נתתי צו שמורה לנתבע "להשיב על השאלון ולתת פרטים נוספים כמבוקש תוך 30יום" (בטעות נשמט מהצו החיוב לגלות מסמכים, אך ברור היה לשני הצדדים, שזו שגגה שיצאה מלפני, שכן עובר לכתיבת הצו רשמתי את דברי ב"כ הנתבע שהוא מסכים לבקשה, והבקשה כללה את שלשת הענינים). .3 שלושים הימים חלפו ביום 4.4.85, והנתבע לא עשה את אשר נצטווה לעשות. על כן נזדרז ב"כ התובעים והגיש לביהמ"ש את הבקשה דנן. משנודע לב"כ הנתבע דבר הבקשה והדיון שנקבע בה, נזדרז אף הוא והכין את המסמכים הנחוצים ושלח אותם לחברו בדואר "דחוף" ביום 23.4.85(או .22.4.85ב"כ הנתבע אמר שגם לביהמ"ש שלח העתק מהמסמכים, אם כי לתיק בית המשפט הם לא הגיעו עדיין). הבקשה הנוכחית נקבעה לדיון ליום 29.4.85, והמסמכים הגיעו לידי ב"כ התובעים ימים אחדים קודם לכן. ב"כ הנתבע התקשר טלפונית לב"כ התובעים הציע לו שיחזור בו מהבקשה הנוכחית, כיון שקבל את אשר חפץ לקבל, אך ב"כ התובעים סרב, ועמד על כך שיקוים הדיון בבקשה. יצויין שב"כ התובעים לא טען אז באזני ב"כ הנתבע, שהמסמכים שנשלחו אליו נעשו שלא כהוגן, וכי "הם כלא היו" בגלל הפגמים שבהם, כפי שטען ב"כ התובעים בשעת הדיון בבקשה. יצויין גם שב"כ הנתבע לא התנצל במכתבו לחברו על האחור במלוי חובתו, ולא הסביר מה ראה על ככה שאחר בהגשת המסמכים. .4 בדיון בבקשה טען ב"כ התובעים שהמסמכים שקבל לא מולאו כהלכה, וכי משום כך אין לראות בהם מלוי הצו, והרי זו חטאת נוספת של הנתבע על חטאתו אשר חטא באחור בהגשת המסמכים, שכן מסמכים לקויים הריהם כאין וכאפס. אכן, מסמכים שלא נעשו כראוי, יכולים להיות לחסרונות שבהם שתי נפקויות: א) אם הליקויים נעשו בזדון לב, אפשר שתהיה לכך השפעה על שקולי בית המשפט, אם להשתמש בסמכותו לפי תקנה 122לתקנות סדר הדין האזרחי [3] באופן שימחק את כתב הטענות של בעל הדין החוטא; ב) אם ראוי להורות על השלמת המסמכים ועל תקון הפגמים. עיינתי במסמכים שהוגשו בעקבות צו בית המשפט, ואינני סבור שהם נעשו פגומים מתוך זדון לב, ומתוך כוונה מכוונת של התחמקות ממלוי הצו. יש אמנם במסמכים ליקויים מסוימים, כפי שאצביע להלן, אך אין בליקויים אלה כדי להביא למסקנה שהם נעשו בזדון או מתוך כוונת התחמקות, כאמור. .5 כאשר הוגשה הבקשה דנן, עוד לא קוים צו ביהמ"ש, ומלוי הצו נעשה באחור בן כשלשה שבועות, ולאחר שב"כ הנתבע קבל את הבקשה למחקה. האם עובדה זו מצדיקה שמוש בסמכות לפי תק' 122הנ"ל עד כדי מחיקת כתב ההגנה? ואם תמצי לומר שלא די באחור לבדו כדי להביא למחיקה, האם בהצטרף לאחור גם הליקויים במסמכים שהוגשו באחור, האם שניים אלה מצדיקים מחיקה בעניננו? נראה לי שגם האחור לבדו, וגם השניים הנ"ל יחדיו, אינם מצדיקים מחיקה. אנמק זאת: האחור היה אמנם אחור של ממש, ואף לא שמענו כל הסבר למה זה ועל מה זה הוגשו המסמכים באחור, אולם המשפט עצמו קבוע לדיון רק בעוד כששה שבועות, והאחור אינו פוגע בפועל בתובעים. גם הליקויים במסמכים לא נעשו בזדון, ומתוך כוונה רעה, כאמור. הליקויים גם אינם שרשיים כל כך, שראוי מחמתם לראות את המסמכים כאילו אינם כלל הלכה היא שביהמ"ש לא יזדרז למחוק כתבי טענות על פי תק' 122, אם ניתן לתקן את הפגם בדרכים אחרות (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, עמ' 343[4], וכן ע"א 267/81, 378[1], בעמ' 601-600). .6 מה הפגמים שבמסמכים? נראה לי שראוי להצביע על הליקויים כדלקמן, שאותם חייב הנתבע לתקן. א. לגבי השאלון: הנתבע חייב להשיב תשובות נאותות על השאלות 3, 4, 6(כיון שלא ראיתי שצורפו אישורים הנזכרים בתשובה מספר 6), 8, .30(אגב, ב"כ הנתבע טען בתשובות 3- 4שאין השאלות רלבנטיות. השאלות הן רלבנטיות, ועל כל פנים מאוחר עכשיו לטעון זאת, לאחר שניתן הצו ובהסכמת הנתבע). ב. לגבי הפרטים הנוספים: יש להשיב תשובה נאותה יותר לסעיף א'. ג. לגבי גילוי המסמכים: יש לעשות את הגילוי על פי הטופס 11שבתקנות סדה"ד האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך מתן פרוט נוסף לגבי המסמכים, ותוך ציון מסמכים דהאידנא ומסמכים שהיו בעבר ברשות הנתבע או בשליטתו. באשר לפרוט של מסמכים, מבחינת תאורם, נראה לי שהאזכור הכללי בתצהיר הנתבע בסעיפים 1, 2, 7, 9, 10, 12הוא פרוט נאות, ואילו האזכור הכללי בסעיפים 3, 5, 6, 11אינו פרוט מספיק, ונחוץ תאור מפורט יותר. .7 ועתה להוצאות, ותחילה בנוגע לחיוב בהוצאות בין בעלי הדין, ואח"כ בנוגע לחיוב לטובת אוצר המדינה, לפי תק' 514לתק' סדה"ד [3]. א. נראה לי שהעובדה שהנתבע הזקיק את התובעים להגיש בקשה למתן צו (בתיק ב"ש 17/85), והאחור במלוי הצו, שהביא להגשת הבקשה למחיקה, והמלוי הלקוי של הצו, מצדיקים חיוב בהוצאות לטובת התובעים. יש לזכור שהתובעים פנו לנתבע כבר באוגוסט 1984ובקשו את המסמכים. פניה כזאת ראוי שמקבלה ייענה לה ללא צורך בהטרחת בעל הדין השני לפנות בבקשה לבית המשפט, אלא אם כן יש למקבל הפניה טעמים של ממש להתנגד למתן הצו. בעניננו לא היו לנתבע נימוקים ממשיים להתנגד. יצויין, שכאשר באו הצדדים לביהמ"ש לדיון בבקשה ב"ש 17/85 ענה ב"כ הנתבע ואמר מיד שהוא מסכים לבקשה, ויש להניח שעשה זאת ביודעין שלא היתה הצדקה להתנגד לבקשה. ב"כ הנתבע טען (בבקשה הנוכחית) שיכול היה להתנגד אז למתן צו, משום שאין להחיל בעניני מזונות את התקנות הנוגעות לשאלונים ולגילוי מסמכים, אולם, ראשית, רשאי היה ב"כ הנתבע להסכים לצו כפי שעשה, ובכך לסטות בהסכמה מסדרי הדין, ושנית יש רגלים לכך שהתקנות בנושאים הנ"ל חלים גם בעניני מזונות כאמור בע"א 161/82 [2] בעמ' 196(מול האות ג'). ב. הנתבע גרם לאבדן זמן של ביהמ"ש שלא לצורך, הן כאשר לא נענה למכתב ב"כ התובעים מאוגוסט 1984, והצריך הגשת הבקשה ב"ש 17/85, והן כאשר אחר (ללא טעם מוצדק, אך בכלל היה טעם לאחור) בהגשת המסמכים במועד שנקבע בצו. התנהגות זו היא בגדר הארכת הדיון שלא לצורך ("בכל דרך אחרת", כלשון תקנה 514[3]). וראוי לחייב את הנתבע בהוצאות לקופת האוצר. חשוב שיכירו וידעו כל בעלי הדין, ועורכי הדין בכללם, שהסדרת ענין גילוי מסמכים ושאלונים ופרטים נוספים, צריך שתיעשה, עד כמה שאפשר (אם אין טעמים עניניים להתנגדות להם, כאמור), מחוץ לביהמ"ש, ושצוים שניתנים בענינים אלה יקוימו במועדים וכהלכתם (אם אין טעמים ממשיים המונעים זאת). ביהמ"ש נאלץ להתעסק בקבלת שתי הבקשות, בזימון הצדדים לדיון בהן, ולשמיעה במשך זמן ארוך של טענות הצדדים בבקשה הנוכחית, ובכתיבת ההחלטה, וכל זאת בלי שתהיה לכך הצדקה ממשית. .8 סוף דבר, אני מחליט כדלקמן: א. בקשת התובעים למחיקת כתב ההגנה - נדחית. ב. הנתבע יגיש, תוך 15יום מקבלת החלטה זו, את המסמכים המתוקנים, כמפורט בקטע 6של החלטה זו (העתק ימציא ישירות לב"כ התובעים). ג. הנתבע ישלם לתובעים הוצאות בקשה זו והבקשה בתיק ב"ש 17/85בסך 000, 200שקלים. ד. הנתבע ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 000, 150שקלים. ה. הסכומים הנ"ל צמודים למדד יוקר המחיה מהיום ועד לתשלום. ו. את השאלה מי ישא בהוצאות הנ"ל, הנתבע או בא כחו, אני משאיר לשניהם להחלטה ביניהם, ואני מניח שב"כ הנתבע יביא אותה לידיעת הנתבע. כלפי התובעים ואוצר המדינה החיוב מוטל על הנתבע עצמו. ב"כ הצדדים בקשוני שהחלטה תישלח אליהם בדואר במקום הופעה לשימועה, ואני מורה למזכירות לעשות זאת.כתב הגנהמחיקת כתב הגנהמסמכים