גביית ארנונה בזמן הליכים משפטיים

נטען כי הליכי הגביה המינהלית שנקטה בהם העירייה עומדים בניגוד לאמור בסעיף 2 לאכרזת המיסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה) (תיקון), תש"ס-2000, כפי שתוקנה באכרזת המיסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התשס"ב-2002 - לפיו נאסר על הרשות המקומית לנקוט בהליכי גביה מינהלית כנגד חובות ארנונה אשר מתנהלים לגביהם הליכים משפטיים. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גביית ארנונה בזמן הליכים משפטיים: 1. בקשה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל בע"מ (להלן - "הסוכנות") המורה למשיבה (להלן - "העירייה") להסיר לאלתר את העיקולים שהוטלו על ידה על נכסי הסוכנות ושבונות הבנק שלה, וכן להשיב כל עיקול אשר מומש, אם מומש. 2. בתמצית נספר כי בתאריך 9.2.10 קיבלה הסוכנות דרישה מטעם העירייה לתשלום היטלי פיתוח (סלילה ותיעול) בסכום של 2,716,145 ₪, בגין מרכז הקליטה "בית אליעזר" בחדרה. ביום 25.7.10 הגישה הסוכנות עתירה מנהלית המתנהלת בפני, כנגד דרישת תשלום זו ועתרה להורות לעירייה לבטל את החיובים בגין היטלי הפיתוח או להפחית מדרישת התשלום את כל הסכומים שחויבו ביתר. העירייה הגישה תגובה לעתירה ובמקביל, טרם שהתקיים דיון בעתירה, הטילה ביום 8.12.10 עיקול על חשבונות הבנק המתנהלים על שם הסוכנות על סכום החוב בסך 2,952,028 ₪. במכתב ההתראה ששלחה העירייה לסוכנות מיום 12.12.10, הודיעה העירייה לסוכנות כי במידה והחוב הנ"ל לא יוסדר בתוך 30 יום מיום משלוח ההתראה, תמשיך העירייה ותנקוט בהליכי אכיפה וגבייה מנהליים, לרבות חילוט הכספים שעוקלו, הטלת עיקול על המקרקעין ו/או תפיסת נכסים ומטלטלין למיצוי זכויות העירייה לגביית החוב על פי סעיפים 4 ו-5 לפקודת המיסים (גביה) (ההדגשה במקור י. ו) ו/או כל דין (להלן - "מכתב ההתראה"). 3. עם קבלת מכתב ההתראה, הגישה כאמור הסוכנות בקשתה דנן למתן צו עשה ולמתן צו מניעה זמני כנגד העירייה המורה לה להסיר את העיקולים ולהשיב כל עיקול אשר מומש, אם מומש, זאת עד להכרעה סופית בעתירה. 4. טענתה העיקרית של הסוכנות היא כי הליכי הגביה המינהלית שנקטה בהם העירייה עומדים בניגוד לאמור בסעיף 2 לאכרזת המיסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה) (תיקון), תש"ס-2000, כפי שתוקנה באכרזת המיסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התשס"ב-2002 (להלן "אכרזת המיסים"), לפיו נאסר על הרשות המקומית לנקוט בהליכי גביה מינהלית כנגד חובות ארנונה אשר מתנהלים לגביהם הליכים משפטיים. הסוכנות טוענת בבקשתה טענות נוספות כנגד הפרת זכויות היסוד, חריגה מעקרון המידתיות, מאזן הנוחות ודיני היושר, ואולם נוכח התוצאה אליה הגעתי הדיון בטענות אלה מתייתר. 5. העירייה מתנגדת לבקשה ובתגובתה העלתה טענות רבות אודות סיכוייה הקלושים של העתירה, כי דין העתירה להידחות על הסף, וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת העירייה. אשר לסעיף 2 לאכרזה - טוענת העירייה כי מקום שמדובר בהליכי גביה מכוח פקודת העיריות וחרף הסייג הקבוע בפקודת המיסים גביה ו/או אכרזת המיסים גביה, אין מקום לעיכוב הליכי גביה. 6. דין הבקשה להתקבל. הסעיפים הרלוונטיים לענייננו בצו אכרזת המיסים (גביה) הינם כדלקמן: "בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לפקודת המסים (גביה) (להלן - הפקודה), אני מכריז לאמור: 1. על גביית ארנונה כללית המוטלת מכוח חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, ועל תשלומי חובה המגיעים לרשות המקומית על פי דין (להלן - חובות לרשות המקומית) יחולו הוראות הפקודה למעט סעיף 10, וסעיף 11א(1) ייקרא כאילו המילה "ראשון" נמחקה ממנו; החובות לרשות המקומית יהיו מס כמשמעותו בפקודה. 2. (א) על אף האמור בסעיף 1 ובכל דין אחר, לגבי חובות לרשות המקומית, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי סעיף 4 לפקודה ולא יינקטו פעולות לפי הפקודה כל עוד לא חלף המועד להגשת השגה, ערר, ערעור, לפי הענין (להלן - הליכי ערעור), ואם הגיש אדם הליכי ערעור או תובענה אחרת - כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית, שאינה ניתנת לערעור עוד" 7. מאחר ובענייננו אין מחלוקת כי הליכי הגביה שננקטו כנגד הסוכנות הם מכוח סעיפים 4 ו-5 לפקודת המיסים (גביה) כאמור באופן מפורש בסעיף 4 למכתב ההתראה, תחת הדגשה במקור, אין ספק כי האמור בסעיף 2 לאכרזה חל על ענייננו, ולאורו, לא היתה רשאית העירייה לנקוט בהליכי הגביה נגד הסוכנות, לרבות הטלת העיקולים ומימושם, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי בעתירה (ראו: בר"ם 9776/08 ארגנטינה באוניברסיטה נ. עיריית תל אביב יפו מיום 18.5.09; בשא (ב"ש) 5613/04 תעשיות פלוטקס נ' עיריית קריית מלאכי, 2004, ; בש"א (י-ם) 2088/05 ווי קוון אינבסטמנטס לימטד נ' עיריית ירושלים 2005) . 8. די בכך כדי להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול העיקולים שהטילה העירייה על נכסי הסוכנות וחשבונות הבנק שלה. 9. אעיר כי טענת העירייה לפיה סעיף 2 לאכרזה אינו חל על ענייננו מאחר והליכי הגבייה ננקטו מכוח פקודת העירייות, עומדת בסתירה לאמור במכתב ההתראה כי ההליכים ננקטו מכוח פקודת המיסים (גביה). 10. למעלה מן הצורך אעיר כי שאלה מורכבת היא האם במקרה בו אכן ההליכים ננקטים מכוח פקודת העיריות ולא מכוח פקודת המיסים, חלה הוראת סעיף 2 לאכרזת המיסים. שופטי הערכאות הדיוניות חלוקים בעניין זה. על פי הגישה האחת, יש להחיל את ההגבלה שנקבעה בסעיף 2 לאכרזה בנוגע לנקיטת הליכי גביה בהתייחס לחוב שעניינו תלוי ועומד בבית המשפט, גם אם הליכי הגביה ננקטו מכוח פקודת העיריות. בגישה זו נקט כב' השופט ש. ברלינר בבש"א (חי') 990/02 בתי זיקוק לנפט בע"מ נ' מועצה אזורית זבולון, 2002, כדלקמן : "הליכי גבית הארנונה נגד המבקשת לא ננקטו על פי או מכוח פקודת המסים (גביה), אלא מכוח הסדרי הגביה שבפקודת העיריות .... יחד עם זה, מאכרזת המסים בשנת 2002 עולה כוונה ברורה של המחוקק, אף אם רק מפיו של מחוקק המשנה, למנוע הליכי גביה מינהליים נגד החייב בארנונה שענינו טרם הוכרע סופית. גישה זו של המחוקק, עשויה להביאנו למסקנה כי מוצדק באותה מידה להשהות בפרק הזמן האמור גם את הליכי הגביה מכוח ההוראות שבפקודת העיריות. 8. מגמה זו של התחשבות בחייב הארנונה שענינו טרם הוכרע סופית, מחמת השגה או ערר שטרם הוכרעו, תואמת את ההוראות שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". בדיעה זו מצדד גם המלומד ה. רוסטוביץ בספרו ארנונה עירונית, מהדורה חמישית, בעמ' 403: "ראוי, כי לנוכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולנוכח הצורך במציאת איזון הולם בין צורכי הרשות המקומית לבין זכויות האזרח, ימנעו הרשויות המקומיות מלפרש את סעיף 300 לפקודת העיריות כרשות לגבות בגבייה מנהלית חובות ארנונה השנויים במחלוקת, באותם מקרים שבהם הגיש הנישום השגה וערר במועדם. על מנת למנוע עיכוב של שנים בגביית חובות ארנונה השנויים במחלוקת, ראוי כי הרשויות המקומיות ייעלו את עבודת ועדות הערר, ויפעלו לסיום הליכי הערר תוך פרק זמן קצר במקום תוך מספר שנים. עקרונות הצדק וההגנה החוקתית על קניינו של אדם מלמדים, שההלכות כי השגה וערר אינם מעכבים גבייה של מס השנוי במחלוקת היו יפות לשעתן. ראוי שהליכי השגה וערר שננקטו במועד, יתירו לנישום לא לשלם את סכום הארנונה השנוי במחלוקת. הליכה בתלם הקיים תגרום לכך, שהרשות המקומית תהיה רשאית לעקל ולמכור את נכסיו של הנישום בגין חוב שלא נפרע, ואם הנישום יזכה בעררו יושבו לו הכספים שנגבו לזכות המס, קרי, יתרת הכספים שנתקבלה ממכירת הטובין בניכוי הוצאות העיקול והמכירה. נישום שיתבע את השבת הוצאות הגבייה, יזכה לתשובה, כי הגבייה נעשתה כדין, וכי אי תשלום הארנונה במועדה היא מחדלו של הנישום ולא רשלנותה של הרשות המקומית. הסצנריו ההיפותטי שתואר לעיל מתאים למשטר עריצות ולא לחברה דמוקרטית. מאחר שהוראה בדבר עיכוב הליכי הגבייה לא נקבעה בדין, יש מקום להביאה לשיקול דעתו של בית המשפט, ולהתייחס בכל מקרה לגופו של עניין." כן ראו כבוד השופט א. זמיר בשא (ק"ג) 796/05 מרכז להפצת תורה נ' עירית קרית מלאכי 2005: : "... ניתן לגזור גזרה שווה מהחלטתה של כב' השופטת חני סלוטקי, במסגרת בש"א (מחוזי באר-שבע) 5613/04 תעשיות פלוטקס נ' עיריית קרית מלאכי, , ... מקום שבו תלויה ועומדת תביעה בנוגע לחוב השנוי במחלוקת, לא יינקטו הליכי גבייה. בית המשפט מסתמך שם, בין היתר, על הוראת סעיף 2א לאכרזת המיסים (גביה) (ארנונה כללית בתשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה) (תיקון), תשס"ב - 2001,... 3. ... הוראה זו משקפת גם נורמת התנהגות סבירה, ראויה ומידתית מצד המשיבה, במיוחד שעה שההליך העיקרי עומד לפני סיום, מדובר בחוב "ותיק" שנוי במחלוקת והמבקשת משלמת באופן שוטף את החשבונות העדכניים". 11. לעומת גישה זו קיימת הגישה האחרת לפיה "האכרזה, בהיותה חקיקה משנה המתייחסת כל כולה לפעולות הרשויות המקומיות מכוח פקודת המיסים (גביה) - אינה מצמצמת את סמכויות הגביה המינהלית של הרשות המקומית מכוח פקודת העיריות" (עת"מ 307/09 חב' פרטנר בע"מ נ. מועצה אזורית תמר מיום 27.10.10, ראו עוד בגישה זו; עת"מ (באר שבע) 234/07 רכבת ישראל בע"מ נ' עיריית דימונה מיום 22.10.07). אציין כי שאלה זו הגיע לפתחו של בית המשפט העליום בבר"ם 225/07 רכבת ישראל נ. עיריית חדרה מיום 7.5.07, ואולם מאחר והעירייה שם הודיע כי היא מפסיקה את הליכי הגבייה מכוח פקודת המיסים (גביה), והחוב נשוא ההליכים מכוח פקודת העיריות לא היה שנוי במחלוקת, נקבע שם שהדיון בשאלה האמורה מתייתר וכי אין זה מדרכו של בית המשפט העליון להכריע בכגון דא. ראו: "ואולם השאלה כלל לא מתעוררת בתיק שלפנינו שהרי בנסיבות העניין החוב לגביו נקטה העירייה בהליכי גבייה מכוח פקודת העיריות אינו "שנוי במחלוקת". על כן, דיון בשאלת הגבייה על פי פקודת העיריות של חוב ארנונה שנוי במחלוקת הוא בענייננו דיון אקדמי המנותק מההקשר העובדתי הקונקרטי ומכך ככלל יש להימנע" (סעיף 9 להחלטה). 12. כאמור לעיל, אינני נדרשת להכרעה בסוגיה זו שכן הליכי הגביה דכאן ננקטו מכוח פקודת המיסים (גביה). יחד עם זאת, אעיר כי נדמה שראוי במקרים כאלה, בהם הליכי הגבייה ננקטים מכוח פקודת העיריות, להבטיח את העירייה על ידי מתן הוראה, במידת הצורך, להפקיד ערבויות וכיוצב' על מנת שהעירייה לא תמצא בסופו של ההליך המשפטי בפני שוקת שבורה אם תזכה בדין ולא יהיה לה ממי להיפרע. במקרים אלה הייתי מפעילה את הכללים וההלכות הנהוגים בעניין צווי העיקול והסעדים הזמניים שנועדו להבטיח את מימוש פסק הדין כאמור בתקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחוייבים. מכל מקום, איננו נדרשים להכרעה בעניין זה בבקשה לפני. 13. בשים לב לאמור, אני מורה על ביטול הליכי הגביה שננקטו על ידי העירייה לרבות ביטול מימוש העיקולים, במידה והעיקולים מומשו כבר. כן ניתן בזאת צו ביניים לפיו תמנע העירייה מנקיטה בהליכי גבייה מינהליים על פי פקודת המיסים (גביה) לגבי החוב נשוא העתירה, וזאת עד למתן פסק דין סופי בעתירה. אני מחייבת את העייריה לשלם לסוכנות את הוצאות הגשת הבקשה בסכום כולל של 8,000 ₪. ארנונה