מדינת ישראל חתומה על האמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות, ואף אישררה אותה. גם אם האמנה לא נחקקה כדין פנימי במדינת ישראל, אין חולק, כי מכוח חזקת ההתאמה יש לפרש כל דבר חקיקה ישראל כך שהוראותיו תעלינה בקנה אחד עם המחויבות הבינלאומית של המדינה, וכדברי בית המשפט העליון: "מקובל על הכל כי מכוחה של "חזקת ההתאמה" שבין הדין הפנימי להוראות המשפט הבינלאומי, מצווים אנו לפרש דבר-חקיקה - כמוהו כסמכות שקנתה רשות שלטונית - באופן העולה בקנה אחד עם הוראות המשפט הבינלאומי" (בג"צ 4542/02 - עמותת "קו לעובד" ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', מיום 30.3.2006). עם זאת, האמנה האמורה אינה מתיימרת לקבוע את טיבם של ההליכים הפנים מדינתיים בעניינם של מי שהיא חלה עליהם (ראו עת"מ(ת"א) 2887/05 אלקסייב סרגיי נ' שר הפנים, מיום 29.1.07). שיקול הדעת בעניין זה מסור בידי שר הפנים, מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. שיקול דעת זה, ככל סמכות מינהלית אחרת, אינו יכול להיות שרירותי, והפעלתו צריכה להיות על פי אמות מידה כלליות וקריטריונים ברורים.משרד הפניםאמנה בינלאומיתאזרחות