הגדלת ההפרשות לפנסיה של רופאים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדלת ההפרשות לפנסיה של רופאים:

1. לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי על שירותי בריאות כללית להגדיל את שיעורי ההפרשה המועברים בגין הרופאים ה"מוחרגים" לקופת הגמל בר או לקופה חלופית משנת 2004 ואילך, כפי שהוגדלו שיעורי ההפרשה לקרנות הפנסיה הוותיקות בתיקון מס' 12 לחוק הפיקוח.

2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:
א. המבקשת 1 הינה הארגון היציג של הרופאים (להלן – הר"י).
ב. המבקשת 2 הינה אורגן של הר"י, והיא מאגדת את כלל רופאי קופת חולים הכללית (להלן – כללית).
ג. ביום 13.7.2000 נחתם הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל, שירותי בריאות כללית והסתדרות מדיצינית הדסה לבין הר"י (להלן – הסכם 2000), על פיו תוכרנה 3 תוספות שמקבלים הרופאים כתוספות קבועות, בין היתר לעניין פנסיה צוברת, ויועברו בגינן דמי גמולים לקרן פנסיה צוברת (נספח א' לבקשה, סעיף 10). עוד נקבע בהסכם כי מיום חתימתו תבוצע הפרשה לקרן פנסיה צוברת בין ההפרש שבין 65% משכרו ברוטו של הרופא עד לרמת העבודה הנוספת (כולל) לבין השכר ממנו הועברו הפרשות לקרן פנסיה צוברת ערב חתימת ההסכם (סעיף 10.5 להסכם 2000).
ד. בסעיף 10.7 להסכם 2000 נקבע כי קבוצת רופאים תוחרג מן ההסכם, ולגביה ינוהל משא ומתן נפרד לצורך חתימת הסדר חלופי.
ה. ביום 26.12.2000 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד (להלן – ההסכם הקיבוצי המיוחד) בין כללית למבקשות (נספח ב' לבקשה), אשר נועד למצוא פתרון לבעייתם של רופאים בגילאים מתקדמים. זאת, משום שהסכם 2000 לא תרם באופן משמעותי להגדלת הזכויות הפנסיוניות שלהם. בהסכם נקבע שרופאים העומדים בשני תנאים מצטברים – מלאו להם 50 שנה, והם בעלי ותק בעבודה בכללית של 15 שנות עבודה לפחות – יוכלו לבחור בין מסלול פנסיה צוברת בקג"מ או במיטבית לבין העברת התשלומים לקרן בר. עוד נקבע כי רופאים שאינם עומדים בתנאי הנ"ל יוכלו להגיש בקשה מיוחדת לוועדה פריטטית (סעיפים 2-3 להסכם). רופאים אלה ייקראו להלן "הרופאים המוחרגים".
ו. בסעיף 4.2 להסכם הקיבוצי המיוחד נקבע כי ההפרשות שיועברו עבור הרופאים המוחרגים יהיו בשיעור של 12%.
ז. להבהרת התמונה נציין כי מיטבית הינה קרן פנסיה צוברת המתנהלת על בסיס ביטוח הדדי בין העמיתים, ומקנה פנסיית זקנה או פנסיית נכות או שאירים, ואילו קרן בר הינה קופת גמל לתגמולים, ובמסגרתה נצברים כספים לזכות העמיתים מהפרשות העובד והמעביד. העמיתים זכאים למשוך כספים אלה בהגיעם לגיל 60, אם עברו 5 שנים מיום שהחלו להפקיד כספים בקרן.
ח. 577 מרופאי כללית צורפו להסדר המפורט בהסכם הקיבוצי המיוחד. בינואר 2011 היו מבוטחים בהסדר זה 516 רופאים (סעיף 27 לתגובת כללית לבקשה).
ט. במסגרת חוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003-2004), תשס"ג- 2003, ננקטו צעדים שונים להבראת קרנות הפנסיה הגירעוניות, ובכלל זה מינוי מנהל מיוחד לקרנות הוותיקות, קביעת תקנון אחיד ועוד. כמו כן הוגדלו שיעורי ההפרשות הפנסיוניות של העובד ושל המעביד לקרנות הפנסיוניות באופן הדרגתי בשיעור כולל של 1.5% (סעיף 78יא לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981, להלן – חוק הפיקוח).
י. בבקשה זו שלפנינו מתבקש פסק דין הצהרתי הקובע כי הפרשות כללית לקרן בר יוגדלו אף הן בשיעור של 1.5%.
יא. בדיון המוקדם שהתקיים ביום 11.1.2011 התבקש הממונה על השכר במשרד האוצר (להלן – הממונה) להודיע אם הוא מבקש להביע את עמדתו בתיק זה. ביום 8.2.2011 הודיע הממונה כי הוא מבקש להצטרף כצד להליך.

3. טענות הצדדים
טענתה העיקרית של המבקשת הינה הרופאים המוחרגים זכאים לתוספת על פי הפרשנות המילולית והתכליתית של ההסכמים הקיבוציים, וכי אלה מעידים על הסכמה כי שיעורי התשלומים המועברים בגין הרופאים המוחרגים יהיו זהים לאלה המועברים עבור הרופאים האחרים. מוסיפות המבקשות וטוענות כי יש לדחות את טענת הכללית כי מששיעורי התשלומים למיטבית לא הועלו, אין מקום להעלות את שיעורי התשלומים לקרן בר. זאת, משום שרק 3 מתוך הרופאים המוחרגים הינם עמיתי מיטבית, אשר הוחרגו בעקבות החלטת ועדת פריטטית. כמו כן מנגנון העדכון יצר הפרדה בין הרופאים המבוטחים ברובד הבסיס בקג"מ לבין אלה המבוטחים ברובד הבסיסי במיטבית.

4. זאת ועוד. לשונם של ההסכמים ותכליתם מלמדים כי תקציב כללית צריך להיוותר בלא שינוי בין אם בחרו הרופאים להימנות עם מבוטחי קג"מ, ובין אם בחרו להימנות עם הרופאים המוחרגים. יש לדחות גם את טענת כללית שהעלאת שיעורי ההפרשות תייטיב את מצבם של הרופאים המוחרגים לעומת הרופאים האחרים, שכן לא ניתן בכל מקרה לבצע ההשוואה איכותית בין הזכויות השונות, בשל השוני בין קרן בר לבין קג"מ. מכאן, שהתכלית הסובייקטיבית של ההסכמים אינה השוואת זכויות. תכלית ההוראות הרלבנטיות בהסכמים הינה להבטיח, בין היתר, כי כללית תהיה "אדישה" בהיבט הכלכלי לבחירת הרופא בין המסלולים השונים, תוך שמירת מסגרת אחידה של עלויות.
5. מנגד טוענת כללית כי הטענה כי העדכון יצר הפרדה בין הרופאים המבוטחים ברובד הבסיס בקג"מ לבין אלה המבוטחים ברובד זה במיטבית הינה בגדר הרחבת חזית אסורה. מוסיפה כללית כי פרשנות המבקשים להסכם הקיבוצי המיוחד אינה מעוגנת בלשונו, עומדת בסתירה לתכליתו, ותביא לתוצאה בלתי סבירה בעליל. המונח "קרן צוברת" בהסכם הקיבוצי המיוחד מתייחס הן לקג"מ והן למיטבית, ומשחוק הפיקוח העלה את שיעורי ההפרשות לקג"מ בלבד, בשל היותה קרן ותיקה גירעונית, לא קיימת לכללית כל חבות להעלות את שיעור ההפרשות לקרן בר עבור הרופאים המוחרגים. כך עולה גם מהתנהגות הצדדים לאחר החתימה על ההסכם, כאשר הוועדה הפריטטית אישרה את ההסדר החלופי גם לגבי רופאים המבוטחים במיטבית.

6. הממונה על השכר תומך בעמדת כללית, ומוסיף כי משעה שסעיף 29 לחוק יסודות התקציב חל על המשיבה, יש לפרש את ההסכם הקיבוצי המיוחד כמתיישב עם הנהוג בשירות המדינה, שם מוגבל שיעור ההפרשה ל-12% בלבד. התנהגות הצדדים בתקופה שלאחר חתימת ההסכם הקיבוצי המיוחד מעידה כי לא היתה כוונה לעדכן את כלל התשלומים המועברים לקרנות הפנסיה בעקבות התיקון לחוק הפיקוח. הראיה לכך היא חתימת הר"י על הסכם קיבוצי ביום 2.3.2006, שבו נותרו שיעורי ההפרשות לגמל כשהיו – 12%. כל פרשנות אחרת להסכמים הקיבוציים תהא מנוגדת לכוונת הצדדים, לתכליתו של חוק הפיקוח, ולנהוג בשירות המדינה. לו היו הצדדים מתכוונים לפרשנות זו בהסכם הקיבוצי המיוחד, היה הממונה מתערב בהסכם ומבטל הוראה זו.

7. פרשנות הסכמים קיבוציים
הסכם קיבוצי הינו בראש ובראשונה הסכם, ויש להחיל עליו את הכללים החלים על פרשנות חוזים, ובכלל זה את סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן – חוק החוזים). עם זאת, להסכם הקיבוצי מאפיינים יחודיים, ובהם כריתתו במסגרת יחסי עבודה קיבוציים מתמשכים, וחלותו על מספר רב של אנשים שלא קבעו את תנאיו (דב"ע לא/1-4 בנק אוצר החייל בע"מ – מרכז הסתדרות הפקידים, פד"ע ב 260 (1971). בשל מאפייניו אלה של ההסכם הקיבוצי יש ללמוד על אומד דעתם של הצדדים להסכם לא רק מלשונו אלא גם מן הנסיבות החיצוניות. כך פסק הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר בעניין זה:
"בבואנו לפרש הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי ולהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים להסכם, עלינו ליתן משקל ראשוני ללשונו של ההסכם. עם זאת, הליך פירושו של הסכם קיבוצי צריך שייעשה תוך הבנה והתייחסות להקשרו התעשייתי, לאופן יישומו בפועל ולעמדות הצדדים בשנים שלאחר חתימתו" (ע"ע 300212/97 יאיר מוהר – עיריית תל אביב, ניתן ביום 13.5.1999).

השאלה כיצד יש לפרש הסכם קיבוצי נדונה באחרונה בהרחבה בבית הדין הארצי, מפי השופטת סיגל דוידוב-מוטולה (ע"ע 23030-07-10 התעשיה הצבאית לישראל – יעקב פומפן ואח', ניתן ביום 4.7.2012).לאחר סקירה מקיפה של התפתחות המגמות השונות בפרשנות הסכם קיבוצי, ובכלל זה שאלת אומד דעתם הסובייקטיבי והאובייקטיבי של הצדדים, סיכמה השופטת סיגל דודידוב-מוטולה את דבריה כדלקמן:
"כללי הפרשנות שנקבעו בהלכה הפסוקה בהתייחס להסכמים קיבוציים מבוססים על כללי הפרשות של דיני החוזים הרגילים, בשינויים המחויבים הנובעים מאופיים המיוחד של הסכמים קיבוציים. הסכם קיבוצי יפורש פרשנות תכליתית תוך איתור אומד דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים, בהתאם לאינטרסים, המטרות והערכים שההסכם נועד להגשים. אומד דעת הצדדים יילמד בראש ובראשונה מלשון ההוראה הרלבנטית, תוך התחשבות במכלול הנסיבות לרבות לשושן החוזה בכללותו, מהות ההסדר, הנסיבות שקדמו לכריתת ההסכם, ההקשר התעשייתי – המפעלי, הענפי והמשקי, התנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם ודרך יישומו בפועל, כמו גם הסכמים מאוחרים שנכרתו בין הצדדים" (סעיף 45 לפסק הדין).

8. בחינת ההסכמים הרלבנטיים לענייננו
לאחר בחינת ההסכמים הקיבוציים הרלבנטיים לענייננו, לאורן של ההלכות שפורטו לעיל, הגענו למסקנה כי יש לדחות את הבקשה. זאת, משום שהן פרשנותם המילולית של ההסכמים והן תכליתם אינן מתיישבות עם זו שניתנה להם על ידי המבקשות. טענת המבקשות הינה כי הפרשנות המילולית והתכליתית של ההסכמים מצביעות בבירור על כוונת הצדדים לפיה שיעורי התשלומים המועברים לקרן בר יהיו בשיעורים זהים לתשלומים המועברים לקג"מ. ואולם עיון בלשונם של הסעיפים בהסכם הקיבוצי המיוחד, הרלבנטיים לענייננו, מצביעים על כך שכוונת הצדדים היתה כללית, להעביר תשלומים בשיעור מסוים לקרן פנסיה צוברת. סעיף 2 להסכם הקיבוצי המיוחד קובע כי:
"לרופאים, כמוגדר בסעיף 3, תעמוד הזכות לבחור בין מסלול פנסיה צוברת בקג"מ או במיטבית לבין העברת תשלומים לקרן גמולים בר (להלן: קרן בר), הכל בכפוף לאמור בהסכם זה להלן".

גם בסעיפים 2.3 ו-5.3 להסכם הקיבוצי יש התייחסות הן לקג"מ והן למיטבית. משמע, שכוונת הצדדים, כפי שהיא עולה באופן ברור מן ההסכם הקיבוצי המיוחד, היתה כי כאשר מדובר ב"קרן פנסיה צוברת" הכוונה הינה הן לקג"מ והן למיטבית. לשון ההסכם מצביעה, אם כן, על כך שהצדדים התכוונו להתייחס התייחסות אחידה לקרן פנסיה צוברת. כמו כן לא התכוונו הצדדים להתייחס לעדכון שנעשה בהפרשות בשל אירועים מאוחרים שנועדו לפתור את מצוקתן של קופות הפנסיה הגירעוניות. הטענה כי 3 רופאים בלבד מבוטחים במיטבית אין בה כדי לשנות מסקנה, שכן ההסכם מתייחס לסוג ההסכם ולא לכמות הרופאים שפנו לביטוח זה. לא מצאנו גם כל בסיס לטענה כי העדכון יצר הפרדה בין הרופאים המבוטחים ברובד הבסיס בקג"מ לבין אלה המבוטחים ברובד זה במיטבית. מדובר בשתי קרנות פנסיה צוברת, ועדכון ההפרשות לא יצא הבדלים שיש להם רלבנטיות כלשהי לענייננו.

9. סעיף 4.2 להסכם הקיבוצי המיוחד קובע כי:
"תשלומי כללית בגין התוספות וההפרש כאמור יעשו בשיעור כולל ובעלות זהה לאלו הקיימים לעניין ביטוח רכיבי שכר המבוטחים כיום בקרן פנסיה צוברת (12% או כפי שיהיה שיעור הפרשת המעביד מעת לעת לקרן פנסיה צוברת עפ"י תקנות קרן הפנסיה ו/או הוראות הממונה במשרד האוצר ו/או כל דין)...."

מן האמור לעיל עולה בבירור כי שיעור ההפרשות ישתנה רק אם וכאשר ישתנה שיעור ההפרשות של המעביד לקרן פנסיה צוברת, ולא למקרה פרטי שבו הוגדלו שיעורי ההפרשות לקרן פנסיה מסוימת. השינוי בשיעור ההפרשות לא היה שינוי גורף על כל גוף המוגדר כ"קרן פנסיה צוברת", אלא על קרן פנסיה המסווגת כקרן ותיקה גירעונית בלבד. שינוי זה בשיעורי ההפרשה נועד להתמודד עם הגרעון האקטוארי המצטבר של קרנות הפנסיה הוותיקות. תשלומי העובד והמעביד לקרנות אלה הוגדלו כדי להקטין את הגירעונות האקטואריים של קרנות פנסיה אלה, להגדיל את נכסיהן, ולאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן (ה"ח ממשלה 25, כ"ח ניסן התשס"ג 30.4.2003 ע' 401, 406, סעיף 78א. לחוק הפיקוח). יש להניח כי הצדדים להסכם הקיבוצי המיוחד לא צפו כלל התפתחויות מעין אלה. מכל מקום, הסעיף בהסכם הקיבוצי המיוחד מתייחס באופן כוללני לקרן פנסיה צוברת, ולאו דווקא לקרן ותיקה גירעונית.

גם אם ניתן היה להבין מלשונו של ההסכם הקיבוצי המיוחד כי הדין עם המבקשות, ואין אנו סבורים כך, כי אז היה עלינו לבחון את סעיפים ההסכם לאור ההקשר התעשייתי שבמסגרתו נחתמו, והעובדה שמדובר בהסכמים הנוגעים לתחום הפנסיוני בכלל, ולהפרשות לקרן פנסיה צוברת בפרט. יש לדחות את הבקשה הן משום שלא שוכנענו כי כוונת הצדדים אמנם היתה להחריג את הרופאים המוחרגים מן ההקשר הפנסיוני הכללי, כך שרק לגביהם יוגדל שיעור ההפרשות, וכי רק לגביהם תהיה התייחסות לקרן פנסיה צוברת ולקופת גמל לתגמולים כאילו היו קרן פנסיה ותיקה. לשון ההסכמים הקיבוציים ואומד דעתם של הצדדים אינם מצביעים על כך.

10. לכל אלה יש להוסיף כי מקובלת עלינו במלואה טענת כללית כי השוואת ההפרשות לקרן בר עם ההפרשות לקג"מ, שהינה קרן פנסיה גירעונית תשפר את זכויותיהם של הרופאים המוחרגים. לא ניתן לקבל את טענת המבקשות כי בשל השוני בין קרן בר לבין קג"מ לא ניתן להשוות בין זכויות העמיתים בשתי הקרנות. עליה בגובה ההפרשות מיטיבה את מצבו של העמית, בין אם מדובר בקרן פנסיה צוברת ובין אם מדובר בקופת גמל לתגמולים.
גם טענת המבקשות כי כוונת הצדדים להסכם היתה כי כללית תהיה "אדישה" לבחירת הרופא באשר לקרן שאליה מועברים התשלומים, ועליהם להעביר תשלומים זהים על פי בחירת הרופא – דינה להידחות. אמנם על פניו נראה כי אכן נוצר חוסר שוויון בין הרופאים בשל העברת תגמולים בשיעורים שונים, ואולם אין מדובר אלא במראית עין, שהרי הפרשות נועדו להבטיח שבבוא העת, וכאשר יפרשו המבוטחים מעבודתם, תעמוד לרשותם גמלה או סכום הוני שיאפשרו קיום בכבוד. לצורך הגשמתה של תכלית זו הוגדלו התשלומים לקרנות הפנסיה הגירעוניות. על כן בחינת גובה ההפרשה בלבד, מבלי להתבונן בתמונה המלאה תביא לתוצאה בלתי שוויונית, למרות שמלכתחילה נראה כי דווקא העדר השוויון בהפרשות הוא שיגרום לתוצאה כזאת.

10. מקובלת עלינו גם טענת הממונה כי הגדלת שיעור התגמולים לרופאים המוחרגים בלבד, גם כאשר אין מדובר בקרן וותיקה וגירעונית חורג מן הנהוג בשירות המדינה. המבקשות לא הצביעו על ענף כלשהו שבו הוגדלו שיעורי התגמולים. אם אמנם היתה מתקבלת טענת המבקשות כי כך נקבע בהסכם הקיבוצי המיוחד, היה ההסכם מחייב קבלת אישורו של הממונה על השכר, על פי הוראות סעיף 29 לחוק התקציב. לא הובא לידיעתנו כי כך אמנם נעשה. יתר על כן, ההסכם שנחתם ביום 2.3.2006, וצורף לסיכומי הממונה תומך במסקנה כי שיעורי ההפרשה לתגמולים הנהוגה בכל הסקטורים הינו 12% בלבד, ואף המבקשות נתנו את הסכמתן לכך.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

מאחר שמדובר בסכסוך קיבוצי אין אנו עושים צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין פנסיה

  2. תוספת 10% לפנסיה

  3. הפסדי פנסיה לקטין

  4. חישוב פנסיית זקנה

  5. חישוב הפנסיה מקפת

  6. הקפאת זכויות פנסיה

  7. הוצאות רכב בפנסיה

  8. טעות בחישוב פנסיה

  9. קבלת פנסיה מגרמניה

  10. תשלום פנסיה לגרושה

  11. זכויות כבאים לפנסיה

  12. תאונות דרכים - הפסדי פנסיה

  13. פנסיה מוקדמת לימאים

  14. שכר קובע לפנסיית זקנה

  15. סעד הצהרתי ביטוח פנסיה

  16. הסכם רכישת זכויות פנסיה

  17. פנסיה לפי משכורת אחרונה

  18. הסכם רציפות זכויות פנסיה

  19. בקשה להגדלת אחוזי פנסיה

  20. תוספת משמרות הפרשה לפנסיה

  21. התפטרות עקב אי תשלום פנסיה

  22. ניכוי פנסיה מפיצויים בנזיקין

  23. אפליה בין נשים לגברים בפנסיה

  24. קג"מ משיכת כספי פנסיה תביעות

  25. חישוב הפסד פנסיה של הרוג בתאונת דרכים

  26. המשכורת הקובעת לפנסיה של שוטר

  27. השלמת פיצויי פיטורים - פנסיה

  28. התיישנות תביעה להפרשות לפנסיה

  29. פיטורים לפני צבירת ותק לפנסיה

  30. פיצוי בגין אובדן זכויות פנסיה

  31. צירוף תקופות עבודה לצורך פנסיה

  32. דרגה של עובד לצורך חישוב פנסיה

  33. הגדלת תקופת שירות לצורך פנסיה

  34. הגדלת ההפרשות לפנסיה של רופאים

  35. פיטורי עובדת קשישה אחרי גיל פנסיה

  36. הוצאת עובד לפנסיה בגין עבירת משמעת

  37. הסכם פנסיה של עובדים אדמיניסטרטיביים

  38. משכורת קובעת לפנסיה - דמי אחזקת רכב

  39. פיטורי אחיות 3 שנים לפני יציאה לפנסיה

  40. הבחירה בין אבדן פנסיה לאבדן תשלומים סוציאליים

  41. צירוף זכויות פנסיה - עבודה במשרות שונות

  42. חישוב הפנסיה של עורך דין בשירות הציבורי

  43. חישוב משכורת קובעת לפנסיה עובדי משרד החוץ

  44. בקשה לדחייה על הסף של תביעה להפרשי פנסיה

  45. פנסיה מוקדמת עובדי בנק זכאות לקבלת אופציות

  46. הוצאת עובד לפנסיה מוקדמת באישור נציגות העובדים

  47. פרישה לגמלאות: אי הכללת תוספת שכר בחישוב הפנסיה

  48. בקשה לצו מניעה זמני לאסור על הוצאת המבקשת לפנסיה במלאות לה 67 שנים

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון