הגשת תצהירי חוקרים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת תצהירי חוקרים: 1. בקשה ליתן רשות לערער על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט סברי מוחסן). ההחלטה ניתנה ביום 14.7.99 בתיק בש"א 2046/99 [א. 7810/96]. בהחלטתו דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת בתיק בש"א 2046/99 לפטור את המבקשת מהגשת תצהירי עדות ראשית של העדים והחוקרים מטעמה, עד לאחר חקירת המשיבה ועדיה בחקירה נגדית על תצהיריהם. 2. בקשתי וגם קבלתי את תגובת המשיבה רשמתי אז כי בית המשפט עשוי לדון בבקשה זו כאילו נתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שנתנה. עתה כך אני מורה. 3. כבר נתנה לי ההזדמנות להתיחס לכגון דא בהחלטה שנתתי ביום 20.10.97. ואני מכוון לבר"ע (חיפה) 1450/97, מגדל, חברה לביטוח בע"מ נגד עבליני רוני [תק-צח 97 (3) 1460] לנוחיות בית המשפט והמתדיינים, אני מצרף בזה העתק של ההחלטה דלעיל לתיק בית המשפט, ודברים שרשמתי שם יפים גם כאן. עמדתי המשפטית נשארה כפי שהיתה, וכפי שמצאה ביטוי בענינו של עבליני רוני שאוזכרה. להלן עיקרי הדברים שנרשמו שם: "4. ושוב לפנינו סוגיה החוזרת תדיר על שולחן המשפטים. לאמור: האיזון הראוי בין הזכות לחסיון מול חובת הגילוי. קיימא לן כי מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחסיון מפני הגילוי, והכל - כדי לאפשר למתדיין להכין עצמו לקראת המשפט, כשהוא חופשי מן החשש שכל שברשותו לקראת המשפט, יחשף בפני יריבו. שאם לא תאמר כן, תקופח זכותו של בעל-דין לתבוע או להתגונן כראוי. מן העבר האחר, ובלשונו של כב. השופט ויתקון [ע.א. 327/68, זינגר ואח. נגד ביינון ואח. פ"ד כב(2) 602, 604]: - "חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידו, שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתגונן כהלכה, ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו". 5. נגזרת מן הזכות לחסיון. האפשרות להציג בבא העת מסמך שהוכרז להיות חסוי, יכול אף להגישו כראיה. יכול שתינתן לכך תשובה חיובית. מאידך גיסא יכול שלא ניתן יהיה להציג מסמך אשר כזה, במהלך המשפט קל וחומר, להגישו כראיה. לאמור: מסמך שנקבע בו שהוא חסוי ישאר בחשכת החסיון ולא יראה אור במהלך אותו משפט. 7. בתי המשפט נחלקו בעמדותיהם ולא רק בזכות לחסיון מול חובת הגילוי, אלא גם בזכות להציג, יכול אףלהגיש, לתיק בית המשפט, בהמשכו של הבירור המשפטי, מסמך שמלכתחילה לא גילו את תוכנו בעילה של חסיון. ראה בהקשר זה ת.א. (חי) 1999/83 ת.ה. 3937/86. שאול יוסף נגד אושיות, חברה לביטוח בע"מ, מפי כב. השופטת טובה שטרסברג-כהן. ת.א. (תא) 156/90 (המ. 2311/93), סימון נגד ציון חברה לביטוח בע"מ מפי כב. השופט בן יאיר, שקבע כי החסיון אינו חל מקום בו בעל הדין מתכוון להשתמש במסמכים שהוכנו לצורך הגשתם כראיה במהלך הבירור המשפטי. ת.א. (תא) 1056/91 (המ. 3514/93), נתיב נגד כלל, חברה לביטוח בע"מ פס"ם תשנ"ג(ג)419), מפי כב' השופט קלינגר שנתן משקל נכבד יותר לזכות החסיון מן חובת הגילוי. ת.א. (י-ם) 344/93 אלעביד סלים ואח. נגד כלל, חברה לביטוח בע"מ ואח. (דינים כו' (4) 591 וכן ת.א. 800/95 [המ. 3916/97] גולדשטיין אולג נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (הפול). (טרם פורסם) שניהם מפי כב. השופט דוד חשין. סוף דבר, כך נרשם: "הנתבעת פטורה מלאפשר לתובע לעיין בקלטת, מחמת היותה חסויה. כתוצאה מכך הנתבעת לא תהא רשאית להגיש את הקלטת כראיה במשפט, או לעשות בה שימוש בדרך של הצגתה לבית המשפט בהמלך הדיון, אלא אם כן היא תוותר על החסיון ותאפשר לתובע ולבאי כוחו, לצפות בה תוך 30 יום מיום המצאת החלטה זו לידי ב"כ הנתבעת". 8. לא מכבר נתנה החלטה נוספת בנושא זה, ואני מכוון לת.א. 4780/94, עאדל המאם נגד לה נסיונל, חברה לביטוח בע"מ ואח. [בית משפט השלום בעכו מפי כב. השופט י. עמית]. החלטה זו, שנתנה ביום 9.9.97, ערוכה ומנומקת היטב ועמדתי, בעיקרי הדברים, כפי המפורט בה. כב. השופט י. עמית פותח וקובע כי עמדתו העקרונית הינה כעמדתו של כב. השופט קלינג בפרשת נתיב שאוזכרה. והוא מוסיף: "... החלטה שאקבל במקרה זה אינה ישימה בהכרח למקרה אחר. כל מקרה ונסיבותיו ואיזון האינטרסים בין הזכות לחסיון לבין הזכות לגילוי ועיון, עשוי להשתנות ממקרה למקרה". 9. אכן. יש לאבחן בין אמצעי לתכלית. התכלית, במסגרת ששופט מצוי בה, הנה לשפוט את העם משפט צדק [דברים ט"ז 18. וראה גם סעיף 6 לחוק יסוד שפיטה]. האמת קודמת לכל והיא עיקר העיקרים. ומכאן עדיפות בכל המתיחס לחקר האמת. הזכות לחסיון או חובת הגילוי ועוד כיוצא באלה, הינם אמצעי בלבד. לאמור: נתיב, אחד מבין רבים אל עבר התכלית. יש שהאמצעים סותרים אלה את אלה ויש שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת. כגון: הזכות לחסיון מול חובת הגילוי. בכגון דא מתבקש האיזון הראוי. ואיזון זה, כדי שיהיה ראוי, חייב שיעשה לאורה של התכלית. כל מקרה יבחן איפא לפי נסיבותיו שלו. 10. טול לדוגמא תביעה שפרטיה נהירים לנתבע בעוד שהתובע אינו יודע או שהוא מתקשה אוביקטיבית, לדעת את נסיבותיה. כגון תביעה בעילה של רשלנות רפואית. מולה ארוע שפרטיו בידיעת התובע והוא בחזקת נעלם אצל הנתבע. כגון שטען לפגיעה גופנית במסגרת של תאונת דרכים ורק מפיו אנו חיים. בראשון יושם דגש על חובת הגילוי ובאחר על זכות החסיון. בראשון יבקש בית המשפט להקל מעל התובע את חקר האמת, ובאחר יאפשר לנתבע חקירה נגדית הולמת, על מנת לעמוד על מהימנותו של התובע. 11. צא ואמור. איזון ראוי בין הזכות לחסיון מול חובת הגילוי צריך שיעשה לאורה של התכלית וכל מקרה לנסיבותיו שלו". עד כאן עיקרי הדברים שרשמתי שם והם יפים גם כאן. 4. המבקשת כרכה עדים וחוקרים בנשימה אחת. לא הרי עדים סתם כהרי חוקרים, שהוזמנו לבחון את טענות התובע לצרכי הכנת המשפט, אם יוגש כזה. וצרכים אלה, במובן הרחב של מונח זה, לאמור: לרבות הכנת תיק הגנה לצרכי משא ומתן לפשרה טרם יעשה משפט. 5. סוף דבר. הערעור מתקבל בחלקו. קרי: תצהירי החוקרים מטעם המבקשת יוכנו אך יוגשו לתיק בית המשפט רק לאחר תום פרשת הראיות מטעם התביעה, אך לפני תחילת עדותם של החוקרים מעל דוכן העדים. המשיבה תשלם למבקשת את הוצאות הבקשה וכן 4,000 ש"ח שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה כדין. מסמכיםתצהיר חוקר