הזמנת עדים מסורה לשיקול דעת בית הדין לעבודה ,כאמור בתקנה 53(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין),תשנ"ב- 1991. בית הדין לעבודה פסק וחזר ופסק, כי לבתי הדין נתון חופש רחב בענייני הזמנת עדים ושיקול דעתו מוגבל בעיקר על-ידי עקרונות הצדק והוראות שנקבעו בחקיקה (ראה: דב"ע נה/ 3-88 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית (ניתן ביום 30.4.1996)). קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הזמנת עדים בבית הדין לעבודה: 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט הראשי מיבלום;תב"ע נז/ 3-2174-2175) מיום 31.1.1999 ,אשר דחתה את הבקשה שהגיש ב"כ המבקשים להזמנת עדים ,להמצאת מסמכים ולדחיית הדיון עד לאחר קבלת המסמכים. כמו כן לפני בקשה דחופה לעיכוב הדיון בבית הדין האזורי עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור שלפני. 2. המשיבים הגישו בבית הדין האזורי בחיפה תביעה כספית נגד המבקשים . ביום 19.3.1998 התקיים דיון בפני רשמת בית הדין האזורי בחיפה,בו נקבעו המוסכמות והפלוגתאות בהליך.בו ביום ניתנה החלטה ,כיהעדויות הראשיות בהליך ינתנו על דרך תצהירים ונקבע כי המשיבים יגישו את תצהיריהם תוך 30 יום וכי תצהירי המבקשים יוגשו תוך 30 יום מקבלת תצהירי המשיבים. בהחלטה אף נאמר,כי המבקשים בתצהיריהם "יתנו,בין השאר,את כל נפירוט לגבי המידע אותו לא היה מסוגל למסור בא כוחם בישיבת היום ואשר לא ניתן אף לקראת ישיבת היום,על אף החלטת בית הדין מיום 3.3.1998 ". 3. ביום 31.1.1999 הגיש ב"כ המבקשים בקשה דחופה להזמנת עדים,להמצאת מסמכים ולדחיית מועד הדיון שנקבע ליום 4.2.1999 לצורך הוכחות. 4. בית הדין האזורי דחה,כאמור, את הבקשות וכך נאמר: "הבקשה מוגשת ברגע האחרון ו- 3 ימים לפני המועד שנקבע להוכחות. כל הנושאים הקשורים בבקשה היו ידועים ו/או צפויים עוד משלב הדיון לפני כב, הרשמת". על החלטה זו בקשת רשות הערעור שלפני. 5. ב"כ המבקשים טוען,כי במסגרת ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 27.1.1999 ,הועלתה על-ידי המשיבים הטענה ,כי האחרונים קיבלו את משכורתם כל הזמן במזומן. לכן,הוגשה הבקשה להזמנת עדים,להמצאת מסמכים שהינם הבנקים מהם נמשכו השיקים שניתנו למשיבים וכן התבקשה דחיית מועד הדיון עד לאחר קבלת המסמכים. לטענת ב"כ המבקשים מסמכים אלה הינם רלוואנטים ודרושים לצורך הגנתם של המבקשים . 6. לאחר עיון בבקשה על נספחיה,אני מחליט שלא ליתן רשות ערעור,זאת מבלי לבקש תשובה מטעם המשיבים. 7. הטעמים להחלטתי: א. הכלל הוא, כי ערכאת ערעור אינה נוהגת לשמוע ערעורים על החלטות דיוניות או מנהלתיות של הערכאה בפניה מתנהל הדיון,לרבות בהחלטות הקשורות בניהול הדיון ובהחלטות הנובעות מהפעלת סמכותה כערכאה דיונית. ב. הזמנת עדים מסורה לשיקול דעת בית הדין,כאמור בתקנה 53(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין),תשנ"ב- 1991. בית דין זה פסק וחזר ופסק, כי לבתי הדין נתון חופש רחב בענייני הזמנת עדים ושיקול דעתו מוגבל בעיקר על-ידי עקרונות הצדק והוראות שנקבעו בחקיקה (ראה: דב"ע נה/ 3-88 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית (ניתן ביום 30.4.1996)). הוא הדין לעניין קביעה ודחיה של מועדי דיון. ג. נסיבותיו של המקרה דנן,אינן מצדיקות התערבות בהחלטתה של הערכאה קמא. לפני הערכאה הדיונית פרושה יריעת ההתדיינות בין הצדדים וחזקה עליה כי בהחלטתה שקלה את מכלול השאלות העומדות לדיון ואיזנה כראוי את זכויות הצדדים. ד. בדב"ע נד/ 3-190 מרלן פריסטר - מדאינווסט מרכז רפואי הרצליה בע"מ ,פד"ע כז 472,470 נאמר: "מטרת 'הכנת הדיון' היא 'להכין את הדיון כך שבהגיע העניין לבירור בפני המותב,או בפני השופט כדן יחיד,הכל לפי העניין,יוכל בית הדין לדון בתובענה לגופה תוך מניעת שיהוי הדין'...כמו כן,נועדת 'הכנת הדיון' בין השאר,...'למצות ולהגדיר בפירוט יתר ובדיוק מירבי את העומד לדיון'". למבקשים אין להלין אלא על עצמם באשר לא המציאו את המסמכים , שלטענתם דרושים לצורך הגנתם ושהיו ידועים להם ,במועד מוקדם יותר כנדרש. 8. לאור האמור מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב הדיון בבית הדין קמא. 9. סוף דבר - הבקשות נדחות. המבקשים ישלמו הוצאות לאוצר המדינה בסך של 1.000 ש"ח בצירוף מע"מ. עדיםדיוןהזמנת עדיםבית הדין לעבודה