החלפת מומחה מטעם בית משפט

פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב. "פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב (ראו גם א' ריבלין, תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים, בעמ' 583-577)." השופט ריבלין סבר ברע"א 4131/09 אמישרגז נ' צ'ונה ואח' (לא פורסם -6.7.2009) כי: "ככלל הנטייה לפסול חוות דעת של מומחה, לאחר שהיא ניתנה, קטנה יותר." קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החלפת מומחה מטעם בית משפט: הבקשה וטענות הצדדים 1. לפני בקשת המבקשת להחליף את מומחה ביהמ"ש, המשיב 2. 2. לטענת המבקשת, במועד הגשת הבקשה, 5.2.2012, ורק בעקבות החלטת ביהמ"ש מתאריך 1.2.2012, היא קיבלה לידיה מסמכים רבים ממומחה ביהמ"ש שהועברו אליו ע"י המשיב 1/התובע מבלי שטרח להעביר העתק שלהם אליה. בין המסמכים השונים תצהירים ומסמכים שהנתבעת לא ידעה על קיומם ותוכנם. לא רק מסמכים עברו בין המשיב 1 למומחה ביהמ"ש, טענה, אלא התנהלו גם שיחות טלפון שתוכנן לא נמסר. לא זרק זו, אלא שמומחה ביהמ"ש אף הודיעה למבקשת כי חווה"ד כבר מוכנה, מבלי שנתנה למבקשת זכות טיעון אלמנטארית תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי באשר למסמכים אלה ובטרם יגבש המומחה את דעתו. המבקשת הזכירה כי המומחה סירב להעביר המסמכים לבקשת המבקשת בשל התנגדות המשיב 1 לכך וכי מדובר במסמכים מהותיים ביותר כלשונה, כאשר המומחה כבר הודיע לה שלא ייתן לנתבעת להתייחס אליהם קודם למתן חווה"ד שכן זו כאמור כבר הוכנה. בכך ראתה הנתבעת פגם היורד לשורש מינוי המומחה שלא ניתן לתיקון בהיות חווה"ד סוג של חוו"ד "במעמד צד אחד" המתעלמת מהנתבעת. הנתבעת הדגיש כי תוכן חווה"ד אינו ידוע לה והבקשה מוגשת לנוכח הפגמים המהותיים שהתגלו בהתנהלות המומחה. 3. מאחר והבקשה הובאה לעיוני יומיים קודם לדיון ההוכחות שנקבע לתאריך 8.2.2012, הוריתי על עיכוב הגשת חוו"ד מומחה ביהמ"ש וכן על מתן תגובת התובע במועד הדיון. 4. בתחילת הדיון התייחסו ב"כ התובע לבקשה וציינו בקצרה, כי היו מוכנים להעביר את המסמכים רק אם ביהמ"ש יורה על כך, שכן הנתבעת היא זו שנמנעה מהגשת מסמכים המצויים ברשותה למומחה כפי בקשתו, מה שחייב את מומחה ביהמ"ש לפנות לביהמ"ש בבקשה כי יומצאו לו הדו"חות השנתיים של הזכיין דהיום. עוד ציינו, כי אין דבר שנעשה במחתרת, וכי הדברים אינם כצעקתה. ב"כ התובע הדגישה, כי הסעד של החלפת מומחה הינו סעד קיצוני, אפילו נעשו שגיאות בתום לב, וניתן לסלק הקושי על דרך קבלת חווה"ד והפניית שאלות הבהרה למומחה. באשר לשיחות שהתנהלו בין המומחה לב"כ התובע ציין האחרון, כי כאלה התנהלו גם עם ב"כ הנתבעת. 5. ב"כ המבקש הוסיף, כי נודע לו על המסמכים הנוספים בחודש ינואר. עוד ציין, כי תצהיר שביהמ"ש לא התיר לתובע לצרף לראיותיו מצא דרכו למומחה. מעבר לכך, המסמכים הומצאו למומחה בעקבות שיג ושיח שניהל עם התובע וב"כ אך לא נמצא במסמכים דבר שיעיד על שיחות אלה. חמורה במיוחד בעיניו העובדה שהמומחה לא מבין את חומרת המעשה. כאשר ב"כ הנתבעת ניהל שיחה עם המומחה הוא דאג לציין באוזניו כי לא מקובל שמנהלים עימו שיחה בלא נוכחות הצד השני. מכל מקום לבקשתי הציג לי ב"כ הנתבעת את המסמכים שהועברו לו ע"י מומחה ביהמ"ש כפי שהגיעו לידיו מהתובע. דיון 6. יאמר כבר עתה, כי נקודת המוצא בכל הקשור במערכת היחסים שבין צדדים להליך משפטי לבין מומחה ביהמ"ש הינה, כי יש לראות במומחה את ידו הארוכה של ביהמ"ש. לפיכך, כפי שקמה חובה להעביר מסמכים המוגשים לביהמ"ש גם לכל צד נוסף להליך, כך גם קמה חובתו של צד המעביר מסמכים למומחה ביהמ"ש להעביר את אותם מסמכים לצדדים האחרים להליך. עוד יאמר, כי בכל הקשור לפן המהותי שבהתנהלות המומחה, להבדיל מעניינים פרוצדוראליים, טוב ונכון יהיה אם המומחה יפנה את בקשותיו לצדדים בנושאים נשוא חווה"ד, לרבות בקשות להשלמת פרטים, בכתב, כאשר מובן כי בכל פניה לצד אחד יועבר עותק מהפניה גם לצד האחר, והכול על מנת שלא תימצא טענה כלשהי בדבר אפליה של צד זה על חשבון רעיהו כאשר האמרה לפיה על הצדק להיראות ולא רק להיעשות טובה גם למקרים בהם מי שמסייע לביהמ"ש הינו מומחה מטעמו. 7. בהינתן דרך התנהלות זו, אין לי לצערי אלא לקבוע כי בנסיבות לא התנהלו הדברים בדרך המצופה לא מהתובע וב"כ ולא מהמומחה. לא בדרך העברת אינפורמציה בין הצדדים, ולא בדרך העברת אינפורמציה שהתקבלה אצל המומחה לצד האחר שחסר אותה. ככל שלמומחה ביהמ"ש ספקות ביחס המותר או האסור בכל המצופה ממנו, מחובתו לפנות לביהמ"ש בשאלת הבהרה או בבקשה למתן הוראות על מנת שתיפתר המחלוקת על ידי ביהמ"ש מבלי שהמומחה קובע עמדה כזו או אחרת לגביה בכדי שלא ייטען דבר ביחס להיותו ניטראלי כפי הנדרש ממנו. 8. יחד עם זאת, לא כל פגם בהתנהלות הצד שכנגד והמומחה, יש בהם כדי לבטל מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. כבר נקבע בפסיקה לא אחת כי נדרשת לצורך כך פגיעה ממשית היורדת לשורשה של חווה"ד או התנהלות המומחה בנסיבות והופכת אותה/אותו ללא רלוונטיות להליך. התייחס לכך כב' הש' אור ברע"א 337/02 מזרחי נ' כלל, פ"ד נו4) 673, 678 (2002) כשקבע ביחס למומחה רפואי מטעם ביהמ"ש כך: "פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב (ראו גם א' ריבלין, תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים [3], בעמ' 583-577)." עוד יצוין, כי כב' המשנה לנשיאה הש' ריבלין סבר ברע"א 4131/09 אמישרגז נ' צ'ונה ואח' (לא פורסם -6.7.2009) כי: "ככלל הנטייה לפסול חוות דעת של מומחה, לאחר שהיא ניתנה, קטנה יותר." 9. בנסיבות, נמנעה מהנתבעת האפשרות לעיין במסמכים שהועברו למומחה ולהגיב עליהם, המומחה הכין את חווה"ד אך טרם הגישה והשאלה האם עתה יש מקום לבטל מינויו ולהחליפו שכן לכאורה כבר גיבש את דעתו מבלי שנשמעה דעת הנתבעת ביחס לאותם מסמכים כחלק מעיוות דין שנגרם לנתבעת. כבר עתה אציין, כי לא סברתי שהמומחה פעל בחוסר תום לב משלא העביר המסמכים המדוברים לנתבעת. לטעמו סירוב התובע לכך חייב פניה לביהמ"ש כפי שאמנם נעשתה. נדמה כי גם ב"כ הנתבעת אינו סבור כי המומחה פעל בעניין שלא בתום לב. יחד עם זאת השאלה הנותרת הינה האם המסמכים שהוצגו למומחה וחוסר התייחסות הנתבעת אליהם יש בהם כדי לגרום לה משום עיוות דין. 10. לצורך כך בחנתי את המסמכים בהם עסקינן. בחינה זו מעלה כי למומחה הועברו 15 סוגי מסמכים אותם קיבל מהתובע או ב"כ לפי הרשימה הבאה: א. דו"חות כספיים מבוקרים של התובע לשנים 2000-2006. ב. מכתב לוואי ב"כ התובע מ-15.11.11 למסמכים ג' ויא'. ג. דו"חות מבוקרים של התובע לשנים 2007-2010. ד. מאזן בוחן של התובע ליום 30.11.2011. ה. דו"חות התאמה לצרכי מס של התובע לשנים 2000-2006. ו. תצהיר יעל נרקיס מ-21.2.11. ז. תצהיר דרור מאור מתאריך 29.11.11. ח. דוא"ל בין המומחה לרו"ח חיים בייטנר מיום 22.9.11 ותשובה מתאריך 2.10.11. ט. מכתב תשובה רו"ח חיים בייטנר מיום 27.11.11. י. מכתב רו"ח חיים בייטנר מיום 27.11.11. יא. מכתב התובע מיום 10.11.11 בעניין הוצאות תיק אנגלו-סכסון לשנים 2008-2010. יב. מכתב התובע מיום 27.11.11 בעניין הוצאות אנגלו-סכסון 2011. יג. תצהיר התובע מתאריך 13.12.11 יד. מכתב התובע מיום 14.12.11 לעניין מכירת זכיון סניפי אנגלו סכסון. טו. הסכם בין מגנום נכסים והשקעות בע"מ לבין דנד"י נדלן בע"מ מיום 30.12.10 (מכירת זיכיון הוד השרון). 11. עיון במסמכים מעלה כי למעט שניים, המתייחסים למכתבו של התובע מתאריך 14.12.2011 אליו צורף תצהירו של התובע וכן תצהירו של דרור מאור, מדובר באינפורמציה בסיסית הנדרשת לחשבונאי במילוי תפקידו. זו עוסקת במאזנים, דוחו"ת רווח והפסד וכן הוצאות שונות של התובע הנדרשים לצורך הכנת חווה"ד; תצהירה של הגב' יעל נרקיס מצוי בחומר הראיות ולכן אינו מהווה קושי; בירורים שערך המומחה עם רו"ח אביקם ביחס לאותם דו"חות הכספים שערכו עבור התובע; הסכם מכירת זיכיון אנגלו- סכסון בהוד השרון חתום בחתימת ידה של הנתבעת ולכן אינו אינפורמציה חסרה. מאחר וכך, ומאחר וסברתי כי מדובר באינפורמציה גולמית בסיסית ברובה למומחה ביהמ"ש בתחום החשבונאי, כי אז לא ייגרם כל עוול או עיוות דין לנתבעת מהגשת חומר זה למומחה. מעבר לכך לא מצאתי כי גם החומר הנוסף שכולל את התצהירים כאמור עלול לגרום לעיוות דין אך עדין אינני מתיר המצאתו למומחה והוא יתעלם ממנו במסגרת חווה"ד שכן יש בו משום המצאת חומר ראייתי למומחה מעבר לזה שהוגש לביהמ"ש ומבלי להעבירו לצד שכנגד תוך הוספת ראיות "בדלת האחורית". מהחומר שבידי המומחה יוצאו כאמור תצהירו של התובע עם המכתב שצורף לו מ-14.12.2011 כמו גם תצהירו של דרור מאור ומהם יתעלם המומחה במסגרת חוו"ד. הנתבעת תהא רשאית להגיב למסמכים שהועברו למומחה במסמך מטעמה עם העתק לב"כ התובע וזאת בתוך 14 ימים מהיום. לאחר קבלת התייחסות הנתבעת או מתן מודעה שאין בכוונתה להתייחס למסמכים אלה, תומצא חוו"ד המומחה לתיק ביהמ"ש ולצדדים עוד קודם למועד הקבוע לדיון בתאריך 8.12.2012. למען הסר ספק, אופן התנהלות זה של התובע יבוא לכלל ביטוי במסגרת בחינת הוצאות ההליך בסיומו. מומחהמומחה מטעם בית המשפט