הלוואה לעמותה לפני פירוק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הלוואה לעמותה לפני פירוק:

ערעור על הכרעת משיב 1 אשר מונה כמפרק משיבה 2 (להלן: "המפרק" ו"העמותה" בהתאמה) בתביעת החוב שהגיש המערער על סך של 1,254,000 ₪. טענת המערער הייתה כי הוא הלווה לעמותה את הסכום האמור וההלוואה טרם הושבה לו. המפרק דחה את תביעת החוב תוך שהוא נימק זאת בכך שלא שוכנע בקיומו של החוב הנטען.

טענות הצדדים
1. המערער טען כי סמוך לשנת 2000 נקלעה ישיבת איתרי (להלן: "הישיבה") לקשיים בשל מאבקי כוח על השליטה בעמותת רמת איתרי (להלן: "עמותת איתרי") שהישיבה היא אחת ממוסדותיה. המאבקים בעמותת איתרי הביאו להקפאת כספים וזכויות בעמותה זו וניתוק קשריה המסחריים, בין היתר, עם ספקי המזון שסיפקו את המזון לישיבה. בשלב זה נחלצה העמותה לעזרת עמותת איתרי והיא התגייסה לטובת תלמידי הישיבה בבישול ובשינוע המזון אל הישיבה. אולם הישיבה גם נזקקה לסיוע כספי אותו העמותה לא יכלה להעמיד. בשל כך פנה אל המערער הרב אשר פרוינד שתלמידיו נמנו עם מייסדי העמותה וביקש ממנו להעמיד לרשותה כספים שהמערער ייעד לרכישת דירה ואשר הפקידם באופן זמני ב"גמ"ח צדקה וחסד". לטענת המערער הוא נענה לבקשה ומימן, אם דרך העמותה ואם בתשלום לספקים השונים, את אספקת המזון לתלמידי הישיבה. המערער ציין כי חובהּ של עמותת איתרי לעמותה הוכר על ידי המפרק הזמני של עמותת איתרי, עו"ד אבנר כהן, ושולם.

2. המערער הוסיף כי משהעמותה לא החזירה לו את הכספים, הוא פנה לבית דין צדק של קהילות האשכנזים ביתר עילית (להלן: "בית הדין") שם נוהל הליך בוררות בינו ובין העמותה. במסגרת הבוררות תבע המערער מהעמותה סך של 960,000 ₪ וסכום נוסף של 100,000 $ בו זכתה העמותה כפיצוי מוסכם בהליך שניהלה מול עמותת רמת איתרי. העמותה הודתה בקיומו של חוב כלפי המערער אך העמידה אותו על סך של 844,000 ₪. בפסק הבוררות של בית הדין מיום כ"ז אלול תשס"ז (10.09.07), הועמדה קרן החוב על סך של 844,000 ₪ כדעת העמותה אליה התווסף הסך של 100,000 $ לפי שער של 4.1 ₪ לדולר, והעמותה חויבה בתשלום סך כולל של 1,254,000 ₪ למערער.

3. עם מינוי המפרק הגיש לו המערער תביעת חוב שנתמכה בתצהירו ובפסק הבוררות של בית הדין. הוא שב על טענותיו בחקירה שקיים המפרק. לדברי המערער, איש לא כפר בעובדות שהוצגו בפני המפרק וניסיונותיו להשגת מסמכים מבית הדין אשר יכלו לתמוך בטענותיו לא צלחו משום שלטענת בית הדין, המסמכים אבדו. לטענת המערער, טעה המפרק בדחותו את תביעת החוב בהעדר כל ראיה המכחישה את טענותיו ובהתעלמותו מהעובדה שהעמותה קיבלה כספים מעמותת איתרי בגין השירות שמומן על ידי המערער. לדבריו, אין מחלוקת כי המזון סופק לישיבת איתרי ואין איש מבלעדיו שטוען כי הוא זה שנשא בעלויות המזון.

4. בהכרעתו בתביעת החוב כמו גם בתגובתו לערעור, ציין המפרק כי המערער נתבקש על ידו להעביר את כל המסמכים המבססים את תביעתו, בכללם המסמכים שהוגשו במסגרת ההליך שהתקיים בפני בית הדין, ואסמכתאות על העברת הכספים לעמותה ועל התשלומים אותם הוא קיבל ממנה. מאוחר יותר הוזמן המערער לחקירה וגם אליה הוא נתבקש להביא את האסמכתאות. המערער לא הצליח להפיס את דעתו של המפרק ובמקום זאת המציא לעיונו מכתב ששלח לבית הדין בו ביקש לקבל את המסמכים שהוגשו במסגרת הבוררות ואת מכתב התשובה בו נכתב לו אודות איסור הגישה לערכאות. מכתב נוסף לקבלת המסמכים שנשלח על ידי ב"כ המערער נענה כי תיק הבוררות לא נמצא. לאחר שהמערער טען כי כספיו הופקדו ונמשכו מגמ"ח "סלונים" ניתנה לו ההזדמנות להשיג אסמכתאות מקרן גמ"ח זו. ברם, המערער רק הגיש אישור ממרכז מוסדות "שומרי אמונים" מיום 14.11.11 לפיו הוא הפקיד סך של 100,000 $ בשנת תשנ"ה וקיבל את הפקדון חזרה בשנת תש"ס, ואישור מגמ"ח "צדקה וחסד" (ללא תאריך) לפיו הוא הפקיד בגמ"ח סך של 170,000 $ שהם היו כספים שיועדו לרכישת דירה וכספו הוחזר לו בשנת תש"ס.

5. לטענת המפרק, במסמכים שהוגשו על ידי המערער אין די כדי לבסס את תביעתו, שכן הם אינם כוללים ולוּ שמץ של פרט מהותי כמועדי הפקדות, מועדי משיכות וכיוצ"ב. העובדה שהמערער לא הותיר בידו העתקי המסמכים שמסר לבית הדין, תמוהה כשלעצמה. מה גם, שבדו"ח החקירה של רו"ח פנחס כנעני (להלן: "החוקר") מיום 7.07.08 אשר הוצא לבקשת רשם העמותות אודות תפקוד העמותה ודרכי ניהולה (להלן: "הדו"ח"), הבהיר החוקר כי לא הוצגה בפניו כל אסמכתא בעניינו של המערער, וזאת על אף שהדרישה של החוקר באה עובר לניהול הליך הבוררות בבית הדין, שעה שהמסמכים שלטענת המערער הוא מסר לבית הדין היו אמורים להיות בידיו.

6. המפרק הוסיף וציין בהכרעתו כי על אף שבמסגרת הבוררות העמותה הודתה בקיומו של מרבית החוב בסך של 844,000 ₪, בהתייחסותה לדו"ח שניתן לאחר מתן פסק הבוררות היא טענה כי יתרת החוב כלפי המערער עומדת על סך של 750,000 ₪. גם זכותו של המערער לקבלת הסכום של 100,000 $ אשר העמותה קיבלה כפיצוי מצד ג', כאמור, לא הובררה. המפרק הדגיש כי בשעה שהעמותה הודתה בקיומו של החוב במסגרת הליך הבוררות היא כבר הייתה חדלת פרעון, כך שהודאתה לא הטילה עליה חיוב ממשי ממילא. נטען גם כי העובדה שאין איש אחר מלבד המערער שטוען למימון אספקת המזון לישיבה, אינה מקנה לו זכות לקבלת הכספים. נטל הראייה להוכחת תביעתו רובץ על המערער והוא לא הצליח להרימו. המפרק הוסיף כי אפילו לערעורו לא צירף המערער ולוּ בדל של מסמך המאפשר דיון ענייני בתביעתו. על כל זאת הוסיף המפרק כי מהדו"ח של החוקר הוא למד כי העמותה פעלה כעסק של קייטרינג למטרות רווח ועלה חשש לחלוקת רווחים אסורה והעברה אסורה של כספים בין העמותה לבין חברה פרטית בשם "מ.א.כ.ל.". בדו"ח גם עלו ממצאים קשים נוספים כמו גם אי סדרים חמורים אשר הצדיקו בסופו של יום את פירוק העמותה.

7. יתר על כן, בדו"ח החוקר אמנם צוין כי בהנהלת החשבונות של העמותה אכן נרשם שהמערער שילם 1,289,517 ₪ לספקים שונים, אך בד בבד צוין כי רישום ההוצאות לקוי וחסר ואין כנגד רישום ההוצאה כל אסמכתא המעידה כי העמותה אכן רכשה את הסחורה וממי. באופן זה, לא ידוע האם החיובים של העמותה כלפי המערער, אשר הגיעו לסך של 1,289,517 ₪, נרשמו בזמן אמת או שבוצעו כהתאמות מאוחרות יותר. החוקר גם ציין בדו"ח כי אין כל תיעוד בהנהלת החשבונות של העמותה בדבר קבלת כספים בסך של 1.2 מיליון ₪ מהמערער, על אף שבהנהלת החשבונות צוין כי בין החודשים מאי ודצמבר 2000 שולם למערער 408,684 ₪. מר מנחם מלר שהיה לטענתו האחראי על ענייניה הכספיים של העמותה נחקר הן בבית המשפט והן בפני המפרק וחרף עדותו כי העמותה קיבלה כספים מהמערער באמצעות קַנְיַין לפי רשימות שנמסרו לו על ידי העמותה, הוא הודה כי רישום החוב בסך של 1.2 מיליון ₪ לטובת המערער היה מבוסס על בדיקת סבירות המידע שנתקבל על ידי המערער אודות הכספים שהעביר מבלי שנבדקו אסמכתאות. כמו כן, רו"ח העמותה הודה בחקירתו בפני החוקר כי אין לו ידיעה לגבי הכנסות העמותה ומקורותיהן כמו גם אודות הוצאותיה, וכי הוא אינו יודע מי ניהל את כספי העמותה, מהו חשבון הבנק שלה ואם בכלל היה חשבון שכזה. לטענת המפרק, המערער לא הציג כל מסמך מזמן אמת שיש בו כדי לתמוך בטענותיו אודות העברת הכספים או בהתנהלותו הכספית אל מול העמותה ומול הספקים. בנסיבות אלו הוא לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו ומשכך הוא דחה אותה.

8. בדיון שהתקיים ביום 7.05.12 שב ב"כ המערער על טענות המערער והוסיף כי נטל הראיה הרובץ על המערער אינו להוכיח את תביעתו מעבר לכל ספק סביר אלא במאזן הסתברויות ובנטל זה הוא עמד. איש לא סתר את תצהירו או הפריך את מהימנותו, ולא ניתן להטיל חשדות כבדים של מרמה כנגד המערער ללא בסיס של ממש. המערער עצמו טען במהלך הדיון כי נתן לעמותה את הכספים וכשהבין בשנת 2007 כי לא יקבל אותם חזרה הוא פנה להליך הבוררות. בסופו של דבר בית הדין העלים את המסמכים שהגיש לו. לדבריו, כל חבריו יודעים שהכסף שייך לו.

9. גם המפרק שב על טענותיו במסגרת הדיון ותמה כיצד אין למערער ולוּ ראייה אחת על העברת הכספים. הוא גם ציין כי הנהלת החשבונות של העמותה לא נכתבה בזמן אמת אלא כעשר שנים מאוחר יותר ולפי הכתוב בה המערער היה ביתרת חובה של 400,000 ₪. המערער הטוען להעברת כספים לספקים לא הצטייד בתעודת משלוח או קבלה. לא זו בלבד שכאמור, העובדה שאין בטענת המערער שאין איש אחר מבלעדיו הטוען לתשלום לספקים כדי להוכיח את טענת המערער כי הוא זה ששילם את הכספים, אלא שהוצאת הכספים עצמה כלל לא הוכחה.

10. ב"כ רשם העמותות (משיב 3) תמכה במסגרת הדיון בעמדת המפרק. היא ציינה כי בפסק הבוררות לא צוין שהמערער הגיש מסמכים אלא שהעמותה הסתמכה על הנהלת החשבונות שלה. היא הוסיפה כי העמותה הפסיקה לפעול בחודש יולי 2000 לאחר שפעלה כשמונה חודשים בלבד ואילו התביעה של המערער לבית הדין הוגשה רק בחלוף שבע שנים. טענת המערער כי העמותה סבלה ממחסור בכסף ועל כן הוא נרתם לשלם עבורה, אינה עולה בקנה אחד עם דפי הבנק של העמותה המלמדים כי במשך כל תקופת פעילותה של העמותה חשבונה היה ביתרת זכות והיא אף העבירה באותה תקופה כספים לגמ"חים שונים ותמכה בעמותות שונות, ולא הייתה, אפוא, כל סיבה שהמערער ישלם עבורה לספקים.

11. ב"כ הכנ"ר (משיב 4) הצטרפה אף היא לעמדת המפרק.

דיון והכרעה
12. בעל תפקיד המכריע בתביעות חוב משמש לא רק כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט אלא בתפקיד מעין שיפוטי (רע"א 5388/97 ינוב נ' אחיעזר, פ"ד נב(1) 199, 204; פר"ק (מחוזי-י-ם 4040/07 משרד האוצר, אגף מס הכנסה נ' עו"ד אמיר שושני, מפרק, פורסם במאגרים, [21.11.10]). עליו לאזן בין זכויות החייב, בין זכויות הקניין של הנושה הספציפי אשר הגיש את תביעת החוב, ובין חובתו כנאמנם של כלל הנושים לשמור על קניינם ועל האינטרס הלגיטימי שלהם שלא להגדיל את הנשיה על ידי קבלת תביעות חוב נוספות בלתי מבוססות (ע"א 5411/07 אלוש נ' עיזבון המנוח מתתיהו לוי, פורסם במאגרים [31.12.09]; בש"א (מחוזי-חי') 7839/03 טסלר נ' עו"ד מטר נביל, פורסם במאגרים [11.04.05]. במסגרת תפקידו עליו להכריע בשאלה האם לנושה הטוען לחוב קיימת זכות כלפי האדם או התאגיד הנמצא בחדלות פרעון. במסגרת תפקידו הוא נדרש להכריע האם לאשר את התביעה, כולה או חלקה, לדחותה או לדרוש לה ראיות נוספות.

13. גם תביעות חוב המבוססות על פסק דין נבדקות על ידי בעל התפקיד, המוסמך "להציץ מאחורי פסק הדין" ולבחון את התמורה שניתנה בעדו (ע"א 1057/91 הרצל נ' מכטינגר, פ"ד מו(4) 353,358). אחד הטעמים לכך שבעל התפקיד הנדרש להכריע בתביעת חוב רשאי להרהר אחר פסק דין המוגש לו, הוא בשל החשש לקנוניה בין החייב לבין מקורביו לפיה הם פעלו להשגת פסק דין כדי להבריח את הרכוש של החייב מידי הנושים (פר"ק (מחוזי-חי') 379/08 מחלבות גד (שיווק 1992) בע"מ נ' כרסטני, פורסם במאגרים [30.03.10]). אכן הכלל הוא שעל בעל התפקיד לאמץ קביעות שבפסק דין ורק במקרים היוצאים מהכלל יכול הוא להשתמש בסמכות "ההצצה" הניתנת לו (ע"א 6103/09 עדיקא נ' סיני, פורסם במאגרים [27.06.10]). אך הדבר שונה במקרים בהם הצדדים בעצמם לא ראו בפסק הדין כעניין מחייב, דוגמת מקרה בו פסק הדין ניתן בהעדר הגנה (רע"א 9852/07 דוד נ' עו"ד רון מסיקה, בתפקידו כמנהל מיוחד, פורסם במאגרים [21.02.08]), או כמו במקרה זה, שהליך הבוררות התקיים לאחר שהעמותה כבר הייתה חדלת פרעון ולהודאתה לא הייתה משמעות מעשית ממשית כלפיה.

14. ואכן, ההלכה היא כי בניגוד לסכסוך משפטי בין נושה לחייב סולבנטי, בו להודאת החייב יש משקל משמעותי, אין להודאתו של חייב חדל פרעון בחוב מסוים משקל מכריע בהכרח (פש"ר (מחוזי-ת"א) 2347/99 מוריאנו נ' עו"ד ארז, הנאמן, פורסם במאגרים [21.11.01]). זאת בשל החשש כי אדם או תאגיד המצוי במצב של חדלות פרעון יתייחס לחובותיו בשוויון נפש או עלול לנסות ולבצע העדפת נושים, ולהעביר את הכספים שלא יוותרו בידיו ממילא לנושה מועדף. במקרה זה, העובדה שהמערער המתין עם הגשת תביעתו לקבלת כספו בסך של למעלה מ-1.2 מיליון ₪ במשך כשבע שנים והוא הגישה רק לאחר שהעמותה הפכה חדלת פרעון, אך מחזקת חשש זה. במסגרת זו גם יצוין כי ברור מאליו כי לא היה מקום לחייב את העמותה להעביר לידי המערער את הסך של 100,000 $ שקבלה כפיצוי מוסכם מעמותת איתרי, שכן למערער לא הייתה כל זכות לקבלת סכום זה, וחיוב העמותה בסכום זה במסגרת פסק הבוררות, אך מחזקת את מסקנת המפרק כי אין לייחס חשיבות של ממש לפסק הבוררות.

15. הצדק אפוא, עם המפרק כי במקרה זה, העובדה שהמערער זכה בפסק בוררות כנגד העמותה לא היה בה כשלעצמה כדי להוביל לקבלת תביעתו. בדין "הציץ" המפרק אחר פסק הבוררות ודרש מהמערער להוכיח את תביעתו בפניו. משכך, יש אפוא, לבחון, האם צדק המפרק גם בקביעתו כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח את תביעתו גם לולי פסק הבוררות.

16. ככלל, נושה המגיש תביעת חוב, כמוהו כתובע אזרחי, ועליו מוטל הנטל להוכיח את תביעתו. בהתאם לתקנה 76 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 (החלה גם בפירוק עמותה מכוח תקנה 53 לתקנות החברות (פירוק), תשמ"ז-1987, סעיף 352 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 וסעיף 54 לחוק העמותות, התש"ם-1980) על נושה המגיש תביעת חוב להגיש תביעת חוב מנומקת ומלאה, תוך שהוא תומך אותה בתצהיר ובכל האסמכתאות והראיות הנמצאות ברשותו (בש"א (מחוזי-י-ם) 7013/09 אבו ג'האלין נ' עו"ד ד"ר משה כהן, המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב ‏כנגד חברת ש. בראשי בע"מ, פורסם במאגרים [26.05.11]; פש"ר (מחוזי-ת"א) 1199/01 דנבר צבעי ישראל בע"מ נ' עו"ד דוד גולדבלט-לוי, המנהל המיוחד, פורסם במאגרים [30.03.04]). אכן, אין בעובדה שהנטל להוכחת טענתו של נושה רובצת על כתפיו, כדי להצדיק את דחיית תביעתו אך בשל כך שהוא תמך את טענותיו על תצהיר מטעמו בלבד. על בעל התפקיד לבחון את מהימנות גרסתו של הנושה ואין בחשד או בתמיהות של בעל תפקיד כשלעצמן כדי לשמש עילה לדחיית תביעת חוב. ככל שלא נמצא מקום להטיל ספק במהימנות תצהירו של הנושה, אין מניעה מלקבל את תביעתו על בסיס התצהיר בלבד (בש"א (מחוזי-י-ם) 7013/09 בעניין אבו ג'האלין) . עם זאת, קיימים מקרים בהם הקושי של נושה לתמוך את טענותיו בראיות חיצוניות לתצהירו יעורר ספק באשר למהימנות גרסתו ואף יוביל לדחייתה (השוו פר"ק 1960/08 אובצ'רוב נ' קוזי רהיטים (2002) בע"מ, פורסם במאגרים [13.07.10]).

16. במקרה זה, לא יכולה להיות מחלוקת כי המערער לא תמך את גרסתו בראיות והוא נסמך אך על תצהירו. השאלה האם המערער מסר מסמכים לבית הדין ואם הם אבדו אצל בית הדין אינה בעלת חשיבות של ממש. לא זו בלבד שבצדק נטען כי עיון בפסק הבוררות מלמד כי המערער לא סמך את תביעתו על מסמכים, שכן בפסק הבוררות בית הדין ציין כי העמותה נסמכה על ספרי הנהלת החשבונות שלה בעוד שלגבי המערער צוין אך שהוא נסמך על דברים שאמר לו אדם בשם ר' חיים אורלנצ'יק אשר טיפל בענייני הכספים מטעמו. ולא זו בלבד שבצדק נטען כי גם בפני החוקר לא הוצגו אסמכתאות להלוואה לה טוען המערער, שעה שהחוקר עסק במלאכתו עובר לקיום הליך הבוררות. אלא שהשאלה היא האם גרסתו של המערער כי לא יכול היה להשיג ולוּ העתק מסמך אחד שיש בו כדי לתמוך בגרסתו הינה סבירה. התשובה לשאלה זו היא שלילית. אכן, המערער הציג מסמכים מהם ביקש ללמד על משיכת כספים שהפקיד בגמ"חים שונים במהלך שנת תש"ס, ואולם למסמכים אלו אין משמעות של ממש להוכחת טענתו כי הוא מסר כספים בהיקף של למעלה מ-1.2 מיליון ₪. וודאי אין בהם כדי לאיין את התמיהה על כך שהמערער לא הצליח להביא ולוּ ראשית ראייה על העברת הכספים לעמותה, לספקים או לישיבה. המערער לא הגיש ראייה כלשהי אודות העברת כספים, כשיש לזכור שמדובר על סכום של למעלה מ-1.2 מיליון ₪, כשדי נהיר שלכל הפחות חלק ממנו לא הועבר במזומן. הוא גם לא הגיש ולוּ חשבונית או קבלה אחת של הספקים, להם לפי טענתו הוא העביר את הכספים, ואף לא הצביע על ניסיון כלשהו שעשה לאתר או לשחזר מסמכים אלו. המערער עצמו אף אמר בדיון שהתקיים בבית המשפט שיש לו עדים להוכחת טענותיו, ותמוה מדוע עדים אלו לא הובאו לפני המפרק שעה שבירר את תביעתו.

המסקנה היא אפוא, כי בצדק קבע המפרק שהמערער כשל בהוכחת תביעתו, ודין הערעור להדחות.

המערער ישלם למפרק הוצאות ההליך בסך 10,000 ₪.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הוכחת הלוואה

  2. הלוואה לחקלאים

  3. עורך דין הלוואות

  4. הלוואה אפותיקאית

  5. ביטוח הלוואה בבנק

  6. מחזור הלוואות בבנק

  7. הלוואה בשוק האפור

  8. פטור ערבים להלוואה

  9. זכרון דברים הלוואה

  10. הסכם הלוואה בין אחים

  11. הלוואה ללא תיעוד בכתב

  12. ערבות בעל פה להלוואה

  13. מהי הלוואה חוץ בנקאית

  14. הלוואה או השקעה בחברה

  15. תביעה בגין הסכם הלוואה

  16. הלוואה מובטחת במשכנתא

  17. הלוואה לנכה לקניית רכב

  18. הלוואה עומדת לרכישת רכב

  19. הלוואה כנגד שיעבוד דירה

  20. תביעה בגין הלוואה לחברים

  21. ביטוח הסכם הלוואת משכנתא

  22. ביטול הלוואה בשוק האפור

  23. סעיף פיצויים בהסכם הלוואה

  24. הלוואה לעמותה לפני פירוק

  25. חישוב החזר הלוואה לרכב נכה

  26. שיעבוד דירה כבטוחה להלוואה

  27. טענה כי ההלוואה הייתה מתנה

  28. תביעה להחזר הלוואה מבנק יהב

  29. גובה ריבית טופס הלוואה בבנק

  30. ביטול הסכם הלוואה חוץ בנקאית

  31. תביעה כספית להשבת כספי הלוואה

  32. תביעה להחזר הלוואה לאדם פרטי

  33. החזר הלוואה עומדת ביטוח לאומי

  34. צ'ק ביטחון להחזר הלוואה שחזר

  35. תביעה לקבלת פטור מהחזר הלוואה

  36. הלוואה או עסקה החייבת במע''מ

  37. פסק דין בתביעת השבת כספי הלוואה

  38. הסכם הלוואה ומשכון למראית עין

  39. תביעה להחזר הלוואה בתוך המשפחה

  40. הלוואה מביטוח לאומי לקניית רכב

  41. השקעת בעלים להבדיל מהלוואת בעלים

  42. ביטוח משכנתא נמוך מסכום ההלוואה

  43. ניכוי הלוואות מעביד על ידי הבנק

  44. רישום משכנתא כתנאי להלוואה מהבנק

  45. תביעה להחזרת כספים שהתקבלו כהלוואה

  46. הלוואה לצורך רכישת אגרת חוב להמרה

  47. הוכחת הלוואה פרטית בין שני אנשים

  48. תביעה בגין הלוואה לצורך רכישת עסק

  49. הלוואה מ"קופת נכדים" ללא מועד פרעון

  50. תביעה נגד פלסטיני בגין החזר הלוואה

  51. הלוואה לרכישת רכב להורים של ילד נכה

  52. מחלוקת בעניין גובה הלוואות בין אחים

  53. תביעה להחזר הלוואה בין קרובי משפחה

  54. תביעה להחזרת הלוואה בסדר דין מקוצר

  55. תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

  56. תביעה כספית להשבת יתרת הלוואה שלא סולקה

  57. הלוואה מבני משפחה לתשלום אגרת בית משפט

  58. תביעה בגין הלוואה בפרויקט נדל"ן ברומניה

  59. תביעה עקב נטילת הלוואה בגין פרמיית ביטוח

  60. התניית הלוואה מהבנק בפתיחת תוכנית חיסכון

  61. ביטול הסכם הלוואה מחברת מיסטר מאני ישראל

  62. ביטול הסכם הלוואה מבנק בנק לאומי למשכנתאות

  63. חתימה על ערבות - מכתב מעו''ד על חוב הלוואה

  64. ביטול תנאים מקפחים בחוזה הלוואה משכון וערבות

  65. סעיף 26(ד)(1) לחוק הערבות - פרעון הלוואה מוקדם

  66. תביעה לשאת בעלויות הלוואה לצורך פרעון חוב של המנוח

  67. משיכת כספים לצורך החזר הלוואה שלקח שותף לצורכי העסק

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון