הפרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין: 1. השאלה בה חלוקים הצדדים הינה, האם רשאי צד להסכם פשרה שקבל תוקף של פסק-דין לסעד של ביטול הסכם הפשרה ופסק-הדין, שניתן על-פיו, על סמך הטענה, שהצד האחר להסכם הפשרה לא מלא את המוטל עליו לפי אותם הסכם פשרה ופסק-דין? 2. בתיק ע"א 49/83 של בי"מש זה, הושג בין הצדדים הסכם פשרה, אשר ניתן לו ע"י בית-המשפט, תוקף של פסק-דין. בין יתר החיובים לפי הסכם הפשרה, היה על הנתבע לשלם לתובעת סכום מסויים בצירוף הפרשי הצמדה ורבית במועדים אשר נקבעו בהסכם. מאידך גיסא, על התובעים הוטל להחזיר לנתבע כלים מסויימים. בתובענה שהגישו התובעים בתיק זה טוענים הם, שפסק-הדין, שניתן על יסוד הפשרה כאמור, לא קויים במלואו ע"י הנתבע, בכך שלא שלם את התשלומים כפי שהיה חייב לפי פסק-הדין בפשרה חלקם שולם בחסר, וחלקם לא שולם כלל. על יסוד טענה זו, בקשו התובעים שפסק-הדין והסכם הפשרה הנ"ל יבוטלו. מבחינה עובדתית, חולק הנתבע על גירסת התובעים כשטענתו, בתצהיר נגדי שהגיש, היא, שהתובעים הם שהפרו את חיוביהם לפי הסכם הפשרה, דבר שאלצו לפנות למשרד ההוצל"פ. ומכל מקום, הוא מצדו היה מוכן, ועדיין הינו מוכן, לבצע את פסק-הדין שעל יסוד הפשרה, באם התובעים מצדם ימלאוהו. קודם לדיון בחלוקי הדעות העובדתיים בין הצדדים התעוררה השאלה, האם מעיקרו של דבר, עומדת לתובעים עילה לבטל פסק-הדין, גם אם הנתבע לא קיים חלק מחיוביו על-פי פסק-הדין, או שמא עומדת להם אך הזכות לנקוט בהליכי הוצל"פ נגד הנתבע. כמוסכם על הצדדים, הם טענו תחילה בשאלה זו, שאם צודק הנתבע, שאין לתובעים עילה לביטול פסק-הדין, לא יהיה צורך להכריע בחלוקי הדעות העובדתיים בין הצדדים. בשאלה זו עלי להכריע עתה. 3. פסק-דין שבהסכמה ממוזגות בו שתי תכונות: הן של הסכם והן של פסק-דין. בשל היותו אוצר בתוכו תכונות של הסכם, ובנסיבות מסוימות, מוקנית לצדדים לו אפשרות לבטלו על-ידי פניה לבית המשפט, שנתן את פסק הדין. אך בכפוף לכך, כמוהו ככל פסק-דין שניתן על-ידי בית-המשפט שלא בהסכמה, והוא ניתן כמוהו להוצל"פ. (ראה ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה רביעית) בעמ' 422ובעמ' 616; ע"א 264/62 בעמ' 2558; ע"א 25/64 בעמ' 186; ע"א 597/69 בעמ' 829). המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, באילו נסיבות רשאי צד להסכם, שקיבל תוקף של פסק-דין, לבטלו: האם זכאי הוא לכך גם במקרה, שהצד האחר אינו מקיים את חיוביו לפי פסק-הדין, או שמא במקרה כזה פתוחות בפניו רק דרכי האכיפה של פסק-הדין. ככל שיכולתי לברר, עד לאחרונה, כל פסקי-הדין בהם הוחלט על ביטול ההסכם שביסוד פסק-דין שבפשרה ועמו את פסק-הדין, דנו במקרים שבהם היה פסול בכריתת ההסכם, כגון שלמעשה לא היתה הסכמה בין הצדדים, או שההסכם הושג עקב מרמה, טעות הטעיה או באי-חוקיות. מקובל על הכל, שפסול כזה מקנה עילה לבטול ההסכם, ועם ביטול ההסכם - מתבטל עמו פסק-הדין. (ר' לדוגמה בספרו הנ"ל של ד"ר זוסמן בעמ' 422, 606- .607ע"א 626/68 בעמ' 575- 576; ע"א 597/69 הנ"ל בעמ' 829; ד"נ 22/73 בע' 93). וכפי שנקבע עוד בע"א 143/51, 55/52, בעקבותיו הלכו פסקי- דין רבים: "פסק-דין אשר אינו נובע מהכרעת בית המשפט בסכסוך אלא שהוא כולו "יציר כפיו" של הסכם בין בעלי הדין... פסק-דין כזה, משנמצא פסול או פגם בהסכם, הפסול או הפגם דבוק גם בפסק-הדין אשר נוצר עקב ההסכם, והדבר משמש לבעל הדין עילה לבטול הפסק..." (ר' שם בעמ' 1818אותיות ה' ו' ). במקרים אלה פגום ההסכם מלכתחילה בשל הפסול שדבק בו, ופסק-הדין אשר ניתן על יסוד הסכם פסול או פגום, ניתן היה לבטלו עם ביטול ההסכם. אך האם שווה הדין, כאשר צד מבקש לבטל את פסק-הדין, בשל כך שמשנהו אינו מקיים את תנאי ההסכם שקבלו תקף של פסק-דין. או שמא לאחר שאלה נתגבשו בפסק-דין, עומדים לאותו צד רק אותם הסעדים, שיש לכל צד על פי פסק-דין, שניתן בענינו? 4. יש, לדעתי, כמה שקולים כבדי משקל, מדוע אין להשוות בין המקרים, וכי במקרה האחרון ראוי היה, אולי, שלא תעמוד, למי שטוען לאי קיום תנאי פסק-הדין על ידי משנהו, העילה לבטול ההסכם ופסק-הדין. א. כשמגיעים צדדים להסכם, ומבקשים ליתן לו תקף של פסק-דין, מתכוונים הם להביא את הסכסוך ביניהם לידי גמר, כמפורט בהסכם שביניהם, וליתן להסכם זה גושפנקא של פסק-דין, כאילו נתקיים ההליך המשפטי, ובסופו של דבר, הגיע בית-המשפט לאותן מסקנות ותוצאות המשתקפות בהסכם. יש בכך הבעת דעה מצדם והסכמה לכך, שמוותרים הם על כל התדינות בסכסוך נשוא ההסכם ביניהם ופסק-הדין שניתן על פיו, ומסכימים הם לפסק-דין שיכלול את אותם חיובים עליהם הסכימו בהסכם, במובן זה פסק-הדין שבהסכמה כמוהו ככל פסק-דין אחר, אשר ניתן לאחר שמיעת הדיון: הוא מהווה מניעות להתדיינות נוספת בין הצדדים באותו ענין, והנו בר הוצאה לפועל. נתאר לנו את המקרה הרגיל בתביעה כספית, שניתן בו פסק-דין בהסכמה לתשלום סכום כסף פלוני. באם החייב לפי פסק-הדין לא ישלמו, האם תעמוד לזוכה לפי פסק-הדין עילה לבטול פסק-הדין, ולפתיחת ההליכים מחדש? האם ניתן לומר, שלכך התכוונו הצדדים, כשלא הסתפקו בהסכם פשרה ביניהם ובקשו ליתן לו דוקא תקף של פסק-דין? ב. אם בכל מקרה של אי-קיום פסק-הדין שבהסכמה תהיה עילה נגד הצד המפר לבטול ההסכם, ועמו את פסק-הדין, יתרוקן פסק-הדין שבהסכמה במידה רבה מתכנו. ע"י בטול כאמור, יחזור הסכסוך לישנו ותחל התדינות חדשה בין הצדדים ותקפו של פסק-הדין, כמעשה בית דין ימצא נחלש. תקפו וחשיבותו של פסק-הדין נבחנים דוקא באותם מקרים, שאחד הצדדים אינו מקיים את המוטל עליו על פיו. כשאין הפרה של המוסכם בין הצדדים, אין הגושפנקא, שנתן בית-המשפט להסכם, מוסיפה ולא כלום. והנה דוקא כשבאה הפרה כזו, ופסק-הדין צריך להוות יסוד להליכים לבצוע האמור בו, מתברר שאין הוא כה מחייב כפי שסברו הצדדים כשבקשוהו, ונתנת לצד לפסק-הדין האפשרות להתנער ממנו על ידי בקשה לבטול הסכם הפשרה ועמו את פסק-הדין. ג. אם תוכר זכות לבטול פסק-דין בהסכמה בכל מקרה של אי מלויו ע"י הצד האחר לו, גם תגבר אי-הודאות ביחס לתקפו המחיב של פסק-הדין שבהסכמה. נתאר לנו מקרה, שאחד הצדדים לפסק-הדין טוען, שמשנהו הפר את חיוביו על פי פסק-הדין, ומשנהו חולק על כך, ועל קיומה של עילה לבטול פסק-הדין. במקרה חלוקי דעות כאלה - כמו במקרה שבפני - יתקיים דיון בשאלות אם אמנם הפרו המשיבים את חיובי פסק-הדין וכן בשאלה אם ההפרה היא הפרה יסודית אם לאו? ואם לאו, האם נתקימו תנאי סעיף 7(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970 לקיום זכות לבטול החוזה. כל אלה שאלות עובדתיות ומשפטיות, שלא תמיד קל להכריע בהן, והדיון בהן עלול להתמשך, כשכל אותה עת תלוי פסק-הדין על בלימה. ומה במקרה שחל סעיף 7(ג) לחוק הנ"ל על הנסיבות, דהינו כשהחוזה ניתן להפרדה לחלקים, והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לבטול אותו חלק, ואין הנפגע זכאי לבטל אלא את החלק שהופר: האם במקרה כזה יבוטל אותו חלק של הסכם הפשרה, ועמו חלק של פסק-הדין בלבד, ופסק-הדין ישאר תקף לגבי החלק של ההסכם, שביסוד פסק-הדין, שלא הופר? ד. אמת, לא אחת קורה שניתן תקף של פסק-דין להסכם בין הצדדים, אשר כולל חיובים הדדיים, ולאחר מכן מתעוררות שאלות בדבר אופן בצוע ההסכם, והדבר מוליד לעתים התדינויות לא מעטות במשרד ההוצל"פ. במקרה כזה יכולה להשאל השאלה אם לא עדיף, שבית-המשפט יחליט בכך במסגרת בקשה לביטול פסק-הדין על יסוד טענת הפרת ההסכם, ולא יו"ר ההוצל"פ. לכך יש להשיב בשנים: ראשית, קודם שיאשר הסכם פשרה ויתן לו תקף של פסק-דין, על בית-המשפט לבחון היטב, אם החיובים המוטלים על פיו על הצדדים ברורים, וניתנים לבצוע. שאם לא כן, עליו לסרב ליתן פסק-דין על פיו. (ר' בספרו הנ"ל של זוסמן בעמ' 422למעלה). שנית, גם בפסקי-דין הניתנים לאחר שמיעת הדיון, ניתנים לא אחת פסקי-דין, שהחיובים המוטלים בהם על הצדדים הינם הדדיים ולעתים מרובים, וכשם שעם פסקי דין כאלה וביצועם יש להתמודד בהוצאה לפועל, כך גם בפסקי דין הניתנים על יסוד הסכמה. על סמך האמור לעיל, וכדי שלא לרוקן פסקי-דין שבהסכמה במידה רבה מתכנם, סבור הייתי שבמקרה אי מלוי פסק-הדין מסוג זה, אין הצד הנפגע זכאי לבטול הסכם הפשרה שביסודו, אשר נבלע בפסק-הדין שניתן על-פיו לבקשת הצדדים, וכי עומדות במקרה כזה לצד הנפגע רק הדרכים של בצוע פסק-הדין. במקרה כזה ההסכם לא היה פגום, ועל כן, גם אין לומר על פסקהדין על-פיו, שהוא פגום וניתן לביטול. משעה שבחרו הצדדים ליתן להסכם כזה תקף של פסק-דין, עומדים להם הסעדים העומדים למי שפסק-דין לזכותו לא קוים, ולא עוד הסעדים, שעמדו להם על-פי ההסכם, קודם ש"נבלע" בפסקהדין. זו גם המסקנה העולה מספרו של freeman, on judgementsבדונר באופיו ותקפו של פסק-דין שבהסכמה הוא קובע: ...Nevertheless, and notwithstanding statements frequently" Thing more than a contract, being rather the result made to the contrary, the judgment is obviously- some Of a contract and its embodiment in a form which places .it and the matters covered by it beyond further controversy Requires the judicial of the court, and it is therefore the rendition and entry of the judgment Valid though it requires the parties to do what they Neither can it be vacated be;cause the agreement pursued to which it was entered could not contract to do Same effect as any other judgment rendered in ordinary is not performed. Such a judgment has substantially the ".course, and is entitled to the same presumptions 5. אלא שמסתבר, שלא קלעתי לדעתם של גדולים. לאחרונה ניתנו שני פסקי-דין בבית-המשפט העליון, שניהם מפי כב' השופט ש' לוין, מהם עולה, שבמקרה של הפרת ההסכם, שביסוד פסק-הדין שבהסכמה, עומדת לצד הנפגע עילה לבטול ההסכם, ועמו את פסק-הדין. בע"א 750/77, 876/79(לא פורסם) אומר כב' השופט ש' לוין: "כבר נפסק לא פעם שפסק דין בהסכמה שתי פנים לו: הפן האחד הוא הסכם שעל יסודו ניתן פסק הדין, שאם קמה עילה לביטולו על יסוד עילה חוזית, ולא כל שכן על יסוד עילה חוזית שנוצרה לאחר כניסתו לתוקף, אין עומדת לבעל הדין הנפגע אלא התרופה של הגשת תובענה לביטול ההסכם שדינה, בדרך כלל, להתברר בבית המשפט המוסמך: ע"א 74/50פ"ד י"ד 605; מה שאין כך כאשר עילת התקיפה מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט; ויתכן שבמקרים מסויימים תעמודנה לפני בעל הדין הנפגע דרכים חלופיות לתקיפת פסק הדין או לתיקון: ע"א 476/80 פ"ד לה(3), אך המקרה הנדון אינו נמנה עמהם." (ההדגשה שלי - ת' א'). ובע"א 442/83 שוב נקבע: "מבחינה הלכתית לא חלקו לפנינו, שפגם, שנפל בהסכם מדיני החוזים, המביא לבטלותו, יש בו כדי להניע את בית המשפט לבטל את ההסכם ועמו את פסק הדין הנסמך עליו: ע"א 177/81; והוא הדין, כאשר ההסכם, שעליו נסב פסק הדין שבפשרה, נתבטל בשל הפרתו, לפי דיני החוזים". בשני פסקי-דין אלה, הוכרע הדין בהסתמך על הקביעות, המצוטטות לעיל, מהן עולה, שהפרת הסכם, שביסוד פסק-דין בהסכמה, מקנה לצד הנפגע לבטול ההסכם ועמו את פסק-הדין. לפיכך איני בן-חורין לסטות מהאמור בהם. 6. על סמך כל האמור לעיל אני מחליט, שאין מקום למחוק את התובענה בשל חוסר עילה. בשאלת ההוצאות אכריע עם סוף ההליכים בתיק זה. חוזההפרת חוזהמתן תוקף של פסק דיןהסכם פשרהפשרה