קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הצטרפות ביטוח לאומי לתביעה: לפני שתי בקשות שהגיש המוסד לביטוח הלאומי שאינו צד להליך המקורי. בראשונה עותר המל"ל להארכת מועד להגשת בקשה להצטרף כתובע נוסף בתיק, ובשניה הוא עותר לצירופו כתובע נוסף בתיק. התביעה בתיק דנן הוגשה על ידי המשיב מס' 1 ועניינה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בשתי תאונות עבודה שאירעו לו בתאריך 22/6/03 ובתאריך 2/12/04. לטענת המל"ל, בגין פגיעתו בתאונה השניה, הוא שילם לתובע וממשיך לשלם דמי פגיעה וקצבאות נכות בסכום העולה על 300,000 ₪. מאחר שהתאונה אירעה עקב רשלנותם של הנתבעים או מי מהם, כך נטען, עומדת למל"ל זכות שיבוב מאותם נתבעים, למעט המעביד והמבטחת שלו. שתי הבקשות הוגשו ביום 1/1/12, לאחר שחלפה, לכאורה, תקופת ההתיישנות. לטענת המל"ל, הוא הגיש את הבקשה להצטרף כתובע נוסף בתיק ביום 30/11/11, ומשלא התקבלה החלטה בבקשה הוגשה על ידו ביום 25/12/11 בקשה למתן החלטה. לבקשה זו צירף המל"ל אישור פקס המעיד על משלוח הבקשה למזכירות בית המשפט באמצעות הפקסימיליה. לטענתו, בעקבות הגשת הבקשה השניה ניתנה על ידי בית המשפט החלטה מיום 28/12/11 בה נקבע, כי אין בתיק בית המשפט בקשה מטעם המל"ל להצטרף כתובע בתיק, וכי אישור הפקס שצורף לבקשה אינו מהווה אישור מסירה כדין. רק בעקבות החלטה זו, כך נטען, נודע לו שהבקשה לא הוקלדה ולא נסרקה בתיק בית המשפט. בבקשת ההצטרפות טען המל"ל, כי צירופו כתובע בשלב זה יחסוך ניהול הליכים משפטיים כפולים, וימנע את האפשרות שתתקבלנה החלטות שיפוטיות סותרות כאשר הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין הצדדים זהות. המשיבות מס' 5-6 הגישו הודעה לפיה הן משאירות את מתן ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, שכן אין למבקש כל זכות שיבוב נגדן בהיותן המעסיקה של התובע במועד אירוע התאונה והמבטחת שלה בביטוח חבות מעבידים. המשיבות מס' 2 ו-7 התנגדו לבקשה. לטענתן, בקשת ההצטרפות והבקשה להארכת מועד הוגשו ביום 1/1/12, לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות ולפיכך אין כל מקום לקבלת הבקשה. המבקשות אף התייחסו לאישור הפקס המעיד, לכאורה, על משלוח הבקשה לבית המשפט ביום 30/11/11 וטענו, כי אישור זה אינו מהווה אישור מסירה כדין, הן מכיוון שמדובר בכתב טענות ראשון מטעם התובע שאינו צד להליך ולפיכך הוא אינו רשאי להגישו בפקסימיליה, הן מכיוון שהמבקש לא וידא טלפונית את קבלת הפקס ולא ערך תרשומת בעניין זה כמצוות תקנה 497ב והן בשל אי המצאת הבקשה למי מבעלי הדין בתיק. המשיבות טענו עוד, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה וכי די בטעם זה כדי להביא לדחיית הבקשה. נטען עוד, כי הבקשה לוקה בשיהוי ניכר, שכן היא הוגשה כשנתיים וחצי לאחר הגשת התביעה וכשבע שנים לאחר אירוע התאונה. דין הבקשה להידחות. אציין כבר עכשיו, כי לא הצלחתי להבין מדוע הוגשו שתי בקשות נפרדות מטעם המל"ל ומדוע הטענות שהעלה המל"ל בבקשה להארכת מועד לא פורטו בבקשת ההצטרפות עצמה. בתקנות סדר הדין האזרחי לא נקבע מועד מוגדר להגשת בקשה להצטרף כתובע נוסף, ובהתאם לתקנה 24 "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם ... לצוות ... על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע .. ". על כן, היה על המל"ל להגיש רק את הבקשה להצטרף כתובע נוסף בתיק ולפרט בבקשתו את הסיבות לכך שהבקשה הוגשה רק היום ולא במועד מוקדם יותר. נראה כי מטרת הבקשה להארכת מועד היא להתגבר על בעיית ההתיישנות העומדת בפני תביעת המל"ל לאור העובדה שהבקשה הוגשה ביום 1/1/12, לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. ברם, אין זו הדרך להתמודד עם טענת ההתיישנות. לבית המשפט אין סמכות להורות על הארכת תקופת ההתיישנות, והשאלה אם התביעה התיישנה נבחנת לאור הוראות חוק ההתיישנות וההלכה הפסוקה שהתגבשה בעניין זה. בבוא העת יהיה על בית המשפט להכריע בשאלה האם שיגור הבקשה בפקסימיליה ביום 30/11/11 על ידי המל"ל, ככל ששוגרה, מבלי לוודא כי היא התקבלה ומבלי לערוך תרשומת בעניין זה, מפסיק את מירוץ ההתיישנות בהתאם להוראות סעיפים 15 ו-16 לחוק ההתיישנות. בקשה להארכת מועד באופן שהוגשה אינה מייתרת את הצורך בדיון בשאלה זו ולפיכך הגשת הבקשה הייתה מיותרת. זאת ועוד, בבקשה להארכת מועד טען המל"ל, כי ביום 30/11/11 שלח את הבקשה לבית המשפט באמצעות הפקסימיליה, וכי משרד בא כוחו ניסה ליצור קשר עם מרכז המידע על מנת לוודא את קבלת הבקשה ולבצע תרשומת כדין, אך ניסיונות אלו העלו חרס, ולא היה ניתן ליצור קשר עם בית המשפט. גם טענות אלו דינן להידחות. המבקש לא צירף תצהיר לאימות העובדות המפורטות בבקשה ודי בכך כדי לדחות את טענותיו. יתרה מכך, אין בבקשה פירוט של שם עורך הדין, הפקיד או הפקידה שניסו ליצור קשר עם מרכז המידע ועם בית המשפט, מתי הם ניסו ליצור קשר ומדוע הדבר לא התאפשר. כל אשר נטען הוא שמשרד ב"כ המבקש ניסה ליצור קשר כאמור. המשרד הוא גוף ערטילאי שמנוהל על ידי אנשים בשר ודם, כך שאם מי מעובדי המשרד יצר קשר כנטען, הייתה מוטלת על המל"ל חובה לציין את שמו של אותו עובד ולצרף תצהיר שלו. זאת ועוד, בבקשה למתן החלטה מיום 25/11/11 לא טען המבקש, כי הוא ניסה ליצור קשר עם מרכז מידע ועם בית המשפט אך הדבר לא היה אפשרי. טענה זו הועלתה רק לאחר שניתנה החלטת בית המשפט ולפיה אישור המסירה שצורף לבקשה אינו מהווה אישור מסירה כדין. דבר נוסף, תמוה הדבר שבקשת ההצטרפות שכביכול שוגרה לבית המשפט ביום 30/11/11 לא נשלחה לאף אחד מבעלי הדין שכלל לא ידעו עליה. גם עובדה זו משליכה על אמינות הטענה ומבליטה את מחדלי המבקש בהגשת בקשתו. דבר אחרון, תקנה 497א ביחד עם תקנה 497ב לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבות את עורך הדין לוודא קבלת כתב בית הדין בידי הצד שכנגד או בידי בית המשפט, כדי למנוע תקלות מעין אלו. על כן, אם המבקש לא הצליח ליצור קשר עם מרכז מידע ולוודא שהבקשה התקבלה, הייתה מוטלת עליו חובה להגישה בדרך אחרת, ולא לשבת בחיבוק ידיים מבלי לעשות דבר. לעניין בקשת ההצטרפות גופה. המבקש טען, כי צירופו כתובע בתיק "יחסוך ניהול הליכים משפטיים כפולים, וימנע אפשרות שיתקבלו החלטות שיפוטיות סותרות כאשר הפלוגתאות השוניות במחלוקת בין הצדדים זהות". נראה כי במקרה דנן המצב הוא הפוך. כפי שפורט בהרחבה לעיל, צירוף המל"ל בשלב זה יעורר סוגיית התיישנות סבוכה ומורכבת שהדיון וההתעסקות בה יביאו בהכרח לסרבול ההליכים בתיק ולהתמשכות ההליכים מעבר לסביר. יתרה מכך, הבקשה הוגשה כשבע שנים לאחר אירוע התאונה וכשנתיים וחצי לאחר הגשת התביעה, כאשר בתיק כבר התנהלו מספר ישיבות קדם משפט והושלמו ההליכים המקדמיים. אין בבקשה כל הסבר מדוע הוגשה רק היום ובשיהוי ניכר כאמור. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. לא ניתן להשלים עם התנהלות מעין זו מטעם המבקש, אשר מופקד על כספי ציבור. קבלת בקשת המבקש להצטרף כתובע בתיק תוך התעלמות ממחדליו כמתואר לעיל יוצרת תמריץ שלילי ומעבירה מסר שלילי שלא ניתן להשלים עמו. בעניין זה מצטרף אני לדבריו של כב' השופט יחזקאל הראל בת"א (ת"א) 28406/04 המוסד לביטוח לאומי נ' עתיד שירותי כח אדם בע"מ, שם נאמרו הדברים שלהלן: "השלמה עם הגשת תביעות המל"ל באיחור משמעה - השלמה עם גרימת נזק לכל אזרחי המדינה של גביית כספים באיחור של שנים, תוך סיכון של ממש כי יושבו בלא תוספת ריבית ו\או הפרשי הצמדה בגין הזמן הרב שחלף ממועד האירוע ועד למועד הגשת התביעה. לדעתי, כעניין של מדיניות משפטית וציבורית כאחת יש לעודד עקירה מהשורש התנהלות זו מטעמו של המל"ל". דברים אלה יפים אף לענייננו. בנסיבות שנוצרו בתיק זה, מן הראוי הוא שתוגש תביעה נפרדת על ידי המל"ל בה הוא ייאלץ להתמודד עם טענת ההתיישנות, שהעלו המשיבות כבר בתגובתן לבקשת ההצטרפות. המבקש טען עוד, כי צירופו ימנע מתן החלטות סותרות. גם טענה זו דינה להידחות משני טעמים; הטעם הראשון, אין די בטענה זו כדי להצדיק צירוף המל"ל בשיהוי ניכר כבמקרה דנן. הטעם השני, הטענה אינה נכונה לגופם של דברים, שכן ההכרעה בתיק לפני תחייב את הצדדים בהליך החדש שיוגש על ידי המל"ל מכוח העיקרון של השתק פלוגתא, שכן הקביעות בתיק כאן תחייבנה את המשיבות בהיותן צד להליך ותחייבנה את המל"ל בהיותו חליפו של התובע. סוף דבר, הנני מורה על דחיית שתי הבקשות. המבקש ישלם למשיבות 2 ו-7 ביחד הוצאות משפט בסך 2,500 ₪. ביטוח לאומי