התחייבות חוזית בוררות

הנטל לשכנע את בית המשפט בדבר קיומו של טעם רובץ על שכם הצד הרוצה להשתחרר מהתחייבותה החוזית, להתדיין לפני בורר (ראה, למשל, ע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 317). קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התחייבות חוזית בוררות: .1בתיק העיקרי (ת"א 648/84) הגישה המשיבה תובענה, לתשלום ממון ולמתן פסק-דין הצהרתי. התובענה הוגשה כנגד שתי נתבעות: האחת היא "אתגר" חברה להרכבת מפעלים בע"מ (להלן - אתגר) והשניה היא המבקשת. התובענה סומכת על הוראותיהם של שני חוזים שונים, בהם התקשרה המשיבה: על-פי חוזה אחד, שנכרת בינה לבין המבקשת, התחייבה המשיבה לספק למבקשת שירותים ימיים מסויימים. על-פי החוזה השני, בו התקשרה עם אתגר, שכרה המשיבה את שירותיה של אתגר, לשם ביצוע חלק מן העבודות, אותן התחייבה לבצע, בגדר החוזה הראשון. .2לפני עתירת המבקשת, לעיכוב ההליכים בתובענה זו, ככל שהיא מופנית כנגדה, על-פי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968[4]. הבקשה סומכת על הוראת סעיף 16של החוזה, אשר בין המבקשת לבין המשיבה (נספח א' לכתב התביעה), בו הוסכם לאמור: "במקרה של חילוקי דעות בין תהל לבין עוגן ביחס לביצוע הסכם זה או פירושו או פירוש סעיף מסעיפיו ואשר לא ניתן לישבו במו"מ בין הצדדים להסכם, יובא הענין להכרעה בפני בורר דן יחיד שייקבע ע"י הצדדים". המשיבה, שאיננה כופרת בקיומו ובתוקפו של הסכם הבוררות הנ"ל, מתנגדת לבקשה בטענה, כי יש טעם מיוחד, כמשמעו בסעיף 5(ג) לחוק הבוררות [4], שהסכסוך, שבעטיו הוגשה על-ידה התובענה, לא יידון בבוררות. .3וזה הרקע לסכסוך, שעליו סבה התובענה, ככל שהיא נוגעת למבקשת: בחוזה שנכרת בינה לבין המבקשת התחייבה המשיבה לספק פריטי ציוד שונים, שנדרשו לביצוע העבודות, ובכלל אלה מנוף צף. בגדר החוזה השני, שכרתה המשיבה עם אתגר, "הוסבה" התחייבות זאת לאתגר, אשר, למעשה, גם סיפקה את המנוף הצף, המנוף, וכן השימוש בו, בוטחו כנגד סיכונים שונים. המבקשת שילמה את פרמיית הביטוח, אך בחשבונות, שבינה לבין המשיבה, זקפה את הוצאתה זו לחובת המשיבה, בכתב-תביעתה טוענת המשיבה, כי המבקשת רכשה את הביטוחים כעבור המנוף, לפי בקשת אתגר ומבלי להיוועץ בה, כן טוענת היא, שהחבות לשאת בפרמייה זו מן הדין שתוטל על אתגר, ולא עליה. לדבריה, מעכבת המבקשת תחת-ידה סכום כסף, המהווה יתרת המגיע לה תמורת שירותיה. בטענה שיש לה זכות קיזוז, כדי שיעור הוצאותיה לתשלום פרמיית הביטוח. עתירת התובענה, ככל שהיא נוגעת למבקשת, הנה כפולה: ראשית, לחייבה לשלם למשיבה את יתרת שכר שירותיה, ושנית; ליתן פסק-דין הצהרתי, הקובע כי החבות, לשובב למבקשת את אשר הוציאה לרכישת הביטוחים של המנוף, רובצת על אתגר. .4בטעמי התנגדותו לעיכוב ההליכים טען בא-כוח המשיבה, עורך הדין איזנברג, כי נושא הסכסוך, שבין המשיבה למבקשת, כרוך גם במסכת יחסיהן של המשיבה ואתגר, אם יעוכבו ההליכים בתובענה, תיאלץ המשיבה להתדיין, עם כל אחת משתי הנתבעות, בגין אותו עניין עצמו, בשתי מסגרות נפרדות עם האחת בבוררות ועם השניה לפני בית-המשפט. פיצול הדיון יסב למשיבה, לדבריו, אי-נוחות מרובה וכן אפשר שיגרור תוצאות מכבידות, בשל הכרעות אפשריות שונות. או סותרות, בכל אחד מן ההליכים המקבילים, אגב-אורחא, הוסיף הפרקליט המלומד ואמר, שאילו נאותה אתגר להתדיין, עם שולחתו ועם המבקשת, בבוררות משותפת, היה מסיר את התנגדותו לעיכוב ההליכים. בטענתיו אלה ביקש עורך הדין איזנברג לשכנעני, כי קיים טעם מיוחד שהסכסוך, שבין המשיבה למבקשת, לא יידון בבוררות. .5הנטל לשכנע את בית המשפט בדבר קיומו של טעם מיוחד, כאמור, רבץ על שכם המשיבה הרוצה להשתחרר מהתחייבותה החוזית, להתדיין עם המבקשת לפני בורר (ראה, למשל, ע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 317). המשיבה לא נשאה נטל זה ושקילת טענותיהם של באי-כוח הצדדים הביאתני למסקנה, כי יש להעתר למבקשת ולעכב את ההליכים בתובענה, ככל שהיא מופנית כנגדה, הרי טעמיי לכך: א. אי-נוחות והכבדה, הכרוכות בצורך לפצל את הדיון, כשלעצמו, אינן עשויות לשמש טעם מיוחד כמשמעו בסעיף 5(ג) לחוק, כך, לפחות, בדרך-כלל. (ראה: ע"א 20/70 "עמיר" חברה להספקה בע"מ נ' מ.צ.ק. בע"מ [1], וכן ע"א 307/71 אוניקו - רויטמן בע"מ נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ [2]). בפרשתו של ע"א 95/58 וינבלום נ' צדד ואח' [3], עליה הסתמך עורךהדין אייזנברג, בוטל צו עיכוב הליכים, שניתן בבית-המשפט המחוזי, לאחר שנתברר כי הצו הוחל על הליכים שהיו תלויים ועומדים לפני בית-המשפט מזה שנים אחדות. היה זה, איפוא, מקרה יוצא-מן-הכלל, וראה הערתו, לעניין זה, של כבוד מ"מ הנשיא (לימים הנשיא) זוסמן, ב-ע"א 307/71 הנ"ל, בעמ' 373[2]. ב. אינני סבור, כי פיצול הדיון במקרה שלפני עלול להביא להכרעות סותרות. המחלוקת בין המשיבה לבין המבקשת, בשאלה אם זכאית המבקשת להשבת תוצאותיה לפרמיית ביטוח מידי המשיבה, תוכרע על-פי פירושו של החוזה שבין שתי בעלות הדין הללו. העיון בהסכם מעלה, כי נכללו בו תניות בנושאי ביטוח הציוד. גבי חלק מן הציוד נאמר, כי חובת הביטוח ותשלום דמיו מוטלת על המבקשת, ולגבי חלק אחר נאמר, כי החובה חלה על המשיבה (ראה סעיפים 4(ה) ו-4(ו) לחוזה). מחלוקתם של הצדדים מתגדרת איפוא, בשאלה, לאיזה חלק מן הציוד יש לשייך את המנוף הצף. אינני רואה כיצד נוכחותה, או העדרה, של אתגר מהתדיינות זאת יוכלו להשפיע על ההכרעה במחלוקת האמורה. המחלוקת שבין המשיבה לבין אתגר, בשאלת הוצאות ביטוחו של המנוף, עתידה למצוא את פתרונה, בין שתים אלה, על דרך פירושו של החוזה שנכרת ביניהן. ושוב אינני רואה, איזה חלק יכול להיות למבקשת בהתדיינות הזאת. ג. אין להוציא מכלל אפשרות, כמובן, שגם אתגר תאות לקחת חלק בבוררות משותפת. העיון בהסכם שבין המשיבה לאתגר (נספח ב' לכתב התביעה) מלמד, כי אף בהסכם זה הותנה בין המתקשרות (בסעיף 3), כי "כל סכסוך בין הצדדים בקשר לפרושו, בצועו והפרתו של הסכם זה, ימסר להכרעת בורר יחיד שיקבע ע"י הצדדים". עוה"ד איזנברג, שהצהיר על הסכמתו לבוררות משותפת כזאת, סתם ולא פירש, אם ומה עשתה המשיבה קודם להגשת התובענה, להשגת הסכמת אתגר לבוררות משותפת. ד. נימוק נוסף לעיכוב ההליכים במקרה הנדון - שעליו לא עמדה באתכוח המבקשת בטעונה - הוא, שעניינו של הסכסוך, שבין המבקשת והמשיבה, מהווים חלק קטן, באופן יחסי, ממכלול ענייניה של התובענה. רוב ענינו ובניינו של כתב התביעה. אשר הוגש על-ידי המשיבה, עוסק במערכת יחסיהן של המשיבה ואתגר, כבסיס לתובענה כספית כנגד אתגר, אילו נאלצה המבקשת להתדיין עם המשיבה, בגין סכסוכן, המצומצם בהיקפו, בגדר המכלול השלם של תובענת המשיבה, היתה ההתדיינות גורמת לה הכבדה בלתי-נחוצה. .6אשר-על-כן, אני נעתר לבקשה ומעכב את ההליכים בתובענה, שהגישה המשיבה בתיק העיקרי, ככל שהיא מופנית כנגד המבקשת. על המשיבה, לשלם למבקשת את הוצאות הבקשה וההליך, לרבות שכר-טרחת עורך-דין, בסכום כולל של 000, 50שקלים. לחיוב זה יתווספו הפרשי-הצמדה וריבית כחוק מהיום. בקשת בא-כוח המשיב למתן רשות ערעור נדחית.חוזהיישוב סכסוכיםבוררות