התייעצות ועדה רפואית בביטוח לאומי עם רופאים אחרים

בית המשפט ציין כי הקביעה על-פי דין היא קביעת הועדה הרפואית, ולא קביעת הרופאים איתם
ביקשה להתייעץ.

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התייעצות ועדה רפואית בביטוח לאומי עם רופאים אחרים:

רקע:
1. התובע הגיש תביעה על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מפגיעתו בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 29/04/02.
התאונה הוכרה ע"י ה-מל"ל כתאונת עבודה, ובמסגרת תביעתו ל-מל"ל לקביעת נכות, נקבע כי לא נותרה אצל התובע נכות צמיתה כלשהי כתוצאה מהתאונה (דו"ח ועדה רפואית מ-07/06/04).

2. במסגרת ההליך שהתנהל בפני הועדה הרפואית, ביקשה זו להתייעץ עם מומחה בתחום ה-א.א.ג – ד"ר סמט, והלה קבע בחוות-דעתו המייעצת כי לתובע נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה בשיעור 14.5% (משוקללת).
אלא, שעל-אף חו"ד ד"ר סמט, קבעה הועדה הרפואית, כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כלשהי כתוצאה מהתאונה.

3. מכאן בקשת התובע לקבוע כי חו"ד ד"ר סמט היא קביעה על-פי דין לפי סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד; לחילופין, מבקש התובע להתיר לו הבאת ראיות לסתור קביעת הועדה הרפואית.


דיון והכרעה:
4. כבר אומר, דין הבקשה להכיר בקביעת ד"ר סמט כקביעה על-פי דין להידחות.
הקביעה על-פי דין היא קביעת הועדה הרפואית, ולא קביעת הרופאים איתם ביקשה להתייעץ.

5. מכאן עובר אני לדון בבקשת התובע, החלופית, להתיר לו הבאת ראיות לסתור.
עפ"י סעיף 6ב. לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, בית המשפט רשאי להתיר לבעל דין להביא ראיות לסתור קביעת נכות על-פי דין "אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".
הלכה פסוקה היא, כי הבאת ראיות לסתור תותר רק אם ראוי הדבר לעשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו, והמדובר הוא רק במקרים מיוחדים וחריגים (ר' ע"א 5779/90 הפניקס נד' טיארה) . עוד נקבע בפסיקה, כי היתר כזה יינתן במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן, וככלל מדובר בשני סוגים של טעמים מיוחדים שיהיה בהם כדי להצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור: האחד – טעמים משפטיים כגון פגם מהותי, כמו תרמית בהליך קביעת הנכות; השני – טעמים עובדתיים כבדי משקל, כגון שהבירור הרפואי שנעשה ע"י הוועדה לא היה מלא, אינו משקף את מצבו הרפואי של התובע לאשורו, עברו הרפואי אף שהיה משמעותי ובעל משקל לא נפרס בפני הועדה, או שהוועדה התעלמה ממנו, ועוד.
עוד נקבע, כי הנטל להוכיח קיומם של נימוקים המצדיקים מתן היתר להבאת ראיות לסתור, רובץ על שכמו של המבקש.
            מובן שאין מדובר ברשימה סגורה של טעמים, אם משפטיים ואם עובדתיים.

6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים, ולאחר שבחנתי דו"ח הועדה הרפואית וחו"ד ד"ר סמט, מצאתי לקבל את הבקשה, ולהתיר לתובע הבאת ראיות לסתור קביעתה, וזאת מכמה טעמים.
על-אף שחלק מתלונות התובע, כפי שעולה מדו"ח הועדה, היו בתחום ה-א.א.ג, בוועדה לא ישב מומחה בתחום ה-א.א.ג, אלא אך שני מומחים, האחד בתחום האורטופדי והשני בתחום הנוירולוגי.
טעם זה הוכר בפסיקה כטעם המצדיק מתן רשות להבאת ראיות לסתור.

7. לא זו אף זו, אין המדובר בחוות-דעת "פרטית" שהוגשה ע"י התובע בבואו בפני הועדה, אלא בחו"ד מטעם המוסד לביטוח לאומי, ואשר מהווה היא חלק מתהליך קביעת הנכות ע"י הועדה הרפואית.
הסתירה החזיתית בין קביעת הועדה הרפואית לקביעת המומחה שנתבקשה עצתו מהווה לדעתי טעם מיוחד וכבד משקל להתיר הבאת ראיות לסתור.
טעם זה מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שבוועדה לא ישב מומחה בתחום ה-א.א.ג.

8. גם בבחינת נימוקי הועדה לגופם עת החליטה שלא לקבל דעתו של ד"ר סמט, נראה כי הועדה לא העמיקה בבחינת מצבו הרפואי של התובע וכך נימקה:
"הוועדה עיינה בתיק קופ"ח ומצאה שהנ"ל סבל מהפרעות שמיעה כשהיה מתחת לגיל 16, תופעה של חוסר שמיעה במשך חודש. כפי הנראה ממצא זה לא עמד בפני היועץ בחוו"ד ב-2/4/04 (צ"ל 4/2/04 – ס.י), אי לכך הועדה אינה מקבלת את חוו"ד וקובעת כי אין קשר בין התאונה הנוכחית לבין מצבו בתחום א.א.ג".
(ההדגשות שלי).

התובע יליד 1976, ובדיקת ד"ר סמט בוצעה ב-04/02/04, היינו בהיותו בגיל 28.
הנה אם כן, הרישום הרפואי החד-פעמי, ככל הנראה, על חוסר שמיעה זמני אצל התובע היה לפני 12 שנים לכל הפחות, ללא שהצביעה הועדה על רישומים מאוחרים יותר.
זאת ועוד, הנחת היסוד היא, כי בעת היוועצות עם מומחה מטעם הועדה מועבר למומחה תיק הועדה, ומסמכים שעמדו לעיון הועדה, עמדו מן הסתם לעיון המומחה.

ועוד, משהמחלוקת בין הועדה הרפואית למומחה מטעמה בשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות בתחום ה-א.א.ג לתאונה, ולא בעניין גובה הנכות, ומשמחלוקת זו מבוססת על השערה בלבד כי בפני ד"ר סמט לא עמד הרישום הרפואי אודות עברו של התובע בתחום ה-א.א.ג, ראוי היה כי הועדה תפנה שוב למומחה כדי להבהיר נקודה זו.

9. מקרה דומה לענייננו נדון בבית-המשפט המחוזי בבאר שבע (רע"א (ב"ש) 20011-01-10, "הראל" ואח' נ' אריה לוי), 26/04/10, כב' הנשיא יוסף אלון).
במקרה זה התקבל ערר הנתבעת על החלטת בית-משפט השלום שלא להתיר לה הבאת ראיות לסתור.
כאן, קבעה הועדה הרפואית, כי לתובע נותרה נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור 10%, אך בהתאם לחוו"ד של מומחה נוירוכירורג שהמוסד ביקש עצתו, נקבע כי נכות זו אינה עקב אירוע תאונתי, אלא עקב תהליך תחלואתי.
בית-משפט השלום קבע, כי הסתירה בין קביעת הועדה לקביעת המומחה המייעץ, אין בה כדי להצדיק הבאת ראיות לסתור, וזאת מכוח הנפסק ב-בר"ע 641/85, כי "אין בקיום פערים משמעותיים ככל שיהיו, בין שתי חוות דעת כדי להוות טעם מיוחד להתרת ראיות לסתור. אם נאמר אחרת, ירוקן סעיף 6 ב. לפלת"ד מתוכן" (זו גם ההלכה עליה סומכת הנתבעת בתגובתה – ס.י).
בית-המשפט המחוזי בהחלטתו הנ"ל איבחן את המקרה, וסבר אחרת, וכך נקבע:
"לטעמי, המקרה דנן מהווה חריג לכלל האמור בבר"ע 641/85 הנ"ל – ומתוך כך דין הערעור להתקבל.
אכן, עצם קיום חוו"ד נוגדת שונה או סותרת לקביעת נכות עפ"י דין אינו כשלעצמו טעם מיוחד המצדיק הבאת ראיות לסתור מכוח סעיף 6 ב' לחוק.
ברם, בענין דנן חוות דעתו של הנוירוכירורג ד"ר שינדלר – מהווה חוות דעת רפואית שנתבקשה ממנו על ידי המל"ל בענינו של המשיב תוך כדי ובמקביל להשלמת הליכי הבדיקות של הועדה הרפואית וגיבוש הכרעה בתביעת המשיב ממל"ל.
הכרעה זו נדרשת 'על פי דין' (כמובן ההיגד בסעיף 6 ב' לחוק) הן לענין שיעור הנכות והן לענין היותה נכות כתוצאה מהפגימה הנטענת באותה תאונת דרכים (תאונה שלטענת התובע הייתה גם תאונת עבודה).
וכלשון סעיף 6 ב': 'נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו בתאונת דרכים...'.
קביעת פקידת התביעות במכתבה הנ"ל הדוחה את תביעת המשיב, כמצוטט לעיל, שלובה ושזורה בהליכי ה'קביעה על פי דין' של נכותו הנטענת של המשיב כתוצאה מהתאונה. גם אם אצא מן ההנחה כי 'הקביעה על פי דין' נתחמת כולה בהכרעת הועדה הרפואית – הרי שבמקרה כזה בו בד בבד ותוך כדי הליכי הבירור הרפואי בגדרה של תביעת המשיב מהמל"ל, ניתנה חוו"ד רפואית הסותרת מיסודה את זו של הועדה הרפואית – מקרה חריג הוא המצדיק לטעמי התרת הבאת ראיות לסתור.
התוצאה לפיה גם בנסיבות חריגות שכאלה לא תותר הבאת ראיות לסתור – פוגעת לדעתי באיזון המתחייב והמתבקש מהדברים".
(20011-01-10 (באר שבע) – הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אריה לוי, תק-מח 2010 (2) 5028, סעיף 4 להחלטה) (ההדגשות שלי – ס.י).

10. בטרם אסיים, אומר, כי אין בידי לקבל טענת הנתבעת, כי עצם העובדה שהתובע בחר שלא להגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, משמיטה את הבסיס מתחת לבקשתו.

11. לאור המקובץ, דין הבקשה להתקבל.



בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין ועדה רפואית

  2. הרכב ועדה רפואית

  3. מזכיר ועדה רפואית

  4. ועדה רפואית בקע דיסק

  5. פגם בהרכב ועדה רפואית

  6. ועדה רפואית בהרכב שונה

  7. הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי

  8. ועדה רפואית לנפגעי טרור

  9. החזרת תיק לוועדה רפואית

  10. פסילת החלטת ועדה רפואית

  11. ממצאי בדיקת MRI בועדה רפואית

  12. חובת הנמקה של ועדה רפואית

  13. ניכוי נכות - ועדה רפואית

  14. ליקויים בשמיעה ועדה רפואית

  15. ועדה רפואית בשל החמרה ברגל

  16. טענות נגד החלטת ועדה רפואית

  17. החלטה לא מנומקת ועדה רפואית

  18. ערעור על ועדה רפואית עליונה

  19. הבאת ראיות לסתור ועדה רפואית

  20. טעויות של ועדה רפואית לעררים

  21. החלטה לא סבירה של ועדה רפואית

  22. ערעור על ועדה רפואית של מבטחים

  23. החלטת ועדה רפואית על סיום נכות

  24. העדר צילומי רנטגן בועדה רפואית

  25. אי קביעת נכות ע''י ועדה רפואית

  26. ועדה רפואית חוזרת ביטוח לאומי

  27. החזרת תיק לועדה הרפואית לעררים

  28. שברים בחוליות הגב - ועדה רפואית

  29. ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

  30. חילוקי דעות בין חברי ועדה רפואית

  31. ערר על ועדה רפואית שלא קבעה נכות

  32. החזרת הדיון לועדה רפואי בהרכב חדש

  33. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה

  34. ביקורת על החלטת ועדה רפואית לעררים

  35. החזרת תיק לועדה הרפואית בהרכב אחר

  36. ערעור על ועדה רפואית בשאלה משפטית

  37. תצהיר על מהלך הדיון של ועדה רפואית

  38. החלטת ועדה רפואית על בסיס סטטיסטיקה

  39. התיישנות ערעור על החלטת ועדה רפואית

  40. חובת ההנמקה של הועדה הרפואית לעררים

  41. בדיקת ממצאי ה-BERA על ידי ועדה רפואית

  42. ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  43. ועדה רפואית בהרכב חדש 15% נכות צמיתה

  44. ערעור על ועדה רפואית בבית דין לעבודה

  45. התחזות או אי שיתוף פעולה בועדה רפואית

  46. שינוי דרגת נכות ע''י ועדה רפואית עליונה

  47. ערעור על החלטת ועדה רפואית ביטוח לאומי

  48. ועדה רפואית ביטוח לאומי - חריגה מסמכות

  49. איחור בהגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית

  50. התייחסות ועדה רפואית להחלטות ועדה קודמת

  51. ערעור על ועדה רפואית שקבעה 0 אחוזי נכות

  52. ביטול הכרה בתאונת עבודה ע''י ועדה רפואית

  53. האם ועדה רפואית יכולה להוריד אחוזי נכות ?

  54. התייצבות אדם לא דובר עברית בפני ועדה רפואית

  55. סמכות ועדה רפואית עליונה לקבוע שאין נכות

  56. ערעור על ועדה רפואית לעררים לעובדי מדינה

  57. החלטת ועדה רפואית על פיטורים של עובד מדינה

  58. ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים 0% נכות

  59. ערעור על החלטת ועדה רפואית שקבעה שאין נכות

  60. סירוב לחזור לעבודה בניגוד להמלצת ועדה רפואית

  61. ערעור לבית הדין לעבודה על החלטת ועדה רפואית

  62. ארכה להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית ראשונה

  63. תקנה 15 - ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  64. נטען כי הוועדה הרפואית לא רשמה את טווחי התנועות

  65. הצגת תיעוד רפואי המצביע על עיוורון לועדה רפואית

  66. ערעור על החלטת ועדה רפואית שקבעה 75% נכות רפואית

  67. החמרה בתחום הקרדיולוגי: ועדה רפואית בביטוח לאומי

  68. ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה - תאונת דרכים

  69. הגשת חוות דעת פרטית לועדה רפואית של ביטוח לאומי

  70. המערער וטען כי לא קיבלנו הזמנה לוועדה רפואית לעררים

  71. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים 44% נכות יציבה

  72. ערעור על החלטת ועדה רפואית על פסילת רישיון נהיגה

  73. שינויים ניווניים צוואר עקב תאונת עבודה ועדה רפואית

  74. התייעצות ועדה רפואית בביטוח לאומי עם רופאים אחרים

  75. ועדות רפואיות של המל"ל פסקו נכות צמיתה בשיעור של 41%

  76. הוועדה הרפואית לא פירטה את עבודות משק הבית שניתן לבצע

  77. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על נכויות זמניות

  78. הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים

  79. ערעור לבית המשפט העליון על החלטת ועדה רפואית עליונה

  80. תוך כמה זמן צריך להגיש ערעור על ועדה רפואית לעררים ?

  81. נטען כי קביעת הוועדה הרפואית הפוכה מקביעת פקידת השיקום

  82. ערעור על החלטה הוועדה לעררים כי איבד 65% מכושרו להשתכר

  83. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על 15% אחוזי נכות

  84. ערעור על החלטת הוועדה לעררים כי לא איבד 50% מכושרו להשתכר

  85. הוועדה הרפואית בחרה לצטט באופן מגמתי את דברי הנבדק בפניה

  86. האם מילאה הוועדה הרפואית אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין ?

  87. תלונות "מוגזמות" של נבדק בוועדה רפואית / חוסר שיתוף פעולה

  88. הוועדה התייחסה לממצאי בדיקות CT בלבד, ולא התייחסה לבדיקות EMG

  89. נטען כי הוועדה הרפואית לא התייחסה לממצאים מבדיקת ה-EMG שנערכה

  90. נטען כי הועדה לא בדקה מסמכים רפואיים עדכניים המשקפים מצב עדכני

  91. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה למערער 0% נכות צמיתה

  92. הוועדה לא התייחסה לתפקוד הכליות, רטנופטיה, נפרופטיה ופריטונונריה

  93. הוועדה עת לא התייחסה באופן ספציפי למקצועו של המערער ולירידה בהכנסותיו

  94. הועדה הרפואית הגדילה את הנכות במחצית מתקנה 15 והעמידה את הנכות על 30%

  95. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה שלא חל כל שינוי בדרגת הנכות

  96. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) אשר קבעה נכות בשיעור 0%

  97. נטען כי היה על הוועדה הרפואית להמתיןעד לקבלת תוצאות בדיקת ה-C.T בטרם החלטה

  98. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים אשר קבעה למערער נכויות זמניות לתקופות שונות

  99. נטען כי הוועדה לא נימקה מדוע הופחתה הקצבה מ- 175% ל- 105%, כאשר לא חל כל שינוי במצב

  100. סמיכות הזמנים של כחודש ימים בין מועד התכנסות הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) לבין מועד התכנסות הוועדה

  101. נטען כי הוועדה לא הסבירה מדוע העדיפה את פריט ליקוי 35, שהוא כללי, על פני פריט ליקוי 48, שהוא ספציפי

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון