מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל מיום ביצוע העבירה אלא אם כן נפסק המרוץ בשל אירוע מנתק. בספרו של קדמי, על סדר הדין בפלילים (תשס"ט-2009) חלק שני, כרך א' בעמ' 1320-1321 , נאמר לעניין זה -"מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל ביום ביצוע העבירה והוא נמשך עד לסיום התקופה; אלא אם כן- לגבי עוון או פשע - הוא נפסק בשל התרחשותו של 'אירוע מנתק'. הופסק המרוץ על ידי 'אירוע מנתק', הריהו מתחיל מחדש - לאמור מתחילתו- והוא נמשך עד שתחלוף תקופת ההתיישנות ממועד האירוע המנתק; יופסק המרוץ - החדש- על ידי 'אירוע מנתק' נוסף, תתחדש התקופה וחוזר חלילה. התקופה שחלפה עד ל'אירוע המנתק'- נמחקת כאילו לא חלפה כלל; והמניין מתחיל מלכתחילה... קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התיישנות הגשת כתב אישום: בפניי בקשה מקדמית של הנאשם (להלן - המבקש) לבטל את כתב האישום, מחמת התיישנות. רקע עובדתי 1. כנגד הנאשם הוגש, ביום 2.3.10, כתב אישום בגין עבירות על סעיפים 2(א)(1) ו-(2), 2(ב)(2) (3) ו(7) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991, שבוצעו, לטענת המאשימה, ביום 1.6.04. על פי האמור בכתב האישום מיוחסת לנאשם העסקה שלא כדין של עובד זר במהלך ביצוע עבודות אבן שונות ב"פרויקט האיקליפטוס" בקרית מלאכי. 2. הצדדים הגישו טיעוניהם בכתב לעניין זה. 3. טענות הנאשם בתמצית - א. העבירות בוצעו על פי הנטען בכתב האישום ביום 1.6.04; ב. בחומר החקירה מצויות תעודת עובד ציבור ותעודת בירור פרטים על נוסע משנת 2007. תעודות אלה אינן באות בגדר פעולה חקירתית, שכן אין בהם כל פרט מהותי לעצם הוכחת העבירה ואין בהם כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות. הפסיקה מפרשת עניין זה באופן תכליתי תוך אימוץ גישה מצמצמת. בעניין זה מפנה הנאשם לפסיקת בית הדין בת.פ. 17029-10-10 מדינת ישראל נ' יצחק אביסרור ולתוצאת פסק הדין לפיה בוטל כתב האישום ומבקש מבית הדין לילך בקו זהה. ג. עניין זה מצטרף למחדל החקירתי הטמון באי חקירתו של הנאשם ובאי חקירתו של "העובד", וזאת כעולה מדברי הנאשם בפרוטוקול מיום 23.5.11. ד. כתב האישום הוגש ביום 2.3.10 בחלוף למעלה מחמש שנים מהמועד הנטען לביצוע העבירה ועל כן העבירות מושא כתב האישום התיישנו ויש להורות על ביטול כתב האישום. טענות המאשימה בתמצית - 4. א. מחדל חקירתי אינה טענה מקדמית מכוח הוראת סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן - החוק) והמאשימה מניחה לצורך תגובתה כי כוונת הנאשם בעניין זה היתה כי מחדל זה מהווה טעם לביטול בטענת "הגנה מן הצדק". ב. לטענת הנאשם כי לא נחקר - בתיק החקירה הוצאו לנאשם שני זימונים לחקירה לשתי כתובות שונות (הזימונים ואישורי המסירה צורפו לתגובה). אחד מהזימונים חזר בציון "מען בלתי מספק" והשני חזר בציון "לא נדרש". בפסיקת בית הדין נקבע, כי זימון החוזר בציון "לא נדרש" מהווה המצאה כדין (ת.פ. 705/08 מדינת ישראל נ' אליהו, מיום 17.1.10) ומכאן שיש לדחות את בקשת הנאשם לביטול כתב האישום מהטעם שהוא לא נחקר, שכן מחדל זה רובץ לפתחו. ג. לטענת ההתיישנות - עם סיום החקירה הוחלט, ביום 11.12.06, להטיל קנס על הנאשם, אולם בעת הקלדת הקנס התברר כי לנאשם עבירות נוספות והתיק הועבר למחלקה המשפטית לצורך הגשת כתב אישום (העתק מההחלטה להטיל קנס על הנאשם ומההחלטה מיום 14.2.07 להעביר את התיק למחלקה משפטית צורפו לתגובה). ד. ביום 28.1.07 הוצאה תעודת עובד ציבור בעניינו של העובד מושא כתב האישום והנפקתה מהווה פעולת חקירה על פי חיקוק ויש לראותה כ"אירוע מנתק" שעוצר את מניין ההתיישנות. המאשימה סומכת את ידיה על סעיף 9 לחוק ועל פסקי דין אזוריים שאוזכרו בתגובתה (ת.פ. 2032/09 מדינת ישראל נ' ליברמן, ת.פ. 930/08 מדינת ישראל נ' רימס, ת.פ. 1213/09 מדינת ישראל נ' אליה). ה. באשר לפסק הדין אביסרור המאוזכר על ידי הנאשם, יש לאבחנו מהמקרה שבפנינו שכן באותו המקרה בוצעה ביקורת ביום 5.2.04, הוצאה תעודת עובד ציבור ביום 7.9.05 ואילו הנאשם נחקר ביום 19.7.09, קרי למעלה מחמש שנים ממועד הביקורת. בפרשת אביסרור הוגש כתב אישום בחלוף למעלה מחמש שנים ממועד הוצאת תעודת עובד הציבור. ו. לאור האמור, יש לאמץ את פסיקת בתי הדין האזוריים שאוזכרו בתגובה, לאבחן את פסק דין אביסרור ולדחות את טענת ההתיישנות. הכרעה 5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הוראות הדין והפסיקה שאוזכרה על ידי הצדדים, הגעתי למסקנה שאין מקום, בשלב מקדמי זה, להורות על ביטול כתב האישום וכי דין הטענות המקדמיות להדחות, וזאת כמפורט להלן - טענת התיישנות - 6. אין חולק כי העבירה מושא כתב האישום הינה "עוון" (סעיף 22 א(א) לחוק העבירות המנהליות, המפנה לסעיף 24 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) וכי תקופת ההתיישנות של עבירה מסוג זה היא חמש שנים, בהתאם לסעיף 9 לחוק. סעיף 9(ג) לחוק קובע: "(ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר". מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל מיום ביצוע העבירה אלא אם כן נפסק המרוץ בשל אירוע מנתק. בספרו של קדמי, על סדר הדין בפלילים (תשס"ט-2009) חלק שני, כרך א' בעמ' 1320-1321 , נאמר לעניין זה - "מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל ביום ביצוע העבירה והוא נמשך עד לסיום התקופה; אלא אם כן- לגבי עוון או פשע - הוא נפסק בשל התרחשותו של 'אירוע מנתק'. הופסק המרוץ על ידי 'אירוע מנתק', הריהו מתחיל מחדש - לאמור מתחילתו- והוא נמשך עד שתחלוף תקופת ההתיישנות ממועד האירוע המנתק; יופסק המרוץ - החדש- על ידי 'אירוע מנתק' נוסף, תתחדש התקופה וחוזר חלילה. התקופה שחלפה עד ל'אירוע המנתק'- נמחקת כאילו לא חלפה כלל; והמניין מתחיל מלכתחילה... ... 'אירוע מנתק' לעניין זה הוא אחד משלושה אלה: עריכת חקירה על פי חיקוק באותה עבירה; הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה; קיום הליך מטעם בית המשפט באותה עבירה". בע"פ (ארצי) 67/09 מדינת ישראל - עוז אשור, מיום 13.4.10 נדונה פרשנות החריג "חקירה על פי חיקוק" שיש בו כדי לקטוע את תקופת ההתיישנות, וכך פסק בית הדין - "9. חקירה על פי חיקוק אינה דבר של מה - בכך. מדובר בהליך מוגדר ורשמי האמור להתקיים על ידי גורם המוסמך לכך ובדרך מסודרת ומתועדת. כך "חקירה" וכך "השלמת חקירה" שאינה אלא פעולת חקירה הנעשית בשלב מתקדם יחסית של הליך החקירה. מטיבה של חקירה שהיא מבוצעת בדרכים שונות ובהן איסוף ידיעות, איתור מסמכים, חקירת עדים, עיקוב ופעולות נוספות שאין צורך למנותן או להגדירן. כל הפעולות במסגרת "חקירה" אמורות להתבצע על ידי גורמי החקירה המוסמכים לכך והן צריכות להתבצע בתיק חקירה מסודר ומתועד כראוי. ... 11. "השלמת חקירה" - כמו גם "חקירה" - צריכה להבחן על פי טיבה ומהותה ולא על פי שמה או כינוייה. כך, למשל, ביצוע מהלך הקרוי "בדיקה" יכול להחשב גם הוא "חקירה", אם הוא נעשה במסגרת של חקירה רשמית ומסודרת ועל ידי הגורם המוסמך לכך. בהתאם לכך, פניית גורם חוקר אל גורם שלטוני אחר לקבלת מידע או מסמכים הנוגעים למושא חקירתו, יכול בהחלט להחשב כמהלך של חקירה או השלמת חקירה העוצר את מרוץ תקופת ההתיישנות. 12. שאלה אחרת היא אם לנוכח טענת ההתיישנות שמעלה הנאשם, עלה בידי המדינה להוכיח בבית הדין שאמנם התקיימה אותה השלמת החקירה. כאן השאלה היא ראייתית. אין זה מספיק לטעון שהתקיימה השלמת חקירה אלא יש להוכיחה. הוכחה שכזו פשוטה יחסית ודי אם יעיד הגורם החוקר על מהלך החקירה שביצע כדי להרים את הנטל. כמובן שבהעדר הוכחה מספקת ולאור העובדה שמדובר במאטריה פלילית, הרי כל ספק יפעל לטובת הנאשם" (הדגשות הוספו - א.ס.). 7. עיון בפסיקת בתי הדין האזוריים שהועלו על ידי הצדדים מעלה, כי ישנן גישות סותרות באשר לסיווג הנפקת תעודת עובד ציבור כ"אירוע מנתק" לעניין הפסקת מרוץ ההתיישנות. 8. במקרה מושא ההחלטה, לא הוכח בצורה מספקת אם במסגרת הנפקת תעודת עובד הציבור בוצעה חקירה בשנת 2007 אם לאו ולא הובאו כל ראיות לבירור עניין זה. בנסיבות אלה ולאור פסיקת בית הדין הארצי שלעיל עולה לכאורה, כי העדר הראיות בעניין זה פועלת לטובת המבקש. אין גם להתעלם מחלוף הזמן של כשלוש שנים ממועד הנפקת תעודת עובד הציבור ועד להגשת כתב האישום, אשר מצביע על שיהוי רב בהליכים שננקטו בעניין המבקש. עם זאת עומדות מנגד טענות כבדות משקל להעדפת האינטרס של מיצוי ההליך הפלילי ולא לסכלו באיבו וזאת משעולה כי על המבקש שעיסוקו בבנייה הוטלו שני קנסות בעבר בגין עבירות דומות ולאור זאת לא ניתן היה להסתפק בהטלת קנס מנהלי אלא בהגשת כתב אישום. 9. בנסיבות אלה ונוכח העדר ראיות לעניין הליכי החקירה שבוצעו בתיק בסמוך להנפקת התעודות והשיקולים שפורטו לעיל, הנני סבורה כי מן הדין, בשלב מקדמי זה, שלא לבטל את כתב האישום מטעמי התיישנות. עם זאת, אין בכך כדי לפגוע בזכותו של המבקש להעלות טענה זו בתום שמיעת הראיות בתיק ולאחר שיתבררו פעולות החקירה שבוצעו בעניינו. 10. אשר לטענת המבקש בדבר המחדל החקירתי בתיק כעילה לביטול כתב האישום - יש לדחותה וזאת משום שהוכח כי המבקש הוזמן כדין לחקירה ולא התייצב - שכן ציון "לא נדרש" מהווה המצאה כדין.משפט פליליהתיישנות