טענתו של המערער היתה כי בהיותו "נתון בגבס בכל גופו ובהיותו בימי אי-כושר בעבודה, לקה באוטם שריר הלב כתוצאה מהמאמץ שקשור במצבו ויש לראות באוטם כתאנת עבודה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב בזמן חופשת מחלה: סגן הנשיא (קובובי): .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי (השופט הראשי מורל, אב"ד; ה"ה זילברשטיין ואציל, נציגי ציבור; תב"ע מד/184-0) שדחה את עתירת המערער להכיר באוטם שריר הלב שפקד אותו ביום 4.6.1982כתאונת עבודה. .2העובדות, כפי שקבען בית-הדין האזורי בהחלטתו מיום 29.7.1986, הן "בתאריך 21.12.1979נפגע התובע תוך כדי עבודתו בגבו. בתאריך 27.12.1979אושפז בבית-החולים בילינסון עקב כאבי הגב ועבר סדרות של בדיקות, והוחלט לנתח אותו בגבו לשם הוצאת דיסק. ניתוח זה נעשה בתאריך .15.1.1980לאחר כמה ימי מנוחה בבית נתקף התובע שוב בכאבים ושוב אושפז בבית-החולים בילינסון, שוב עבר סדרות של בדיקות ולבסוף הוחלט לנתח אותו, וניתוח זה בוצע בתאריך .29.4.1980 כל התקופה הנ"ל שכב התובע בבית-החולים מבלי יכולת כמעט לזוז, וזאת עקב כאבים בלתי פוסקים. התובע שוחרר מבית-החולים בתאריך 16.5.1980אחרי שחל שיפור מה במצבו. לאחר כל זאת הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בתאונת עבודה, והתביעה נתקבלה. לתובע נקבעו כ-% 20נכות לצמיתות. במהלך 1981עד ינואר 1982ניסה להשתלב בעבודה, ואמנם הצליח באופן חלקי. בינואר 1982לאחר הרבה נסיונות וטיפולים, אושפז התובע פעם שלישית בבית-החולים בילינסון, והוחלט לנתח אותו שוב בתאריך 18.2.1982נותח ובוצע קיבוע של עמוד השדרה באיזור התחתון. לאחר ניתוח זה שכב התובע בבית-החולים עד תאריך .4.3.1982בתאריך זה שוחרר כאשר כולו מגובס בגבס יחד עם רגלו השמאלית, באשר ההוראות הן לשכב בבית ללא תזוזה כלשהי במשך 6חודשים. התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכיר בתופעה זו כהחמרה, ואמנם המוסד לביטוח לאומי הכיר בכך, ונקבעו לו % 100נכות זמנית מינואר 1982עד אוגוסט 1982, ולאחר מכן כ-% 36לצמיתות. בתאריך 4.6.1982הרופא האורטופד אישר לתובע לרדת ממיטתו. בתאריך זה ירד התובע בפעם הראשונה, ואז דידה על רגל אחת לראות את מכוניתו החדשה. כאשר פתח את המכונית להתבונן בה לבדיקה נתקף בכאבים חזקים בליבו. בשארית כוחותיו עלה לביתו, כ- 25מדרגות לערך, ונלקח לבית-החולים בלינסון. שם אובחן כי לקה באוטם שריר הלב". .3טענתו של המערער היתה כי בהיותו "נתון בגבס בכל גופו ובהיותו בימי אי-כושר בעבודה, לקה באוטם שריר הלב כתוצאה מהמאמץ שקשור במצבו (ויש) לראות באוטם כתאנת עבודה". .4בית-הדין מינה יועץ-מומחה רפואי בכדי לשמוע ממנו אם קיימת אפשרות של קשר ישיר או אפילו עקיף "בין החבלה והאוטם שהופיע שנתיים וחצי לאחר מכן". תשובת המומחה היתה שהמאמץ של ירידה במדרגות, אחרי שכיבה ממושכת עלול להיות מאמץ חריג בשביל הלב. ברם, נוכח נתוני הסיכון שהיו במערער, לא היה לאותו מאמץ אלא תפקיד מסייע בהשוואה עם נתוניו האישיים, אשר להם תפקיד מכריע בהופעת האוטם. .5בית-הדין פסק כי בגלל הטענה שיש להכיר באוטם כתאונת עבודה בפני עצמה (ולא כהסתבכות עקב טיפול רפואי בגין תאונת עבודה), שומה היה על המערער להראות שההליכה במדרגות ביום 4.6.1982היתה פעולה הקשורה לעבודה ("עקב"). דא עקא שאין לומר כי הירידה במדרגות כדי לראות מכונית חדשה היה לה קשר איזה שהוא לעבודה. כמו כן נפסק שאין להקיש מעניינו של פרץ מסעוד (דב"ע לב/38- 0[1]) על המקרה דנן, מפני שהלה נפגע בדרכו לקבל טיפול רפואי בקשר לתאונת עבודה קודמת, והוחלט להכיר במקרה כתאונת עבודה "עת נותנים את הדעת להוראות החוק בדבר עזרה וטיפול רפואי ונעזרים, לעניין הפירוש, גם בפסיקה זרה..." (שם [1], בע' 37). בית-הדין קמא סיים את דבריו, בהעלותו מהרהורי ליבו כי "יכול שבמקרה זה אף לא היה צורך למנות מומחה רפואי ולהציג לו את השאלה בדבר הקשר בין שתי התאונות". .6צדק בית-הדין קמא בהרהוריו. השאלה כפי שעמדה לפניו, והעומדת עתה לפנינו, היתה משפטית גרידא. הטענה שאוטם שריר הלב היווה לכשעצמו תאונת עבודה, פוטרת מהצורך להידרש לשאלה שמא מדובר ב"פגימה חדשה" כמשמעותה בתקנה 36לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- .1956מה גם שהמערער ניסה את מזלו בכיוון זה, ונבדק ב- 25.5.1987בידי ועדה רפואית במסגרת תקנה 36הנ"ל, ונקבע כי "אין החמרה הקשורה בתאונה מ-27.12.1979". .7חוזרים איפוא לשאלה האם בתאונת עבודה, במשמעותה בסעיף 35לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, עסקינן? התשובה, על פני הדברים ומלכתחילה היא - לא. האירוע התאונתי לא בא "תוך כדי ועקב העבודה". ואף לא במובנה המורחב של נוסחה זו, כפי שנתפרשה בעניין פרץ מסעוד, שבו נדונה כאמור תאונה אגב טיפול רפואי בתאונה קודמת. בענייננו אפשר שהיו מגיעים לתוצאה אחרת אילו הוכח שהמערער הוצרך לרדת במדרגות ביתו, לצורך עניין הקשור בעבודה. אך לא כך היה. .8הערעור נדחה. אין צו להוצאות.רפואהדמי מחלההתקף לב / אוטם שריר הלב