חוק ייעוץ השקעות (חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה - 1995) נכנס לתוקפו באוגוסט 1995. יש לציין כי הצורך בקיום פיקוח על סוכנים וסוחרים בניירות ערך נידון כבר בשנות ה- 60 על ידי וועדת ידין. בשנת 78' דנה וועדת הכלכלה של הכנסת במצב הבורסה ושוק ההון. הוועדה קבעה כי בפני הציבור לא עומד המידע הדרוש בתחום ההנפקה, הייעוץ והמסחר והמליצה על רישום יועצים בהשקעות ניירות ערך. אולם, המלצה זו לא קודמה בהליכי חקיקה. הצורך בהסדר הייעוץ הודגש גם מספר שנים לאחר מכן, בדין וחשבון של וועדת החקירה לעניין ויסות מניות הבנקים, וועדת בייסקי. ועדה זו המליצה על חקיקת חוק שיאסור מתן ייעוץ בהשקעות פיננסיות בידי מי שלא קיבל רישיון לכך. אולם, גם הצעה זו לא יצאה מהכח אל הפועל. וועדה נוספת, וועדת גבאי, מונתה בשנת 85'. בשנת 94' פורסמה הצעת חוק ממשלתית חדשה אשר עברה לטיפולה של וועדת הכספים של הכנסת. הצעת החוק התקבלה בסופו של דבר בשנת 95'. לסקירה מפורטת ראה בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נ' שר האוצר. במסגרת פסק דין זה הבהיר כב' הנשיא ברק כי החוק מסדיר את העיסוק בייעוץ עיסקאות ואת העיסוק בייעוץ השקעות. החוק מטיל חובות אימון וזהירות ואף מסדיר מצבים של ניגוד עניינים; הסדרים באשר לחובות סודיות; הסדרים באשר להחזקה וניהול נפרדים של נכסי הלקוח; חובת רישום של כל עיסקה וחובת דיווח ללקוח. בסעיף 21 לפסק הדין נאמר כלהלן: "התכלית המונחת ביסוד חוק תיקי השקעות היתה להסדיר את העיסוק בניהול תיקים (ובייעוץ השקעות - עניין שלא עומד בפנינו). הצורך להסדיר תחום זה בא בשל ההתפתחות הרבה שחלה בשנים האחרונות בשוק ההון בישראל. התפתחות זו הביאה בעקבותיה לריבוי אפשרויות ההשקעה הפתוחות בפני המשקיעים והתעניינותם הגוברת בתחום זה. נוצר מצב, שבו ציבור המשקיעים נזקק יותר ויותר להדרכה וייעוץ, תוך העברת ניהול תיקי ההשקעות למומחה בדבר. העדר הסדר יצר מציאות, שבה גורמים שאינם עונים לדרישות מינימאליות של התאמה וכשירות פעלו בתחום ניהול תיקי ההשקעות. ... מנהל תיקים בלתי מיומן עשוי להסב ללקוחותיו נזק רב. הוא עלול לאיין את השקעותיו של הלקוח.... הוא עלול לנצל לרעה את ההרשאה שהוענקה לו. מטרת החוק להבטיח, שהשירות של ניהול תיקי ההשקעות יהיה מהימן ומכוון להיטיב עם הלקוח. תכליתו של החוק, להביא לכך שהשירות של ניהול תיקי השקעות יינתן על ידי גורם כשיר ובעל השכלה ורמה נאותה. החקיקה נועדה להגן גם, בין היתר, על ציבור של משקיעים לא מתוחכמים השמים מפתחם במנהלי תיקים." כדי ליישם תכלית זו קבע החוק הוראות שונות באשר לרישוי מנהלי תיקים, אשר פורטו בפרק ב' לחוק. פרק ג' נושא את הכותרת "חובות אימון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים". סעיף 11 קובע חובת אימון כללית וסעיף 12 קובע את הצורך להתאים את הייעוץ אשר ניתן על ידי בעל רישיון לצרכיו ולהנחיות של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי ואת שאר נסיבות הצריכות לעניין. הקביעה בסעיף 13 באשר לצורך לערוך הסכם בכתב בין בעל הרישיון לבין הלקוח, באה למעשה כדי להבטיח את מילוי הוראות סעיף 12 ואת אפשרות הבדיקה והפיקוח על קיום הוראות סעיף זה. סעיף 13 קובע באופן מפורש את הנושאים שיש לכלול בהסכם אשר נערך בכתב עם הלקוח. סעיף זה מפנה לציון ההנחיות והצרכים של הלקוח כפי שנקבע בסעיף 12, קביעות בדבר ביטול ההתקשרות, שכר והחזר הוצאות ודרך מתן ההוראות. עוד נקבע בסעיף 13 כי הסכם בין מנהל תיקים ובין לקוח חייב לכלול יפוי כח, אשר מפרט את היקף הסמכות ושיקול הדעת שנותנים למנהל התיקים; אפשרות לקבל אשראי; הוראות לעניין סוג ניירות הערך אשר יכללו בתיק ההשקעות או מתן שיקול דעת למנהל התיקים. כמו כן, נקבע כי פרטי הלקוח וכן הצרכים וההנחיות של הלקוח יעודכנו בכל עת שיודיע הלקוח על השינוי בהם, והעתק ממסמך העדכון יימסר ללקוח. ייעוץ השקעותהשקעות