האם ניתן לחזור מ"הסכמה דיונית" ?

בית המשפט פסק כי בכל הנוגע לפן של הסכמה דיונית, הלכה היא כי אין קדושה בהסכם דיוני ובית המשפט רשאי להרשות לבעל דין לחזור בו מההסכם אם קיים טעם לכך. (ראה, א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי,תשס"ט-2009, עמ' 311-312). במקרה הנדון טרם הסתמכו הצדדים על ההסכמה ולאור הטענה לטעות בפן ההסכמי בין המבקש לבא כוחו אין זה ראוי לכפות עליו לעמוד בהסכמתו הלכאורית. זאת ועוד, מעיון בעמדתה של המלומדת ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, תשס"ה - 2005, עמ' 57,231,413 עולה כי רישום בפרוטוקול יכול וייחשב כהסכם בוררות, אולם שעה שמונה בורר מסויים אשר מסרב לקבל על עצמו בוררות אין מנגנון למינוי בורר אחר. (השווה בנוסף רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרויקטים (בנייה) 1989 בע"מ נ' מצפה כנרת 1995 בע"מ, פ"ד נו(5) 156 בדבר הצורך בהסכמה ברורה לפנייה לבוררות אשר מגבילה את הזכות לפנות אל בבית המשפט). קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חזרה מהסכמה דיונית: 1. המבקש, התובע בת.א. 1206/08, והנתבע בת.א. 1702/09 יחד עם רעייתו, הגיש ביום 18/12/11, בקשה והודעה דחופה בדבר חזרתו מהסכמתו לבוררות ובקשה למינוי מומחה, רו"ח, כמומחה מטעם בית המשפט. עסקינן, בשתי תביעות נוגדות אשר נוהלו במסגרתן הליכי מקדמיים בפני כב' השופט גיל דניאל, הוגשו תצהירים וחוות-דעת ובית-המשפט סירב למינוי מומחה חלופי בדיון מיום 13/01/11. יובהר, כי בהחלטה מיום 04/01/10, מונה מומחה מטעם בית-המשפט ובהחלטה משלימה מיום 24/01/10 מונה רו"ח יהודה בר-לב, כמומחה מטעם בית-המשפט. מאחר, והתעוררו מחלוקות בנוגע לשכ"ט המומחה, וכן בנוגע למסמכים אשר לא הועברו לו, ביקש המומחה לשחרר אותו מתפקידו וכך נעשה. ביום 30/10/11, התקיים דיון בפני כב' השופט גיל דניאל, במסגרתו הסכימו הצדדים להצעת בית-המשפט לפיה, כלל המחלוקות בין הצדדים תתבררנה בהליך של בוררות בפני כב' השופט בדימוס חמדני. בהתאם ניתנה החלטה אשר עיכבה את ההליכים והעבירה את הדיון לבוררות בפני כב' השופט חמדני. ביום 17/11/11, הגיש המבקש בקשה דחופה לקביעת דיון ומינוי מומחה מטעם בית-המשפט מהטעם כי כב' השופט חמדני הבהיר לצדדים כי לא יקבל עליו את ניהול הבוררות. לאור הודעה זו, ניתנה החלטת כב' השופט דניאל ביום 20/11/11 בה קבע כי יש למנות בורר אחר והמליץ לצדדים לגבש הסכמות בדבר זהותו ובהעדר הסכמה תנוהל הבוררות בפני המוסד הישראלי לבוררות עסקית. בהתאם, להחלטה זו, הגיש המבקש ביום 14/12/11, הודעה על אי הסכמה לבוררות מוסכמת ובקשה להפניית הצדדים לבוררות במוסד הישראלי לבוררות עסקית וזאת על סמך התכתבות בין ב"כ הצדדים במסגרתה ניסו לגבש זהות של בורר חלופי. בשלב זה, התיק עבר לטיפולו של כב' השופט אלון רום, למרות שאין בתיק החלטה ברורה הפותחת את התיק לאחר שהיה אמור להסגר עקב הפנייתו לבוררות בפני כב' השופט חמדני. בפועל, התיק עבר לטיפולו של כב' השופט רום ונותר כתיק פתוח במערכת. המשיבים הגיבו ביום 25/12/11, והסתמכו על החלטת כב' השופט דניאל מיום 20/11/11 כקובעת כי תתנהל הבוררות במוסד לבוררות עסקית. ביום 12/01/12, השיב המבקש כי הסכמתו לבוררות היתה רק בפני כב' השופט חמדני, ויש לראות את החלטת כב' השופט דניאל כהמלצה בלבד, לפנות לבוררות במוסד הישראלי לבוררות עסקית. עוד הבהיר ב"כ כי בקשתו להפנות את הצדדים למוסד לבוררות עסקית נבעה בשל אי הבנה בינו לבין המבקש עצמו, והטעות תוקנה בבקשה מתאימה בדבר חזרת המבקש מהסכמתו לדיון הבוררות. למען הסר ספק, הוגשה ביום 18/12/11 הבקשה דנן והצדדים התייצבו בפני ביום 20/02/12 והבהירו עמדתם. 2. המשיבים עדיין נכונים לקיים דיון בוררות ואינם מתנגדים לחילופין, למינוי מומחה מטעם בית-המשפט. לשיטתם, יש לחייב את המבקש לקיים את הבוררות נוכח הצהרותיו ובקשתו לבית-המשפט להפנותו לבוררות במוסד הישראלי לבוררות. בעמדתם של המשיבים נסמכים על ע"א (ת"א) 591/78 משרד הלאומי לתיירות - ליטורל - קונסטנסה נ' "תור עולם" בע"מ, מארגני טיולים, פ"מ, לט (2) 388, שם נפסק כי כאשר מהסכמת הצדדים לא משתמע כי הסכימו רק על בורר מסויים, ניתן למנות בורר חלופי גם אם נקבו בשם של בורר. המבקש מטעמו, סבור, כי נוכח העובדה שרכיב ההסכמה הינו מהותי לקיום בוררות, אין מקום לכפות עליו התדיינות בבוררות, שעה שהסכמתו הייתה לפנות לשופט חמדני בלבד, וההודעה על ההסכמה לבוררות במקום אחר, הינה תולדה של אי הבנה בינו לבין בא-כוחו. דיון והכרעה: 3. לאחר שמיעת הבהרות הצדדים ועיון בטענותיהם, לא מצאתי כי נסיבות העניין, מאפשרות או מצדיקות לכפות על המבקש להעביר הדיון בשתי התובענות התלויות ועומדות לבוררות. יובהר כי הודעת המבקש על הסכמה לבוררות הוגשה מטעמו בלבד ולא מטעם גב' פלדמן רחל ודי בטעם זה, כדי למנוע את העברת ההליך כנגדה לבוררות. גם לגופו של עניין, הן מהפן של הוראות חוק הבוררות והן מהפן של הסכמות דיוניות, לא ראוי לכפות על המבקש התנהלות בבוררות. ההסכמה בדיון מיום 30/10/11, היתה לפנות לבוררות בפני כב' השופט חמדני. אומנם הצדדים לא ציינו כי מבוקש לפנות רק אליו, אולם הדבר משתמע במפורש מגדר ההסכמה. אין להרחיב את ההסכמה הדיונית לכדי הסכם בוררות מפורש לכל דבר ועניין ויש להשאיר הסכמות דיוניות כאמור במסגרת מוגדרת וברורה. על הסכמה לבוררות להיות מפורשת ולפיכך, לא מצאתי כי היה מקום להחלטה מיום 20/11/11, אשר בה נקבע כי תתנהל בוררות בפני המוסד הישראלי לבוררות עסקית. בפועל, לא ניתנה החלטה מפורשת המורה על העברת העניין לבוררות כאמור. אכן, המבקש מסר הודעה ממנה משתמע כי מסכים הוא לבוררות חלופית כאמור, אולם, בנסיבות העניין, ולאור פער הזמנים הקצר בין הסכמתו להודעתו כי מדובר בטעות, יש לאפשר לו לחזור בו מההודעה הדיונית ולא מצאתי מקום לחייבו לדבוק בה. בכל הנוגע לפן של ההסכמה הדיונית, הלכה היא כי אין קדושה בהסכם דיוני ובית המשפט רשאי להרשות לבעל דין לחזור בו מההסכם אם קיים טעם לכך. (ראה, א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי,תשס"ט-2009, עמ' 311-312). במקרה הנדון טרם הסתמכו הצדדים על ההסכמה ולאור הטענה לטעות בפן ההסכמי בין המבקש לבא כוחו אין זה ראוי לכפות עליו לעמוד בהסכמתו הלכאורית. זאת ועוד, מעיון בעמדתה של המלומדת ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, תשס"ה - 2005, עמ' 57,231,413 עולה כי רישום בפרוטוקול יכול וייחשב כהסכם בוררות, אולם שעה שמונה בורר מסויים אשר מסרב לקבל על עצמו בוררות אין מנגנון למינוי בורר אחר. (השווה בנוסף רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרויקטים (בנייה) 1989 בע"מ נ' מצפה כנרת 1995 בע"מ, פ"ד נו(5) 156 בדבר הצורך בהסכמה ברורה לפנייה לבוררות אשר מגבילה את הזכות לפנות אל בבית המשפט). גדר הסכמות המבקש לא היו מפורשות וברורות דיין לצורך כפייתו להמשך דיון בבוררות. פועל יוצא הוא, כי אין מקום להפנות את הצדדים לבוררות. מינוי מומחה מטעם בית-המשפט: 4. לאחר עיון בכתבי הטענות וחוות הדעת מטעם הצדדים, יש מקום למינוי רו"ח אשר יחקור את התנהלותה של הנתבעת 2, בר-עם עמבר בע"מ, לרבות בדיקת כל המסמכים הקשורים לסכסוך נשוא התביעות, בכל הנוגע לפעילות בפרוייקט נמל כרמל בשנים 2007 - 2009. ב"כ הצדדים יפנו למומחה תוך 30 ימים, בצירוף חוות-הדעת, כתבי הטענות והתצהירים. בהתאם להסכמת ב"כ התובע, לא ידרוש הוא מסמכים נוספים למעט מסמכים אשר המומחה מטעם בית-המשפט יבקש מהצדדים לצורך השלמת חוות דעתו. בניגוד לעמדת עו"ד אשור, לא מצאתי כי התביעה בת.א. 1702/09, נמצאת מחוץ לגדר סמכותו של רו"ח, כמומחה מטעם בית-המשפט. התביעה האמורה מתייחסת להתחשבנות הנובעת מניהול הפרוייקט המשותף ועל רו"ח להתייחס בחוות-דעתו, גם לטענות החשבונאיות הנובעות מכתב תביעה זה. המומחה מתבקש תוך 30 ימים, מפניית הצדדים, להודיע לבית-המשפט מה היא עלות שכרו הצפויה נוכח היקף העבודה הנדרש. ב"כ הצדדים מתבקשים, ככל שניתן, לגבש שאלות ברורות אשר יועברו להכרעת המומחה. הצדדים ישאו בשכ"ט המומחה בחלקים שווים ולצורך כך יפקיד כל צד בקופת בית-המשפט, בשלב זה, סך של 10,000 ₪, בתוספת מע"מ, תוך 15 יום מהיום.הסכמה דיוניתשאלות משפטיות