ככלל,משנתן בית הדין לעבודה את פסק הדין בהליך,סיים בית הדין את מלאכתו ואין לו סמכות ליתן הבהרות או פירושים לאמור בפסק הדין. (ראו: דב"ע נג/ 3-96 ראיק יוסף ח'מיס - karl ludvik berthold ואח' ,פד"ע כו 260-259,255 ). אחד החריגים לאמור נוגע לסעיף 81 לחוק. סעיף 81 לחוק בתי המשפט ,החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה,תשכ"ט - 1969 , נועד לאפשר לבתי הדין לתקן טעויות בנושאים אשר הם היו ערים להם בעת הדיון,אך נשמטו באקראי בעת כתיבת פסק הדין ואשר התיקון יבטא בצורה ברורה את אשר בעליל התכוון מלכתחילה בית הדין לאמר (ראה: דב"ע נא/ 3-60 עטאללה בלוט - עזרא לוי ובניו בע"מ ואח' ,פד"ע כג 411-410,409 ) . קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טעות חישוב בפסק דין בית דין לעבודה: 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת בן-יוסף;תיק עיקרי 003829/98 ) מיום 12.11.1998. 2. המשיב ,שעבד במבקשות כמפקח רכישה לפוליסות ביטוח חיים כשנתיים,עד שפוטר, הגיש כנגדן תביעה כספית ,לתשלום פיצויי פיטורים ,הודעה מוקדמת ,יתרת עמלות מפקח והפרשות לביטוח מנהלים. לטענתו, היה על המבקשות לבצע את ההפרשות לפיצויי פיטורים ממלוא שכרו,כאשר השכר הורכב משכר בסיס שהיווה כעשרה אחוז מהשכר הכולל ו-תשלום בגין עמלות. מכאן,הכנסתו החודשית היתה בסך של 14,278 ש"ח. לעומת זאת ,לטענת ב"כ המבקשות משכורתו החודשית של המשיב הוגדרה בהסכם העסקה ועמדה על סך של 1,900 ש"ח ומעבר לכך שולמו לו תמריצים ובונוסים כתוספת למשכורת. 3. בית הדין האזורי (השופטת בן יוסף ונציגי ציבור אדמתי ושגיא; תב"ע נג/ 3-829 ) ,בין היתר,קיבל את גרסתן של המבקשות בכל הנוגע להפרשות לפיצויי פיטורים ,בין היתר,הן לאור הסכם העסקה שנחתם בין הצדדים,לפיו המשכורת ו-התמריצים והבונוסים כתוספת למשכורת, נקבעו בסעיפים נפרדים והן לאור ההלכה ,כי בונוס ותמריץ אינם חלק מהשכר אלא תוספת שמותנת ברמת התפוקה. בהמשך קיבל בית הדין קמא את תביעת המשיב לתמורת הודעה מוקדמת וקבע ,כי על המבקשות לשלם למשיב תמורת הודעה מוקדמת בשיעור שכר החודש הממוצע בסך של 14,278 ש"ח. בנוסף,חויבו המבקשות בתשלום פיצויי פיטורים בסך של 28,556 ש"ח ( 2*14,278 ). 4. א. על פסק דין זה הוגשו מספר בקשות. ב"כ המבקשות הגיש שתי בקשות לתיקון טעות שנפלה בפסק הדין, מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ,תשמ"ד- 1984 (להלן: החוק). התיקונים המבוקשים התייחסו לחיובן של המבקשות בתשלום הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים ,אותם יש להעמיד,לטענתן,על הסכומים כדלקמן: א. בגין הודעה מוקדמת- על שיעור משכורתו החודשית של המשיב ,כפי שנקבעה על-ידי בית הדין קמא בסך של 1,900 ש"ח ,במקום הסך של 14,278 ש"ח,כפי שנפסק על-ידי בית הדין קמא. ב. בגין פיצויי פיטורים- על סך של 3,800 ש"ח ,במקום הסך של 28,556 ש"ח. ב. בית הדין קמא דחה את הבקשות,מהטעם שהתיקונים שהתבקשו אינם בגדר "טעות קולמוס" (עב 141163/98,עב 122823/98 ). ג. ב"כ המבקשות הגיש בקשה נוספת "למתן החלטה בבקשה הנוספת לתיקון טעות קולמוס",בה נטען, כי לאור האמור בתגובת ב"כ המשיב, כי חישוב השכר לצורך פיצויי פיטורים הינו סכום הבסיס בלבד,יש להורות על תיקון פסק הדין בנקודה זו לאור האמור בסעיף81 (ב) לחוק. ד. בית הדין קמא דחה בקשה זו ,מהטעם כי "אין מקום לתיקון המבוקש בדרך של טעות קולמוס". על החלטה זו בקשת רשות הערעור שלפני. 5. ב"כ המבקשות חזר בבקשה על טענותיו,כפי שפורטו לעיל והוסיף,כי טעה בית הדין קמא בהחלטתו כי אין לו סמכות לתקן פגם שנפל בפסק הדין,חרף הקביעות המפורשות בפסק הדין גופו,העומדות בסתירה מוחלטת לחיוב המבקשות בסיום פסק הדין. ב"כ המשיב מתנגד לבקשה ועיקר טענתו הוא,כי אין המדובר בטעות קולמוס אלא בהבחנה ברורה וחדה שביצע בית הדין קמא,בין הבסיס לפיו היה על המבקשות להפריש מדי חודש לביטוח מנהלים (הפרשות לפיצויי פיטורים להבדיל מפיצויי פיטורים) ותגמולים לבין הבסיס שעל-פיו יש לשלם פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. 6. לאחר עיון בבקשה על נספחיה,בהחלטות נושא הבקשה ובתגובה שהוגשה ,אני מחליט ,כי אין ליתן רשות ערעור. 7. הטעמים להחלטתי: א. ככלל,משנתן בית הדין קמא את פסק הדין בהליך,סיים בית הדין את מלאכתו ואין לו סמכות ליתן הבהרות או פירושים לאמור בפסק הדין. (ראה: דב"ע נג/ 3-96 ראיק יוסף ח'מיס - karl ludvik berthold ואח' ,פד"ע כו 260-259,255 ). אחד החריגים לאמור נוגע לסעיף 81 לחוק. סעיף 81 לחוק ,החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה,תשכ"ט - 1969 , נועד לאפשר לבתי הדין לתקן טעויות בנושאים אשר הם היו ערים להם בעת הדיון,אך נשמטו באקראי בעת כתיבת פסק הדין ואשר התיקון יבטא בצורה ברורה את אשר בעליל התכוון מלכתחילה בית הדין לאמר (ראה: דב"ע נא/ 3-60 עטאללה בלוט - עזרא לוי ובניו בע"מ ואח' ,פד"ע כג 411-410,409 ) . ב. במקרה דנן, בית הדין קמא התייחס בפסק דינו לנושא הבסיס לחישוב זכאותו של המשיב לתשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. המחלוקת הקיימת בנושא זה בין בעלי הדין הינה מהותית ואינה נופלת בגדר "טעות" כאמור בסעיף 81 לחוק. ג. שינוי האמור בפסק הדין שניתן על-ידי בית הדין קמא יכול ויתבצע רק בפסק הדין שינתן על-ידי בית דין זה בהליך הערעור (ע"ע 300351/98 ). 8. סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. תיקון פסק דיןבית הדין לעבודה