משטרת ישראל הודיעה כי לא ביצעה את פקודת המאסר, נוכח העובדה שהנאשם נמצא על ידי רופא משטרתי כ"בלתי כשיר למעצר". קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כשירות רפואית למעצר: 1. ביום 7.2.2005, הורשע הנאשם וביום 11.10.2005, נגזר דינו בתיק זה ע"י מותב אחר. במסגרת גזר הדין, נידון הנאשם בין השאר, לתשלום קנס בסך 40,000 ₪ או 200 ימי מאסר תמורתו. הנאשם לא שילם את הקנס אשר מאז נוספה לו תוספת פיגורים וכיום עומד חובו על סך כ - 122,620 ₪. 2. ביום 21.9.2010 הורה כב' השופט ברסלר-גונן כי נוכח אי תשלום הקנס ייאסר הנאשם ל - 200 יום. 3. פקודת מאסר למשך 200 יום, חתומה ע"י כב' השופט ברסלר גונן, הועברה למשטרת ישראל. 4. ביום 9.2.2012, הודיעה משטרת ישראל כי לא ביצעה את פקודת המאסר, נוכח העובדה שהנאשם נמצא על ידי רופא משטרתי כ"בלתי כשיר למעצר". 5. עיון במסמכים שצורפו להודעת המשטרה ובהודעת המשטרה גופא, מעלה כי משטרת ישראל נפלה לכלל טעות באי ביצוע פקודת המאסר, שכן, לא התייחסה אל פקודת המאסר כאל מאסר פלילי, אלא כאל פקודת מאסר מכוח חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967, ופעלה על פי הוראות סעיף 74 יז' (ג) לחוק: "74יז.  (א) צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה: (1) ... (2) ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב; (3) ... (4) ... (5) .... (ב) לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, ומנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה. (ג) לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים - בטל הצו. (ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי-הביצוע. (ה) צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות20 . סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר [תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשס"ח, התשס"". 6. תימוכין לכך ניתן למצוא בעובדה שנשלחה אל בית המשפט "הודעה בדבר אי ביצוע צו מאסר/צו הבאה", החתומה על ידי רפ"ק שלמה אלחרר, קצין הוצל"פ נגב, אשר מוענה אל לשכת ההוצאה לפועל בבית משפט השלום בבאר-שבע, והחלה במילים "בהתאם להוראות סעיף 74 (ב) לחוק ההוצל"פ, נמסרת בזאת הודעה לביצוע צו מאסר/הבאה של החייב". אל ההודעה הנ"ל נלווה מזכר של רס"ר ישראל עובדיה רכז הוצל"פ נגב, אשר אף הוא מוען ללשכת ההוצל"פ בבית משפט השלום בבאר-שבע, ובו נכתב: "בהתאם לסעיף 74 יז' (ג) לחוק ההוצל"פ, מאחר ולא ניתן היה לבצע את צו המאסר...". 7. כאמור לעיל, משטרת ישראל לא הבינה את פקודת המאסר. פקודת המאסר הוצאה מכוח הוראות סעיף 71 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (א) הקובע: "בית המשפט הדן אדם לקנס רשאי להטיל עליו מאסר עד 3 שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו...". 8. פקודת המאסר במקרה דנן נובעת מהוראות סעיף 71 לחוק העונשין התשל"ז 1977, ואיננה פקודת מאסר במסגרת חוק ההוצל"פ ועל כן ההתייחסות אל פקודת המאסר, הינה במסגרת ההליך הפלילי. 9. משנדון אדם למאסר בהליך פלילי, לרבות מאסר מכוח סעיף 71 לחוק העונשין, הדרך היחידה בה ניתן לשחררו ממאסר בשל סיבות בריאותיות הינה במסגרת הוראות סעיף 7 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001: "(א) הועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו, לאחר ששקלה חוות דעת של רופא, אם בשל חולניותו ימיו ספורים או אם בשל חולניותו המשך שהותו במאסר יסכן את חייו באופן ממשי. (ב) הועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו, שחרור זמני לפרק זמן שלא יעלה על חצי שנה, לאחר ששקלה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (א) ומהטעמים האמורים באותו סעיף קטן, ורשאית היא להאריך את השחרור לתקופות נוספות שלא יעלו על חצי שנה כל אחת; תקופת שחרור לפי סעיף קטן זה תיחשב במנין תקופת מאסרו של האסיר, אלא אם כן קבעה הועדה אחרת. (ג) בבואה להחליט על שחרור על-תנאי לפי סעיף זה, תשקול הועדה גם שיקולים של טובת הציבור, לרבות שלום משפחתו של האסיר ושלום נפגע העבירה ומשפחתו. (ד) החלטה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכולה, במקרים דחופים, להינתן בידי יושב ראש הועדה, ומשניתנה כך, יהיה תוקפה לתקופה של 30 ימים בלבד, אלא אם כן אושרה ההחלטה בידי הועדה לפני תום תקופה זו. (ה) בסעיף זה - "אסיר" - מי שנגזר עליו עונש מאסר, לרבות מי שבית משפט החליט לגביו כי יישא את עונש המאסר בעבודת שירות, לפי הוראות סימן ב'1 בפרק ו' לחוק העונשין, ובלבד שהחל לשאת את עונשו; "מאסר" - לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס; (ההדגשה שלי י.ע) "רופא" - רופא שנכלל ברשימה שקבע לענין זה המנהל הכללי של משרד הבריאות ושפורסמה ברשומות." 10. כאמור לעיל, הסמכות לשחרורו של הנאשם נתונה לוועדת השחרורים של שב"ס, במסגרת הוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א - 2001 כמפורט לעיל וזאת לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס. למעלה מן הצורך ראוי לציין, כי גם הפסיקה הכירה בכך: בע"פ 5492/02 - פלוני נ' מדינת ישראל. תק-על 2003(4), 1583 נקבע: "אין ספק כי שהייה בבית-האסורים אינה מוסיפה רוב בריאות לאסיר, בוודאי כך לאסיר חולה, אלא שלא עלה בידי המערער להראות כי לא יזכה לקבלת טיפול רפואי נאות בבית-הסוהר או כי המשך שהותו בבית-הסוהר עלולה לסכן את חייו". בע"פ 449/11 - ששון חג'ג' נ' מדינת ישראל . תק-על 2011(2), 2568 נקבע: "בטרם סיום יוער, כי נתנו ליבנו לטענות המערער בדבר מצבו הרפואי והנפשי. מצב זה, אמנם מצער, אך אין בו כדי להוות נימוק להפחתה מעונש המאסר שהוטל עליו. כפי שמתחוור מן התסקיר המעדכן שהוגש בעניינו ומן המסמכים שהובאו בפנינו על ידי הצדדים, שירות בתי הסוהר ערוך ומוכן, בעת הנוכחית, לתת מענה הולם לצרכיו הטיפוליים והשיקומיים. מכל מקום, וככל שיחפוץ בכך, יוכל המערער לפעול בעניין זה במסלול הקבוע בסעיף 7 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001. לעת הזו, כל שנוכל הוא לבקש את תשומת לב שירות בתי הסוהר למצבו הרפואי והנפשי של המערער". בע"פ (תל-אביב-יפו) 71951/07 - רוני שוורץ נ' מדינת ישראל . תק-מח 2008(3), 2726 נאמר: "כבר מצינו בפּסיקה לא-מעט דברים אודות זה שמצב רפואי לקוי של נאשם, איננו מונע את עֲנישתו במאסר בפועל. כל עוד יכול שירות בתי-הסוהר להעניק לְנאשם הלוקה בבריאותו, אפילו מצבו קשה, את כל הטיפול הדרוש לו במִתקניו, אין מצב רפואי שכזה יכול להווֹת מחסום מפּני עֲנישה של מאסר בפועל. עם זאת, מובן הוא, כי מצב רפואי לקוי, כִּכלל, יכול להימנוֹת במניין השיקולים לקוּלא, שבגדר שיקולי העֲנישה של נאשם פלוני." (ההדגשה אינה במקור - ד"ב) (ת"פ (מחוזי ת"א) 40072/02 מדינת ישראל נ' מיירה (טרם פורסם, , 2.6.2005) (להלן - פרשת מיירה)). על פני הדברים - אימץ בית משפט קמא את קווי המיתאר דלעיל, כאשר הטיל על שוורץ תקופת מאסר תוך התחשבות במצבו הרפואי לעניין אורכה. אלא, שהסניגור טוען לאי-מסוגלות שירות בתי הסוהר "להעניק למערער את הטיפול הרפואי והסיעודי לו הוא נזקק לשם מניעת פגיעה ממשית בבריאותו ולשם מניעת קיצור מהותי של תוחלת חייו". שעל כן, לשיטתו - לא ניתן לשלוח את שוורץ לריצוי מאסר... ... אין ספק כי על רשויות הכלא לתת את מלוא תשומת הלב, לבעיותיו של שוורץ, להבטיח כי הוא יקבל טיפול המשמר את מצבו ומונע קיצור תוחלת חייו. אם יסברו הגורמים הרלוונטיים בשב"ס כי המשימה מעבר ליכולותיהם יוכלו להפעיל את סמכותם לפי הוראות סעיף 16 לפקודת שירות בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, המאפשר את העברת האסיר לבית חולים ממשלתי. בנוסף, ניתן יהיה לפעול מכוח סעיף 7(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001," 11. מן המקובץ עולה, כי עם כל ההתחשבות במצבו הרפואי של הנאשם, משטרת ישראל לא הייתה רשאית, שלא לבצע את פקודת המאסר. ככל שהנאשם סובל מבעיות בריאותיות, עליו לפעול במסגרת הוראות חוק שחרור ממאסר על תנאי ולפנות אל וועדת השחרורים. 12. סוף דבר, אני מורה למשטרת ישראל לבצע את פקודת המאסר, לאסור את הנאשם ולהביאו למתקן שב"ס לריצוי מאסרו. 13. שלטונות שב"ס יתנו דעתם למצבו הרפואי של הנאשם במסגרת תנאי כליאתו וידאגו ליתן לו את הטיפול הראוי במסגרת השירותים הרפואיים הניתנים על ידי שב"ס.מעצררפואה