מה עושים במקרה של עורך דין שלא מטפת בתיק של לקוח במשך הרבה זמן ? האם ניתן לקבל בחזרה את שכר טרחת עורך דין שלא מקדם את התיק ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזר שכר טרחת עורך דין שלא מטפל בתיק: פתח דבר התביעה המונחת בפני, הינה תביעה כספית להשבת שכר טרחת עורך דין בסך 34,100 ₪, ששילמו התובעות לנתבע בגין טיפול משפטי בתביעת נזקי גוף. רקע עובדתי אין מחלוקת בין הצדדים בדבר העובדות הבאות: התובעת 1 הינה אמה של התובעת 2, קטינה, הסובלת מאז לידתה מנכות קשה. במהלך חודש דצמבר 2005, פנו התובעות לנתבע, עורך דין במקצועו, על מנת שייצגן ויטפל עבורן בהגשת תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית ונזקי גוף שנגרמו בעטיה לתובעת 2 במהלך לידתה ובסמוך לה. ביום 22.12.05, נחתם בין התובעת והנתבע הסכם שכר טרחה (להלן - ההסכם). בהסכם נאמר, בין השאר: "שכר-הטרחה המוסכם: 5,000 $ +20%". עוד נאמר בהסכם באשר לאופן תשלום שכר הטרחה: "5,000$ מראש. בנוסף -הסך 20% מכל סך שיתקבל, כמפורט לעיל (עשרים אחוז)". ההסכם צורף כנספח א לתצהיר עדותה של התובעת 1. במעמד החתימה על ההסכם ובהתאם לסכום שנקבע בהסכם לתשלום מראש, מסרה התובעת 1 לנתבע, על חשבון שכר הטרחה, המחאה בסך 27,000 ₪, שזמן פרעונה היה 10.1.06. העתק ההמחאה צורף כנספח ב לתצהיר עדותה של התובעת 1. כנגד ההמחאה הוציא הנתבע קבלה/חשבונית, אשר צורפה כנספח א לתצהיר עדותו של הנתבע. אין מחלוקת כי ההמחאה נפרעה. ביום 7.1.07, יותר משנה לאחר החתימה על ההסכם, הודיעה התובעת 1 לנתבע על ביטול ההתקשרות ביניהם ועל העברת הטיפול בענין לעורך דין אחר (להלן - הודעת הביטול). בהודעת הביטול דרשה התובעת 1 מהנתבע החזר מלוא שכר הטרחה ששולם על ידה לנתבע, כאמור לעיל. העתק הודעת הביטול צורף כנספח ג לתצהיר עדותה של התובעת 1. ביום 4.2.07 דחה הנתבע את דרישת התובעת 1 להחזר שכר הטרחה. העתק מכתבו של הנתבע צורף כנספח ד לכתב התביעה. סירובו של הנתבע להשיב לתובעות את שכר הטרחה הוא העומד בבסיס התביעה שבפני. טענות הצדדים התובעות טוענות, כי הנתבע הציג עצמו כבעל נסיון בטיפול בתביעות רשלנות רפואית, בעוד שבפועל הנתבע נעדר נסיון שכזה. לטענת התובעות, בחלוף יותר משנה ממועד החתימה על ההסכם התברר להן, כי הנתבע טרם עשה דבר לקידום הטיפול בתביעה. לפיכך, הודיעו התובעות לנתבע על ביטול ההתקשרות עמו. בנסיבות אלו,עותרות התובעות להשבת מלוא שכר הטרחה ששולם על ידן לנתבע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ובסך 34,100 ₪. מנגד, הנתבע טוען, כי טרם החתימה על ההסכם הסביר לתובעת 1 והדגיש בפניה, כי שכר הטרחה אינו רק באחוזים לפי תוצאות התביעה, כי אם גם תשלום סכום מוסכם מראש. עוד טוען הנתבע, כי יחד עם עובדי משרדו טיפל גם טיפל בתביעה. בין השאר, נערכו פגישות ושיחות עם התובעת 1, נאסף החומר הרפואי בקשר לארועים נשוא התביעה, החומר הרפואי נקרא וסודר ואף נערכו עשרות פניות טלפוניות למומחים רפואיים במטרה לאתר מומחים שיסכימו ליתן חוות דעת רפואית בקשר לתביעה. לטענת הנתבע, איסוף החומר הרפואי הינו תהליך שאורך מספר חודשים והתובעת עודכנה כל העת על ההתפתחויות בתיק. ממשיך הנתבע וטוען, כי הסיבה בגינה לא ניתן היה להתקדם בהגשת תביעה לבית המשפט נעוצה בהתנהלותה של התובעת עצמה. במהלך אוגוסט-ספטמבר 2006, התובעת לא נענתה לפניית הנתבע להכין כספים לשם תשלום לרופאים המומחים. התובעת ביקשה מהנתבע לשאת בשכר המומחים או להסתפק באחוזי שכר טרחה מתוצאות התיק ולהשיב לה את שכר הטרחה, שכבר שולם, על מנת ששכר המומחים ישולם מתוך סכום זה. הנתבע סירב לדרישות אלה של התובעת, והודיע לה, שהסכם שכר הטרחה יעמוד על כנו ולא ישונה. הנתבע טוען, כי משרדו היה מוכן לקיים באופן מלא את התחייבויותיו כלפי התובעת, אלא שסירובה של התובעת לשאת בתשלום שכר המומחים, כאמור לעיל, והנחתה המוטעית כאילו לכאורה לא נהוג לגבות שכר טרחה מראש בתביעות מסוג זה, הם שהובילו את התובעת לאי התקדמות התביעה ולהפסקת ההתקשרות עם הנתבע. דיון והכרעה התובעות הודיעו לנתבע על ביטול ההסכם הואיל ולטענתן הנתבע לא קידם כלל את הטיפול בתביעתן. הוראת סעיף 9(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, קובעת: "משבוטל החוזה, חייב המפר להשיב לנפגע את מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך; והנפגע חייב להשיב למפר את מה שקיבל על פי החוזה, או לשלם לו את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה היתה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך". אחת התוצאות של ביטול חוזה הינה, איפוא, השבה. על מטרת ההשבה, עמד בית המשפט בע"א 741/79, כלנית השרון השקעות ובנין בע"מ נ' הורביץ, פד"י לה(3)533, 540, שם נאמר: "מטרת ההשבה היא למנוע התעשרות שלא כדין. כל עוד עמד החוזה בתוקפו, החזיק כל צד כדין במה שקיבל על פי החוזה. משבוטל החוזה, שוב אין צידוק לכך, ועל כן יש להביא להשבה ... בכך נבדלת תרופת ההשבה מתרופת הפיצוי. הראשונה באה למנוע התעשרות שלא כדין, והיא מופעלת במקום שתחושת המצפון והיושר ... מחייבת השבה ... ואילו האחרונה באה לפצות על נזק". בתא"מ(ת"א)53007/08, גויטע נ' זוארץ, טרם פורסם, , בסעיף 21.2 לפסק הדין נאמר: "כך גם ביחסי עורך דין-לקוח. עקרון זה של דיני חוזים, חובת ההשבה המוטלת גם על נפגע, חלה גם על הסכמי שכר טרחה, דוגמת הסכם השכ"ט נשוא תביעה זו. באם מבוטל הסכם שכר טרחה נוכח הפרתו, עלול עורך הדין להתחייב בהשבת שכר טרחה ששולם לו עד לביטול החוזה. בכך לא שונה עורך הדין מכל צד אחר לחוזה. מובן שהיקף ההשבה ייקבע לפי נסיבות העניין. אין זהות בין מצב בו הופסק ייצוג לקוח על ידי עורך דינו זמן קצר לאחר שהחל למצב בו הופסק הייצוג לאחר תקופה ממושכת או לאחר שבוצעו פעולות רבות. יישום עקרון ההשבה ביחסי עו"ד-לקוח תלוי בנסיבות אך העיקרון - חל גם חל" (ההדגשה אינה במקור - נ"ש). ומן הכלל אל הפרט. בין הצדדים שבפני נטושה מחלוקת באשר לעצם הזכות להשבה. התובעות טוענות, כי הינן זכאיות להשבת מלוא סכום שכר הטרחה ששולם על ידן לנתבע בהעדר כל תמורה מצדו, בעוד שהנתבע סבור, כי פעל למען טיפול בתיק וקידומו ועל כן אין מקום לחייבו בהשבת הסכום ששולם לו. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וראיותיהם ושמעתי את עדיהם, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. אינני מקבל את טענת התובעת 1, ולפיה הנתבע לקח ממנה את כספה "כשלא היה שום דבר", כפי שטענה בבית המשפט (עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 27), כמו גם דברי התובעת 1 בהמשך (עמ' 7 לפרוטוקול, שורה 32): "ביקשתי את הכסף חזרה כי לא עשית כלום בתיק". דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם הראיות, שהציג הנתבע בדבר העבודה, שנעשתה בתיק על ידי הנתבע ואנשי משרדו. הנתבע העיד, כי במהלך חצי השנה הראשונה השקיע עשרות שעות, הן בישיבות עם התובעת והן בפניות למוסדות הרפואיים לשם איסוף חומר רפואי. עוד העיד הנתבע אודות פניות טלפוניות רבות למומחים רפואיים בנסיון לאתר מומחים שיסכימו ליתן חוות דעת (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 19.1.10, שורות 6-8 ושורות 26-31). הנתבע הציג דרישה בכתב מיום 26.3.06 למרכז רפואי שניידר בחתימת הנתבע, לקבלת כל החומר הרפואי הנוגע לתובעת 2 - מוצגים ת/1 - ת/2. לתצהיר עדותו צירף הנתבע התכתבויות נוספות, גם עם מרכז רפואי רבין, במטרה לקבל חומר רפואי אודות התובעת 2 (נספחים ג, ד1-ד3, ה2-ה3). עוד צירף הנתבע לתצהיר עדותו רשימות שנערכו בכתב ידה של עו"ד רויטל עומר ממשרדו, המתעדות שמות מומחים רלוונטיים לתיק ודרכי התקשרות עמם- נספחים ו1-ו2 לתצהיר. בנוסף, הגיש הנתבע שלושה קלסרים עבי כרס - נספחים ז1-ז3,הכוללים חומר רפואי רב, שנאסף על ידי משרדו של הנתבע ביחס לתובעת 2. הנתבע העיד, כי קרא את המסמכים (כ-1,500 עמודים) בעיון, הדגיש את הטעון הדגשה וציין הערות בצד. כל זאת על מנת לשלוח את החומר הרלוונטי לרופאים (עמ' 10 לפרוטוקול, שורות 22-24). עיון בקלסרים אלו אכן מעלה, כי במסמכים שונים סומנו במדגש דברים, כגון: אבחנות, ממצאים ושאר פרטים שונים. תימוכין נוספים לעבודה שנעשתה בתיק, כמתואר על ידי הנתבע, מבקש הנתבע למצוא בעדותה של עו"ד רויטל עומר (להלן - עו"ד עומר), אשר עבדה בתקופה הרלוונטית כעו"ד שכירה במשרדו של הנתבע (סעיף 1 לתצהיר עדותה של עו"ד עומר). עו"ד עומר העידה על שיחות שקיימה עם התובעת 1, ביניהן שיחה אחת ארוכה במיוחד בה סיפרה לה התובעת 1 על כל מהלך ההריון והלידה ( עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 8-10). עוד העידה עו"ד עומר על שיחות, שניהלה עם המומחים ועל הזמן שהקדישה לסידור החומר שהתקבל, מיונו לפי נושאים קריאתו והדגשת הנושאים הרלוונטיים (עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 15-17; עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 27-28). עו"ד עומר איננה משמשת עוד כעו"ד במשרדו של הנתבע אלא עובדת כעורכת דין עצמאית, ואין לה כיום קשר עם הנתבע (עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 27-28). בנסיבות אלו נראה, כי משהו נעשה בתיק, אך השאלה הנשאלת היא, מה היקפו של אותו "משהו", והאם חלק זה של העבודה בוצע כדבעי באופן המזכה את הנתבע בשכר תמורתו. אכן עו"ד עומר העידה, כי אין לה יותר שום קשר עם הנתבע, כאמור לעיל. למרות זאת יש לבחון היטב גם את עדותה, ולבדוק האם ניתן לקבל כל דבריה ככתבם וכלשונם. עו"ד עומר העידה על שיחות טלפוניות שניהלה עם מומחים על מנת לקבל הצעות למתן חוות דעת (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 24-25). טענה זו בדבר שיחות עם מומחים רפואיים לא גובתה בתרשומות של אותן שיחות טלפון. מה שהוצג בפני היו רשימות שמיות של רופאים שונים, הכתובות בכתב יד. לא צויין תוכן ההתקשרות והשיחה עם אותו מומחה. לנוכח ריבוי שמות הרופאים, ואילו אכן היו מתנהלות שיחות כה רבות, יש להניח, כי הצעתו של כל רופא היתה מצויינת בכתב על מנת למנוע שכחה ובלבול. תרשומת שכזו לא הוצגה בפני, ובכך יש כדי לעורר ספק בדבר הטענה אודות ההתקשרות והשיחות עם מומחים רבים. יצויין, כי עו"ד עומר אישרה בעדותה, כי אין בידיה תיעוד אודות הפניה למומחים, ואין היא זוכרת שמם של המומחים אליהם פנתה (עמ' 13 לפרוטוקול, שורה 18). עו"ד עומר העידה, כי קראה את החומר הרפואי הרב שהתקבל. בהקשר זה יצויין, כי העדה אישרה, שלא קראה את כל החומר הרפואי בעיון רב, וזאת מחמת העדר השכלה רפואית מתאימה, "גם אם הייתי קוראת לא הייתי מבינה כי אין לי השכלה רפואית" (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 27-28). אינני אמור לדון עתה בצורך בקראיה מעמיקה של החומר הרפואי בטרם יועבר למומחה שייבחר. מכל מקום, קריאה שטחית של החומר הרפואי על ידי מי שאינו אמון על מושגים רפואיים, לא אמורה לארוך פרק זמן כה רב, כפי שמנסה לטעון הנתבע. על כן אין בה כדי להצדיק את העיכוב הממושך. בנוגע לפניות לקבלת חומר רפואי, יש לתת את הדעת לעובדה, שהפניה המוקדמת ביותר שהוצגה בפני נעשתה רק כשלושה חודשים לאחר החתימה על ההסכם. לא מצאתי אסמכתאות בכתב לפניות מוקדמות יותר. קשה להבין פשרו של עיכוב זה והתמהמהות הנתבע במשלוח הדרישה לקבלת החומר הרפואי. החומר הרפואי התקבל רק ביום 27.9.06, כפי שעולה ממכתב הלוואי, שבראש נספח ז1 לתצהיר עדותו של הנתבע. אין בתיק שום עדות לפניה כלשהי מצידו של הנתבע לבית החולים, עלמנת לברר פשר העיכוב שבקבלת החומר הרפואי, וזאת למרות החודשים הרבים שחלפו עד לקבלתו. מסקנת הדברים, כי אין לראות בטיפולו של הנתבע בעניינן של התובעת משום קיום של ההסכם. ההתמהמהות הרבה והבלתי מוסברת בטיפול, כאשר לאחר יותר משנה ממועד החתימה על ההסכם טרם הוחל בהכנת חוות דעת רפואיות, ואף טרם הועבר החומר הרפואי לבדיקה מעמיקה של מומחה רפואי כלשהו, מהווה הפרה של ההסכם מצידו של הנתבע. הנתבע תולה את האשמה בעיכוב בתובעת 1. הוא טוען, כי זו סירבה "להכין כספים לרופאים המומחים המיועדים", ומכאן חל העיכוב בטיפול בתיק (סעיפים 18-19 לתצהיר עדותו של הנתבע). התובעת מכחישה זאת מכל וכל (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 16-17; עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 21-22). הנתבע לא הציג שום פניה בכתב לתובעת לתשלום שכר טרחת המומחים ושום אסמכתא התומכת בטענתו של הנתבע בדבר סירובה של התובעת לשאת בתשלום זה. נהפוך הוא. במכתב תשובה של הנתבע מתאריך 4.2.07 (נספח ד לכתב התביעה) להודעת הביטול של התובעת, נאמר בסעיף 8: "בנוסף, הובהר לך בתקופה זו שלאחר קבלת החומר הרפואי יש לדאוג לחוו"ד רפואיות מטעמנו לצורך הגשת התביעה המשפטית". זאת ותו לא. בשום מקום במכתב, הנתבע לא מעלה טענה כלשהי אודות העדר שיתוף פעולה מצידה של הנתבעת. בנסיבות אלה, אינני מקבל את גירסת הנתבע ולפיה העיכוב בקידום התיק נבע ממחדלי התובעת. לו הדברים היו אכן כך, היו ודאי מוצאים ביטוי במכתב תשובתו הנ"ל של הנתבע. יתירה מכך, על איזו "הכנה" של כסף מדובר, כאשר עוד טרם נמצא המומחה הרפואי, שאמור לתת את חוות דעתו. יש, איפוא, לבחון את שאלת זכאותו של הנתבע לשכר עבור פעילותו לנוכח אופן ביצוע הפעילות, כמתואר לעיל. נראה, כי הותרת הסך של 5,000 $ במלואו בידי הנתבע, יביא להתעשרות הנתבע שלא כדין. מאידך נראה, כי הנתבע זכאי לתגמול כלשהי עבור העבודה שבכל זאת בוצעה. יש, איפוא, צורך לאמוד את שכרו הראוי של הנתבע תמורת עבודתו זו. בע"א 9282/02, יכין חקל בע"מ נ' יחיאל, פד"י נח(5)20, 27-28 נאמר: "קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק, דרך קביעתו של השכר הראוי ושיעורו אינם בגדר ידיעה שיפוטית ועל בית המשפט לקובעם על בסיס הראיות המובאות בפניו ... בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח; את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות; את שוויו של הענין מושא השירות; את המוניטין של עורך הדין ..." העבודה שבוצעה, כפי שעולה מחומר הראיות שהונח בפני היתה מצומצמת למדי מבחינת היקפה ופרק הזמן שהוקדש לביצועה. אין מדובר בעבודה מורכבת, הדורשת מיומנות מקצועית רבה מדי. לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה, נחה דעתי, כי עם ביטול ההסכם, היה הנתבע זכאי לשכר בסך השווה ל-2,500 ₪, כאשר סכום זה כולל מע"מ. את יתרת הסכום על הנתבע להשיב לתובעות. סוף דבר הנתבע ישלם לתובעות לתובעות סך של 24,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 10.1.06, מועד התשלום על ידי התובעות. בנוסף ישא הנתבע בהוצאות התובעות. כמו כן ישא בשכר טרחת עורך דינן בסך 4,300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. שכר טרחת עורך דיןשאלות משפטיותשכר טרחהלקוחותעורך דין