מהו שכר מולן ?

מהו שכר מולן ? לא כל "שכר עבודה", הוא "שכר מולן" כמשמעו בחוק הגנת השכר. מעצם ההגדרה של "שכר מולן" בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, למדים, כי יכול ויכול להיות שכר עבודה שהגיע כבר מועד תשלומו ועל כן מהווה הוא חוב של המעביד לעובד, במשמעות הרגילה שבמשפט האזרחי, אך אם לתשלומו של אותו שכר עבודה לא נקבע מועד בסעיפים 9 עד 12 לחוק, או לפי הסעיפים 13 או 14 לחוק - לא יהיה אותו שכר עבודה, שכר מולן" (דב"ע לה/3- 1, בע' 231). במקרה הרגיל, השכר נחשב מולן אם משולם הוא לאחר היום התשיעי בחודש העוקב. מכאן שהפרשות לקרן השתלמות נחשבות " שכר מולן", אם אינן משולמות לקופת הגמל תוך 30 ימים מתום החודש שבו קשורות ההפרשות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות עניינית בתביעה להחזר מס שנוכה מקרן השתלמות: הנשיא (גולדברג): 1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הרין האזורי בחיפה (השופט הראשי כנפי ז"ל אב-בית-הדין; ה"ה רוזנטל ואליצור - נציגי ציבור; תב"ע מז/139-2), אשר דחה מחוסר סמכות עניינית את תביעת המערער נגד המשיבה להחזר מס שניכתה מכספי קרן ההשתלמות. אחרי מתן פסק-דינו של בית-הדין האזורי, וטרם שמיעת הערעור, החזירה נציבות המס למערער את המס שנוכה ממנו, בצרוף הפרשי הצמדה, כך שהמערער צמצם תביעתו לפיצויי הלנה בלבד. 2. אחרי שמיעת הערעור ניתנה ההחלטה כדלקמן: "א) תוך כדי התיעצות לקראת הכנת טיוטת פסק-הדין עלתה השאלה אם תשלומים המגיעים לעובד מ"קרן השתלמות", דוגמת זו הקיימת ברפא"ל, דהיינו קרן המתנהלת "בצורה חשבונית" על-ידי יחידת המשכורת של הגוף, היא "קופת גמל" כמשמעה בחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 (להלן - חוק הגנת השכר), והאם תשלומים ממנה לחבר הם "שכר מולן", או "קצבה מולנת"; ב) במלים אחרות - אף אם יש לבית-דין זה סמכות, ואף אם יזכה המערער בטענתו הבסיסית - היהיה זכאי לפיצויי הלנה מכוח החוק, או שמא הזכאות על החיוב, בגין אי-תשלומן במועד, היא להפרש הצמדה וריבית בלבד, ומאחר שאותם כבר קיבל (ממס ההכנסה), לא יהיה המערער זכאי לסכום כל שהוא". המערער השיב כי לדעתו הסכומים בקרן ההשתלמות התקציבית "דוגמת זו הקיימת ברפא"ל הם בחזקת 'שכר עבודה' לכל דבר, ולכן אי תשלומם במועד מהווה הלנת שכר לפי חוק הגנת השכר". המערער הסתמך על האמור בד"נ 9/85. רפא"ל השיבה כי אין הקרן "קופת תגמולים" כמשמעות הדיבור בחוק הגנת השכר, ואם אכן התשלומים ממנה לזכאים הם בחינת שכר עבודה, אין הם "שכר מולן, כמשמעו בחוק הגנת השכר". 3. דינו של הערעור להידחות לגופו, בין אם התשלומים שהקרן מבצעת הם "שכר עבודה", ובין אם הם תשלום מקופת גמל, כמשמעה בחוק הגנת השכר. 4. לא כל "שכר עבודה", הוא "שכר מולן" כמשמעו בחוק הגנת השכר. הצריך לענייננו, בסעיף ההגדרות (סעיף 1) שבחוק הגנת השכר, הוא: "שכר מולן" - שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע: "היום הקובע" - היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16(ב), לפי העניין, ולגבי עובד שירות בעבות משק לפי סימן ב' 1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז- 1977- היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור". לא תמצא בסעיפים 9, 10, 13, 14 ו-16(ב) לחוק כל מועד לתשלום מקרן השתלמות תקציבית; משכך הדבר, אף אם בשכר עסקינן - אין הוא "שכר מולן", ואין פיצויי הלנת שכר בגין האיחור בתשלומו. "מעצם ההגדרה של "שכר מולן" בסעיף 1לחוק הגנת השכר, למדים, כי יכול ויכול להיות שכר עבודה שהגיע כבר מועד תשלומו ועל כן מהווה הוא חוב של המעביד לעובד, במשמעות הרגילה שבמשפט האזרחי, אך אם לתשלומו של אותו שכר עבודה לא נקבע מועד בסעיפים 9 עד 12 לחוק, או לפי הסעיפים 13או 14לחוק - לא יהיה אותו שכר עבודה, שכר מולן" (דב"ע לה/3- 1, בע' 231). מאחר שהעובד קיבל, כאמור, את הסכומים שנוכו ממנו בצרוף הפרשי הצמדה, אין הוא זכאי לכל תשלום נוסף. 5. אף אם קרן ההשתלמות האמורה היא "קופת גמל", אין התשלומים ממנה בחינת "קצבה מולנת", מאחר ש"קצבה", לעניין הלנה, היא, מכוח סעיף 16 לחוק, "קצבת פרישה, קצבת נכות או קצבת שאירים", ורק הלנתם של אלה גוררת תשלום פיצויי הלנה. תשלומים מ"קרן השתלמות" אינם בחינת קצבה מולנת. 6. הערעור נדחה, איפוא, מאחר שהדחיה אינה מנימוקי המשיבה בטיעוניה בערעור, ישא כל צד בהוצאותיו.שאלות משפטיותהלנת שכר