קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הטוקסיקולוגיה: בפניי בקשת הנתבע למנות מומחה רפואי נוסף מתחום הטוקסיקולוגיה. התובע הינו בעל חברה להדברה ועובד בתחום זה מאז שנת 1968. במסגרת עבודתו, הוא נחשף לחומרים כימיים שונים כמפורט במוסכמות שהגישו הצדדים. בשנים האחרונות החל התובע להתלונן על כאבים בחזה ולסבול משיעול. משנת 2005 עבר התובע, בהוראת רופאיו, לעבודה משרדית, ללא מגע עם חומרי הדברה, או בפיקוח בטשח, שם נחשף לחומרי ההדברה באופן מינורי בלבד. מאז חלה הטבה בשיעול ובכאבי החזה. בחודשים 9-10/07, בשל עומס במקום החדש, נדרש התובע לעבוד בריסוס בחלק מימי שישי בחודשים אלו, כשעתיים או שלוש בכל פעם. במהלך ריסוסים אלו התובע עשה שימוש בחומר Cypermethrin. תוך כדי הריסוס הוא החל להרגיש צריבות, אשר נרגעו רק לאחר מספר ימים, ואז התחיל התובע לסבול משיעול וקוצר נשימה ולחץ בחזה. בית הדין מינה, על פי הסכמת הצדדים, מומחה לצורך מתן תשובה לשאלות הבאות: א. ממה סובל התובע? ב. האם קיים קשר סיבתי בין חשיפתו של התובע לחומרים הכימיים השונים לבין מחלת הראיות ממנה הוא סובל? ג. האם בנסיבות המתוארות, מחלת הריאות ממנה סובל התובע הינה מחלת מקצוע, ולחילופין, האם מדובר בפגיעה על פי תורת המיקרו טראומה? המומחה שמונה הינו פרופ' דב היימר, מומחה למחלות ריאה. בחוות דעתו מיום 19.11.09 חיווה המומחה את דעת כי התובע סובל ממחלת ריאות אינטרסטיציאלית שבתחילתה היתה בחומרה בינונית אך בעקבות טיפול והימנעות מחשיפה לחומרי ריסוס, חלה בה הטבה. כפי שהוסבר, מחלה אינטרסטיציאלית של הריאות שייכת למשפחה רחבה מאוד של מחלות עם גורמים שונים ובחלקם איננו יודיעם את הגורם ובחלקם - ניתן לאתר את הגורם כמו חשיפה מקצועית. המומחה קבע כי בעניינו של התובע היתה חשיפה לחומר ריסוס כנגד מזיקים שהתובע נחשף אליו ובעקבותיו הופיעו תסמיני המחלה - שיעול וקוצר נשימה, שלוו בתצלום חזה פתולוגי ותפקודי ריאה שהדגימו מחלה אינטרסטיציאלית. ביופסיה הדגימה שינויים שיכולים להתאים ל-Extrinsic hypersensitivity pneumonitis - שינויים שנגרמים עקב חשיפה לחומר חיצוני. המומחה ציין כי לאורך ציר הזמן - אחרי הוצאת התובע מחשיפה לחומר וטיפול עם סטרואידים סיסטמיים - חל שיפור ניכר במצבו וכל המדדים - רווי חמצן ונפחי ריאה - השתפרו. המומחה קבע כי להערכתו מדובר על מחלת מקצוע - חשיפה לחומר ריסוס. לאחר שהומצאה לנתבע חוות דעתו של פרופ' היימר, הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף מתחום הטוקסיקולוגיה. בית הדין החליט כי אין למנות מומחה נוסף בטרם ימוצה הליך הפניית שאלות הבהרה למומחה. לבקשת הנתבע (מיום 21.4.10), הופנו לפרופ' היימר שאלות הבהרה (ביום 29.4.10) ולאחר שניתנו תשובותיו לשאלות אלו (ביום 18.6.10) חזר הנתבע וביקש (ביום 18.10.10) מינוי מומחה נוסף מתחום הטוקסיקולוגיה, ולחילופין הפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה. יצויין כי בינתיים הגיש התובע סיכומים בתיק אך הוא הסכים להארכת מועד להגשת בקשת הנתבע למינוי מומחה. נימוקי הבקשה למינוי מומחה שמומחה למחלות ריאה אינו בעל מומחיות מספקת כדי לחוות דעה בשאלת זיהוי החומר הספציפי, ככל שקיים, שגרם למחלת התובע, ונדרש במקרה זה מינוי של מומחה בעל מומחיות וידע בטוקסיקולוגיה קלינית וסביבתית. כמו כן, טוען הנתבע כי תשובות המומחה שהמונה לשאלות ההבהרה אינן מלאות ואינן מניחות את הדעת, ואינן מניחות את האצבע על עובדות רפואיות שיש בהן כדי להכריע אם קיים קשר סיבתי בין חשיפת התובע לחומרי ריסוס לבין מחלתו, אלא מסתמך על סברות והנחות ולא על ידע קונקרטי חד משמעי. התובע מתנגד לבקשה וטוען כי המומחה השיב לכל השאלות שנשאל. כמו כן, טוען התובע כי הנתבע ידע, בעת שמונה פרופ' היימר, כי תחום מומחיותו הוא תחום מחלות הריאה, והנתבע לא יישמע בטענה שתחום מומחיות זה אינו מספיק לאחר שניתנה חוות דעת שאינה תומכת בעמדת הנתבע בתיק. לאחר עיון בשאלות ההבהרה ובתשובות המומחה, בבקשת הנתבע ובתגובת התובע, החלטתי להיעתר לבקשת הנתבע ולהורות על קבלת חוות דעת של רופא בעל מומחיות בטוקסיקולוגיה. להלן נימוקיי: יש טעם בטענת התובע כי היה ראוי להעלות את הטענה בדבר הצורך בחוות דעת של מומחה בתחום הטוקסיקולוגיה בטרם מונה פרופ' היימר. למרות זאת, לגופו של עניין, מקובלת עלי טענת הנתבע כי יש הצדקה עניינית לשמוע עמדת מומחה בעל מומחיות בתחום הטוקסיקולוגיה בתיק זה, שעניינו השפעת חומרים מזיקים על מחלת הריאות של התובע. מומחיות זו מתייחסת באופן ישיר לשאלת הקשר בין חשיפה לחומרים מסויימים לבין פתולוגיה מסויימת, ואף שסביר שגם מומחה לריאות עשוי להיות בעל ידע באטיולוגיה של מחלות הריאה בהן הוא מתמחה, נראה כי קיים ערך מוסף לקבלת עמדת טוקסיקולוג בשאלה זו, שהיא בתחום הצר של מומחיותו. כמו כן, מקובלת עלי טענת הנתבע כי תשובות פרופ' היימר לשאלות ההבהרה אינן מלאות. כך למשל, בתשובות ההבהרה הבהיר פרופ' היימר שהחומר Cypermethrum הוא זה שגרם למחלת התובע (על פי העובדות המוסכמות, השימוש בחומר זה נעשה בחודשים 9-10/07). בתמיכה למסקנתו, היפנה המומחה, כבר בחוות דעתו הראשונית, לתגובת התובע להטבה שחלה במצבו של התובע בהפסקת החשיפה לחומר והטיפול בסטרואידים סיסטמיים. הוא נתבקש בשאלות ההבהרה לנמק את קביעתו כי לאחר הפסקת החשיפה לחומר וטיפול עם סטרואידים סיסטמיים חל שיפור ניכר במצבו של התובע, תוך התייחסות לתוצאות בדיקות תפקודי ריאה מיום 6.1.08 לפיה לא חל כל שינוי במצבו של התובע בהשוואה לבדיקה זהה שנערכה לו ביום 13.11.07 ולבדיקת רופא מיום 4.2.08. בהתייחס לכך, השיב פרופ' היימר בתשובותיו לשאלות ההבהרה: "הנתונים בתיק הרפואי מדגימים שיפור מדהים בתיפקודי הריאות של התובע. למעשה הבדיקות האחרונות כמעט תקינות הן מבחנת רווי החמצן והן מבחינת נפח החיוני של הריאה. מדוע את ה מתייחס לתאריך 6.1.08. הנתונים בתיק ממשיכים גם לתאריכים מאוחרים יותר". לדעתי, פרופ' היימר לא התייחס לטענת הנתבע לפיה אין שינוי בין תוצאות בדיקת תפקודי ריאה בין בדיקה מיום 13.11.07, סמוך לאחר הפסקת החשיפה ל-Cypermethrum, לבין 6.1.08. המשקל המצטבר של הצורך הענייני בשמיעת מומחה לטוקסיקולוגיה בתיק זה והעדר התייחסות של פרופ' היימר לטענת הנתבע בדבר העדר שינוי בתוצאות תפקודי הריאה של התובע בין 13.11.07 ל-6.1.08, מצדיק קבלת בקשת הנתבע למינוי מומחה נוסף. בנוסף לכך, בית הדין אף סבור כי יש טעם בהצגת שאלות הבהרה נוספות לפרופ' היימר. השאלות שהצגתן מוצדקת הן השאלות בסעיפים 7(א) ו-7(ב) ו-7(ד) לבקשת הנתבע. פרופ' היימר כבר השיב לשאלה שבסעיף 7(ג) לבקשת הנתבע ונימק את עמדתו בדבר הבסיס הרפואי לקביעתו. בהתאם לכך, בדעת בית הדין למנות מומחה - יועץ רפואי מתחום הטוקסיקולוגיה כמומחה נוסף בתיק זה, וכן להפנות לפרופ' היימר שאלות הבהרה נוספות, כאמור בסעיף 13 לעיל. מאחר שברשימת המומחים של בית הדין אין מומחים לטוקסיקולוגיה, מתבקש הנתבע להציע שלושה שמות של מומחים, תוך 15 ימים. מתוך המומחים שיציע הנתבע, תינתן לתובע אפשרות להודיע מיהו המומחה המועדף עליו, תוך 15 ימים מיום שתוגש הודעת הנתבע, ולאחר מכן ימונה המומחה. על החלטה זו ניתן להגיש בקשה לרשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום המצאתה לצדדים. התובע מתבקש להודיע לבית הדין אם הגיש בקשה לרשות ערעור, שכן בית הדין לא ימנה את המומחה הנוסף כל עוד תלויים ועומדים הליכי ערעור. מומחה