ב"כ העותר פנה לקצינת האסירים במקום מעצרו של העותר וביקש לאשר לו מתורגמן ספציפי מטעמו להתלוות אליו לכלא, לפגישה עם העותר לצורך תרגום לשפה הסינית. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכנסת מתורגמן סינית לעובד זר שנמצא בבית כלא: העותר הינו עובד זר סיני. הוא עצור עד תום ההליכים בחשד לאונס, איומים תקיפה הגורמת חבלה ממשית ופציעה. משפטו מתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה בתאריכים 27.10.10 ו- 4.11.10 בפני הרכב והוא מיוצג על ידי עו"ד ירון דוד (ב"כ העותר). העותר דובר את השפה הסינית בלבד, בניב המיוחד לאזור מגוריו. בא כוחו איננו דובר את השפה הסינית. ב"כ העותר פנה לקצינת האסירים במקום מעצרו של העותר וביקש לאשר לו מתורגמן ספציפי מטעמו (להלן: "לין יולין") להתלוות אליו לכלא, לפגישה עם העותר לצורך תרגום. ב"כ העותר ציין כי המתורגמן הנ"ל הוא בן עירו של העותר ומדבר באותו ניב, מכיר את העותר והוא מוכן לסייע בהתנדבות. בנוסף, מסר ב"כ העותר פרטיהם האישיים של שני מתורגמים נוספים, במידה והמתורגמן הנ"ל לא יוכל להגיע. אחד משני המתורגמים הנוספים שהוצעו (עידן מאירוביץ) נושא דרכון ישראלי. ב-19.8.10 קיבל ב"כ העותר את תשובת שב"ס לפיה אושרה באופן חד פעמי כניסתו של המתורגמן עידן מאירוביץ נושא הדרכון הישראלי. לאחר שנתקבלה תשובת שב"ס התברר לב"כ העותר כי המתורגמן שאושר עתיד לנסוע לסין ביום 1.9.10. לפיכך פנה ב"כ העותר פעם נוספת לקצינת האסירים וביקש לאשר כניסתו לכלא של לין יולין ביחד עם ב"כ העותר, לצורך תרגום. קצינת האסירים מסרה בשיחה טלפונית לב"כ העותר כי אין באפשרותה "לאשר או לא לאשר" כניסת מתורגמן אחר (מעבר למתורגמן שאושר) והסמכות נתונה למחלקת בטחון מידע. סירובה של קצינת האסירים לאשר כניסתו של המתורגמן לין יולין לכלא, לצורך תרגום, הוא נושא העתירה שבפני. נטען בעתירה, כי זכותו של העותר להיפגש עם בא כוחו, כוללת בחובה גם את הזכות לממש זכות זאת וסירבו של המשיב לאפשר כניסתו של מתורגמן, לצורך קיום הפגישות בין העותר לבא כוחו מסכלת את זכותו של העותר להגנה ויכולתו של בא כוחו להגן עליו בהליך הפלילי. טוען ב"כ העותר, כי בקשתו סורבה מבלי שפורטו הנימוקים לסירוב והרושם הוא שההתנגדות מושתתת על העובדה שהמתורגמן המוצע הינו אזרח זר ומדובר בשיקול זר, שאיננו רלוונטי לעניין. ב"כ העותר מציין, כי שב"ס מוסמך לבצע את כל הבדיקות הדרושות לרבות בדיקות גופניות, בכניסתו וביציאתו של המתורגמן ואף לתצפת על מהלך הפגישה. בכתב התשובה טוען המשיב כי מאחורי ההחלטה שלא לאשר כניסתו של המתורגמן עומדים שיקולים ביטחוניים, המגובים בהוראת הפקודה וכי היותו של המתורגמן אזרח זר אינה מאפשרת לבדוק את פרטיו לצורך הערכתו. המשיב סומך טיעוניו על סעיף 12 (ד) לפקנ"צ 03.07.00 (פניתי לפקנ"צ לבדוק הוראת סעיף זה ולא מצאתי סעיף כזה. פניתי לפרקליטה גם במהלך הדיון וביקשתי הבהרה היא השיבה שהיא איננה חתומה על כתב התשובה ואיננה יכולה להסביר את הכתוב בו). בנוסף, טוען המשיב כי העביר לב"כ העותר רשימה שמית של מתורגמנים אשר אושרו על ידי המשיב ועל ב"כ העותר לבחור מתורגמן מתוך הרשימה המוצעת (לציין כי ב"כ העותר טען כי למרות האמור בכתב התשובה הוא לא קיבל רשימה כזאת. ב"כ המשיב אישרה כי אין בידיה רשימה כזאת). לטענת המשיב ההחלטה איננה פוגעת בזכויותיו של העותר ואין לומר כי אינה סבירה באופן המצדיק התערבותו של בית המשפט. לבקשתי, הוגש לי במהלך הדיון ביום 5.10.10 מסמך (החתום על ידי מפקד מחוז מרכז) המפרט את השיקולים להחלטת הסירוב וכעולה ממנו העובדה שהמתורגמן איננו אזרח ישראלי, לא מאפשרת בדיקה ואישור של ענף ביטחון שדה, כמתחייב על פי הפקודה. לדבריו, מדובר בהחלטה מקצועית הנסמכת על שיקולי ביטחון. להבנתי, המתורגמן שהציע ב"כ העותר לא נבחן על ידי קצין בטחון שדה וההחלטה לפוסלו איננה נסמכת על בדיקה כנדרש על פי הוראות הפקודה. לפיכך הטענה כי "מדובר בהחלטה מקצועית הנסמכת על שיקולי ביטחון" אין מאחוריה ולא כלום. נימוקי ביטחון כאלה לא פורטו לא בכתב התשובה ולא במסמך מיום 5.5.10. הטענה כי מדובר בשיקולי ביטחון תישמע ותישקל רק לאחר שיפורטו שיקולי הביטחון בכתב התשובה או במסמך חסוי לעיונו של בית המשפט. לא פורטו בפניי שיקולי הביטחון עליהם מבוססת החלטת הסירוב. הפקודה איננה פוסלת על הסף כניסתו לכותלי הכלא של תושב חוץ. סעיף 3ג' (2) שכותרתו "מבקרים שאינם חייבים ברישיון כניסה" מתיר ביקור אצל אסיר, בהתאם להוראות הפקנ"צ, של תושב חוץ שיזוהה בעזרת דרכונו. העותר עצור עד תום ההליכים מאז 21.5.10 ומשפטו קבוע להוכחות בפני הרכב בבית המשפט המחוזי בחיפה ב-27.10.10 וב- 4.11.10. למותר להוסיף כי בהעדר נימוקים סבירים המצדיקים איסור כניסתו של המתורגמן המבוקש לתוך כותלי הכלא, אין לדרוש מהעותר ובא כוחו לבחור מתורגמן מתוך הרשימה המוצעת. לעניין זכותו של כל אדם לייצוג משפטי יפים הדברים שנאמרו על ידי בית המשפט העליון בג"ץ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' השר לביטחון פנים ושירות בתי הסוהר, : "זכותו של אדם לקבלת שירותים משפטיים, ובכללה הזכות להיפגש עם עורך-דין והזכות להיות מיוצג על-ידיו, היא זכות יסוד, המגשימה את החירות המוקנית לו למנות לעצמו שלוח כרצונו, וכן את זכותו להליך הוגן (בג"ץ 6302/92 רומחיה נ' משטרת ישראל [12], בעמ' 212; בג"ץ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל [13]). חשיבותה של הזכות לקבלת שירותים משפטיים מודגשת מקום שהנזקק לייצוג הוא אסיר, בשל המגבלות החלות עליו במצב זה, וכן משום שאסיר, באשר הוא אסיר נדרש לא אחת להליכים בעלי אופי משפטי. אכן, כאשר עומדת על הפרק פגיעה בזכותו של אדם לקבלת שירותים משפטיים, המיתחם שבו נבחנת הפגיעה הוא מיתחם זכויות היסוד, ואמות המידה הפועלות במתחם זה הינן אמות מידה חוקתיות". סוף דבר, מכיוון שלא פורטו הנימוקים הביטחוניים והתיק קבוע להוכחות כבר ב-27.10.10 הגעתי למסקנה כי יש לקבל את העתירה ולאפשר כניסתו של המתורגמן לין יולין בליווי עורך הדין אל תוך הכלא לפגישה עם העותר, לצורך תרגום, במועדים עליהם יודיע ב"כ העותר מראש. אין באמור לעיל כדי לגרוע מסמכותו של שב"ס לבצע כל בדיקה (גופנית או אחרת) שימצא לנכון, על פי המקובל, כדי להבטיח את ביטחון המתקן והשוהים בו. החלטה זו תעמוד בתוקפה אלא אם תוך שלושה ימים יוגשו לבית המשפט הנימוקים המפורטים של שיקולי הביטחון ולו בדרך של מידע חסוי ותינתן החלטה אחרת על ידי בית משפט. מתורגמןסיןעובדים זרים