קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות לדון בתביעה נגד קופת גמל: פניי בקשה לאשר כתובענה ייצוגית תביעה שעילותיה הפרת חוזה, הפרת חובות הנאמנות ותום הלב, גזל - עלֿֿפי סעיף 52 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין) - ורשלנות. טענתה המרכזית של המבקשת היא שמשיבה 1 (להלן: המשיבה), אשר מציעה למכירה פוליסות ביטוח חיים הכוללות גם מרכיב חיסכון (,,ביטוח מנהלים''), נוטלת שלא כדין כספים מתוך הסכומים שמבוטחיה מפקידים אצלה. בשלב מקדמי של הדיון עורר בית המשפט מיזמתו את שאלת הסמכות העניינית לדון בתובענה, וביקש לשמוע את עמדות הצדדים בסוגיה. לאחר שעיינתי בתגובות שהוגשו לי שוכנעתי כי הסמכות נתונה בידי בית הדין לעבודה. אביא להלן את עיקרי הנימוקים: 1. עלֿֿפי חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה), לבית דין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות שעניינן יחסי עובד ומעביד, למעט תובענות שעילתן בפקודת הנזיקין (סעיף 24(א)(1) סֵיפה לחוק; לכלל זה חריגים, כפי שנראה עוד להלן). סמכותו של בית הדין רחבה יותר, והיא חלה גם על תביעות שקופּות גמל הן צדדים להן. סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה מורה: ,,לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - [...] (3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד[...]'' (ההדגשה אינה במקור) מלשון סעיף 24(א)(3) עולה כי בית הדין לעבודה קונה לו סמכות עלֿֿפי שני מבחנים: מבחן זהות הצדדים ומבחן מהות העילה. 2. זהות הצדדים. עלֿֿפי מבחן זה, כאשר הצדדים לסכסוך הם ,,חברים או חליפיהם'' או ,,מעבידים או חליפיהם'' מן העבר האחד ו,,קופת גמל'' מן העבר האחר, יידון העניין לפני בית הדין לעבודה. במקרה שלפניי המשיבה היא קופת גמל והמבקשת חברה בקופה. ואולם בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: חוק הגנת השכר), ,,קופת גמל'' מוגדרת כך: ,,[...] קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעביד והעובד או המעביד בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963[...]'' (ההדגשה אינה במקור) בהסתמך על הגדרתה דלעיל של קופת הגמל בחוק הגנת השכר, נפסק בתחילה כי הגם שהרֵישה לסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה מדברת ב,,תובענות של חברים'', בית הדין לעבודה אינו מוסמך לדון בתביעות שהגישו מי שאינם עובדים נגד קופת גמל מקום שלא עובדים או מעבידים הפקידו את התשלומים בקופה - והוא הדין בתביעות שהוגשו מטעם חברים באגודה שיתופית נגד קופת גמל (דיון [ארצי] מח/6-6 ברוכים - קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע כ 307, 311 [1989]; ראו עוד ע"א 658/86 קרן גמלאות של חברי אגד בע"מ נ' חסון [פורסם במאגרים, 1989]). ברם גישה זו הורחבה בע"א 7654/06 רוזנשטראוך נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (פורסם במאגרים, , 2007). באותו פסקֿֿדין, לאחר שעמד כבוד השופט אליקים רובינשטיין על גמישותן של ההגדרות ,,עובד'' ו,,מעביד'' לפי ההקשר, הוא ציין אגב אורחא: ,,[...] במהות - בשכל הישר - הגם שחברי אגד בהיותם בעלי מניה באגודה שיתופית, אינם ,עובד' במשמעות המשפטית הרווחת, בטהרתה, ואולם, מהם במהותם אם לא עובדים? (במקום אחר ציינתי שלעניות דעתי, במהות גם שוטרים וחיילים הם עובדים[...]). על כן ניתן, לטעמי, לפרש את הדיבור ,עובד' שבהגדרת קופת גמל בחוק הגנת השכר ככולל גם חברי אגד, מה גם שסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה פותח ב,תובענות של חברים או חליפיהם - ...נגד קופות גמל כמשמעותן בחוק הגנת השכר', אמנם קופת גמל שם מדברת ב,עובד', אך - כאמור - איני רואה סיבה שלא לראות חבר ,אגד' כעובד לצורך עניין זה. [...]'' (פסקה יג(8)) מכאן שאליבא דשופט רובינשטיין, יש להרחיב את סמכותו של בית הדין לדון גם בתביעות של חברי אגודה שיתופית נגד קופת הגמל שהם חברים בה אף אם אינם עונים להגדרת ,,עובד'' שבחוק בית הדין לעבודה ובחוק הגנת השכר. הזרקור הופנה אפוא למהות הסכסוך ולא להגדרה הטכנית של חבר בקופת גמל, אך כך או כך שאלת הגדרתה של המבקשת דכאן אינה שנויה כלל במחלוקת. כעולה מדוח שניפקה לה המשיבה (נספח 4(ג) לבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית), מי שהפקידה את הכספים בשבילה בענייננו הייתה מעסיקתה, כך שהמבקשת היא ,,עובד'' מבחינת סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, ומכוחו עליה להיכנס בשעריו של בית הדין. חיזוק נוסף למסקנה כי הכספים שהופקדו בקופת הגמל הופקדו בעבור המבקשת בכובעה כעובדת נמצא בדברי בא-כוח המשיבות בדיון שנשמע לפניי (ראו פרוטוקול מיום 25.03.12). מן האמור לעיל נלמד כי התקיימו תנאי המבחן הראשון. 3. מהות העילה. השאלה שיש לבחון במסגרת זו היא האם התובענה נובעת מן החברות בקופת הגמל. ביטוי זה זכה לפירוש מרחיב בדב"ע (ארצי) 6-32/97 מבטחים - מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ - אבשלום, פד"ע לב 228, 236 (1998) (להלן: פרשת אבשלום). כפי שנפסק, בבואנו לפרש את סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה באספקלריה של מבחן מהות העילה שׂומה עלינו לבדוק, למעשה, אם את זכויותיו הסוציאליות - המיתרגמות לכספים המופקדים בקופה - התובע תובע: ,,אין אנו סבורים כי תובענה ,הנובעת' מחברות בקופת גמל, פירושה אך ורק תובענה שעניינה כספים המגיעים לחבר הקופה מ,מבטחים' עלֿֿפי תקנות ,מבטחים', או כספים המגיעים ל,מבטחים' מחבר הקופה או ממעביד עלֿֿפי תקנות ,מבטחים'. יכולים להיות מצבים ונסיבות שגם בהם תהיה קיימת עילת תביעה, הסכמית או אחרת, של חבר בקופת גמל נגד הקופה או עילת תביעה כאמור של קופת הגמל נגד החבר בה, כאשר אלה נובעים מהחברות של חבר בקופת הגמל. אחד המבחנים בנושא זה הוא, האם אלמלא חברותו של אדם בקופת הגמל, לא היה נוצר מצב שעלֿֿפיו נפגעת זכות שלו ועקב זאת קמה לו עילת תביעה.'' (ההדגשה אינה במקור) התובענה דנן נובעת מחברותה של המבקשת בקופת הגמל, שכן עלֿֿפי טענתה, החברות מזכה אותה בכספים שאת חלקם גרעה המשיבה שלא כדין. די לנו בכך ואין צורך של ממש לתהות האם זכותה הייתה נפגעת לולא הייתה חברה בקופה; מבחן זה נועד למקרים סבוכים יותר - כגון פרשת אבשלום - שבהם מתעורר ספק לכאורה אם הם נכנסים בגדרו של סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, אם לאו. אף-עלֿֿפי-כן אציין כי גם אם נחיל אותו על עובדות המקרה שלפניי נימצא מגיעים לאותה תוצאה: אילולא נגרעו הכספים שהופקדו בקופת הגמל, אם אמנם נגרעו, לא הייתה המבקשת חסרה ככל שהדברים אמורים בכספי פנסיה, בפיצויי פיטורין וכיוצא באלה זכויות סוציאליות. הוא הדין אם תאמר כי בפירוש החוק לפי פשוטו לא די, ואת מלאכת הפרשנות יש לעשות גם לאור בחינת תכליתו. בע"ע (ארצי) 738/06 זר - פרסקי (פורסם במאגרים, , 2007) נזכרה ההלכה שלפיה - ,,[...] הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין. ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו על כל בעלי הדין הנוגעים לעניין.'' (פסקה 14; ההדגשה אינה במקור) ובע"ע (ארצי) 625/08 תותי אשבל - הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, , 2009; להלן: פרשת תותיֿֿאשבל) עמד בית הדין על ההיגיון שממנו נובע מבחן מהות העילה, בשים לב לתכליתו של חוק בית הדין לעבודה: ,,[...] בחינת מהותו של סכסוך בין עובדים, מעבידים או חליפיהם לבין קופת גמל, תיעשה אף לאור תכליתו של סעיף 24(א)(3) לחוק הנובעת משני מקורות יסוד אלה: הגנה על הבטחת הזכויות החברתיות הפנסיוניות של העובדים, במהלך קיומם של יחסי העבודה ולאחר סיומם, כחלק ממשפט העבודה והביטחון הסוציאלי; וההכרה המשפטית, הסוציאלית והחברתית בחשיבות המצרך הפנסיוני, כפי ביטויו בשוק הפנסיוני. לשם הגשמתן של תכליות אלה, קמה סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בתביעות שעניינן בזכויות פנסיוניות של העובדים, בכפוף לקיום זיקה בין עילת התביעה ובין משפט העבודה והביטחון הסוציאלי.'' (פסקה 10; ההדגשה בקו אינה במקור) גישתו של כבוד הנשיא סטיב אדלר באותה פרשה הייתה גמישה מעט יותר, והפועל היוצא ממנה הוא הרחבת קשת המקרים שהדיון בהם נתון לסמכותו של בית הדין. לשיטתו - ,,[...] הסדרי ביטוח ממין אלה העומדים ביסוד תביעתן של המערערות, מיועדים להבטחת זכויותיהם הפנסיוניות של העובדים; ולהבטחת תשלום פיצויי הפיטורים בקרות אירוע מזכה; להבטחת הכנסה במקרה של אובדן כושר עבודה והכנסה לשאיריו של העובד לאחר פטירתו. ככאלה, הסדרי הביטוח של המערערות הם מתחום הבטוח הסוציאלי ומצויים בגדר סמכותו של בית הדין לעבודה. על כך אוסיף, כי ,ביטוח מנהלים' אינו פוליסת ביטוח ,רגילה' המנותקת מעבודתו של העובד. מדובר בפוליסת ביטוח הניתנת לעובד במסגרת עבודתו ונועדה להבטיח את תשלום זכויותיו על פי משפט העבודה בסיום עבודתו.'' (ההדגשה אינה במקור) סיכום האמור עד הנה מביא למסקנה כי המחוקק ביקש לקבץ את כל התביעות שעניינן הביטחון הסוציאלי של העובדים במשק תחת קורת גג אחת - זו של בית הדין לעבודה (ראו עוד דיון [ארצי] 254-3/נג הוצאת ספרים יבנה בע"מ - דוידזון, פד"ע כז(1) 425 [1994]). הטענה העיקרית שבבסיס התביעה, כזכור, היא שהמשיבה הפרה חוזה ואת חובותיה לפעול בנאמנות ובתום לב ונטלה שלא כדין כספים שהופקדו בקופת הגמל ויועדו לחברים. טענה זו, במיוחד בהתחשב בכך שהיא מועלית בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית ומשליכה על ציבור שלם, קשורה בטבורה לביטחון הסוציאלי של החברים הנוגעים בדבר. אשרֿֿעלֿֿכן שוכנעתי כי גם תנאיו של מבחן מהות העילה התקיימו כאן. 4. בתביעה דנן, אשר מבוקש אישורה כתובענה ייצוגית, המבקשת טוענת גם טענות המבוססות על עילות הגזל והרשלנות - שתיהן עוולות נזיקיות. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מקנה לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון ,,בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]'' (ההדגשה אינה במקור). סעיף 24(א)(1ב) לחוק, אשר חוקק לאחר סעיף 24(א)(3), קובע כי לבית הדין סמכות לדון ב,,תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה''. יש המחזיקים בדעה כי את הסֵיפה לסעיף 24(א)(1) יש להחיל גם על תובענות בין עובדים או מעבידים לבין קופות גמל, לפי סעיף 24(א)(3). כך פסקה בפרשת תותיֿֿאשבל כבוד השופטת (כתוארה אז) נילי ארד, אשר קבעה כי בית הדין לעבודה משולל סמכות ייחודית לדון בתובענות בין קופות גמל לבין החברים בהן שעילתן בפקודת הנזיקין, להוציא אלו שעילותיהן נזכרות בסעיף 24(א)(1ב) (שאינן מענייננו) (ראו פסקה 12). אני סבורה כי בלשון החוק גופה ניתן לראות שהסייג הקבוע בסעיף 24(א)(1) אינו חל על תובענות הנובעות מן החברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות (כמפורט בסעיף-קטן (3)). לגבי דידי, אילו חפץ המחוקק להפקיע מידיו של בית הדין את הסמכות לדון בתובענות נגד קופות גמל שעילתן בפקודת הנזיקין, חזקה עליו שהיה עושה כן בהֶדיא. מכל מקום את הוראת סעיף 24 לחוק, אשר עוררה שאלות רבות בפסיקה, יש לפרש ברוח החוק ועלֿֿפי תכליתו, ועל כך כבר הרחבתי לעיל. בספרות נמצא כי תביעה של חבר בקופת גמל נגד הקופה לפי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה יכולה להיות מושתתת גם על עילה מדיני הנזיקין (אליענה רובין-בלייר בית הדין לעבודה - סמכות וסדרי דין 3, 176-177 [2004]). כדוגמה, רובין-בלייר מביאה את דב"ע (ארצי) נו/6-10 איילון חברה לביטוח בע"מ - אנוך, פד"ע לב 629 (1997), פרשה שבה טען החבר כי קופת הגמל גרמה לו נזק כשהתרשלה בגביית החוב ממעבידו. לדעתה, הגבלת סמכותו של בית הדין באופן שישלול ממנו את היכולת לדון בסוגיות ממין זה אינה עולה בקנה אחד עם הרצון לכנס את הדיונים בענייני ביטחון סוציאלי בצל כנפו. אם נכונה טענת המבקשת - ובסוגיה זו אינני מביעה דעה - ביטחונם הסוציאלי של עובדים או חברים רבים עלול להיפגע, ולכן, לפי תכלית החוק, בנדון דידן ישנו אינטרס ברור שבית הדין לעבודה ידון בתובענה. לכך יש להוסיף כי לפי שתביעה זו מתבססת בעיקרה על עילה של הפרת חוזה, בצד העילה של הפרת חובות הנאמנות ותום הלב, אין כמובן כל טעם בפיצול הדיון בין הערכאות. לאור כל המקובץ אני מורה להעביר את הדיון בתיק לבית הדין האזורי לעבודה בתלֿֿאביב-יפו. קופות גמל