סעיף 76 לחוק בתי המשפט נקבע כדלקמן: "הובא עניין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרוש לבירור העניין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו עניין אף אם העניין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט או של בית דין אחר". בעניין ע"א 473/67 עזבון ראוטנשטיין ואח' נ' לביא ואח', פ"ד כב(1) 552 נקבע: "מטרתו של סעיף 76 לחוק בתי המשפט היא מטרה כפולה. מצד אחד לאפשר לכל בית משפט להכריע גם בשאלה הנתונה בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר ומצד שני, לצמצם את תחולתה של הכרעה כזאת לאותו עניין שבו היא ניתנה, כך שלא תמנע העמדת השאלה להכרעה בבית משפט או בבית דין המוסמך לדון בה לפי סמכותו הייחודית כלומר כשאלה ישירה". סעיף 76 לחוק בתי המשפט, חל בבית דין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה לעיתים נדרש בית הדין לעבודה לסוגיות שאינן, במהותן, מתחום סמכותו העניינית, אף במקרים אחרים. כך, לדוגמא, רשאי בית הדין להכריע בשאלות גילו של אדם לצורך זכויות מהמוסד לביטוח הלאומי, אף שנושא זה נמצא בסמכות ייחודית של בית המשפט לענייני משפחה. ראו ע"ע 330/07 אנט משעלי נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 18.1.09), רע"א 2193/93 ערוסי נ' אסיף (מיום 22.6.93).סמכות ייחודית