סעיף 8 לחוק ההתיישנות - "גילוי מאוחר"

סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע 4 תנאים מצטברים שעל הטוען ל"גילוי מאוחר" מוטל הנטל להוכיחם: קיומן של עובדות שנעלמו ממנו כתובע; העובדות מהותיות ויורדות לשורשה של עילת התובענה; העובדות נעלמו מעיניו מסיבות שאינן תלויות בו; הוא לא יכול היה למנוע אותן סיבות, אף תוך נקיטת זהירות סבירה. שני התנאים האחרונים כוללים בחובם גם מבחן של סבירות, הבוחן את ידיעתו של התובע בפועל ובכוח, ועל-פיו על התובע להראות שנעלמו מעיניו העובדות המהוות את עילת התובענה מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא היה יכול למנוע אותן (ראו: ע"א 34/88 רייס נ' עיזבון המנוחה חנה אברמן ז"ל ; ע"א 2387/06 פלונית נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ) . יובהר, כי המבחן לבחינת סבירות התנהגות התובע הוא אובייקטיבי ואיננו מתמקד בתכונותיו המיוחדות אלא בנסיבות החיצוניות המיוחדות של המקרה. (ראו: ע"א 2919/07 מדינת ישראל - הוועדה לאנרגיה אטומית נ' עדנה גיא-ליפל ואח') התיישנות