עדות בשלב הטיעונים לעונש

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עדות מתלוננת בשלב טיעונים לעונש:

1. בהליך שבכותרת הורשע הנאשם על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בארבע עבירות מעשה מגונה שבצע כנגד קטינות להן שימש מורה פרטי למתמטיקה. בהתייחס לשלוש מהקטינות הורשע הנאשם בעבירות לפי סעיפים 348(ב) בקשר עם סעיף 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובהתייחס לקטינה אחת הורשע בעבירת מעשה מגונה בבת משפחה, לפי סעיף 351(ג)(3) לחוק האמור.
לקראת דיון הטיעונים לעונש, הורינו מכוח סמכותנו לפי סעיף 187(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ"), על עריכתם של תסקירי נפגעות עבירה, ותסקירים אלו הוגשו לעיוננו.
2. ב"כ המאשימה ביקשה בכתב, כי קודם שייגזר דינו של הנאשם, במסגרת הראיות לעונש תעיד אחת המתלוננות למרות שהוגש בעניינה תסקיר נפגעת עבירה. בנימוקיה טענה, כי לשיטתה, אין מניעה שבדין למתן עדות כאמור, והדבר עולה בקנה אחד עם מגמת הדין והפסיקה להעניק לנפגע העבירה "קול" במסגרת ההליך הפלילי. לדעתה, במישור המהותי מתן עדות עשוי במקרים מסוימים להיות בעל ערך תרפויטי עבור נפגע העבירה. כן הדגישה כי אין מדובר בבקשה חסרת תקדים, כאשר במקרים אחרים נענה בית המשפט לבקשות דומות.

3. ב"כ הנאשם טוען, כי אין להתיר עדות כאמור משום ש"הבקשה דנן מבוססת על הנחות יסוד שגויות ולא הוצגה לה תשתית עובדתית ומשפטית ראויה", ומעלה את הנקודות הבאות:
ראשית, בעניינה של המתלוננת נערך תסקיר נפגע עבירה ועפ"י סעיף 191א(ג) לחסד"פ אם הוגש תסקיר לא ייקרא הלה להעיד בקשר אליו.
שנית, בקשתה של המאשימה להעיד את המתלוננת הוגשה רק בעקבות לחץ שהפעיל עליה אבי המתלוננת. הוא למד על כך מהעובדה, שבדיון הקודם שנקבע לטיעונים לעונש הודיעה ב"כ המאשימה, כי בשיחת טלפון זמן קצר קודם לדיון ביקש ממנה האב כי תאמר לבית המשפט כי הוא מעוניין שבתו תעיד. גם הבקשה הנוכחית אינה מציינת כי המאשימה היא זו שמעוניינת בעדותה של המתלוננת ונוסחה, לפיו "בית המשפט מתבקש בזאת להיענות לבקשת המתלוננת... אשר הובעה באמצעות אביה, אפוטרופסה, להעיד..." מחזק את התרשמותו. לשיטתו, יש בהתנהלות זו טעם לפגם, הן כיוון שאין מקום לכך שנפגע עבירה או בני משפחתו ינווטו את ניהול ההליך הפלילי, והן בשל השלב המאוחר בו הוגשה הבקשה, תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של הנאשם באשר לאופן בו ייגזר דינו ולוח הזמנים בו ייעשה כן.
שלישית, ספק אם עדותה של המתלוננת אכן משרתת את האינטרס שלה. ספק זה מתחדד בשים לב לכך, שלא הובאה עמדת אמה, אשר ככל הידוע משמשת גם היא אפוטרופסית עליה ולא הוצגו כל ראיות ישירות לענין האינטרס הטיפולי שבעדות. מה עוד, שככלל, בהליכים אחרים בנושא עבירות מהסוג הנדון בתיק, נקודת המוצא היא, כי מתן העדות בבית המשפט מהווה אירוע קשה וטראומטי.
ובענייננו, מדגיש הסנגור, קיים היבט נוסף המציב סימן שאלה לגבי האינטרס הטיפולי שבהעדת המתלוננת. הטעם לכך נעוץ בכך, שהמסמכים שהועברו לידי ההגנה מחייבים את חקירת המתלוננת על פרטים שונים הנוגעים למצבה הנפשי.

דיון
4. סעיף 187(א) לחסד"פ קובע:
"הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם, ובדבר החלטות בית המשפט ובית דין לענין ביצוע עבירה על ידו, אף בלא הרשעה, ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה".
"

סעיף 187(ב) לחסד"פ קובע:

"הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת מין או בעבירת אלימות, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לענין זה שר הרווחה והשירותים החברתיים, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה (להלן - הנפגע), ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה".
"
סעיף 191א(ג) לחסד"פ קובע כי:
"נפגע, שלגביו הוכן תסקיר לפי סעיף 187(ב), לא ייקרא להעיד בקשר אליו".

סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א-2001 קובע:

"(א) נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם, לפי הוראות פרק ה', סימן ז' לחוק סדר הדין הפלילי או בדיון בענין נאשם שהוא קטין, לפי הוראות פרק ה' לחוק הנוער.

(ב) אין בהגשת הצהרת נפגע לבית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי."


5. ההסדרים האמורים אינם חלופיים, אלא משלימים זה את זה, ואין האחד מוציא מתחולתו את האחר. על פי הוראת סעיף 187(א) הנ"ל, התובע רשאי להביא ראיות בשלב הטיעונים לעונש. במסגרת זו רשאי להביא לעדות בפני בית המשפט גם את נפגעי העבירות או בני משפחותיהם. הגשת תסקיר נפגע אינה מונעת הבאת הנפגע עצמו לעדות.
כך קבעה הפסיקה בשורה של פסקי דין ונציין את העיקריים.

בע"פ 1932/04, רג'בי נ' מדינת ישראל (ניתן ב-14.4.05), נאמר בפסקה 9 לפסק הדין:

"...לבקשת התביעה ראה בית המשפט לנכון לאפשר לבני המשפחות השכולות לומר דברים בשלב הטיעון לעונש, ובניגוד לעמדת המערער איננו סבורים כי יש לראות בכך פגם שנפל בניהול ההליך. ראשית, התביעה זכאית להציג ראיות מטעמה בשלב הטיעונים לעונש. שנית, זכותם של נפגעי עבירה – ובמקרה שאינם בחיים של בני משפחתם – להשמיע את דברם בנגזרות שונות של ההליך הפלילי מוכרת בדין (ראו: חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א-2001; והשוו לסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 לעניין תסקיר בדבר מצבו של נפגע עבירת מין). הוראות אלה נועדו, בין היתר, להציג בפני הגורם המחליט את מלוא ההיבטים של העניין העומד בפניו להכרעה, מתוך הכרה כי לקורבן העבירה תפקיד חיוני בהרכבת תמונה ממצה וכוללת של הפרשה העומדת לדיון"

ברע"ב 10349/08, מדינת ישראל נ' גנאמה (ניתן ב-20.7.09) נאמר בפסקה 58 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה:

"...ניתן להניח כי זכותו של נפגע עבירה לפי סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה למסור הצהרה לבית המשפט בשלב גזירת דינו של הנאשם אודות הפגיעה והנזק שנגרמו לו, אינה שוללת את כוחו של בית המשפט להזמין את הנפגע ולשמוע את טיעונו בנושאים שונים הרלבנטיים לגזירת דינו של הנאשם..."

(ראו בפסק דין זה גם את פסקה 1 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר, ואת פסק דינה של כב' השופטת חיות).


בע"פ 9150/08, מדינת ישראל נ' ביטון (ניתן ב-23.7.09) נאמר בפסק דינה של כב' השופטת ארבל, לאחר ציטוטו של סעיף 18 לחוק זכויות נפגעי עבירה:
"דרך נוספת לשמיעת קולו של קורבן העבירה היא באמצעות הגשת תסקיר קורבן, המתאפשרת בעבירות מין ואלימות לפי סעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982... כמו כן, ניתן להביא את נפגע העבירה כעד במסגרת שלב הטיעונים לעונש, אך דבר זה תלוי ברצונה של התביעה ובשיקוליה".


6. על רקע האמור לעיל, איננו סבורים שבסמכותנו להתערב בשיקול הדעת של התביעה שביקשה להעלות את העדה במסגרת הראיות לעונש, ויהיו הנסיבות שבגינן הגישה את הבקשה אשר תהיינה. התביעה סוברנית להחליט אילו ראיות תציג בפני בית המשפט, בכפוף לכך שאלו יהיו קבילות ורלוונטיות. לא מצאנו כל מניעה שבדין להתערב בשיקול דעתה של התביעה. כמו כן, לא מצאנו כי העלאה מאוחרת של נושא זימונה של המתלוננת לעדות יפגע בהגנת הנאשם.



8. התוצאה היא, שהבקשה מתקבלת.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. כפל עונש

  2. עונש לבעל מכה

  3. צבירת עונשים

  4. עונש קל לבעל מכה

  5. חפיפת עונשי מאסר

  6. העונש על החזקת נשק

  7. הפעלת עונש על תנאי

  8. העונש על סחר בחשיש

  9. ערעור על עונש בצבא

  10. עונש על סחר בהרואין

  11. עונש להורים מתעללים

  12. עונש על תקיפת קשיש

  13. העונש על עבירות נשק

  14. הקלה בעונש לחולי נפש

  15. עונש על תקיפת בת זוג

  16. עונש על החזקת הרואין

  17. ערעור על חומרת העונש

  18. עונש על עבירות תקיפה

  19. עונש על גניבת מכונית

  20. מה העונש על עדות שקר

  21. העונש על גניבה ממעסיק

  22. עונש על התקהלות אסורה

  23. עונש השעייה לעורך דין

  24. עונש על תקיפה בבית קפה

  25. מה העונש על הונאת ביטוח

  26. העונש על שבירת חלון רכב

  27. הפחתת עונש על מעשה סדו

  28. העונש על התקהלות אסורה

  29. עונש קל על נהיגה בשכרות

  30. הקלה בעונש נהיגה בשכרות

  31. עונש פיטורים לעובד מדינה

  32. עונש על מגע עם סוכן חוץ

  33. עונש על ביצוע עסקאות נשק

  34. עונש על מעשה מגונה בכוח

  35. עבירת פציעה - מה העונש ?

  36. עונש על גניבה בידי עובד

  37. עונש לקטין על מעשה מגונה

  38. עדות בשלב הטיעונים לעונש

  39. עונש על הפעלת רדיו פיראטי

  40. מה העונש על נהיגה בשלילה

  41. העונש על תלונת שווא במשטרה

  42. הקלה בעונש על גניבת תיקים

  43. העונש על מעשה מגונה בפומבי

  44. עונש על מכירת דיסקים צרובים

  45. העונש על יריות באזור מגורים

  46. החמרה בעונש בעבירות תעבורה

  47. עונש על אי קיום צו בית משפט

  48. הקלה בעונש בגלל הליך שיקום ?

  49. חזרה מהודאה בשל חומרת העונש

  50. בקשת הפרקליטות להחמרה בעונש

  51. מה העונש על פגיעה בהולך רגל

  52. עיכוב עונש השעיה של עורך דין

  53. בעל מכה את אשתו - מה העונש ?

  54. מה העונש על החזקת רימון הלם ?

  55. הקלה בעונש עקב מצב כלכלי קשה

  56. העונש על זריקת אבן על מכונית

  57. ערעור על עונש בעבירות ביטחון

  58. עונש מינימלי על נהיגה בשכרות

  59. עונש על קשירת קשר לביצוע פשע

  60. העונש על ניסיון לגנוב מכונית

  61. הקלה בעונש בגלל בעיות בריאות

  62. החמרה בעונש לאב שהתעלל בילדיו

  63. עונש על עבירה אתית של עורך דין

  64. עונש על זריקת אבנים על שוטרים

  65. בקשה להקלה בעונש על תקיפת שוטר

  66. ערעור על קולת העונש החזקת חשיש

  67. הבדלים בעונש מבצע עיקרי ומסייע

  68. הקלה בעונש על נהיגה בזמן פסילה

  69. העונש על מעשה מגונה בכוח בקטינה

  70. הקלה בעונש על עבירות ביטחוניות

  71. כפל עונש - כפל אישום - סעיף 186

  72. עונש על גניבה של חפצים לא יקרים

  73. העונש על עבירת חטיפה ומעשה מגונה

  74. עונש על סחר בבני אדם לעיסוק בזנות

  75. עונש על עבירות משמעת של עורכי דין

  76. מה העונש על עבירות על חוק העתיקות ?

  77. החמרת העונש שנפסק בבית הדין למשמעת

  78. עונש על פגיעה בהולך רגל במעבר חציה

  79. עונש על בניית קומות נוספות ללא היתר

  80. מה העונש על עבירת מסירת מידע לאויב ?

  81. ערעור על עונש חמור על עבירות תעבורה

  82. ערעור כנגד חומרת העונש - דיני תעבורה

  83. ערעור על חומרת העונש בתאונת פגע וברח

  84. מה העונש על עבירת החזקה בתנאי עבדות ?

  85. ערעור על קולת העונש בעבירת נהיגה בשכרות

  86. מה העונש על הסעת מחבל מתאבד לבצע פיגוע ?

  87. עונש על מעשה מגונה בקטינה ע''י קרוב משפחה

  88. מה העונש על הברחת פלסטינים מהשטחים לארץ ?

  89. עונש על התעללות בילדים - עונשים חינוכיים

  90. חבלה בכוונה מחמירה - ערעור על חומרת העונש

  91. הסכמת הפרקליטות להקל בעונש לאחר הגשת ערעור

  92. מה העונש על סטיה מנתיב וגרימת תאונת דרכים ?

  93. עונש לפלסטיני בעבירת כניסה לישראל שלא כדין

  94. מה העונש על השארת חפצים על ברחוב על המדרכה ?

  95. מה העונש על הסעת שב"חים למי שאין לו עבר פלילי ?

  96. מה העונש על השתתפות במחנה אימונים של ארגון טרור ?

  97. הגנת טעות במצב דברים על פי סעיף 34 י"ח לחוק העונשין

  98. עבירת שנאה מהווה נסיבה מחמירה: סעיף 144ו לחוק העונשין

  99. עבירה של פציעה כשהעבריין מזויין לפי סעיף 334 + 335(א)(1) של חוק העונשין

  100. עבירת פציעה בנסיבות מחמירות - סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין

  101. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון