קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב ביצוע פסק דין נגד ביטוח לאומי: הנשיא ס' אדלר 1. לפנינו בקשה לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת קציר ונציגי ציבור דוידי וגרודסקי; בל 2864/98) מיום 4.7.1999, עד למתן הכרעה בהליך הערעור (עבל 318/99). 2. המשיבה, ילידת 1907, מתגוררת במעון הורים "סיני" בחיפה, בדירת חדר במחלקה לקשישים עצמאיים החל משנת 1991. עקב אירוע מוחי ותביעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד), עברה המשיבה בשנת 1995 הליך של הערכת תלות ונקבעה לה זכאות לשירותי סיעוד בהיקף של 11 שעות סיוע בשבוע. ביום 7.7.1998 נשלחה למשיבה הודעה מטעם המוסד, שהצריך בה לענייננו הוא כדלקמן: "בעקבות בדיקה מחודשת של זכאותך לשרותי סיעוד הריני להודיעך כי: בהתאם לנתונים שבידינו נדחתה תביעתך לגימלת סיעוד, החל מ - 1.8.98 הואיל והנך גר במוסד/מחלקה אשר על פי החוק מונע את זכאותך לגימלת סיעוד". על ההחלטה הנ"ל הגישה המשיבה תובענה בבית הדין האזורי. בית הדין קמא קבע, כי ההחלטה הנ"ל לבטל את גמלת הסיעוד של המשיבה החל מתאריך 1.8.1998, שכן "מעון סיני" נופל בגדר "מוסד סיעודי" ועל-כן אין הדיירים בו זכאים לגמלת סיעוד, ניתנה שלא כדין וחייב את המוסד לשלם למשיבה גמלת סיעוד, החל מיום 1.8.1998 ואילך. 3. על פסק הדין הוגש ערעור מטעם המוסד. עיקר טענתו של ב"כ המוסד, הוא כי לאור חומר הראיות שהונח בפני בית הדין קמא ולאור הגדרת "מוסד סיעודי" בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 הייתה הצדקה לסווג את המוסד בו שוהה המשיבה כ"מוסד סיעודי" וכי כוונת המחוקק הינה ליתן גמלת סיעוד רק למי שנמצא בקהילה וכל עוד אינו שוהה במוסד. 4. בית הדין קמא דחה, ביום 21.9.1999, את בקשת המוסד לעיכוב ההליכים; זאת בלא שנימק את החלטתו. 5. בבקשה לעיכוב ביצוע אשר בפנינו מבקש ב"כ המוסד לעכב באופן חלקי את ההליכים, היינו: רק את חלקו הרטרואקטיבי של פסק הדין-החלק המתייחס לתשלום גמלת הסיעוד עבור התקופה שתחילתה בתאריך 1.8.1998 ועד למועד הגשת הבקשה שלפנינו. לטענת בא כוח המוסד, כוונת המחוקק הייתה להבטיח אספקה של שרותי סיעוד בעין ולא בדרך של תשלום כספי. חיובו של המוסד במתן גמלת הסיעוד באופן רטרואקטיבי, מחייב את המוסד לתתה בדרך של תשלום כספי. כן נטען, כי עיכוב חלקו הרטרואקטיבי של פסק הדין לא יגרום למשיבה כל נזק, באשר מדובר בתשלום כספי, שכן אם ידחה הערעור הגמלה תשולם בתוספת פיצוי. עוד נטען, כי אם יתקבל הערעור והסיכויים לכך, לטענתו, טובים, יהיה המוסד מנוע מלגבות את התשלום שהוא נדרש לבצע כעת. 6. ב"כ המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע פסק-הדין ו/או חלק ממנו. לטענת ב"כ המשיבה המוסד לא הצביע על טעות שנפלה בפסק-דינו של בית הדין קמא, אשר בגינה ניתן לאמר כי טובים סיכוייו לזכות בערעור וכי המוסד לא הראה מהם הנזקים העלולים להיגרם לו אם לא יעוכב הביצוע. עוד נטען, כי הנזק העלול להיגרם למוסד הינו כאין וכאפס לעומת נזקה של המשיבה, "החיה בחרדה יומיומית שמא יאזלו הכספים בחשבונותיה ולעומת הסבל והצער הנגרמים לה עקב אי ביצוע התשלום". לבסוף נטען, כי האבחנה בין חלקו הרטרואקטיבי של התשלום לבין החלק שמיום פסק הדין ואילך היא מלאכותית. 7. לאחר עיון בטיעוני באי כוח בעלי הדין ואיזון בין מכלול השיקולים, הגענו לכלל מסקנה, כי במכלול הנסיבות דנן, אין מקום לעיכוב ביצוע חלקו הרטרואקטיבי של פסק הדין שניתן על ידי בית הדין קמא. 8. תקנות 466 - 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, לעניין עיכוב ביצוע וסעד זמני בשל הליך ערעור, חלות בבית הדין לעבודה מכוח האמור בתקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. הסמכות לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי מסורה לבית דין זה, כאשר הוגש ערעור על פסק הדין ועיכוב הביצוע מתבקש לצורך הדיון בהליך הערעור. 9. אמות המידה להפעלת שיקול הדעת המוקנה לבית משפט, לרבות בית הדין לעבודה, לעיכוב ביצוע בוארו בפרשת בש"א 8240/96 (ע"א 6626/96) איתן חנני נ' פקיד שומה חיפה כדלקמן: "הכלל הוא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע את בית המשפט בקיום נימוק המצדיק סטייה מן הכלל.... סטייה כאמור עשויה להיות מוצדקת בהתקיים שני תנאים מצטברים: כי למערער סיכויים טובים להצליח בערעורו; וכי אם לא יעוכב הביצוע, והערעור יתקבל, יהיה זה מן הנמנע - או קשה מאד - להשיב את המצב לקדמותו, או כי ביצועו המיידי של פסק הדין יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון... כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק-דין הקובע חיובי כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעורו לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו..." (פ"ד נ (5) 403, 405; ראה גם: ע"א 322/98 חיפה כימיקלים דרום בע"מ נ' משרד התעשייה והמסחר ואח' (לא פורסם, ניתנה ביום 4.3.1998); בש"א 107/99 טכנולוגיה מתקדמת בע"מ - יוסף שרפי ואח' (טרם פורסם, ניתנה ביום 14.9.1999)). בנוסף, על בית הדין לשקול ולבחון את מאזן הנזקים או מאזן הנוחות, האינטרסים של הצדדים והתוצאות שתיגרמנה לכל אחד מהם כתוצאה מההחלטה (ראה: בש"א 7/99 תנובה-מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ - יהושע פאול וקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (ניתנה ביום 28.1.1999)). 10. במקרה דנן, עסקינן בחיוב כספי ואין המדובר בנזק בלתי הפיך שעתיד להיגרם למוסד. מאידך, אם חס וחלילה תתקיימנה נסיבות סעיף 308 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 אפשר שלא יהיה מי שיקבל את החוב בגין גמלת העבר. המוסד לא השכיל להראות מה הן הנסיבות בעטיין עלול להיגרם לו נזק ממשי בלתי הפיך ככל שיזכה בערעור, ומדוע לאחר שיבוצע פסק הדין של בית הדין קמא, יהא זה מן הנמנע או קשה מאד להשיב את המצב לקדמותו ולהשיב לו את הסכומים שישולמו למשיבה. יתר על כן, הבקשה לא נתמכה בתצהיר, בפרט לעניין מצבה הכספי של המשיבה ויכולתה להשיב את הכספים שישולמו לה, היה וערעורו של המוסד יתקבל. 11. יש לשקול את האינטרסים של הזוכה-המשיבה למימוש פסק הדין; זאת בשים לב לגילה המתקדם של המשיבה ולאור מהות הגמלה הנדונה. מכל האמור עולה, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה הן לעניין חלקו הרטרואקטיבי של פסק-הדין והן לעניין הזכאות לגמלת סיעוד מעתה ואילך. 12. סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. \ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועביטוח לאומי