עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

התשובה לשאלה מהי המשמעות הנורמטיבית בדיני המכרזים של חשיבות בהקפדה על תנאים סטטוטוריים להיתרים, אינה פשוטה. אפילו על בסיס ההנחה שניתן לראות בהקפדה על דיני התכנון והבנייה חלק מן הרובד "החיצוני" של תנאי המכרז וגדרי התחרות שבמסגרתו (ראו, עע"מ 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) נ' רשות הנמלים (חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים ובע"מ)

עדיין אין בכך כדי להוביל למסקנה הכרחית לפיה יש לראות בעמידה בדיני התכנון והבנייה כדי תנאי סף מובנה בכל מכרז באשר הוא. גם בתקנה 6(א)(1) לתקנות חובת מכרזים, עניינה תנאים להשתתפות במכרז ואין הכרח לקרוא תקנה זו כקובעת שעמידה ברישום בכל מרשם המתנהל על-פי דין, כמו גם קיום כל הרישיונות הנדרשים על-פי דין – הוא תנאי סף בכל מכרז באשר הוא (ראו עוד, בר"ם 10310/09 טופ ליין תקשורת בע"מ נ' רשות השידור).


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה:

המכרז

1. העתירה שלפניי – עניינה מכרז שפרסמה רשות השידור (היא המשיבה 1) ועניינו אספקת שירותי אולפן וצילומי חוץ לצורך שידורי טלוויזיה באזור הדרום או באזור הצפון. ענייננו אנו הוא בחלק המכרז העוסק באזור הצפון ובהצעות שהוגשו לעניין זה. ועדת המכרזים של רשות השידור קבעה בהחלטה מיום 7.12.2011, שהמשיבה 2, היא חברת מולטיקאם בע"מ, היא הזוכה במכרז; ואילו הצעתה של העותרת – היא חברת טופ ליין תקשורת בע"מ – אינה זוכה. בעתירה שהוגשה לבית-משפט זה ביום 4.1.2012 נתקפה החלטת ועדת המכרזים. התבקש לקבוע שהצעת משיבה 2 – פסולה, וכי הצעת העותרת – היא הזוכה. לחלופין התבקש לקבוע, שיש להחזיר את הדיון ביחס לזוכה במכרז לוועדת המכרזים, ולחלופי חילופין – לבטל את המכרז. וכל כך למה? טענת העותרת בקליפת אגוז, אחת היא: אולפן השידורים שהעמידה המשיבה 2, הזוכה, לרשות המזמינה, היא רשות השידור – נעדר הוא "היתר לשימוש חורג".

טענות העותרת

2. באופן ספציפי נטען על-ידי העותרת, שלפי תנאי המכרז – על הזוכה לספק לרשות השידור אולפן טלוויזיה הממוקם בעיר קריית-שמונה, או בקרבתה. המכרז לא כלל אמנם תנאי סף מפורש שלפיו נדרש המציע להציג אישורים לפיהם האולפן עומד בדיני התכנון והבנייה. אולם, נטען שיש לקרוא תנאי סף זה אל תוך תנאי המכרז – ולו מכוח תקנה 6(א)(1) לתקנות חובת מכרזים, תשנ"ג-1993. תקנה זו קובעת, שהשתתפות במכרז תהיה מותנית בין היתר ב"קיומם של הרישיונות הנדרשים על-פי דין". בהמשך לכך נטען על-ידי העותרת, שהיה הכרח לפסול את הצעתה של משיבה 2 מלכתחילה, היות ואולפן הטלוויזיה שהיא הציעה – הצריך היתר לשימוש חורג ובעת הגשת העתירה לא היה היתר שכזה. אפילו לא היה מקום לפסול את ההצעה כשהיא עומדת בפני עצמה, הוסיפה העותרת וטענה, הרי שבנסיבות אלה היה על המשיבה 1 להימנע מלהתקשר עם הזוכה – התקשרות שנעשתה ביום 25.12.2011. לחלופין – היה על רשות השידור, המשיבה 1, לבטל את ההתקשרות וההסכם, בשל הפרתו על-ידי הזוכה. בשולי הדברים יצוין, שבפי העותרת הייתה גם טענה נוספת לעניין הערבות הבנקאית שהגישה משיבה 2; טענה ממנה חזרה העותרת במהלך הדיון לפניי.

התשובות

3. בתשובות שהוגשו לבית המשפט עוד קודם לדיון שהתקיים לפניי, לא חלקו המשיבים 2-1 על כך שלעת ההיא (ובכך נרמוז לקורא כבר על ההתפתחויות העתידיות בהליך זה) לא היה למבנה היתר לשימוש חורג. הם טענו, שמוסדות התכנון והבנייה המוסמכים (ועדת הערר) אפשרו לזוכה – המשיבה 2 – לקבל היתר לשימוש חורג לתקופה של שנתיים ימים (החלטה מיום 24.5.2011). היתר זה הותנה אמנם בתנאים, אולם מדובר בתנאים טכניים שקוימו רובם ככולם וכל שנותר הוא פרט קטן שעניינו הריסת קיר. המשיבים גם צירפו מכתבים שונים, לפיהם לא עומד נגד הזוכה כל צו מצד העירייה. עוד טענו המשיבים, שמסגרת הסכסוך הכולל בין העותרת לבין המשיבים – עניינה תחרות עזה באזור הצפון שהובילה כבר למספר הליכים קודמים בין הצדדים. הודגש בתשובות, שקיומו של היתר לשימוש חורג לא היה תנאי מתנאי הסף במכרז ואין לקרוא לתוכו תנאי סף מעין זה. תקנה 6(א)(1) לתקנות חובת מכרזים עניינה בקיומם של רישיונות. למשיבה 2 רישיון עסק שניתן לה לצמיתות, והא ראיה שהיא עומדת בכל דיני התכנון והבנייה. אין חובה על ועדת המכרזים לבדוק בציציותיו של מציע, מעבר לכך. הודגש עוד בתשובות, שהמציע במכרז לא נדרש לפרט בהצעתו באיזה אולפן שידורים יינתן השירות. ההצעה הייתה התחייבות לאספקת אולפן שידורים בעתיד (30 יום לאחר חתימת החוזה). אשר על כן, אפילו לא היה היתר לשימוש חורג לאולפן הספציפי, אין לראות בכך חלק מתנאי המכרז או חלק מן ההצעה, המצדיק את פסילתה. לא היה גם טעם לעיכוב ההתקשרות עם הזוכה (משיבה 2). ועדת המכרזים ערכה בירור של הטענות בנדון והיא השתכנעה שנוכח רישיון העסק שבידי המשיבה 2 וההיתר שניתן בוועדת הערר, ניתן להתקשר עם המשיבה 2. אין אפוא מקום לטענות העותרת בעניין זה – ואין אף מלכתחילה לעותרת מעמד בדין לטעון בנדון, בכל הקשור לאי ביטול החוזה עצמו על-ידי המזמינה בשל טענה להפרתו על-ידי משיבה 2.
בדיון ולאחריו

4. דיון בעתירה התקיים לפניי ביום 1.4.2012. חלק מן הדיון התמקד בשאלה, אם אכן יש לראות במשיבה 2 (הזוכה) כמי שבידה היתר לשימוש חורג – בתנאים אלה או אחרים אם לאו, כאשר כל צד אוחז בטענותיו בנדון – זה בכה וזה בכה. בסופו של הדיון, הוחלט לאפשר לצדדים להשלים טיעון בנקודה זו של המצב התכנוני העדכני של הנכס וכן טיעון משלים נוסף.

5. במסגרת סבבי הטיעון שהיו, הודיעה הזוכה, המשיבה 2, ביום 8.4.2012, כי ביני לביני יש בידה היתר לשימוש חורג (היתר מיום 5.4.2012 – נספח א' להודעה מטעמה). כמו כן, צורף על-ידה מסמך מטעם מהנדס העיר בעיריית קריית-שמונה מיום 3.4.2012 (נספח ג' להודעה), ולפיו בוצעו מספר שינויים בנכס, בהמשך להחלטת ועדת הערר, ובנסיבות האמורות – אין מניעה למתן ההיתר על-ידי הוועדה המקומית.

6. בהשלמת הטיעון מטעם העותרת, בהמשך לכך, לא הייתה מחלוקת של ממש בעניין המסמכים שצורפו. טענתה היחידה של העותרת כלפי ההיתר שהוגש הייתה כי ייתכן שההיתר האמור אינו היתר כדין, שכן לא הובאה ראיה על כך ששולמו האגרות וההיטלים בגינו. עיקר הטיעון של העותרת התמקד עם זאת בכך, שמדובר בכל מקרה בהיתר שהושג בשלב מאוחר ביותר – מספר חודשים לאחר הגשת ההצעה; מספר חודשים לאחר הזכייה וכריתת ההסכם ואף לאחר הגשת העתירה והדיון בבית-משפט זה. קבלת ההיתר בעת הזו – כך נטען – משמעה פגיעה בשוויון בין המשתתפים במכרז ומתן אפשרות למשיבה 2, היא הזוכה במכרז, לבצע מקצה שיפורים בלתי ראוי.

7. משיבה 1, היא המזמינה רשות השידור, הודיעה שהיא עודנה אוחזת בעמדתה הראשונית ולפיה לא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים. לא נפל פגם מלכתחילה, נוכח הנימוקים שלעיל, שעיקרם רישיון העסק לצמיתות שהיה קיים וההחלטה של ועדת הערר למתן היתר לשימוש חורג. לא נפל פגם אף בדיעבד, משעה שהוצג בסופו של יום ההיתר לשימוש חורג הנזכר לעיל.


הכרעה

8. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ושמעתי את טענות ב"כ הצדדים, מסקנתי היא כי דין העתירה להידחות. אכן, לא הייתה לפניי מחלוקת שעל משתתף במכרז, כמו גם על זוכה במכרז ואף על הרשות בהתקשרותה עם זוכה כאמור, מוטלת חובה עקרונית לעמוד בדיני התכנון והבנייה ובהוראות הדין המחייבות לעניין זה. עמד על כך בית המשפט העליון במסגרת החלטה שניתנה במסגרת דיון במכרז קודם באותה המאטרייה ובין אותם הצדדים – החלטה אליה עוד נשוב בהמשך – בציינו כי "אנו רואים חשיבות בהקפדה מלאה של רשויות הציבור על תנאים סטטוטוריים להיתרים על-פי דין" (ראו, עע"ם 7262/10 טופ ליין תקשורת בע"מ נ' רשות השידור (לא פורסם, , החלטה מיום 3.3.2011)).

9. יחד עם זאת, התשובה לשאלה מהי המשמעות הנורמטיבית בדיני המכרזים של חשיבות זו בהקפדה על תנאים סטטוטוריים להיתרים, אינה פשוטה. אפילו על בסיס ההנחה שניתן לראות בהקפדה על דיני התכנון והבנייה חלק מן הרובד "החיצוני" של תנאי המכרז וגדרי התחרות שבמסגרתו (ראו, עע"מ 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) נ' רשות הנמלים (חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים ובע"מ) (לא פורסם, , 11.2.2008)), עדיין אין בכך כדי להוביל למסקנה הכרחית לפיה יש לראות בעמידה בדיני התכנון והבנייה כדי תנאי סף מובנה בכל מכרז באשר הוא. גם בתקנה 6(א)(1) לתקנות חובת מכרזים, עליה נסמכה העותרת בטיעונה, אין כדי להבהיר עניין זה, משעה שתקנה זו – עניינה תנאים להשתתפות במכרז ואין הכרח לקרוא תקנה זו כקובעת שעמידה ברישום בכל מרשם המתנהל על-פי דין, כמו גם קיום כל הרישיונות הנדרשים על-פי דין – הוא תנאי סף בכל מכרז באשר הוא (ראו עוד, בר"ם 10310/09 טופ ליין תקשורת בע"מ נ' רשות השידור (לא פורסם, , 27.12.2009)).

10. תהא התשובה העקרונית לשאלה זו אשר תהא, הרי שנסיבות המקרה שלפניי אינן מצריכות קביעת מסמרות בעניין זה, והמסקנה היא כאמור שדין העתירה להידחות. זאת, בשל מספר טעמים:

11. ראשית, טענת העותרת לפיה יש לראות בעמידה בדיני התכנון והבנייה כחלק מתנאי הסף במכרז ואשר-על-כן לקבוע שהזוכה, המשיבה 2, לא עמדה בתנאי הסף ודין הצעתה היה להיפסל – אינה יכולה לעמוד לה בנסיבות העניין. כך הדבר, משעה שהעותרת פנתה בתכתובות בעניין זה לרשות השידור (המזמינה) עוד כאשר פורסם המכרז, בטענה לפיה אי הכללת תנאי סף בנדון, המחייב את המציעים להציג את כל האישורים הנדרשים על-פי דין לצורך מתן שירותים – מהווה פגם במכרז. העותרת טענה באותו מכתב (נספח י"ב לעתירתה – מכתב מחודש אוקטובר 2011), שגם בהמשך לשאלות הבהרה שנשאלו – עלה בבירור שהרשות תבחן את קיומם של האישורים הנדרשים על-פי דין, רק לאחר החתימה על החוזה עם הזוכה במכרז (שאלה 10 – נספח 7 לתשובת רשות השידור). משמעות הדבר היא אפוא, שלא רק שהעותרת לא תקפה בזמן אמת את תנאי המכרז בבית המשפט ועל-כן מושתקת היא לטעון לנדון בעת הזו (ראו עע"ם 2914/09 אגודת מגן דוד אדום נ' משרד החינוך (לא פורסם, , 24.11.2009)); בר"ם 6571/05 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' עיריית תל-אביב (לא פורסם, , 25.7.2005)), אלא גם שטענתה שלה הייתה שיש הכרח להוסיף תנאי סף מפורש בנדון במכרז. אין מקום אפוא לקבל במסגרת העתירה דנן ובנסיבות אלה את הטיעון ההפוך, ולפיו תנאי הסף האמור מתקיים גם אם לא נכלל במכרז (ראו עוד והשוו, עומר דקל, מכרזים (כרך ראשון) בעמ' 283-280 (2004)). כך בכלל וכך בפרט, משעה שטענה דומה של העותרת נדחתה על-ידי בית המשפט לעניינים מינהליים במסגרת עת"מ (י-ם) 1922/09 (כב' השופט מ' הכהן) – לו הייתה העותרת צד. בית המשפט קבע שם, שהתנאי שבתקנה 6(א)(1) לתקנות חובת מכרזים – אינו תנאי קוגנטי בשלב הגשת ההצעות והוא לא נקרא מכללא בתנאי המכרז והעותרת לא מצאה לנכון להשיג מראש על אותם התנאים (שם, פיסקאות 39-38 לפסק הדין).

12. שנית, כנזכר לעיל, המכרז לא כלל תנאי סף בעניין קיום ההיתרים הנדרשים על-פי דין. אפילו היה מקום לקבל את העמדה הפרשנית העקרונית של העותרת בעניין "תנאי סף מכללא" בנדון – וכאמור לעיל, העניין אינו דורש הכרעה – הרי שלא כך הדבר במקרה דנן, על נסיבותיו הספציפיות. זאת, היות וכפי שהובהר גם בשאלות ההבהרה ובתשובות שניתנו להן; כמו גם בתנאי המכרז עצמם – המציע לא נדרש לפרט במסגרת הצעתו וכחלק ממנה, היכן מצוי אולפן השידורים ובאיזה אולפן מדובר. במכרז הספציפי מדובר במכרז לאספקת שירותים באמצעות מתקן עתידי, מבלי שהמתקן עצמו נמצא בפועל בידי המציע במועד הגשת ההצעות (כאשר כבר ב"גלגול קודם" של ההתדיינות בין הצדדים במסגרת עת"מ 1922/09 הנזכר לעיל, נקבע שאין פגם במתכונת מכרזית זו (פיסקה 32 לפסק הדין – וערעור על פסק-דין זה נמחק בהסכמת העותרת)).

13. אכן, אין מדובר במכרז להשכרת אולפן או מכירתו. מדובר במכרז לאספקת שירותים, וביניהם, צוות צילום, מקליט, ציוד מסוגים שונים וכן שירותי אולפן. הדגש במכרז הוא אפוא על השירות. ניתן ללמוד זאת גם מכך שהתשלום בגין השירותים הוא על בסיס מתן השירות בפועל – לפי ימי השימוש, כאשר באחת מהתשובות לשאלות ההבהרה הבהירה הרשות שצפי השימוש הוא עשרה ימים בחודש, אך אין היא מתחייבת על שימוש מינימאלי (תשובה לשאלה 4 – נספח 7 לתשובת רשות השידור). איפיון המכרז הספציפי כמכרז למתן שירות עתידי בלא הצעת אולפן קונקרטי וממילא בלא ראיית הנדון כתנאי סף אפשרי, עולה במפורש ממסמכי המכרז הדורשים אמנם כשירות עיקרי אספקה של אולפן טלוויזיה (סעיף 5א למכרז), אך המציע לא נדרש לציין בהצעה אולפן קונקרטי, כאמור. נקבע עוד, שאספקת השירותים המפורטים תהא "לא יאוחר מ-30 ימים קלדנריים מיום החתימה על ההסכם" (סעיף 7). כך עלה במפורש גם מהתשובה לשאלת ההבהרה (שאלה 10; נספח 7 לתגובת רשות השידור). אמות המידה לבחירת ההצעה היו המחיר המוצע וכן איכות המציע (סעיף 20 למכרז) – אך בלא הכרח של המציע כאמור להציג בהצעתו אולפן ספציפי. סעיף 35 למכרז גם קבע, שהאולפן והציוד שיסופקו "יהיו טעונים בדיקה ואישור על-ידי הרשות". גם בנוסח ההצעה עצמה (סעיף 7) היה על המציע להתחייב – אם הצעתו תתקבל – להעמיד לרשות השידור את האולפן במועד עתידי שלאחר החתימה על ההסכם (סעיף 7ג למסמכי ההצעה).

14. משמעות הדבר היא אפוא, שבנסיבות המקרה הספציפיות – המנגנון המכרזי שנקבע – ושלא נתקף בזמן אמת כאמור – היה כזה בו על המציע לעמוד בתנאי המכרז ולספק את השירות, בלא קשר לנכס קונקרטי, והכל במועד עתידי שלאחר כריתת החוזה. טענת העותרת, לפיה במצב דברים זה יש לקרוא לתוך המכרז תנאי סף של עמידת האולפן בכל דיני התכנון והבנייה – אינה יכולה אפוא לעמוד, וגם בתקנה 6(א)(1) עליו נסמכה העותרת – אין להועיל בנסיבות אלה.

מסקנת ביניים

15. מסקנת הביניים עד לנקודה זו היא, שאין מקום בנסיבות המקרה הספציפיות לקרוא לתוך המכרז את תנאי הסף שהעותרת קוראת לתוכו, וממילא אין מקום לקבל את הטענה לפיה דינה של הצעת העותרת ככזו – היה להיפסל, משעה שלא היה בידה היתר לשימוש חורג לאולפן הספציפי בו נעשה שימוש – והכל בעת הגשת הצעתה.

הטענה בדבר הפגם בהתקשרות ובהסכם

16. כטענה חליפית נטען כאמור על-ידי העותרת, שבנסיבות העניין היה על המשיבה 1, רשות השידור, להימנע מלהתקשר עם משיבה 2 לאחר זכייתה במכרז. אכן, לא היה לפניי חולק על כך שבין ההחלטה על זכייתה של משיבה 2 לבין כריתת החוזה עמה, עלה ברשות השידור לדיון עניין ההיתר לשימוש חורג של האולפן שביקשה הזוכה, המשיבה 2, להעמיד במסגרת זכייתה. נעשתה בתקופת זמן זו פנייה של העותרת לרשות השידור בטענה שיש לפסול את הצעתה ואת זכייתה של משיבה 2. בהמשך לכך, רשות השידור פנתה אל משיבה 2 ושמעה ממנה הסברים. הסברים אלה התמצו במאמצים שנעשו על-ידי משיבה 2 לקבל סופית את ההיתר לשימוש חורג; ההיתר בתנאים שניתן על-ידי ועדת הערר וכן העובדה שעתירה מינהלית שהגישה העותרת נגד החלטת ועדת הערר בעניין ההיתר לשימוש חורג – נמשכה על ידה.

17. אכן, התשובה לשאלה אם רשאית הייתה רשות השידור להתקשר עם העותרת בנסיבות אלה בהסכם, אינה פשוטה. מחד גיסא, כאמור, המכרז לא כלל תנאי סף בנדון ואף לא תנאי אחר שאינו תנאי סף. בנוסף, עמדו לנגד עיני רשות השידור החלטת ועדת הערר בעניין מתן ההיתר (בתנאים) ומשיכת העתירה נגד החלטה זו בבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (עת"מ 19/10 חברת טופ ליין תקשורת בע"מ נ' עיריית קריית-שמונה (28.4.2010). מאידך גיסא, בדיון שהתקיים לפניי ביום 1.4.2012 אישרה ב"כ רשות השידור שלמיטב זיכרונה ועדת המכרזים הייתה גם ערה למכתב של עיריית קריית-שמונה מיום 19.12.2011, בו צוין שבעת ההיא לא היה לזוכה היתר לשימוש חורג (עמ' 3, שורות 15-13 לפרוטוקול). במצב דברים זה, המזמינה הייתה אפוא ערה לקושי שקיים. הגם שתנאי המכרז לא חייבו את ציון האולפן הספציפי בתוך מסמכי ההצעה – הרי שבהתקרב מועד חתימת ההסכם ומשעה שכבר היה ידוע באיזה אולפן מדובר, שאלה היא אם רשאית הייתה המזמינה – לו היה מדובר במקרה בו לא מתקיימים דיני התכנון והבנייה כל עיקר – לכרות את ההסכם.

18. אולם, המקרה שלפניי אינו מקרה המצדיק את הסעד המבוקש על-ידי העותרת, והוא קביעה בעת הזו לפיה המשיבה 1, רשות השידור, לא רשאית הייתה להתקשר בהסכם האמור. אין הוא גם מקרה המצדיק את הסעד החלופי המבוקש - קביעה שזכייתה של המשיבה 2 בטלה בשל הפרת תנאי ההסכם (וזאת אפילו לעותרת יש מעמד לטעון טענה כזאת – הנחה שאינה נקייה מספקות גם היא). ומדוע?

19. ראשית, אין מדובר לפניי במקרה בו האולפן נעדר כל היתר. כפי שצוין בהרחבה בכתבי התשובה, ניתן לאולפן היתר לשימוש חורג והוא הותנה במספר תנאים טכניים. התנאים הטכניים היו: חתימת הבעלים של המבנה על הבקשה לשימוש חורג (שלא חתם על הבקשה שהוגשה, אך לא הייתה מחלוקת על הסכמתו); קבלת אישור מהנדס שהאנטנה על הגג היא שמדובר באנטנה לקליטת שידורים בלבד או אנטנה העומדת בדרישת תמ"א 36א; והתנאי העיקרי - הריסת בנייה מסוימת שבוצעה ללא היתר, באופן שבו יושב מצב הבינוי לקדמותו כפי שהיה במועד הוצאת היתר הבנייה האחרון (סעיף 54 להחלטת ועדת הערר). ממסמך שצורף לטיעון המשלים של המשיבה מיום 8.4.2012 (נספח ג') עולה, שמדובר היה בהריסת קיר חיצוני בחזית המערבית, פירוק גרם מדרגות חיצוני שהוביל לגג הבניין וכן פירוק גגון פח. ועדת הערר גם ציינה בהחלטתה (נספח 21 לתשובת המשיבה 1), כי הגם שבדרך כלל יש טעם רב בטענות נגד שימוש חורג ממושך – הרי שהמקרה דנן הוא מקרה "חריג", בו הוועדה המקומית סבורה הייתה בטעות במשך שנים שאין צורך בהליכים של שימוש חורג במקום, והדבר יצר אינטרס הסתמכות מובהק של המשיבה 2 (הזוכה), ומבלי שבאה כל טענה לעניין צורך זה בהיתר לאורך שנים. ועדת הערר ציינה, שקרוב ל-20 שנה לא הועלתה כל טענה בנדון. ועדת הערר גם דחתה חלק ניכר מהטענות שבאו לפניה בעניין הסטייה הקיימת בשימוש. בין היתר נדחו טענות בעניין ייצור מטרדי רעש או קרינה. ועדת הערר גם ביקרה בהחלטתה את התנהלות העותרת דנן שלא העלתה כל טענה במשך השנים, הגם שידעה על כך ו"נזכרה" בנדון רק לאחר שהפסידה במכרז (סעיף 34 להחלטה). ונזכיר שהעותרת מחקה עתירה שהגישה לבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת נגד החלטה זו.

20. שנית, עוד קודם לקבלת ההיתר הסופי (במהלך הדיון שלפניי כאמור) אחזה הזוכה ברישיון עסק לצמיתות, תוך מכתב ממחלקת רישוי עסקים מיום 27.12.2011 (נספח 20.1 לתשובת רשות השידור שלפיו רישיון העסק לצמיתות ניתן "בהמשך לכלל האישורים הנדרשים" ותוך ש"אין לרשות הרישוי נכון להיום כל טענה בגין רישיון עסק זה"). הזוכה גם הציגה מכתב של עיריית קריית-שמונה מיום 26.12.2011 (נספח 19 לתגובת רשות השידור), לפיו הזוכה "נמצאת במסגרת תהליך לאישור שימוש חורג למבנה שברח' הרי נפתלי 1. נכון להיום לא עומד כנגד החברה כל צו שהוא מצד העירייה". בנוסף, הנכס שבו פועלת משיבה 2, מצוי בבעלות עיריית קריית-שמונה באמצעות החברה הכלכלית קריית-שמונה, ותוך שהמשיבה 2 פועלת במקום מזה שנים, והכל – כמוסבר בהחלטת ועדת הערר מיום 24.5.2011 (נספח 21 לתשובת משיבה 1).

21. לבסוף, וזה העיקר, יש לדידי לתת משקל משמעותי בנסיבות המקרה בכל הקשור לבחינת סבירות התנהלותה של רשות השידור וקיומו של פגם בנדון, לפסק-דינו של בית המשפט העליון וההחלטה שקדמה לו – בעע"ם 7262/10. פסק-דין זה ניתן ב"גלגול קודם" של ההתדיינות בין הצדדים, שנגעה למכרז קודם. בית המשפט לעניינים מינהליים באותו המקרה, סירב לאפשר לתיקון העתירה תוך הוספת טענה לעניין היעדר היתר לשימוש חורג. הטענה שבה ועלתה בערעור. בית המשפט העליון בהחלטתו הנזכרת מיום 3.3.2011, קבע כך:
"שמענו את טיעוני הצדדים והמלצנו למערערת לחזור בה מן הערעור לאחר שהוצג לבית המשפט עותק מההיתר לשימוש חורג הנמצא כיום בידי הבעלים של הנכס שבו מתנהל העסק על ידי המשיבה 2, הזוכה במכרז [מולטיקאם בע"מ]. עד ליום.... יודיעו ב"כ המערערת את עמדתה באשר להמלצת בית המשפט, וזאת מבלי שתדרוש הצגת מסמכים נוספים על ידי המשיבים לעניין ההיתר לשימוש חורג בנכס. ציינו עם זאת, כי אנו רואים חשיבות בהקפדה מלאה של רשויות הציבור על תנאים סטטוטוריים להיתרים על פי דין".

בעקבות החלטה זו, הודיעה העותרת שהיא אינה עומדת עוד על עתירתה ומסכימה להצעת בית המשפט וניתן פסק-דין המוחק את העתירה (ביום 10.3.2011). נוכח העמדה הברורה העולה מן ההחלטה הנזכרת ועל יסוד ההיתר האמור שהוצג רק בשלב הערעור – כלומר בשלב מאוחר לזכיה עצמה, על כל המשתמע מכך – לא מצאתי כי יש עילה למתן סעד של ביטול ההתקשרות בעת הזו. לא מצאתי גם מקום לקבוע שנפל פגם המצדיק התערבות בעצם ההחלטה של משיבה 1 להתקשר עם העותרת. בדיון לפניי אף ציינה ב"כ רשות השידור, משיבה 1, שרשות השידור ידעה על כך שהוצג בבית המשפט העליון ההיתר לשימוש חורג (רשות השידור הייתה צד לאותו הליך) – "ולכן לא הייתה סיבה שתידלק גם נורה אדומה כלשהי ברשות השידור כאילו שיש בעיה מבחינת דיני התכנון והבנייה" (עמ' 3, שורות 3-1 לפרוטוקול).

22. ואם כך הדבר באותה נקודת זמן, הרי שכך הדבר בוודאי גם כיום, לאחר שההיתר לשימוש חורג הוסדר סופית והטענה היחידה שיש בפי העותרת בנדון הוא אי תשלום אגרות והיטלים; כאשר בנקודה אחרונה זו אוחזת המשיבה 2 בחוות-דעת לפיה חובת התשלום של האגרות וההיטלים מוטלת על מבקש הבקשה לשימוש חורג במבנה – שהיא החברה כלכלית קריית-שמונה בע"מ ולא משיבה 2 (מכתב רכז הוועדה לתכנון ובנייה לאגף מהנדס העיר מיום 2.5.2012).

23. משזהו מצב הדברים – ומבלי צורך להכריע בסוגיית המעמד בדין של העותרת לטעון להפרה חוזית במסגרת שכזו – אין גם עילה כאמור להתערבות בשיקול הדעת של משיבה 1 באי ביטול ההתקשרות עם המשיבה 2 בשל ההפרה הנטענת, והכל אף בשים לב לכך שהסכם ההתקשרות בין המשיבה 1 לבין המשיבה 2 קבע שהצהרת הזוכה על קיום כל האישורים והרישיונות – היא תנאי יסודי בהסכם (סעיף 21.1). לכך יש להוסיף, שאף העותרת, בעתירתה המקורית, שמה את הדגש על קבלת היתר לשימוש חורג בפועל כתנאי להמשך ההתקשרות – היתר שניתן כאמור – להבדיל מן הטענות לעניין הזכיה וכריתת ההסכם מלכתחילה (סעיף 23 לעתירה).

התוצאה

24. על יסוד הנימוקים לעיל, מסקנתי היא אפוא כי דין העתירה להידחות. בנסיבות העניין, ונוכח ההתפתחויות שאירעו במהלך הדיונים שלפניי ולאחריהם, לא מצאתי מקום לעשיית צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון