עניין ציבורי לשון הרע

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965, בנוסחו המקורי סייג את ההגנה הנובעת מן "העניין לציבור" לאותם מקרים "שהפרסום לא חרג מתחום הדרוש לאותו עניין". סייג זה בוטל בחוק המתקן משנת תשכ"ז-1967, וזאת בעקבות המלצת ועדת השופט ויתקון. ביטול הסייג מצביע על מגמת המחוקק, לצמצם את תכולת התנאי של "עניין לציבור", ולהרחיב את גדרו של "העניין הציבורי".

אם אין די בהיסטוריה החקיקתית כדי לפרש את גדרו של המונח "עניין ציבורי", עשויים העקרונות הכלליים של השיטה לסייע במלאכת הפרשנות: צירופו של התנאי, בדבר קיום "עניין ציבורי", להגנת האמת מחמיר עם המפרסם. באנגליה, חל התנאי הנוסף הזה, בתביעה פלילית בלבד; בארה"ב, בתביעות אזרחיות, מוגנים פרסומים מסויימים, אפילו לא היו אמת, משלא הוכח זדון ( actual malice) מצד המפרסם. כך כאשר הדברים מכוונים כלפי "דמות ציבורית" - ומשלא הוכחה התרשלות, כשהדברים מכוונים לאדם אחר. .gertz v) ;[7] new york times v. Sullivan) [8] ..robert welch inc המחוייבות העמוקה לרעיון שכל פולמוס בענייני ציבור ראוי לו שיהא "חסר מעצורים, איתן ופתוח לרווחה" הביא את ביהמ"ש העליון בארה"ב לכלל הכרה, בדבר הצורך להשלים לעיתים עם שירבובן של הצהרות מוטעות בפרסום; אחרת, עלולה חשיפתם של אמצעי התקשורת, לתביעות דיבה, להוביל ל"צנזורה עצמית" שתוצאתה קשה. כללים אלה נגזרים מעיקרון חרות הביטוי המובטחת, שם, בתיקון הראשון לחוקה. חרות הביטוי היא ראש בראשונים לזכויות היסוד האזרחיות. הדברים שבאו מפי השופט ברנדייס בפרשת [9] witney v. California(1927) מבטאים היטב את ההגנה הנלהבת ואת המעמד המיוחד שראה ביהמ"ש להעניק לחרות הביטוי:
"[המייסדים של האומה האמריקאית] ידעו את ערכה כתכלית וכאמצעי. בחרות הם ראו את סוד האושר והגבורה - את סוד החרות. הם האמינו כי החרות לחשוב כאוות-רוחך ולומר את אשר חשבת, היא אמצעי שאין בלתו לגילויה ולהפצתה של האמת הפוליטית".
They valued liberty both as an end and as a mean. They") to be the secret of liberty. They believed that freedom to believed liberty to be the secret of happiness and courage Indispensable to the doscovery and spread of political think as you will and to speak as you thinik are mean .[9] (withney v. California) ("truth .9יש שראו בחרות ערך מוחלט שאין "לאזנו". כך למשל האמין השופט בלק בארה"ב כי מנסחי התיקון הראשון לחוקה "עשו כבר את כל מעשי האיזון שצריך היה לעשותם". אך, גם כאלה שאינם מבית מדרשו של בלק בארה"ב הכירו במעמד המועדף (preferred position) של חרות הביטוי: . Kovacs v[10] .cooper המעמד המועדף הזה של חרות הביטוי, זכה להגנה חשובה מפי כב' הנשיא (אז השופט) שמגר, בפסק הדין בעניין ע"א 723/74 הוצאת עתון "הארץ" בע"מ, נגד חברת החשמל לישראל בע"מ [2], (בעמ' 281):
"חופש הביטוי והוראת חוק הבאה להגבילו אינם בעלי מעמד שווה ערך וזהה, אלא, במידה והדבר מתיישב עם הכתוב, יש להעדיף את קיומה של הזכות בכל עת על הוראת חוק בה טמונה מגמה להגבלתה". (שם, בעמ' 295).
אכן, עמדה זו לא זכתה להכרה מלאה בדעה שבוטאה ע"י הרוב, בדיון הנוסף באותה פרשה. (ד"נ 9/77 [3], אולם לאחרונה, חזר בית המשפט העליון על ההעדפה הזו, במשנה תוקף ודווקא לעניין פרשנותם של הוראות חוק איסור לשון הרע: דברי כב' השופט גולדברג ב-ע"פ 677/83 [1], בעמ' 213). ב-ע"פ 677/83 הנ"ל [1], מפרש בית המשפט העליון, מפי כב' השופט ברק, את העקרונות הכלליים המהווים "מטריה נורמטיבית", הפרושה מעל דברי החקיקה, אצלנו, כולם. אלה הם העקרונות של שיוויון, צדק ומוסר המשתרעים על מטרות חברתיות של הפרדת רשויות, שלטון החוק, חופש הביטוי, חופש התהלוכה, הפולחן, העיסוק, כבוד האדם, טוהר השיפוט, שלום הציבור ובטחונו, ערכיה הדמוקרטים של המדינה ועצם קיומה. (שם בעמ' 218).

בפרשת בורוכוב הנ"ל נזקק ביהמ"ש העליון לעקרונות היסוד האלה,
לצורך קביעת תחולתה של הפונקציה הפלילית עפ"י חוק לשון הרע. ביהמ"ש מבחין, שם, בין ההוראה העונשית לבין המישור האזרחי. עקרונות היסוד האלה, שמשו עם זאת, נר לרגליו של ביהמ"ש העליון, גם כאשר נדרש לתביעות אזרחיות.
ואכן, חרות הביטוי עלולה להפגע לא רק בדרך של הטלת מורא עונשי. "ההשפעה המצננת" (" chilling effect") על חרות הביטוי היא לעיתים תכופות פועל יוצא דווקא של הסיכון הכספי הצפוי למפרסם. תחת מעטה של תביעות כספיות ובאוירה של מורא הנופל על מבטאי הביקורת הציבורית, קשה לה, לחרות הביטוי, שתתקיים: The fear of damage awards... My be markedly more inhibiting than" not a newspaper can survive a succession of such judgment, the the fear of prosecution under a criminal statute... Whether or To public criticsm is an atmosphere in which the first amendment pall of fear and limidity imposed upon those who would give voice .[7] (new york times v. Sullivan) "freedom cannot survive .11הגנות המיוחדות שיצר המחוקק, לפרסומים מסויימים, למרות שהם בגדר לשון הרע, "אות וסימן הן שהמחוקק ראה לבכר, בנסיבות מסויימות, את חרות הביטוי - למרות שיש בפרסום משום פגיעה בכבודו של פלוני".
(דברי כב' הנשיא שמגר, ד"נ 9/77 הנ"ל): התנאי של "עניין ציבורי" שהוא יסוד מיסודות ההגנה הקבועה בסעיף 14לחוק - ראוי גם לו שיתפרש עפ"י העדפות אלה. "עניין ציבורי" לפיכך, יש לפרש על דרך ההרחבה. לשון החוק המתוקן בענין זה, סובלת הסדר משפטי גמיש המאפשר את שיקלול נסיבותיו של כל מקרה בעת הפעלת החוק. (ראה רות גביזון שם [14], בעמ' 224). נסיבות אלה יש לבחון לאורו של פרוש המתיישב עם מגמות היסוד של החקיקה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה נחשב לשון הרע ?

  2. פרסום לשון הרע

  3. לשון הרע מרומזת

  4. הגנת אמת הפרסום בלשון הרע

  5. הבעת דעה לשון הרע

  6. לשון הרע נגד מורה

  7. לשון הרע - הכוונה של המפרסם

  8. לשון הרע בכתב ההגנה

  9. לשון הרע נגד דוקטור

  10. לשון הרע משפט עברי

  11. לשון הרע מכתב התראה

  12. לשון הרע בפקס לעבודה

  13. לשון הרע נגד העירייה

  14. לשון הרע נגד עורך דין

  15. הסכמה או אי התנגדות לפרסום

  16. פרסום לשון הרע כנגד איש ציבור

  17. פסיקה בנושא לשון הרע

  18. לשון הרע נגד חבר מושב

  19. עניין ציבורי לשון הרע

  20. לשון הרע דואר אלקטרוני

  21. תביעת לשון הרע נגד גוגל

  22. לשון הרע ברשת ב' ברדיו

  23. האם קללה מהווה לשון הרע

  24. הגנה מפני תביעת לשון הרע

  25. לשון הרע במכתב מעורך דין

  26. פרסום ביקורת או לשון הרע

  27. סמכות בית המשפט לפסוק 50,000 ש"ח

  28. סדר דין בתביעות לשון הרע

  29. תביעת לשון הרע נגד ליברמן

  30. לשון הרע בתוכנית טלוויזיה

  31. לשון הרע במהלך עדות בוועדה

  32. גובה הפיצויים על לשון הרע

  33. לשון הרע במהלך דיון משפטי

  34. לשון הרע במסגרת הליך משפטי

  35. תלונה נגד עורך דין לשון הרע

  36. תביעת לשון הרע נגד הפרקליטות

  37. גובה הפיצויים בגין לשון הרע

  38. תביעת לשון הרע על מכתב משמיץ

  39. לפי מה קובעים אם יש לשון הרע

  40. הגנת "העניין הציבורי" בפרסום לשון הרע

  41. לשון הרע - דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם

  42. תביעת לשון הרע נגד בנק לאומי

  43. סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע

  44. הקטנת פיצויים בתביעת לשון הרע

  45. לשון הרע נגד נושא משרה ציבורית

  46. לשון הרע - טור רכילות במקומון

  47. פיצויים מוגברים בגין לשון הרע

  48. פרסום לשון הרע בלי לציין שמות

  49. בדיקת האמת לפני פרסום לשון הרע

  50. לשון הרע כתבה בידיעות אחרונות

  51. האשמה בגניבה בעבודה - לשון הרע

  52. האשמה בשחיתות - תביעת לשון הרע

  53. תביעת לשון הרע נגד מאמן כדורסל

  54. דחיית תביעת לשון הרע בהעדר עילה

  55. הפצת שמועות על רומן - לשון הרע

  56. האם תלונה במשטרה מהווה לשון הרע

  57. מייל לרשימת תפוצה מהווה לשון הרע

  58. תביעת לשון הרע נגד נהג אוטובוס אגד

  59. פרסום אודות חקירת משטרה - לשון הרע

  60. סירוב לפרסם התנצלות בתביעת לשון הרע

  61. לשון הרע במכתב מחוץ לאולם בית המשפט

  62. תביעת מעביד נגד עובדים בגין לשון הרע

  63. תביעת לשון הרע בגין חשד לגניבה מחנות

  64. האם ''תגובה לביקורת'' מהווה לשון הרע

  65. תביעת לשון הרע בהתכתבות בין עורכי דין

  66. לשון הרע נגד עורך דין ע"י עורך דין אחר

  67. תביעת לשון הרע נגד עובד - סמכות עניינית

  68. האם חוות דעת שלילית על עובד מהווה לשון הרע

  69. בית המשפט בוחן אם קללות וגידופים מהווים לשון הרע

  70. תביעת לשון הרע על תלונה במשטרה שהוגשה מתוך טעות

  71. המשפט האנגלי - תביעת לשון הרע ע''י רשות שלטונית

  72. בתביעת לשון הרע חובה לפרט את המילים המדויקות בהן השתמשו

  73. לשון הרע: הבעת דעה יכולה לחול לא רק על נקיטת עמדה ערכית אלא גם על הסקת מסקנות

  74. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון