קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על מינוי מומחה פסיכיאטרי: 1. זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בכב' נשיא בית משפט השלום מיום 10.6.99 - למנות את פרופ' קפלן-דינור כמומחית בתחום הפסיכיאטרייה בתיק תביעה בתאונת דרכים. 2. הבקשה מסתמכת על העובדה כי בית המשפט מינה בשעתו את ד"ר ישעיהו ארמנד הרמלי כמומחה בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטרייה, וד"ר הרמלי הסכים לקבל על עצמו מינוי זה. 3. ד"ר הרמלי התייעץ עם פסיכולוגית קלינית לצורך מתן חוות דעתו, ובחוות דעתו קבע לתובעת נכות נוירופיסכולוגית צמיתה בגובה 4 - 5 אחוז בהקשר לתאונה נושא התביעה. 4. בעדותו בבית המשפט אמר ד"ר הרמלי כי יש חשד לקווים פסיכוטיים אצל התובעת, ועל מנת שהצדק ייראה לכולם - הוא ממליץ שהתובעת תיבדק גם על-ידי פסיכיאטר, אם כי לדעתו הפסיכיאטר יגיע לאותה תוצאה אליה הגיע ד"ר הרמלי. 5. יצוין כי בפרטי השכלתו וניסיונו המקצועי כתב ד"ר הרמלי כי הוא מומחה נוירולוגיה ונוירולוגית ילדים, אך לא כתב שהוא מומחה בפסיכיאטרייה או בפסיכולוגיה. 6. בנסיבות אלה מן הראוי היה כי ד"ר הרמלי יודיע לבית המשפט מיד עם מינויו - כי איננו יכול לתת חוות דעת בתחום הפסיכיאטרייה אלא בתחום הנוירולוגיה בלבד. 7. עובדה היא כי ד"ר הרמלי נזקק לייעוץ של פסיכולוגית קלינית לצורך מתן חוות דעתו. 8. יתרה מזו - פסיכולוג איננו פסיכיאטר, ומובן כי נוירולוג איננו פסיכיאטר. 9. חוות דעתו של ד"ר הרמלי מתייחסת לנכות נוירו-פסיכולוגית ולא לנכות פסיכיאטרית. 10. ד"ר הרמלי אף הבהיר כי הוא "מתרחק מפסיכוזה", ובתור שכזה בוודאי אינו יכול להביע דעה על הקווים הפסיכוטיים שהוא חשד כי מצא בתובעת. 11. בצדק ובדין קבע, איפוא, בית המשפט כי יש מקום למנות פסיכיאטרית לבדיקת התובעת, ואין בכך משום בדיקה כפולה של פסיכיאטר, שהרי עד כה לא נבדקה התובעת על-ידי פסיכיאטר כלל וכלל. 12. יתכן שהפסיכיאטרית שמונתה תגיע לממצא דומה לזה אליו הגיע ד"ר הרמלי; יתכן שתגיע למסקנה כי אין לתובעת נכות פסיכיאטרית כלל (גם אם יש לה נכות נוירופסיכולוגית של 4 - 5 אחוז); ויתכן כי תגיע למסקנה שיש לתובעת נכות פסיכיאטרית, כי זו הייתה קיימת גם לפני התאונה ואין לייחסה לתאונה, או שזו הופיעה או הורעה אחרי התאונה, ואם כן - באיזה אחוז הורעה עקב התאונה. 13. הבקשה נדחית. 14. מאחר שלא ביקשתי את תגובת המשיבה - אין צו להוצאות. התחום הנפשיפסיכיאטריהמומחהערעורמינוי מומחה