קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגם בהחלטה על הודעת קנס מנהלי: 1. לפניי בקשה מקדמית שהגישה הנאשמת י.י.א. אחזקה ושירותים בע"מ (להלן - הנאשמת) לבטל או למחוק את כתב האישום, מחמת פגמים שנפלו בהטלת הקנס המנהלי וכן מחמת שיהוי והתיישנות. 2. כנגד הנאשמת הוגש, ביום 11.7.10, כתב אישום בגין עבירות על סעיפים 3,2,1 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב - 2002, שבוצעו, לטענת המאשימה, בימים 25.1.09 ו- 8.2.09. על פי האמור בכתב האישום, מיוחסת לנאשמת העסקה של חמישה עובדים, מבלי שנתנה להם הודעה על תנאי עבודה כנדרש בחוק. 3. טענות המבקשת בתמצית - א. פגמים בקבלת ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי - ההחלטה על הטלת הקנס חתומה ע"י ב"כ המאשימה, עו"ד אפרת נחמני בר, אשר אינה הגורם המוסמך לקבל את ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי ולחתום עליה. הגורם המוסמך לעשות כן הוא "מפקח" או "רשם" שהוסמך לכך על פי חוק ודבר מינויו פורסם ברשומות. ב. משההחלטה נתקבלה בהעדר סמכות והגורם המוסמך לקבל את ההחלטה לא חתם עליה, משמעות הדבר כי דין כתב האישום והקנס להתבטל. ג. בית הדין הארצי קבע, בע"פ 27/09 מדינת ישראל נ' מ.ע. גולן בע"מ (ניתן ביום 23.2.10) (להלן - פרשת גולן), כי ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי הינה החלטה מהותית, עליה להיות מבוססת על חומר חקירה מתאים, עליה להיות עניינית ולהתקבל לאחר הפעלת שיקול דעת סביר ולהיות מתועדת בצורה מסודרת. פגמים בהליך קבלת ההחלטה על הטלת הקנס עשויים להביא לביטול כתב האישום. ד. המפקח אשר חתם על הודעת הקנס לא עבר על החומר בעצמו, אלא שימש כחותמת גומי בלבד. ה. התיישנות ושיהוי - יש לבטל את כתב האישום גם מחמת התיישנות ושיהוי. הקנס מושא כתב האישום הוטל ביום 25.1.10. העבירות בגינן הוטלו הקנסות, הינן עבירות מסוג "חטא" אשר לפי סעיף 9(א)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, מתיישנות כעבור שנה אחת מיום ביצוע העבירה. ו. לאור מועדי ההעסקה של העובדים, ברי הוא כי חלה התיישנות על העבירות, שכן העובדים החלו להיות מועסקים אצל הנאשמת בשנת 2003, עת זכתה במכרז ניקיון בתי ספר בעיר ערד. לא ניתן לראות את העבירה הנדונה כעבירה נמשכת, שכן אם אכן כך היה , לא היה ניתן לעולם להעלות טענת התיישנות, שכן העובדים סיימו את העסקתם אצל הנאשמת באוגוסט 2009. ז. הביקורות וגביית ההודעות מן העובדים בוצעו בחודש נובמבר 2008 ומשכך, העבירות מושא כתב האישום התיישנו, לאור המועד בו הוטל הקנס. ח. בנספח א' לכתב האישום נרשמו במכוון תאריכי עבירה המנסים להגיע לכדי שנה, טרם הודעת הקנס, על מנת לחמוק מן ההתיישנות החלה על העבירות, אולם התנהלות זו אינה משקפת נאמנה את מועד העבירה האמיתי. ט. שיהויה של המאשימה מהווה אף הוא גורם ראוי כשלעצמו לבטל בגינו את ההליך שהגישה המאשימה. נקיטת הליך לאחר שנים כה רבות, עת יחסי עובד/מעביד נותקו לפני זמן רב, חורגת ממתחם הסבירות והינה בלתי סבירה בעליל. י. העדר הנמקה - לאחר חקירת הנאשמת ומעת שהועמדו תשובותיה של הנאשמת לטענות כנגדה, בחקירתם של בעלי התפקידים בה, היתה מוטלת על הרשות חובה ליתן הנמקה בהחלטה אודות הטלת הקנס, אין במסמך ההחלטה הנמקה כלשהי. י"א. על אף שבית המשפט העליון עמד, לא פעם, על חשיבות הנמקת ההחלטה, בחרה המאשימה שלא לנמק את החלטתה. במקרה זה העדרה של הנמקה, ולו תמציתית או חלקית, יורד לשורשו של עניין שכן מדובר בנושא מהותי של הכרעה בהטלת קנס מנהלי בגין עבירות לכאורה על זכויות עובדים. יש לבטל את כתב האישום על יסוד העדר הנמקה מוחלט. י"ב. התערבות שיפוטית - ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי ניתנה בחוסר סמכות והיתה בלתי מנומקת ועל כן, מדובר בהחלטה בלתי סבירה שיש לבטלה ובתי המשפט לא אחת עשו כן. 4. טענות המאשימה בתמצית - א. לא נפל כל פגם בהודעת הקנס. התובעת, עו"ד אפרת נחמני בר, המליצה, ביום 21.1.10, לאגף האכיפה במאשימה על הטלת קנס מנהלי וזאת לאחר שבחנה את חומר הראיות בתיק. ב. סמכותה של עו"ד נחמני נובעת מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה להפעלת חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו 1985. סעיף 5 לנוהל קובע כי ראוי שהמפקח ייעזר, בטרם יטיל קנס מנהלי, ביועץ משפטי של המשרד או היחידה ויפעל על פי הנחיותיו בהתאם לנסיבות ולצורך. ג. על פי הוראות הנוהל, חומר הראיות צריך להיות מוכן וערוך עוד טרם יוטל הקנס המנהלי על מנת שבמקרה הצורך יהיה ניתן להגיש כתב אישום לבית המשפט. ד. הנאשמים מבקשים ליצור מצג לפיו התובעת, עוה"ד נחמני, היא שקיבלה את ההחלטה על הטלת הקנס, אולם לא כך הדבר. בפועל הקנס הוטל על הנאשמת כדין תוך שההחלטה על הטלתו התקבלה ע"י הגורם המוסמך. אכן, החוק קובע כי הגורם המוסמך לקבלת החלטה על הטלת קנס הינו מפקח או רשם ומקל וחומר גם תובע, הממליץ למפקח מוסמך אשר מפעיל שיקול דעת, בין היתר, בהתבסס על המלצת התובע. ה. לאחר בדיקתה של עו"ד נחמני והמלצתה לאכיפה, קיבל המפקח המוסמך מר קובי סוויד את התיק לידיו, הפעיל שיקול דעת עצמאי וקיבל החלטה להטיל את הקנס. מעיון בהודעת הקנס עולה כי קובי סוויד הינו ממונה מחוז ת"א והמרכז הוא זה אשר הטיל את הקנס כדין לאחר שקיבל את ההמלצה. ו. בהודעת הקנס לא נפל כל פגם, ודאי לא כזה היורד לשורשו של עניין עד כדי ביטולה של הודעת הקנס וגם אם נפל פגם כזה או אחר, הרי שכתב האישום מרפא כל פגם. ז. מכוחה של חזקת התקינות עולה כי מי שהטיל את הקנס היה מוסמך להטילו, גם אם שמו לא צויין במפורש על הודעת הקנס שנשלחה לנאשמת. גם אם מדובר בליקוי טכני, הרי שעל פי סעיף 238 לחוק סדר הדין הפלילי, ליקוי טכני אינו מביא לבטלות מוחלטת אלא לבטלות יחסית בלבד, בהתאם לנסיבות המקרה. אף אם אין מדובר בליקוי טכני, הרי שניתן לתקנו בהגשת כתב אישום על ידי התובע המוסמך. ח. באשר לטענת ההתיישנות שהעלתה הנאשמת - העבירות בגינן בוגש כתב האישום הינן עבירות מסוג חטא, המתיישנות כעבור שנה ממועד ביצוען. במקרה שלפניננו, העבירות על חוק הודעה לעובד הינן עבירות נמשכות, קרי כל עוד לא מקויימת החובה (למסור הודעה לעובד תוך 30 יום מתחילת העבודה) העבירה ממשיכה להיעבר. ט. העובדים מסרו עדויותיהם הראשונות ב- 11/08, אולם הם שבו ומסרו עדות שנייה גם במועדים 25.1.09 ו- 8.2.09 קרי, נערכו פעולות חקירה שיש בהן כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות וכן, ובניגוד לטענת הנאשמת, העובדים עדיין הועסקו בנאשמת. י. באשר לחובת ההנמקה - הנאשמת לא הצביעה על חובה חוקית שכזו בהתאם לחוק העבירות המנהליות. חובת ההנמקה הקיימת בחוק הינה בהתאם לסעיף 15 לחוק העבירות המנהליות, חובה זו מולאה במסגרת המזכר הערוך בתיק התובע. דיון והכרעה - 5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הוראות הדין והפסיקה שאוזכרה על ידי הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הטענה המקדמית להתקבל ואלה טעמיי - 6. אכן, עיון בטופס ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי מעלה כי ההחלטה חתומה בידי ב"כ המאשימה, עו"ד אפרת נחמני בר, ואילו הודעת הקנס חתומה בידי המפקח המוסמך, מר קובי סוויד. 7. אין ספק כי עו"ד אפרת נחמני בר אינה הגורם המוסמך לקבל את ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי ולחתום עליה, אלא הגורם המוסמך לעשות כן הוא "מפקח" או "רשם" שהוסמך לכך על פי חוק ודבר מינויו פורסם ברשומות. 8. אין בידי לקבל את טענת המאשימה לפיה עו"ד אפרת נחמני בר המליצה על הטלת קנס מנהלי לאחר שבחנה את חומר הראיות בתיק וכי מי שקיבל את ההחלטה בפועל הינו המפקח המוסמך, מר סוויד . 9. ככל שאכן כך נעשו הדברים, מן הראוי כי הדבר יבוא לידי ביטוי בכתובים ויצורף לכך תיעוד רלוונטי, אשר יוכיח כי ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי נתקבלה לאחר שיקול דעת ענייני וסביר. 10. על חשיבותה ומשמעותה של ההחלטה על הטלת הקנס עמד בית הדין הארצי בפרשת גולן, עת קבע כי ההחלטה על הטלת הקנס המנהלי הינה החלטה מהותית, הצריכה להיות מבוססת על חומר חקירה מתאים, עליה להיות עניינית ולהתקבל לאחר הפעלת שיקול דעת סביר, ולהיות מתועדת בצורה מסודרת. כן קבע בית הדין הארצי כי פגמים בהליך קבלת ההחלטה על הטלת הקנס עלולים להביא לביטול כתב האישום. 11. בית הדין הארצי אף חיזק את הדברים האמורים בפרשת גולן במסגרת תיק ע"פ 6988-03-11 מדינת ישראל נ' כנף מתכת בית העמק אגודה שיתופית בע"מ ואח' (ניתן ביום 30.10.11) . באותו עניין גילה בית הדין הארצי את דעתו באשר לטענת המאשימה לפיה ההחלטה על הטלת הקנס נחתמה בידי ממליץ ולא מפקח מוסמך וקבע: "מעדותו של מר אזולאי עולה שהוא מילא את טופס ההודעה על הטלת קנס מיום 19.10.04 לא כגורם שהוסמך להטיל קנס, אלא כממליץ בלבד בעוד שהקנס הוטל או התיימר להיות מוטל על ידי מר טולדנו וזאת הוא עשה על גבי ההודעה על הטלת הקנס. בכך אכן חל שיבוש במלאכת הטלת הקנס שהרי ההחלטה בדבר הטלת הקנס חייבת להתבצע לאחר שיקול דעת ולאחר בחינת כל החומר המינהלי על ידי הגורם המוסמך לכך ותוך תיעוד ההחלטה על גבי מסמך מתאים. רק לאחר שמתקבלת ההחלטה על הטלת הקנס על ידי הגורם המוסמך ועל גבי הטופס המתאים מוצאת הודעה על הטלת קנס שהיא הפועל היוצא מן ההחלטה המהותית שקדמה לה". 12. משהפגם שנפל בהחלטה על הודעת הקנס הינו מהותי, הנני מקבלת את טענתו המקדמית של ב"כ הנאשמת ומורה על ביטול כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמת. 13. לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי מקום לדון בשאר הטענות שהועלו על ידי הנאשמת. 14. סוף דבר - כתב האישום בטל בזאת. קנס