קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת פגמים בבחירות המקומיות: המערער (להלן: המערער), התמודד בבחירות לראשות מועצת הכפר ג'דיידה-מכ'ר, שנערכו ביום .10.11.98המשיבים בערעור הם ועדת הבחירות המקומית, פקיד הבחירות לרשות המקומית האמורה וכן ראש המועצה הנבחר, סאלח עקר (להלן: ראש המועצה). ע"פ תוצאות הבחירות, כפי שפורסמו ברשומות (י"פ 4707), קיבל המערער 017, 3קולות כשרים - שהם % 42.13מקרב קולות המצביעים הכשרים - ואילו ראש המועצה זכה ב-375, 3קולות כשרים, היינו: % 47.12מקרב קולות המצביעים הכשרים. ההפרש הקטן (יחסית) בינו לבין ראש המועצה, הוא שהניע את המערער - כעולה מערעורו "לנסות את מזלו" בביהמ"ש המחוזי, אשר אינו זירת התמודדות - טעות המשותפת למערער דנן ולאחרים שכמותו. את ערעורו דנן משתית המערער על כמה מחלופותיו של סעיף 72(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה- 1965(להלן: החוק), וטוען כי "בנסיבות בהן הוכרעו הבחירות, בהפרש של % 5בלבד, יש לייחס לכל אחד מן הפגמים שיובאו להלן השפעה של ממש על תוצאות הבחירות...". כבר בפרשנותו זו לסיפא של סעיף 72(א) לחוק, אין דעתי כדעת המערער: הדרישה הכלולה בסיפא לסעיף 72הנ"ל הינה כי - "הליקוי שטוענים עליו... עלול להשפיע על חלוקת המנדטים" ואין נפקא-מינה באם היה ההפרש שהכריע את הכף מזערי או רחב-היקף. המדד הקובע הוא בחינת היחס בין היקף הליקוי הנטען, כשהוא מתורגם לקולות מצביעים, לבין גודל ההפרש בפועל - כשהוא מתורגם באופן דומה. כאשר עולה לכאורה כי הראשון גדול מהאחרון - אזי רוכש המערער זכות עמידה בביהמ"ש, ולא - אינו רוכש לו זכות שכזו אף לו יצוייר כי כל טענותיו הן אמת לאמיתה, כאמור: "מידת הסטייה המספקת לפסילת הבחירות נקבעת על-פי השפעת הפגם על תוצאות הבחירות במקרה הספציפי. בחירות ייפסלו רק באם יתקיים חשש כי הסטייה מן החוק השפיעה על מספר הקולות שבגינם הוכרעו הבחירות". (רע"א 414/94 מרעי נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית פרדיס ואח’, פ"ד מ"ח(4) 428 .421-427). משכך הם פני הדברים, הרי שבענייננו דומה כי אף אליבא דטיעוניו של המערער ואף לו סברתי וקיבלתי את כולם על קרבם וכרעיהם - הרי שהיקף הליקוי לו הוא טוען קטן עשרת מונים מהפרש הקולות בינו לבין ראש המועצה, ולכן דין הערעור להדחות. הגה בעצמך: אף לו נטלנו את כל הקולות הפסולים הספציפיים להם טוען המערער, ואף לו הכפלנו ושילשנו אותם - גם אז לא היינו מגיעים אף כדי מחצית ההפרש בין המערער לבין ראש המועצה. ב"כ המשיבים 1ו- 2ערך את החשבון האמור בסיפא לסיכומיו והגיע למנין של 42קולות בעייתיים, אליבא דהמערער. אף לו שגה שגיאה רבתי בחישובו זה, עדיין אין הליקוי הנטען גדול מההפרש בפועל, ומשכך - אין תקומה לטענותיו של המערער. כדי להפיס את דעתו של ב"כ המערער אתיחס להלן בקצרה גם לכמה מטענות האחרות של המערער. כאן המקום לציין את השוני העצום שבין כתב הערעור שהגיש המערער לביהמ"ש לבין סיכומיו - המהווים אך בבואה חיוורת של טענותיו המקוריות. כך, למשל, נטען בכתב הערעור כי "מימדי תופעה זו (שוחד הבחירות אשר יוחס לראש המועצה - מ.נ.) היו מדהימים בהיקפים (כך!)" (סעיף 5לערעור), אך בפועל לא הוכחו הדברים בדרך של תצהירים קבילים ממקור ראשון. אמנם אין להקל ראש בקיומן הנטען של תופעות מעין אלו, החותרות תחת אושיות הדמוקרטיה והבחירה החופשית, אך זהו ענין למשטרה לענות בו ולא לפסילת הבחירות. עוד נטען (סעיף 7לערעור) כי מועמד אחר לראשות המועצה, ארשיד מוחמד, נועד עם ראש המועצה בליל הבחירות והללו "קשרו תכנית פעולה" לפיה ישולמו לארשיד 000,30$ תמורת 400מקולות תומכיו אשר יועברו לראש המועצה, ולאחר הבחירות הוא ימונה לממלא מקומו של ראש המועצה. גם טענה זו לא הוכחה, והחמור שבעתיים הוא כי דומה שהמערער ציין את מספר הקולות הקנויים לכאורה (400) בכדי לעבור את הסף הנדרש - במקרה דנן: 358קולות - לשם עמידה בבימ"ש זה בערעור בחירות. ציון עברו הפלילי של ראש המועצה גם הוא אין עניינו בכאן, ובחומרה רבה יש לראות נסיון פסול שכזה ליצור דעה קדומה אצל השופט הדן בתיק. באם חפץ המערער לטעון כי ראש המועצה לא היה רשאי כלל להציג את מועמדותו מחמת עברו הפלילי שומה היה עליו להקדים ולעשות זאת עוד טרם הבחירות. עיקר העיקרים עליו השית המערער את טענותיו הוא המהלך הקרוי בפיו "תרגיל המעטפה המתגלגלת", היינו: הכנסה לקלפי של מעטפות "מוכנות" מראש, המכילות את פתק ההצבעה הנושא את שמו של ראש המועצה. "תרגיל" זה לא הוכח מעבר לאמירות סתמיות. עיקרה של "ההוכחה" היתה הימצאן בקלפיות של מעטפות סגורות ומודבקות אשר הכילו פתקי הצבעה של ראש המועצה. אין צורך להכביר מילים על שאין בכך שמץ הוכחה לנטען, מה גם שלא הוכח כי מעטפות אלו הכילו דווקא את פתקי ההצבעה של ראש המועצה. בצדק נטען בסיכומיו של ראש המועצה כי פס הדבק שעל שולי המעטפה נועד בדיוק למטרה זו, ובכל אופן - אין פסול בהדבקת שפת המעטפה, לא לפי אחת מחלופותיו של סעיף 63לחוק ולא בכלל. טענה נוספת עליה השתית המערער את ערעורו הינה הצבעתם בקלפיות של אנשים מתומכי ראש המועצה אשר אינם זכאים להיכלל בפנקס הבוחרים. הופעתם של שמות ומספרי ת"ז בכתבי הטענות ובדו"ח של חברת החקירות עדיין אינה הוכחה מספקת, כי אכן כך היה, אך לא זו אף זו אלא שלו נטלת - כאמור לעיל - את כל השמות הללו כולם וסברת כי טענותיו של המערער לגביהם נכונות, עדיין אין הוא מגיע אפילו לסיפו של סעיף 72(א) לחוק. ככלל, אין דו"חות חקירה למיניהם ועדויות בכתב של מצביעים יכולים להיות מקובלים מחמת היותם עדות שמועה ותו-לא. טענתו של המערער - בענין זה כמו גם בראשיו האחרים של ערעורו - כי אי-חקירתם של המצהירים מטעמו כמוה כקבלת תצהיריהם ככתובים וכמסורים, אינה יכולה לעמוד. לענין זה, אביא להלן דברים שכתב עמיתי המלומד, השופט הס ז"ל: "בשולי הדברים, ברצוני להתייחס לתרעומתם של המבקשים כלפי ביהמ"ש קמא, אשר - לדבריהם - "לא השים את ליבו לעובדה כי המבקשים לא נחקרו על תצהירם, ובשל כך מוחזקות כל עובדותיה (כך!) כנכונות..." (סעיף 19לבקשה)... גם בלא חקירת מצהיר, רשאי ביהמ"ש לשקול את ערכם של הדברים הכתובים בו בצוותא חדא עם המסמכים המצורפים אליו, ולקבוע ממצאים עובדתיים בסיסיים - ואף למעלה מכך - אשר אינם מוטלים בספק (ראה, למשל: ע"א 645/79 תעשיות שג בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, פ"ד ל"ה(3) 745 .738). כלום יעלה על הדעת כי יטען פלוני בתצהירו כי במו עיניו חזה במגדל הפורח באוויר - או כל בדותה אחרת - ומשיוסכם כי אינו חייב להיחקר על תצהירו (ראה תקנה 473(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) יקבל ביהמ"ש הבלות זו כאמת לאמיתה? הדוגמה, כמובן, מוקצנת, אך דומה כי רוח הדברים - מובנת". (חי') (בר"ע 1205/98 לב-ארי נ' הבנק הבינ"ל הראשון לישראל בע"מ ואח’, דינים-מחוזי כ"ו(8) 929). פקיד הבחירות, אשר העיד בפני, השיב לשאלת ב"כ המשיבים 2ו- 3כי הליקויים שנתגלו בקלפיות של הכפר ג'דיידה-מכ'ר אינם חריגים - באופן יחסי - לליקויים רגילים ומצויים של יום בחירות, ותשובתו זו - חרף נסיונותיו של ב"כ המערער להפחית בערכה - מהימנה ומקובלת עלי. המערכת העוסקת בענייני יום הבחירות הינה אנושית, וככזו - אינה חסינה מטעויות ומליקויים. כשמגיעים הללו לכדי חששות שמא היה בהם בכדי להשפיע על תוצאות הבחירות, או שמא, חס וחלילה, מקורם ברצון ובכוונה להשפיע על תוצאות הבחירות - יש צורך ומקום להתערבותו של ביהמ"ש. ליקויי הקלפיות שנטענו בענייננו - אלו שהוכחו כמו גם אלו שלא - אינם עולים כדי השפעה אפשרית על תוצאות הבחירות. אין בדברי אלו משום הכשרת הדברים שנטענו ע"י המבקש כלפי המשיב השלישי, אך הללו - ענין הם למשטרה ולרשויות המוסמכות לענות בהן באופן פרטני ויסודי, אני לא מצאתי בכך משום עילה לפסול את הבחירות. משכך הם פני הדברים - אין לי אלא לדחות את הערעור, וכן אני עושה. לאחר ששקלתי את ענין ההוצאות נראה לי לטוב שלא לחייב את המבקש בהוצאות, ובעצם שלילת ההוצאות מראש המועצה הנבחר - להביע את דעתי השלילית על השיטה הנהוגה במקומותינו לגלות לפתע "נדיבות" כספית "דרך המסגד" וכד' לקראת הבחירות, כפי שעלה מחקירתו בפני. בחירות