פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

בית המשפט קבע כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע בכך שלא פיקחה על הנעשה, פיקוח ראוי על עבודת התובע – אשר מעצם היותו חסר ניסיון ומעצם הידיעה כי משטחים עלולים להיתקע ויש צורך בשיטת עבודה חלופית- היה צורך בפיקוח ובהדרכה מוגברים.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחריות על תאונת עבודה של עובד חסר ניסיון:



לפני תביעה לפיצויים על פי פקודת הנזיקין בגין תאונת עבודה.
התובע יליד 25.2.52 עבד אצל נתבעת 1 כמחסנאי ובין השאר נדרש לעבוד ביום האירוע בפריקת מכולה. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 9.11.05 הוטל עליו לפרק מכולה אשר הכילה משטחים. מהלך פירוק המכולה התרחש כאשר מלגזה פירקה שני משטחים מן המכולה. אולם בעת שבקשה לפרק ולהוריד את המשטח השלישי על ידי גרירתו לדופן המשאית, שיניה לא הגיעו אל תוככי המכולה, כך שהיה צורך לקרב את המשטח השלישי לדופן המכולה כדי לאפשר למלגזה לפרוק אותו. משפעל התובע ומשך את המשטח לפתח המכולה והואיל והכביש היה בשיפוע, לפתע המשטח התמוטט ונפל עליו, ואז ניסה התובע לברוח מנפילת המשטח עליו על כן קפץ לכביש וכתוצאה מכך נגרם לו שבר בקרסול.




לטענת התובע בכתב הטענות מטעמו, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת כמעסיקתו, אשר הפרה את מידת הזהירות הסבירה כלפיו. ובין השאר בכך שלא הנחתה, הזהירה, הדריכה ופיקחה על עבודתו. בכך שנהגה בשיטות עבודה לא בטוחות. בכך שהעמידה המשאית בשיפוע דבר שהוסיף להתרחשות התאונה. בכך שלא הוסיפה עובד נוסף ו/או מנהל עבודה ו/או אמצעי בטיחות ו/או בגדי עבודה מתאימים ועוד כפי המצוין בסעיף 6 לכתב התביעה.




מנגד, טוענת הנתבעת כי, התובע לא נדרש לפרק המכולה בעצמו שכן היה עמו מנהל הנתבעת 1. הנתבעת מציינת כי שיטת העבודה התנהלה כדלקמן: במכולה מונחים משטחים מעץ ועליהם שורות של סחורה. העובד מוליך את עגלת המשטחים עד המשטח, מכניס את שלוחות העגלה אל מתחת למשטח , מרים מעט ומושך את המשטח החוצה. לאחר שליפת המשטחים הראשונים, נכנס העובד עם עגלת המשטחים אל פנים המכולה על מנת להמשיך באותו הליך. לעתים נתקע משטח ואינו יוצא החוצה ואז נאלצים המפרקים להוריד בידיהם שורה אחת מגובה השורות המונחות על המשטח ובכך לגרום להנמכתו ולהמשך הוצאת המשטחים בדרך הרגילה.




הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי, במקרה דנן עבדו התובע ומנהל הנתבעת כפי שעשו פעמים רבות. לאחר הוצאות המשטחים הקרובים לפתח המכולה, נתקע משטח פנימי יותר בשל העובדה כי השורות היו מעט באלכסון. מנהל הנתבעת אמר לתובע להוריד שורה ואמר לו כי הוא יוצא להביא משטח ריק, על מנת שניתן יהא להניח עליו את אותה שורה עליונה שתורד ידנית מהמשטח.




הנתבעת טוענת כי בעוד שמנהל הנתבעת נמצא מחוץ למכולה, המשיך התובע בניסיון להוציא את המשטח בניגוד להוראותיו, מבלי שיבצע את מה שהוא יודע לבצע ואת אשר נאמר לו לבצע- הורדת שורה ביד וימנע את תקיעת המשטח. תוך כדי משיכת המשטח ועליו שורות הסחורה שהיו באלכסון, נפלה אחת השורות מן המשטח והתובע קפץ מהמכולה על הרצפה ותוך כדי כך נחבל בקרסולו.




בשל מסכת עובדתית זו טוענת הנתבעת כי אין להטיל עליה אחריות, לשיטתה התובע הוא האחראי לבדו ובעצמו לפגיעותיו וטענותיו כלפי הנתבעות חסרות כל בסיס עובדתי ומשפטי. לחילופין לתובע רשלנות תורמת מכרעת. לטענת הנתבעת, התובע החל לעבוד אצלה כבר בשנת 1999, הודרך לא אחת בידי מנהל הנתבעת בדבר שיטת עבודה בטוחה לריקון מכולה. הבין כיצד יש לפרק מכולה. הנתבעת מתכחשת לאחריות הנטענת כלפיה ולאומדן הנזקים הנטען על ידי התובע.


דיון בקשר לשאלת האחריות:


אין מחלוקת של ממש באשר לקיומה של חובת זהירות מושגית של הנתבעת כמעבידה על התובע כעובד. אולם יש לבחון האם קיימת במקרה דנן חובת זהירות קונקרטית ואם היא אכן הופרה כלפי התובע. אציין בפתח פרק זה שהתרשמתי כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע וכי אין מקום לייחס לפתחו של התובע אשם תורם בנסיבות המקרה.




מטעמו של התובע הוגש תצהיר עדות ראשית שלו ושל אחיו מר משה כהן. במסגרת תצהיר התובע הלה תיאר את נסיבות התרחשות התאונה, אשר חזרו על האמור בכתב התביעה. התובע נחקר בחקירה נגדית על נסיבות התאונה וציין כי, שלוש שנים עבד כמחסנאי אצל הנתבעת, ובמהלך תקופה זו ראה כי מגיעות מכולות לפריקה אולם הוא לא נהג לפרוק אותן, אלא המלגזן יחד עם הנהג של המשאית או פועל אחר.




התובע העיד כי, מעולם לא נכנס לתוך המכולה לפני המקרה, במקרה הספציפי עלה למכולה על מנת לקרב את הסחורה לשיני המלגזה שלא הגיעו אליה. בעת התאונה התובע העיד כי היה לבדו. במכולה היו מונחים משטחי עץ ועליהן חבילות סחורה.




באשר לנסיבות התאונה העיד התובע כי: "כל המשטח כתוצאה מהטלטולים היות וזה ייבוא, עד שהגיע אלינו כל שירינג שלו היה רפוי. היות והמשטח הזה שאני באתי להוציא אותו ולגרור אותו, הוא נתמך על משטח שני, אם אני עומד מולם, הוא נתמך על המשטח השמאלי. אני הרמתי אותו כדי להביא אותו קדימה, הרמתי אותו עם העגלה, טיפה סחבתי אותו ואז כל הקרטונים נפלו עליי, אני ברחתי מהמשקל של הקונטיינר, קפצתי מהקונטיינר וזהו" (עמ' 21 פרוטוקול מיום 19/12/10). התובע העיד כי לא הספיק להזיז את השורה כולה רק הזיז מעט ואז כל המשטח התמוטט היות והיה באלכסון. התובע העיד כי לא זכר מה מנהל הנתבעת אמר לו לעשות אבל כדרך עבודה לא היו הנחיות ברורות כיצד לפרוק הסחורה.




מנגד, מנהל הנתבעת, מר מוריס רבוח, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ואף נחקר בחקירה נגדית. בחקירתו לעניין נסיבות התאונה ציין כי, כאשר משטח נתקע ישנה שיטת עבודה מיוחדת כדי לטפל במקרה. אם היו פורקים את כל המכולה באופן ידני התאונה לא הייתה מתרחשת. כיום מביאים קונטיינרים מארה"ב ולא מסין אשר נחשבים איכותיים יותר, ובהן אין צורך לפרק את השורה הראשונה מעל המכולה. העד אישר כי המשאית גם חנתה בשיפוע וזאת בשל אילוצי המקום בו נדרשים לפרוק את הסחורה. העד הסכים כי גם השיפוע הוסיף להתרחשות התאונה. בחקירתו החוזרת ציין העד כי לא היה בעת קרות התאונה שכן הלך למחסן להביא משטח וכאשר הגיע למקום הבחין בקרטונים מפוזרים ואת התובע מוטל על הרצפה.




מהמפורט לעיל עולה כי, אין מחלוקת של ממש באשר לנסיבות התאונה. התובע עלה למכולה על מנת לפרוק אותה יחד עם מנהל הנתבעת, אשר בפועל בעת התרחשות התאונה לא נכח במכולה אלא במחסן. התובע ניסה לקרב את משטחי הסחורה לשיני המלגזה ובשל השיפוע ותקיעת אחד המשטחים, הסחורה התמוטטה עליו והוא נאלץ לקפוץ מן המכולה וכתוצאה מכך נפגע.




ככל העולה מעדותו של התובע הוא לא עסק כשגרה בעבודות פריקת המכולות. ככל העולה מעדותו של מנהל הנתבעת הייתה קיימת שיטת עבודה בטוחה יותר אשר הייתה מונעת את התרחשות התאונה, לפיה יכולים היו לפרוק את כל הקונטיינר באופן ידני. נסיבות המקרה עצמם תרמו תרומה מכרעת להתרחשות התאונה. הואיל ומטלטלת הדרך המשטחים היו תקועים, חניית המשאית הייתה בשיפוע, חוסר מקצועיותו של התובע והעדר ניסיונו בפריקת מכולות- כל אלו הוסיפו לעצם התרחשות התאונה.




עיקר המחלוקת בין התובע לנתבעת נעוצה בעובדה האם ניתנו הוראות הדרכה ופיקוח מתאים לתובע בטרם התבקש לפרוק המכולה. אני מאמין לתובע כי לא קיבל כל הדרכה בטרם תחילת העבודה, וזאת משום שהשתכנעתי כי במסגרת עבודתו כמחסנאי לא נדרש לפירוק מכולות ולמעשה היה שם כי התבקש מאת מנהל העבודה. אני סבור כי הימנעות הנתבעת מהבאת עדים נוספים שהיו בשליטתה כגון עובדים אחרים, מלגזן או ראיות אחרות אשר היו יכולים להעיד בדבר הוראות ההדרכה שניתנו- פועלות לחובתה. השתכנעתי כי התובע, ביקש למלא את חובתו כעובד אולם מפאת נסיבות המקרה- התמוטטה הסחורה באופן שלא הייתה רשלנות מטעמו או שליטה על הנעשה.




על כן לא נותר לי אלא לקבוע כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע בכך שלא פיקחה על הנעשה, פיקוח ראוי על עבודת התובע – אשר מעצם היותו חסר ניסיון ומעצם הידיעה כי משטחים עלולים להיתקע ויש צורך בשיטת עבודה חלופית- היה צורך בפיקוח ובהדרכה מוגברים. כמו גם ככל העולה מעדותו של מנהל הנתבעת התאונה הייתה יכולה להימנע אם היו פורקים המכולה באופן ידני, קרי בשיטת עבודה ידועה אחרת.


נכותו של התובע בגין התאונה:


הצדדים הסכימו כי נכותו הרפואית של התובע תועמד על שיעור של 20% ככל העולה מפרוטוקול הדיון מיום 19/12/10 מדברי ב"כ הנתבעת. לפיכך יש לבחון מהי הנכות התפקודית שנותרה בתובע עקב התאונה.




בתצהיר עדותו הראשית: ציין התובע כי המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לו נכות צמיתה בשיעור של 15%. חוות דעת רפואית מטעמו נערכה על ידי ד"ר אליהו טל אשר קבע כי נכותו הצמיתה של התובע להערכתו הנה בשיעור 28%. התובע הצהיר כי יש לראות בנכותו התפקודית בשיעור 50% עקב התאונה. טוען כי אינו מסוגל להתהלך ללא מקל. אושפז בבית החולים מיום התאונה למשך 16 ימים בבית החולים איכילוב בעודו רתוק למיטה ולכסא גלגלים עם סד. שהה באי כושר במהלך 92 ימים מיום התאונה כאשר בתלושי השכר שהציג מופיע כאילו קיבל שכר בחודשיים לאחר התאונה אולם מדובר בהלוואת מעביד שגילה התחשבות בו הואיל ונותר ללא אמצעי קיום. התובע מצביע על אישור העברה בנקאית לאישוש טענתו.




התובע הצהיר כי בתום תקופת אי הכושר לא השתלב במסגרת תעסוקתית עד לחודש מרץ לשנת 2008 קרי בחלוף 25 חודשים מתום תקופת אי הכושר, בתקופה זו השתלב אצל חביב יגאל בהיקף חצי משרה כעובד פשוט וזאת עד לחודש אוקטובר 2008. חודשיים לאחר מכן היה מובטל ובסופם השתלב בעבודתו בדואר בחודש אוקטובר לשנת 2008 בהיקף של חצי משרה.





בסיכומיו מבקש התובע להכיר בנכותו התפקודית בשיעור של 50% וזאת בהתחשב במוגבלות האורטופדית אשר פוגעת בתפקודו של התובע באורח חייו במשך היום. מנגד, טוענת הנתבעת בסיכומיה כי ככל העולה מקלטות החוקר התובע נצפה שלוש פעמים כמתהלך ללא מקל וללא צליעה.




בקובעי את שיעור נכותו התפקודית עליי להתחשב גם בנסיבותיו האישיות של התובע ולתת את הדעת לכך כי עבודתו של התובע הייתה עבודה פיסית כמחסנאי וכן את השתלבותו במסגרת תעסוקתית לאחר התאונה.




התובע נפגע כאמור כתוצאה מהתאונה בעקבו, נגרמו לו שברים ובשל כך נאלץ לעבור ניתוח עם קיבוע פנימי באמצעות לוחיות מתכת וברגים. התובע מחסנאי כאמור, במסגרת עבודתו נדרש לעבודות סבלות, הרמת משאות כאשר לאחר התאונה לא חזר לעבודתו. למעשה התובע השתלב במסגרת תעסוקתית רק לאחר עשרים וחמישה חודשים בחברת חביב יגאל שם עבד במהלך שמונה חודשים בלבד ולאחר מכן היה מובטל חודשיים ומחודש נובמבר 2008, השתלב בעבודה בדואר בהיקף של חצי משרה. במקרה דנן סבורני כי הנכות התפקודית הנה בשיעור הנכות הרפואית המוסכמת – 20% וזאת ככל העולה מכלל נסיבות התיק.




שכרו של התובע: בסיס השכר הרבע שנתי של התובע עובר לתאונה, על פי אישור המל"ל מיום 18.8.08 הנו 17,379 ₪ משוערך ליום זה ולחודש סך של – 8,173 ₪ ברוטו (בתוספת הצמדה בלבד).


אומדן הנזקים:
הפסדי שכר לעבר:


מיום 10/11/05 ועד ליום 9/2/06 במהלך 92 ימים שהה התובע באי כושר. על כן יש לפצותו בגין פרק זמן זה בסך של : 8,173 ₪ X 3 חודשים = 24,521 ₪.




על פי התיעוד הרפואי שהוצג בפניי מיום 4.5.06, התובע לא יכול היה לשוב לעבודתו מיום 10.2.06 ועד ליום 30.6.06, על כן יש לפצותו בגין תקופה זו בסך של: 8,173 ₪ X 4.5 חודשים = 36,778 ₪.




מיום 1.7.06 ועד ליום 1.3.08 (תאריך השתלבותו בעבודה) יש מקום לפצותו בשיעור הנכות התפקודית כפי קביעתי: 8,173 ₪ X 20% X 20 חודשים = 32,592 ₪.




מעבר לתקופה זו איני מוצא מקום לפיצוי בעבור הפסדי שכר לעבר, ראש נזק- אשר נדרש להוכיחו ברחל בתך הקטנה בהיותו נזק מיוחד. סך הכל לפרק זה: 93,891 ₪.


הפסדי שכר לעתיד:


על בסיס נכותו התפקודית של התובע בשיעור 20% במכפלת בסיס השכר המשוערך 8,173 ₪ ובמכפלת מקדם ההיוון ל- 81 חודשים – 73.2428= 119,722 ₪.


כאב וסבל:


התובע נפגע בתאונת במהלך עבודתו וכתוצאה ממנה שבר את העקב, עבר ניתוח ובוצע הליך של קיבוע עם לוחות מתכת וברגים. שנה וחצי לאחריה היה בתקופת שיקום נטען כי התהלך עם קב ונתקל בקשיים תפקודיים וכאבים עם הגבלות בתנועות. התובע אושפז 16 ימים וכן ביצע סדרות של טיפולי פיזיותרפיה במהלך שיקומו. בנסיבות המקרה פיצוי בסך של 150,000 ₪ הנו ראוי.


פיצוי בגין עזרת הזולת והוצאות רפואיות ונסיעות, עבר ועתיד:


בתצהיר עדותו הראשית ציין אח התובע כי הוא סייע לאחיו לאחר התאונה מידי יום, ובשל מוגבלותו של התובע נאלץ לעבור להתגורר עם אמו בבית הקרקע. האח הצהיר כי רכש עבור התובע תרופות , לקח אותו לטיפולים רפואיים, תמך בו כלכלית בסך מוערך של 50,000 ₪ והיה צמוד אליו מידי יום.




בחקירתו הנגדית ציין העד כי, לא ערך רישום לגבי כספים שנתן לאחיו, נהג לתת לו בין פעמיים לשלוש שפעמים כסף מזומן במהלך כל שבוע, מעולם לא ביקש אבל אם תהיה לו אפשרות להחזיר את הכסף מהתובע יעשה כן. העד ציין כי התובע התגורר בבית אמו בין שלושה לחמישה חודשים ולאחר מכן עבר לביתו. העיד כי כיום התובע ממיין דואר בהיקף של חצי משרה בחולון ומשתכר לפי ידיעתו סך של 2,500 ₪.




התובע זכאי לפיצוי בגין עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ונסיעות, ובמיוחד ביחס לתקופה בה היה מצוי באי כושר ובתקופה בה החלים והשתקם בבית אמו. יש לתת את הדעת כי מדובר בתאונת עבודה על כל המשתמע בנוגע להחזרי הוצאות מהמל"ל. התובע אושפז 16 ימים ולאחר מכן שהה בשלושה חודשי אי כושר ובתקופה ארוכה בה הומלץ לו על ידי רופאים תעסוקתיים להימנע מעבודה ולהמשיך במעקבים רפואיים. אני מקבל את טענת התובע לפיה במהלך התקופה הקרובה למועד התאונה נעזר באחיו ובאמו המהווים עזרה מוגברת של בני משפחה בביצוע פעולות יומיומיות. בגין תקופה זו אני מעמיד הפיצוי בסך של 70,000 ₪ פני עבר.




גם לאחר תקופה ההחלמה והשיקום אני סבור כי יש מקום במקרה דנן לפסוק לתובע פיצוי בגין עזרה מוגברת של בני משפחה וזאת בהתחשב במוגבלותו (אשר באה לידי ביטוי גם בהשתלבותו במסגרת תעסוקתית בהיקף של חצי משרה) אולם היקף הפיצוי פני עתיד יהיה נמוך יותר – 40,000 ₪. סך הכל פיצוי בגין פרק זה הנו בסך של 110,000 ₪.


ניכויים:


טוענת הנתבעת בסיכומיה כי בנסיבות המקרה יש לבצע ניכוי רעיוני של תקבולי המל"ל ולא ניכוי כפי דרגת נכותו בפועל. ועדה רפואית של המל"ל קבעה 15% נכות לאחר הפעלת תקנה 15. לכתב התביעה צרף התובע חוות דעת רפואית מטעמו שנערכה על ידי ד"ר טל אשר קבעה כי נכותו הצמיתה של התובע הנה בשיעור של 28% ולאחר הפעלת תקנה 15 נכות צמיתה של 42%. הנתבעת עצמה צרפה חוות דעת רפואית לפיה התובע סובל מ- 20% נכות רפואית. הן חוות הדעת של התובע והן חוות הדעת של הנתבעת מאוחרות לקביעת הועדה הרפואית של המל"ל וגבוהות ממנה פי 2 ופי 3. לפיכך, לאור הסכמת הצדדים יש לנכות את תקבולי המל"ל ניכוי רעיוני על פי הנכות המוסכמת – 20% .




אני מקבל את עמדת הנתבעת לעניין זה וסבור כי כאשר מוכח בפני בית המשפט כי חלה החמרה במצבו של התובע לאור חוות דעת רפואית שהוא עצמו מצרף, וכן חוות דעת רפואית נגדית מטעמה של הנתבעת אשר מוערכות בנכויות גבוהות מהנכות שאושרה, ובנסיבות מקרה זה נכותו הרפואית של התובע במל"ל נקבעה בשיעור של 10% לפני התפעלת תקנה 15 בעוד שהנכות המוסכמה הנה פי 2 בתיק זה, ובהתחשב בהדגשת עניין זה בפני התובע על ידי הנתבעת יש לנכות על בסיס נכות של 20% כניכוי תגמולי. ב"כ הנתבעת הפנה את בית המשפט לפסיקה ענפה בסיכומיו ואיני מוצא לנכון לחזור עליה בשנית.




ב"כ הנתבעת הפנה את התובע עוד בטרם תחילת שמיעת הראיות בשנת 2009, לב"כ התובע והפנה את תשומת ליבו לחובתו לנצל זכויותיו אל מול המל"ל בבקשה להכיר בהחמרה שחלה במצבו. משלא פנה התובע כלל לועדות המל"ל בתביעת החמרה נראה כי לא נהג בסבירות ההלכתית הנדרשת ועל כן על פי קביעות ערכאות גבוהות יש לבצע ניכוי רעיוני בגובה הנכות המוסכמת של 20%.




על כן יש מקום לנכות הסכום 191,683 ₪ על פי חוות דעת האקטואר שי ספיר מיום 1.4.11 ובשערוך ליום זה- 201,471 ₪ (סכום הכולל את דמ"פ וקצבאות נכות מעבודה).


סוף דבר:


התביעה מתקבלת. סכום התביעה לפני ניכויים ובהעדר אשם תורם- 473,613 ₪, בהפחתת ניכויי המל"ל – 272,142 ₪.




הנתבעות יישאו בסכום התביעה. בנוסף יישאו הנתבעות בהוצאות ניהול המשפט של התובע הכוללות: שכר טרחת מומחה רפואי מטעמו והסכומים אותם שילם התובע כאגרת משפט. סכומים אלו ישאו להפרשי ריבית והצמדה מיום התשלום בו שילם התובע ועד ליום התשלום בפועל על ידי הנתבעות. בנוסף יישאו הנתבעות בשכר טרחת עו"ד בשעור 20%.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מקבלת פסק הדין.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה טפסן

  2. תאונת עבודה במחסן

  3. תאונת עבודה במפעל

  4. תאונת עבודה מתנדב

  5. תאונת עבודה פיצוץ

  6. תאונת עבודה במאפיה

  7. תאונת עבודה בחו''ל

  8. תאונת עבודה - את מי תובעים

  9. דיכאון כתאונת עבודה

  10. תאונת עבודה של שוחט

  11. תאונת עבודה עם מכבש

  12. תאונת עבודה עם אקדח מסמרים

  13. אדם אשר נפטר בתאונת עבודה

  14. קטיעת אצבעות תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה עם מנוף

  16. תאונת עבודה עם פטיש

  17. תאונת עבודה עם סכין

  18. תאונת עבודה של סייעת

  19. תאונת עבודה של חקלאי

  20. תאונת עבודה קרע בכתף

  21. תאונת עבודה התחשמלות

  22. תאונת עבודה בגן חיות

  23. תאונת עבודה בבית ספר

  24. תאונת עבודה עם עגורן

  25. תאונת עבודה עם מקדחה

  26. תאונת עבודה של מלצרית

  27. גב תפוס - תאונת עבודה

  28. חתך באצבע תאונת עבודה

  29. תאונת עבודה בטיול שנתי

  30. קריסת עץ - תאונת עבודה

  31. תאונת סקי כתאונת עבודה

  32. תאונת עבודה פגיעה בכתף

  33. נגיחת שור - תאונת עבודה

  34. תאונת עבודה בקונדיטוריה

  35. פגיעה במרפק תאונת עבודה

  36. עובדת משק - תאונת עבודה

  37. ? תאונת עבודה חשמלאי - פיצויים

  38. קוצר נשימה כתאונת עבודה

  39. משיכת כבל - תאונת עבודה

  40. תאונת עבודה בעסק משפחתי

  41. תאונת עבודה טכנאי מזגנים

  42. פגיעה נפשית כתאונת עבודה

  43. אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

  44. מה עושים במקרה של תאונת עבודה

  45. הרמת משקל כבד תאונת עבודה

  46. פיצוי על שתי תאונות עבודה

  47. תאונת עבודה כוויה ממי חמצן

  48. שכר לא מדווח - תאונת עבודה

  49. תאונת עבודה עובד נמל אשדוד

  50. השחזת מרצפות - תאונת עבודה

  51. המשך עבודה לאחר תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה של פועל מהשטחים

  53. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  54. חובת דיווח של המעביד על תאונת עבודה

  55. איחור בהודעה על תאונת עבודה

  56. תאונת עבודה של עובדת ניקיון

  57. תאונת עבודה בזמן תורנות לילה

  58. תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים

  59. הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה

  60. החמרת מום מולד - תאונת עבודה

  61. ניקוי מכונה פגיעה ביד - תאונת בעבודה

  62. מכה בראש משולחן - תאונת עבודה

  63. תאונת עבודה בזמן נסיעה על טנק

  64. ? תאונה בעבודה פריקת כתף – כמה פיצויים

  65. כניסת גוף זר בעין - תאונת עבודה

  66. תאונת עבודה פועל בניין - תביעת פיצויים

  67. מימון חמי מרפא לנפגע תאונת עבודה

  68. תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת

  69. התעוורות בעין אחת עקב תאונת עבודה

  70. תאונת עבודה של (פיקולו) מלצר זוטר

  71. ערעור על גובה הפיצוי בתאונת עבודה

  72. קטיעת אצבעות בתאונת עבודה עם מכונה

  73. תאונת עבודה במהלך עבודות צביעה בגובה

  74. פיצויים בגין פגיעה על ידי מחפר - תאונת עבודה

  75. תאונת עבודה ללא גורם חיצוני הנראה לעין

  76. תאונת עבודה בדרך מהעבודה - עצירה לאכול

  77. פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

  78. הפסקה וסטיה מהדרך המקובלת - תאונת עבודה

  79. טופס תביעה תאונת עבודה ללא חתימת המעביד

  80. ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה

  81. חשיבות גרסה ראשונית בבית חולים - תאונת עבודה

  82. תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

  83. תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון