פסילת חוות דעת מומחה

הלכה היא, כי לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה. עם זאת במקרה להלן בית המשפט פסק כי המקרה נמנה עם אותם מקרים חריגים אשר מצדיקים פסילת חוות דעתו של המומחה. במקרה דנן קיימות אינדיקציות שונות המעלות חשש ממשי שמא סבר המומחה בטעות כי הוא מומחה מטעם התובע ולא מטעם בית המשפט, ובכך קיים חשש ממשי שהמומחה לא פעל באובייקטיביות המתבקשת ונטה לטובת התובע, בסוברו בטעות כי הוא "לקוחו". בכך נפגם שיקול דעתו העצמאי, דבר המווה פגם היורד לשורשו של עניין. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת חוות דעת מומחה רפואי: לפני בקשת הנתבעים (להלן: "המבקשים") לפסילת חוות דעתו של ד"ר יואל גרייף, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הריאות. רקע וטענות הצדדים התובע (להלן: "התובע" או "המשיב") הגיש נגד המבקשים תביעה זו לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים שאירעה ביום 6.4.2009 (להלן: "התאונה"). בעקבות התאונה הובהל התובע לבית חולים הגליל המערבי בנהרייה, שם אובחן כי הוא סובל, בין היתר, מדימום פרונטאלי מימין, ושברים בעצמות הארובה, באף, ובצלעות 1 עד 8. מביה"ח לגליל המערבי הועבר ליחידה לטיפול נמרץ בבית חולים רמב"ם בחיפה, שם אובחן כסובל מהתמוטטות בעפעפיים, ושברים שונים באזור הפה והלסת. במהלך אשפוזו, היה התובע מונשם עם נקז בחזה ימין. לאחר מכן הועבר לאשפוז במחלקה לכירורגית חזה, שם עבר תהליך גמילה מהנשמה. מטעם בית המשפט מונו מומחים רפואיים בתחומים שונים. בהחלטה מיום 3.7.2011 מונה ד"ר יואל גרייף כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפנימי (להלן: "המומחה"). בחוות דעתו מיום 31.8.2011 קבע ד"ר גרייף כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בהתאם לסעיף 8(1)ב לתקנות המל"ל העוסק בהתדבקויות בקרום הראות, המגבילות את כושר פעולתן של הראות ומשפיעות על המצב הכללי של הגוף במידה בלתי ניכרת. בבקשתם עותרים המבקשים לפסול את חוות דעת המומחה בהסתמך על שני נימוקים עיקריים: הראשון, המומחה ערך את חוות דעתו מבלי שעמדו בפניו מסמכים רפואיים מטעם המבקשים. לגישתם, מאחר שלא עמד בפניו כל החומר הרפואי הרלוונטי, לא התייחס המומחה לבעיות רפואיות שונות מהם סבל וסובל התובע, לרבות לעובדה שהתובע מעשן "כבד", נתון אשר יש בו כדי להשליך על מסקנות המומחה. השני, והוא העיקרי, קיים חשש ממשי שהמומחה סבר בטעות כי הוא מומחה מטעם התובע ולא מומחה מטעם בית המשפט. חשש זה מבססים המבקשים, בעיקר, על התנהלות המומחה, אשר בטרם קיבל מסמכים מהמבקשים, בדק את התובע וגבה ממנו שכר טרחה. חשש זה גבר עוד יותר, נוכח הודאת ב"כ המשיב בדיון מיום 4.10.2011 שהמומחה חשב תחילה כי הוא מומחה מטעם התובע וקיבל ממנו שיק עבור שכר טרחתו, אך השיק הוחזר והעניינים הסתדרו. התובע התנגד לבקשה. לטענתו, בית המשפט ינהג במשנה זהירות בבחינת בקשה לפסילת חוות דעת מומחה לאחר שתוכנה נודע למבקש. במקרה דנן, המבקשים השתהו עם טענותיהם במשך כ-4 חודשים לאחר שידעו על מינוי המומחה. לגופו של עניין טען המשיב, כי המקרה שבפנינו אינו נופל בגדר המקרים החריגים שהובאו בפסיקת בית המשפט שבהם נפסלו חוות דעת מומחים, דוגמת חריגת המומחה מהסמכות שהוקנתה לו, התנהגות בחוסר תום לב, או ניגוד עניינים ומשוא פנים. המשיב הדגיש בתגובתו, כי התנהלות המבקשים לפיה לא טרחו לפנות למומחה במועד, על אף שהם ידעו על המינוי ועל המועד שנקבע לבדיקתו עוד ביום 25.7.2011, היא שגרמה לכך שהמומחה סיכם את חוות דעתו בטרם עמדו לפניו המסמכים מעברו של התובע, כך שאין למבקשים להלין אלא על עצמם. המשיב הוסיף, כי העובדה שהמומחה סיכם את חוות דעתו לפני שקיבל את המסמכים הרפואיים מעברו אינה צריכה להביא לפסילת חוות הדעת, שכן המבקשים עדיין יכולים להפנות למומחה שאלות הבהרה שבמסגרתן הם יציגו לו את החומר הרפואי הנוסף, ולבקש ממנו להשלים או לתקן את חוות דעתו. בעניין זה מסתמך המשיב על ההחלטה שניתנה ברע"א 201/04 מלון "המלך דוד" בירושלים נ' חנה אנט זריהן . המשיב דוחת את טענת המבקשים ביחס לחשש שהמומחה סבר בטעות כי הוא מומחה מטעמו והפנה למכתב המומחה למבקשים מיום 8.9.2011 בו מבקש המומחה מהמבקשים לשלם את שכר טרחתו בהתאם להחלטה מיום 3.7.2011. דיון והכרעה דין הבקשה להתקבל. אכן הלכה היא, כי מומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש, לצורך בירור התובענה במסגרתה נתמנה, מעין זרוע ארוכה של בית המשפט בתחום מומחיותו. לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה אשר מינה "הכלל הוא כי חוות דעתו של המומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין" (רע"א 7714/05, אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה ). פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט אינה עניין שבשגרה. נקודת המוצא היא, שהמומחה פעל בהגינות ובתום לב, ולא כל שגגה או תקלה יביאו לפסילתו (ראו רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ ). המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים אשר מצדיקים פסילת חוות דעתו של המומחה. במקרה דנן קיימות אינדיקציות שונות המעלות חשש ממשי שמא סבר המומחה בטעות כי הוא מומחה מטעם התובע ולא מטעם בית המשפט, ובכך קיים חשש ממשי שהמומחה לא פעל באובייקטיביות המתבקשת ונטה לטובת התובע, בסוברו בטעות כי הוא "לקוחו". בכך נפגם שיקול דעתו העצמאי, דבר המווה פגם היורד לשורשו של עניין. המומחה קיבל את המסמכים של התובע, בדק אותו, וקיבל את שכר טרחתו במקום מהתובע עצמו. התנהלות זו עומדת בניגוד לאמור בהחלטת המינוי לפיה הושת שכרו של המומחה על המבקשת מס' 2. מכאן עולה החשש שמא החלטת המינוי כלל לא הובאה לידיעתו של המומחה, ואכן הוא סבר בטעות שהוא משמש מומחה מטעם התובע. בישיבה יום 4.10.2001 אישר ב"כ התובע, כי "ד"ר גרייף חשב בהתחלה שהוא מטעם התובע וקיבל ממנו צ'יק אך החזיר אותו והעניינים הסתדרו". המשיב לא נתן הסבר כלשהו, לא כל שכן הסבר מניח את הדעת, מדוע שילם לד"ר גרייף עבור הכנת חוות דעתו על אף האמור בהחלטת המינוי, ולא פירט מתי נודע לד"ר גרייף על כך שהוא מונה מטעם בית המשפט ולא מטעמו, ומתי החזיר לו את הכספים. המשיב אף לא מפרט בתגובתו האם העובדה שד"ר גרייף מונה מטעם בית המשפט נודעה לו לפני או אחרי שערך את חוות דעתו, והאם החזרת הכספים ששילם לו התובע בוצעה לפני או אחרי עריכת חוות הדעת. בהקשר זה יש לציין, כי חוות הדעת נערכה כבר ביום 31.8.2011 ואילו פנייתו של ד"ר גרייף לב"כ המבקשים לתשלום שכר טרחתו נשלחה ביו ם8.9.2011, דהיינו כשמונה ימים לאחר עריכת חוות הדעת. במכתב זה לא מציין ד"ר גרייף, כי חוות הדעת כבר מוכנה, הוא לא מבקש מב"כ המבקשים להמציא לו את המסמכים הרפואיים שברשותו כפי שנקבע בהחלטת המינוי, ולא מזכיר ולו ברמז את העובדה שהוא סבר תחילה שהוא נותן את חוות דעתו מטעם התובע ושהוא קיבל קודם את שכרו ממנו. גם בחוות הדעת לא מציין ד"ר גרייף, כי הוא מונה מטעם בית המשפט ושחוות הדעת ניתנה בהתאם למינוי כאמור. עובדות אלו מעוררות חשש ממשי, כי חוות הדעת נערכה על ידי ד"ר גרייף מתוך הנחה שהוא פועל מטעם התובע ולא מטעם בית המשפט. בשל כך לא התייחס ד"ר גרייף באופן יסודי ומעמיק לעברו של התובע, לא ביקש לקבל מסמכים רפואיים מעברו, לא המתין למסמכים שהמבקשים אמורים היו להמציא לו בהתאם להחלטת המינוי, וערך את חוות דעתו על סמך המסמכים שהמציא לו התובע בלבד. התנהלות זו מעוררת חשש ממשי שהמומחה בדק את התובע וערך את חוות דעתו מתוך הנחה שהתובע הוא לקוחו מבלי שידע שהוא מונה כמומחה מטעם בית המשפט. יש בכך משום חשש ממשי למשוא פנים, אשר מצדיק פסילת חוות הדעת. יתרה מזו, בהחלטת המינוי הוריתי למומחה לחוות דעתו ביחס למצבו הרפואי של התובע הנובע מן התאונה, לקשר הסיבתי בין המצב הרפואי לבין התאונה, וכן לנכותו הצמיתה והזמנית של התובע בעקבות התאונה. מעיון בחוות הדעת עולה, כי המומחה לא מילא אחר הדרישות בהחלטת המינוי. הוא לא התייחס בחוות דעתו לנכות הזמנית של התובע, לא דן בעברו הרפואי ולאפשרות שהנכות קשורה למצב קודם, והתייחס לקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה באופן שטחי למדי. העדר התייחסות לסוגיות שהמומחה נדרש לחוות את דעתו עליהן בהחלטת המינוי אף היא מחזקת את החשש הממשי שמא הוא פעל כמומחה מטעם התובע. לכל הדברים שהובאו לעיל, מתווספת התנהלות המומחה אשר נתן את חוות דעתו, בטרם קיבל לידו את המסמכים מטעם המבקשים. מעיון במסמכים אלה עולה, כי התובע סבל בעבר מבעיות בריאותיות שיש להן השלכה ישירה על הנכות שנקבעה ע"י המומחה. כך למשל, ממסמך רפואי מיום 11.11.1995 עלה חשד להתחדשות מחלת ריאות כרונית. בעיה בריאות אובחנה גם בייעוץ המומחים מיום 25/6/07 לפיו "בדיקת טומוגרפיה של הבטן הצביעה על שתי קשיריות קטנות בגודל של 6.6 ו-4 מ"מ בשדה תחתון של ריאה ימנית, הופנה ל-CT חזה". ברישום ביקורים מיום 23/6/07 נרשם "בבדיקת CT בטן ואגן נמצא שתי קשיריות בשדה תחתון אחורי של ריאה ימנית גודלם כ-4 מ"מ ו-6.5 מ"מ, הופנה ליעוץ ריאות מיום 2/2/07". בדו"ח בדיקות מיוחדות מיום 24/7/07 עולה, כי מבדיקה שבוצעה בתאריך 24/7/07 "נראית הרחבה של עורק הריאה הראשי הימנית עד כדי 31 מ"מ, נראות הסתיידויות בעורקי הקורוניים". גם העובדה שהתובע הינו מעשן כבד לא זכתה להתייחסות ודיון בחוות הדעת למעט אזכור העובדה. ער אני להלכה שנקבעה ברע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ וכן לאמור בבר"ע 201/04 אליהן הפנה המשיב, שם נפסק כי אין במתן חוות דעת על ידי מומחה מטעם בית המשפט, בטרם קבלת מסמכים מטעם מי מהצדדים, כדי להביא לפסילת חוות הדעת, אם לא נגרם כל עיוות דין. ואולם בנסיבות הספציפיות של המקרה שבפנינו ונוכח משקלם המצטבר של הפגמים שנפלו בהליך הכנת חוות הדעת, אני סבור כי קיים חשש ממשי שמא נפגע שיקול דעתו העצמאי של המומחה, וחוות הדעת לא נערכה במידת האובייקטיביות הנדרשת. יש בכך כדי להוות פגם היורד לשורשו של עניין. אשר על כן, הבקשה לפסילת חוות הדעת מתקבלת. הצדדים יגישו לבית המשפט, תוך 10 ימים מהיום, רשימה (משותפת או רשימות נפרדות) של שמות מומחים בתחום הריאות הנתבעת תישא בשכר טרחתו של המומחה. אין צו להוצאות. פסילת חוות דעתמומחהפסילת מומחהחוות דעת מומחהחוות דעת