בית המשפט פסק כי עקרונית - ניתן לפתוח מחדש תיק חקירת סיבת מוות, בנסיבות המתאימות, ואפנה בהקשר זה לבג"צ 159/68 רפאל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כב(2) 776; בג"צ 224/73 הראל נ' השופט גלעדי ואח', פ"ד כח(1) 337 ובג"צ 66/81 המפקח הכללי של משטרת ישראל נ' שופט בית-משפט השלום ברמלה, פ"ד לה(4) 337, 350, מפי כב' השופט ברק (כתוארו אז), לאמור (בסעיפים 20-22): "ההחלטה שלא לפתוח בחקירת סיבת המוות מעוגנת בגישתו של השופט החוקר, כי אין יסוד לחשש, שהמוות נגרם בעבירה. הכרעה זו מבוססת על החומר העובדתי, כפי שהוא קיים בעת מתן ההחלטה, ושהנו לרוב פרי החקירה המשטרתית. חומר זה הוא מטבעו נזיל, וחלים בו שינויים מהירים. עצם מהות ההכרעה המתקבלת מחייב, לדעתי, התייחסות לחומר החקירתי המעודכן ביותר. אין החלטת השופט החוקר באה, לרוב, בסופו של תהליך, לאחר שמוצו כל הליכי איסוף העובדות, אלא היא מהווה, לרוב, מבחינתה של המשטרה, אך חוליה בשרשרת החקירתית. בנסיבות אלה, כאשר מהות ההכרעה על רקע השלב בו היא מצויה מעוגנת בחומר עובדתי בעל רקע נזיל, לא מן הראוי הוא להפעיל את עקרון הסופיות. טול את המקרה, בו שופט מסרב להורות על מעצרו של אדם, שכן אין יסוד סביר להניח, שאותו אדם עבר עבירה. כלום יעלה על הדעת, ששופט לא יוכל לחזור ולעיין מחדש בהחלטתו, אם חל שינוי בחומר החקירתי, המצוי בידי המשטרה? הוא הדין בענייננו. אך מעבר לזאת: עקרון הסופיות מגן על האינטרס החשוב, לפיו יש לשים קץ להתדיינות. כנגד אינטרס זה קיים אינטרס אחר, והוא האינטרס של חשיפת האמת (ראה: [9] (1961) .civil aeronautics board v. Delta air lines inc). בהתנגשות זו יש שידו של אינטרס אחד על העליונה ויש שידו של האחר על העליונה (השווה: בג"צ 189/78 [4], בעמ', 647). בעניין שלפנינו מתנגש האינטרס של המשפחה, המבקשת לקבור בהקדם האפשרי את המת המוטל לפניה, עם האינטרס של הציבור בקיום חקירת סיבת המוות. בהתנגשות אינטרסים זו יש לתת, לדעתי, עדיפות לאינטרס של הציבור בחקירת סיבת המוות. אינטרס זה חיוני הוא וחשוב, ויש ליתן לו בכורה על-פני האינטרס, המובן כשלעצמו, של המשפחה, המבקשת לקיים את קבורת המת בהקדם האפשרי. מטעמים אלה נראה לי, כי שופט חוקר, שהחליט שלא לחקור בסיבת המוות, שכן, לדעתו, אין יסוד סביר לחשש, שהמוות נגרם בעבירה, רשאי לחזור ולדון בעניין מחדש, אם הפנייה המחודשת אליו מבוססת על הטענה, כי מצוי חומר חקירתי חדש, שיש בו, לדעת הפונה, כדי לבסס יסוד סביר כאמור. יודגש. כי איני דן במצב הדברים הקיים, לאחר שהשופט החוקר קבע, שיש יסוד סביר לחשש, כי המוות נגרם בעבירה, והמשיך וקבע, כי סיבת המוות ניתנת להוכחה או כי אינה ניתנת להוכחה (ראה סעיף 30 לחוק חקירת סיבות מוות), או כאשר הורה על הגשת אישום (סעיף 32). מצב דברים זה עוסק בשלב מתקדם הרבה יותר של פעולות השופט החוקר, וזאת לאחר שכבר נקבע, כי יש יסוד לחשש שהמוות נגרם בעבירה. בשלב זה מערכת השיקולים היא שונה. יצוין כי לעניין שלב זה מצויה הוראה מפורשת בסעיף 34 לחוק חקירת סיבת מוות, לפיה מוסמך השופט החוקר "לחזור ולחקור ולקבל ראיות נוספות". מזכיר אני עניין אחרון זה, שכן כבוד השופט ביקש ללמוד מה"הן" שבסעיף 34 לחוק חקירת סיבת מוות, על ה"לאו" בענייננו. כאמור, אין להקיש מהאחד לאחר, שהרי אלה הם שלבים שונים, אשר בהם השיקולים הם שונים". לכן, ניתן לדון מחדש בבקשה שנסגרה ולשקול אם יש מקום לתוצאות שונות. מקרי מוותחקירת נסיבות מוות